מנחות | דף יד | פיגול בחלק מהקרבן

במשנה (יג:) הובאה מחלוקת תנאים בעניין המפגל בחלק מן המנחה:

"שחט שני כבשים לאכול אחת מן החלות למחר, הקטיר שני בזיכין לאכול אחד מן הסדרים למחר,
רבי יוסי אומר: אותו החלה ואותו הסדר שחישב עליו - פיגול וחייבין עליו כרת, והשני פסול ואין בו כרת;
וחכמים אומרים: זה וזה פיגול וחייבין עליו כרת."

דעת רבי יוסי היא שדין הפיגול חל דווקא על החפץ שחשב עליו לאוכלו למחר, ולא מתפשט על שאר חלקי הקרבן. הגמרא (יג:-יד:) דנה בהיקפה של עמדת רבי יוסי. לדעת רב הונא שיטת ר' יוסי חלה גם ביחס לקרבן בהמה, ולשיטתו "פיגל בירך ימין לא נתפגלה ירך שמאל". אמנם מסקנת הסוגיה היא כדעת ר' יוחנן, ולפיה ר' יוסי מודה שפיגול בירך אחת פוסל את כל הבהמה משום שהיא גוף אחד, ועמדתו ביחס לחלות ולסדרים נובעת ממעמדן הייחודי:

"היינו טעמא דרבי יוסי, הכתוב עשאן גוף אחד והכתוב עשאן שני גופין, גוף אחד דמעכבי אהדדי, שני גופין דאמר רחמנא הא לחודה עבידא והא לחודה עבידא, ערבינהו - מתערבין, דהכתוב עשאן גוף אחד, פלגינהו - מיפלגי, דהכתוב עשאן שני גופין."

דעת רבנן דרבי יוסי היא, כמובא לעיל, שגם אם פיגל בחלה אחת או בסדר אחת נתפגלו שתי החלות ושני הסדרים. כפי שראינו לעיל, רבי יוסי הניח בדבריו שתי הנחות-

א. הפיגול חל רק על החפץ שחשב עליו (הגמרא השוותה זאת לטומאה).

ב. שתי החלות ושני הסדרים אינם גוף אחד.

ממילא, רבנן יכולים לחלוק על כל אחת מההנחות הללו-

א. הם יכולים לחלוק לגמרי על שיטת ר' יוסי ולומר שמחשבת הפיגול פוסלת את הקרבן כולו ולא רק את החלק שחשב עליו.

ב. הם יכולים להסכים עם דעת רבי יוסי באופן עקרוני, ועם זאת לסבור שגם שתי החלות ושני הסדרים נחשבים לגוף אחד.

נראה ששתי האפשרויות הללו בדעת רבנן באות לידי ביטוי בהבנת ספקו של ר' יוחנן בסוף הסוגיה (יד:):

בעי רבי יוחנן: פיגל בלחמי תודה, מהו? במנחת מאפה, מהו?

תנא ליה רב תחליפא ממערבא: וכן אתה אומר בלחמי תודה, וכן אתה אומר במנחת מאפה.

רש"י פירש שספקו של רבי יוחנן הוא בדעת רבי יוסי- האם יודה רבי יוסי שלחמי תודה אשר ניתרות בזבח אחד נחשבות כ"גוף אחד". מדבריו נראה שאין מקום כלל להסתפק בדעת רבנן ביחס לקרבנות שונים, משום שעמדתם היא עקרונית וגורפת, ולפיה כל מחשבת פיגול פוסלת את הקרבן כולו.

אמנם השפת אמת ביאר (ודייק כך גם ברמב"ם) שספקו של רבי יוחנן הוא בדעת חכמים- האם גם לחמי תודה נחשבים כגוף אחד למרות שאין פסוק מפורש שעשאם כגוף אחד. מדבריו עולה שחכמים מסכימים באופן עקרוני שהפיגול חל רק על הדבר שחשב עליו, אלא שהם סבורים שגם שתי החלות נחשבות כגוף אחד. (אמנם ייתכן שמסקנת הגמרא, שנחלקו גם בלחמי תודה ומנחת מאפה, היא שרבנן חולקים על העיקרן של רבי יוסי, אף שבשפ"א לא משמע כן.)