דילוג לתוכן העיקרי

יהושע | פרק כ'–כ"א | ההתנחלות | ערי המקלט ורשימות ערי הלוויים

קובץ טקסט

א. פתיחה: פרקים כ' - כ"א ומקומם במבנה הספר

על פי עקרונות התיחום של תיאורי ההתנחלות שצוינו בשיעורים הקודמים, מסתיימות רשימות ההתנחלות בסוף פרק י"ט. בשני הפרקים הבאים (כ'-כ"א) מצויות שתי רשימות של ערים: בפרק כ' מובא חוק ערי המקלט ומפורטים בו ששת ערי המקלט, ופרק כ"א כולל את רשימות ארבעים ושמונה ערי הלווים. שני הפרקים הללו משובצים מעבר לחתימה של תיאורי ההתנחלות (י"ט, נא) מחד גיסא, אך לפני החתימה הכללית של סיפורי הכיבוש ותיאורי ההתנחלות (כ"א, מא - מג), מאידך גיסא.[1] פרקים אלה כוללים אך ורק רשימות ערים, ואין בהם יחידות ספרותיות אחרות כמו סיפורים או התייחסויות ייחודיות, מעין אלו אשר נמצאו בתיאורי ההתנחלות ואשר נידונו בפרקים הקודמים. מסתבר שרשימות אלה שובצו כאן כדי להשלים את פסיפס הכיבוש וההתנחלות מן הבחינה ההיסטוריוגרפית, וללא קשר אימננטי למגמות שהוצעו בפרקים הקודמים ולהנמקות הרטוריות שלהן. עם זאת, ברשימות ערי הלויים ישנם כמה מאפיינים המעידים על זיקה תמטית, ואולי גם ספרותית, לרשימות הקודמות. לפיכך, יש מקום לבחון גם את מגמתם של הפרקים האלה במבנה הכולל של תיאורי ההתנחלות.

ב. הגישות במחקר הביקורתי

עיקר העיסוק במחקר הביקורתי ביחס לרשימות ערי הלויים נוגע לשאלת זמן כתיבת הרשימות, מקורותיהן, אחדותן ומהימנותן ההיסטורית. מלבד השאלות הנוגעות לטיבן של הרשימות, ישנו גם עיסוק נרחב ברשימה מקבילה של משפחות הלויים ועריהן המצויה בספר דברי הימים (דברי הימים א', ו', לט - סו). היחס בין הרשימות הוא אחד הנושאים המרכזיים הנידונים בשאלת מקורן של הרשימות וזמנן. שאלות נוספות שנידונו בהרחבה במחקר הביקורתי הן מידת אחדותה של הרשימה בספר יהושע, והיחס בינה לבין רשימת שש ערי המקלט המשובצת בפרק כ'. יש שפקפקו במהימנותן, וטענו שהן 'הומצאו' בימי שיבת ציון על ידי "המקור הכוהני" ללא קשר למציאות כלשהי. טענה זו מתבססת על המציאות האוטופית השוררת ברשימות, המשקפת, לדעה זו, את חוסר אחיזתן במציאות הריאלית. לעומת זאת, חוקרים רבים סבורים שהרשימות ריאליות, אולם הן משקפות מציאות מאוחרת יותר.

קלאי עמד על הצורך לבחון את הסדר והמבנה של רשימת ערי הלויים על פי השתייכותם לנחלות השבטים. מפאת עיסוקו במבנה, ובסדר ובארגון של הרשימה, אבקש לפתוח בהצגת שיטתו בנוגע למגמת העריכה בשיבוץ רשימת ערי הלויים. דבריו של קלאי אודות חשיבות ההבחנה בסדר ובארגון של רשימה, כמפתח להבנת מעשה העריכה הנבואית (על פי שיטתנו), משמעותיים לדרכנו בשיעורים אלה, ולא רק בפרקי הלויים, ולפיכך נביא אותם בלשונם:

עיון בבעיות אלה העולות בבחינתו של המבנה של מערכת ערי הלווים מלמד שצירופם של עיונים גאוגרפיים-היסטוריים אל בדיקת דרכי העריכה, עשוי לתרום לקביעת אמות שיסייעו בהבנת מבנה הרשימה ואורח שילובה במסורת הספרותית. מכאן האפשרות לחשוף היבטים חשובים על מהות הרשימה, יסודותיה והערכתה ההיסטורית, מחד גיסא והבנת מסורת הסופרים ודרכי עבודתם של ההיסטוריוגרפיים המקראיים, מאידך גיסא...[2]

דברים אלו, אשר נאמרו ם ממי ששם לו למטרה לבחון בעיקר את ההיבטים הגיאוגרפיים של הרשימות, מאלפים במיוחד.

ג. רשימת ערי הלויים (כ"א): מבנה ומשמעות

קלאי ראה במבנה הרשימה מפתח להבנתה. המבנה נסקר על ידו והוצג בטבלה הבאה:[3]

 

חטיבת לוי

מנין כולל

מספר ערים לחטיבה

מניין מפורט

מספר ערים לשבט

מספר ערים לחטיבה

בני אהרון ממשפחות הקהתי

יהודה

שמעון

בנימין

 

13

יהודה

שמעון

בנימין

 

9

4

 

13

 

בני קהת הנותרים

אפרים

דן

חצי מנשה (מערב)

 

10

אפרים

דן

חצי מנשה (מערב)

4

4

2

 

10

בני גרשון

יששכר

אשר

נפתלי

חצי מנשה (בשן)

 

13

חצי מנשה (מזרח)

יששכר

אשר

נפתלי

2

4

4

3

 

13

בני מררי

ראובן

גד

זבולון

 

12

זבולון

(ראובן)[4]

גד

4

(4)

4

 

12

 

 

הרשימה מחולקת לארבעה חלקים על בסיס החלוקה בין שלוש משפחות הלוויה, ומשפחת הכהונה.[5] סביר להניח שיסודה של החלוקה בחלוקה לארבעה צדדים במחנה ישראל המתוארת בספר במדבר (במדבר, ב' - ג'). בתיאור החנייה סביב המשכן ביחס למעגל הקרוב למשכן נאמר "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת" (במדבר, ג', לח). ביחס למעגל הישראלי, הרחוק יותר, נאמר "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ: וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה לְצִבְאֹתָם וְנָשִׂיא לִבְנֵי יְהוּדָה נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב" (במדבר, ב', ב - ג). תיאורים אלו מעדיפים בדרך דומה את משה, אהרון ובניו בשיבוצם במקום המכונה "לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד", ומגדירים את תפקידם כ"שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל". זאת, לצד ההעדפה הקיימת במיקומו של שבט יהודה ובהגדרת תפקידו כמי שפותח את רשימת השבטים, ומוביל אותם בעת יציאתם למסע.[6] התיאור ברשימה מדגיש את השכנות בין המשפחה הכוהנית המכובדת לבין שבט יהודה, המוביל מבין אחיו. סביר להניח שגם התיאור בספר שמות (ו', כג) אודות קשרי הנישואין של אהרון הכוהן עם אלישבע בת עמינדב אחות נחשון, תורם להבנת ההתייחסות המעדיפה של שני הגורמים השבטיים המובילים, כל אחד בתחומו. הקשר בין השכנים (כוהנים ושבט יהודה) בולטת במיוחד בתיאור הענקת ערי הכהונה לבני אהרון הכהן ברשימת ערי הלויים:

וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנוֹק הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ סְבִיבֹתֶיהָ.

וְאֶת שְׂדֵה הָעִיר וְאֶת חֲצֵרֶיהָ נָתְנוּ לְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה בַּאֲחֻזָּתוֹ.

וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת חֶבְרוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.

(כ"א, יא - יג).

הזיקה מפורשת בפתיחת הרשימה בהדגשת מיקומם בנחלת יהודה. כמו כן, יושם לב לפירוט בנוגע לקריית ארבע ולתוספת הביאור הנוגעת לחלוקת הנחלה בין בני אהרון ובין כלב. התיאור המפורט הנוגע לנתינת שדה העיר לכלב בן יפונה (פסוק יב). פירוט מיישב את הסתירה לכאורה, בין תיאור נתינת חברון לכלב מחד, "וּלְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה נָתַן חֵלֶק בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה אֶל פִּי יְהוָה לִיהוֹשֻׁעַ אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק הִיא חֶבְרוֹן" (ט"ו, יג), לבין נתינת העיר לבני אהרון מאידך. מכל מקום, נדמה שהדגשת חלוקת העיר לבני אהרון ולכלב מלמדת על מעמדן המרכזי של שתי הקבוצות הללו, הנחשבות מאד במעשה העריכה הנבואית של ספר יהושע: כלב בן יפונה נציג שבט יהודה, ובני אהרון הכוהנים. מתוך כוונה תחילה נמנו יחדיו כלב בן יפונה ובני אהרון תחת רשימה אחת, כמי שנתנו להם את נחלתם. ההתייחסות המשותפת לשתי הקבוצות ושיבוצן בתחילת הרשימה מבליטים את מעמדם של המועדפים.

הקשר בין רשימת שבט יהודה לבין רשימת ערי הלויים ניכרת גם מן הפתיחות הדומות של שתי הרשימות:

 

פתיחת רשימת נחלת יהודה (י"ד, ו)

פתיחת רשימת ערי הלויים (כ"א, א - ב)

וַיִּגְּשׁוּ בְנֵי יְהוּדָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים עַל אֹדוֹתַי וְעַל אֹדוֹתֶיךָ בְּקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.

וַיִּגְּשׁוּ רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶל רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיְדַבְּרוּ אֲלֵיהֶם בְּשִׁלֹה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן לֵאמֹר ה' צִוָּה בְיַד מֹשֶׁה לָתֶת לָנוּ עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶן לִבְהֶמְתֵּנוּ.

 

 

הפתיחה דומה בשתי הרשימות, גם במרקם המילים וגם בהקשר העלילתי. בשתיהן הפונים באים אל יהושע בשם ההבטחה מן העבר שנמסרה למשה מה'. הבקשה המנוסחת באופן דומה והשכנות בין הפונים מעמידה אותם בשורה הראשונה של השבטים העומדים לפני ה'. נראה, שמגמת ההעדפה של שבט יהודה לאורך תיאורי ההתנחלות, אשר הוכחה בשיעורים הקודמים, (ראו שיעור מספר 23) ממשיכה גם ברשימות ערי הלוויה ומוכיחה את זיקתם לתיאורי הנחלות.

העדפה דומה קיימת בנוגע לשבט השני שנתן ערים לבני אהרון הכהן, שבט בנימין. בניתוח רשימות השבטים המתרפים (שיעור מספר 25) עמדנו על ההעדפה שניתנה לרשימת שבט בנימין (בדומה להעדפה שניתנה לרשימת שבט יהודה), הן בשיבוצה בפתיחת הרשימות של קבוצת המתרפים, והן בהיקפה של הרשימה. בנוסף לכך, הסברנו את הופעת המונחים הגיאוגרפיים ברשימת בנימין הקרובים לאוצר המלים הפולחני, כגון כתף ופאה, ועל ההדגשה של הערים המקודשות, בית אל, קריית יערים וירושלים. כל אלה מאפיינים את הרשימה ואת הנחלה כנחלה קדושה, על אף שהקשר זה לא נאמר באופן גלוי. תיאור הערים שניתנו לבני אהרון הכוהנים על ידי שבט בנימין לצד שבט יהודה כביטוי להעדפתם על פני שאר השבטים, תומך, לדעתי, במגמה הפרשנית שהצענו לסדר ולארגון של הרשימות בתיאורי ההתנחלות, ולהגדרתם כאפיון ספרותי של מעשה העריכה הנבואית.

שבט שמעון נזכר גם הוא בין שלושת השבטים שנתנו ערים לבני אהרון, ויש לשים לב להתייחסות הייחודית לשבט שמעון, השונה מכל שאר השבטים האחרים. בפתיחת הרשימה של יהודה ושמעון נאמר "וַיִּתְּנוּ מִמַּטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן אֵת הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְהֶן בְּשֵׁם" (כ"א, ט), ובחתימה נאמר "עָרִים תֵּשַׁע מֵאֵת שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים הָאֵלֶּה" (כ"א, טז). זוהי הדוגמה היחידה לתיאור נתינה משותפת של שני שבטים. הדיווח המאחד בין שני השבטים תואם את הנאמר בפרק י"ט בדבר הנחלה של שמעון המצויה בתחום הנחלה של שבט יהודה, אולם ללא ההתייחסות המצמצמת את מעמדו של שבט שמעון, אשר מאפיינת את התיאור בפרק י"ט: "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה" (י"ט, א). ההתייחסות המאחדת בין יהודה לבין שמעון מאפיינת גם את התיאור בדבר ההליכה המשותפת של יהודה ושמעון למלחמה בתחילת ספר שופטים (א', ג).[7] נדמה שזוהי הוכחה נוספת לקשר שבין רשימת ערי הלוויה לבין רשימות השבטים הנוחלים.

ביחס להמשך הרשימה קשה לקבוע את טעמי הסדר והמבנה, וניתן להסתפק בקביעה הכללית והעקרונית שהחשובים מבין השבטים משובצים בראש הרשימה של ערי הלויים, ואילו המחצית השנייה נשמרה לשבטים הפחות חשובים, וזאת מבלי לנסות לקבוע מהי הסיבה למיקומו המדויק של כל אחד מהשבטים.

נאמן נמנע מלהתייחס לרשימה כבעלת משמעות היסטורית, אלא ראה בה יצירה שמטרתה להשלים את רשימת הנחלות של השבטים. נקודת המוצא הספרותית של נאמן חשובה לצורך הדיון העקרוני אודות המשמעות של הרשימות בקריאה סינכרונית, וכך כותב נאמן:

מחבר מאמר זה סבור כי מערכת נחלות השבטים לא שימשה מעולם מסגרת ארגונית, אלא שמלכתחילה נתחברה כתעודה 'ספרותית' בעלת מגמות היסטוריוגרפיות מובהקות. במסגרת תיאור זה נכללו כל י"ב השבטים והוא הועלה על הכתב כחלק מן החיבור המקיף שתיאר את תקופת הכיבוש וההתנחלות של עם ישראל... במסגרת זו נציין כי ראיית מערכת נחלות י"ב השבטים כפרי תפיסה ספרותית-היסטוריוגרפית מעיקרה, מציבה בספק את הפירוש המנהלתי-הארגוני שהוצע למערכת ערי הלויים, פירוש שביסודו טמונה הנחה בדבר חלוקה ממשית של הארץ לי"ב נחלות השבטים.[8]

שלא כנאמן, אינני מנסה לקבוע קביעות בתחום ההיסטורי בנוגע לזמנן של הרשימות ולדרך התהוותן עם זאת, דווקא במסקנות של נאמן, אשר מנסה לשלול את הערך ההיסטורי של הרשימות ולאתר את הערך הספרותי שלהן, עשויה להימצא תשתית לקביעות בדבר התרומה הספרותית של הרשימה למסגרת הקוהרנטית של רשימת הנחלות. נראה, אכן, שרשימות ערי הלויים קשורות באופן מהותי לרשימות השבטים המשובצות בפרקים י"ד - י"ט. דבר זה ניכר מן ההקפדה לשמר את המספר שנים עשר כמספר השבטים, ומכמה מן ההקבלות שעליהם עמד קלאי. הקבלה זו ניכרת ביותר בנתינת ההעדפה לשבט יהודה ובנימין, בדומה להעדפה לה זכו שני השבטים בתיאורי השבטים.

ד. ערי הלויים ונחלת שנים וחצי השבטים

רשימות ערי הלויים משובצות מחוץ למסגרת של חטיבות תיאורי ההתנחלות, אשר החלוקה ביניהם מבוססת על יסוד ההבחנה בין שבטי יהודה ויוסף לבין השבטים המתרפים הנתונים במסגרת ביקורתית, כפי שהוסבר בשיעור מספר 22 ובשיעורים הבאים אחריו. לדעתי, מיקומן של רשימות ערי הלויים מחוץ למסגרת נובע מן העובדה שהם קיבלו את נחלתם בזכות, בשל מעמדם הפולחני הדתי. לפיכך, הם אינם משובצים בתוך תיאורי ההתנחלות ואינם נדרשים לעמוד במבחן הצייתנות והמסירות שהשבטים הנוחלים נתונים בו. נקודת מבט זו קושרת את רשימת הלויים עם ההופעה של שניים וחצי השבטים בספר, השייכת גם כן למסגרת החיובית של תיאורי ההתנחלות. מיקומן של רשימות ערי הלויים לצד הרשימות והתיאורים המתייחסים לשניים וחצי השבטים מעצבים את המסגרת של תיאורי ההתנחלות, כעולה מן התרשים הבא:

 

ההתייחסות למעמדו הייחודי של שבט לוי בפרק י"ג עוטפת את תיאור הגבול ואת רשימת הערים של שניים וחצי השבטים (י"ג, טו, לב). בפתיחה נאמר "רַק לְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן נַחֲלָה אִשֵּׁי ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ" (י"ג יד), ובחתימה נאמר "וּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלָה ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם" (י"ג, לג). התייחסות משותפת לשבט לוי ולשניים וחצי השבטים משובצת גם בפתיחה הכוללת לתיאורי ההתנחלות: "כִּי נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלַת שְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְלַלְוִיִּם לֹא נָתַן נַחֲלָה בְּתוֹכָם" (י"ד, ג). הם נזכרים יחד גם בסיפור המתרפים, המפריד בין שתי יחידות ההתנחלות: "כִּי אֵין חֵלֶק לַלְוִיִּם בְּקִרְבְּכֶם כִּי כְהֻנַּת ה' נַחֲלָתוֹ וְגָד וּרְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה עֶבֶד ה'" (י"ח, ז). כך גם בחתימה של תיאורי ההתנחלות, כאשר רשימות ערי הלויים משובצות מיד לאחר המסגרת של תיאורי ההתנחלות (י"ט, נא) ולאחריהן החתימה הכללית והחגיגית של הספר (כ"א, מא - מג), המשורשרת עם הסיפור החיובי של שניים וחצי השבטים שיידון בשיעורים הבאים.

 

 

**********************************************************

 

 

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון וליהושע רייס, תשע"ה

נערך על ידי צוות בית המדרש הוירטואלי

*******************************************************

בית המדרש הווירטואלי (V.B.M) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון

The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash

האתר בעברית:                                    http://vbm.etzion.org.il

האתר באנגלית:                              http://www.vbm-torah.org

 

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5

דוא"ל: [email protected]

לתגובות: [email protected]

 

 

**********************************************************

 

 

 

 

 

[1]    בדומה לתיאורי ההתנחלות של שניים וחצי השבטים בפרק י"ג, המצויים גם כן מחוץ למסגרת התיאורים אשר פותחת בתחילת פרק י"ד.

[2]    קלאי ז', "מערכת ערי הלוויים - עיונים גאוגרפיים-היסטוריים בהיסטוריוגראפיה מקראית, ציון, מה, תש"מ, עמוד 14.

[3]    שם, עמוד 16.

[4]    בנוסח המסורה חסרות ארבע ערים אשר ניתנו לבני מררי על ידי שבט ראובן (כ"א, לד - לח; השוו כ"א, ז). ברשימה המקבילה בדברי הימים מופיעות הערים הללו (דברי הימים א', ו', סג - סד), וכן בתרגום השבעים. על החסרון בנוסח המסורה נשאל כבר רב האיי גאון:

וששאלתם מצינו בספר יהושע בערי בני מררי ולמשפחת בני מררי ערים ארבע ואומר וממטה גד ערים ארבע הרי שמונה ערים בפרט אבל בכלל או' כל הערים לבני מררי ערים י"ב יאמר לנו אדונינו מה טיב אלו הארבע שחסרו מן הכלל ושמותן ולמה חסרו ערי בני מררי זולתי ערי כל השבטים. דע שלא הוחסרו בני מררי כלום, דאף על פי ששאר הי"ב עיר לא הזכיר הכת' שמותן בספר יהושע אלא כלל אותם בכלל הרי הוזכרו בפרט בדברי הימים... נמצא בס' יהושע הזכיר שממטה זבולן ושממטה גד ושממטה ראובן לא הזכיר ובדברי הימים פירש מראש העינין לבני מררי למשפחותם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבולן בגורל ערים שתים עשרה נמצא כולו נאמר בס' יהושע כי לקחו בני מררי יהצה קדמות דימונה נהלל רמות מחנים חשבון יעזר ולקחו עוד ערים אחרות חומות שתים עשרה ובדברי הימים פירש שמותיהן...

(תשובות הגאונים, גאונים קדמונים, סימן עז).

     הרד"ק בפירושו לפסוק ז מציין שראה ספרים שנוספו בהם שמות הערים הללו:

ויש ספרים מוגה בהם "וממטה ראובן את בצר ואת מגרשיה את יהצה ואת מגרשיה את קדמות ואת מגרשיה ואת מופעת ואת מגרשיה ערים ארבע". ולא ראיתי שני פסוקים אלו בשום ספר ישן מדוייק, אלא מוגה במקצתם.

[5]    קלאי סובר שהבסיס לחלוקת הערים על ידי השבטים היה שכל שבט יספק ארבע ערים, סך הכל ארבעים ושמונה ערים. מסיבות שונות, שהוא מנסה לנתחן, מספר הערים משתנה מקבוצה לקבוצה אך בסופו של דבר עדיין יש ארבעים ושמונה ערים.

[6]  קלאי, שם, עמוד 27.

[7]    קלאי, שם עמוד 22. טענתו של קלאי בנוגע לזיקה בין יהושע לשופטים דומה לטענתנו במחקר זה.

[8]    נאמן נ', "עיון מחודש ברשימת ערי הלויים", ציון, מ"ז, תשמ"ב, עמוד 241.

 

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)