פסח, שבועות ויום ירושלים

על פסח, שבועות ויום ירושלים / ר' מנחם ליבטאג

אם מעיינים בתורה, ניתן לראות שני הבדלים בולטים בין פסח ושבועות:

א) ראשית, ישנן מצוות רבות מאד שהן זכר ליציאת מצרים או קשורות בדרך כלשהי אל יצ"מ, ואין אף מצוה מעשית שהיא זכר למעמד הר סיני. אמנם יש מצוה בפרשת ואתחנן "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך… יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בתורה" (דברים ד', ג-י), אך לא כל מוני המצוות מונים זאת כמצוה, וגם אם זו מצוה אין פעולה מעשית לזכירת מעמד הר סיני. כמו כן נראה שההקשר של מצוה זו שונה. הפס' שם ממשיך "וידבר ה' אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול" (פס' כ). הכתוב רוצה לומר שיש לזכור שבמעמד הר סיני עמ"י לא ראה תמונה ולכן אסור לו לעבוד ע"ז. אין כאן דגש על זכירת המעמד עצמו.

ב) לגבי פסח נאמר בדיוק מתי יצא עמ"י, מתי עליו לשחוט את הפסח, מתי לא לעשות מלאכה וכו', ואילו לגבי שבועות אין בתורה תאריך. הכתוב לא מציין מתי קבל עמ"י את התורה, וכידוע נחלקו התנאים האם זה קרה בו' סיון או ז' בסיון (שבת פו:). התורה גם לא אומרת במפורש לחגוג ביום זה. רק מי שסופר 49 יום יכול לחשב זאת.

לאומות העולם יש חג שאין לנו - יום האם. מדוע לנו אין חג כזה, וכי האמהות לא חשובות לנו? התשובה לכך היא פשוטה - לנו יש מצוות כבוד אב ואם, האמהות חשובות לנו כל השנה, ולכן אין צורך להקדיש להן יום מיוחד. לגויים אין מצוה כזו ולכן הם זקוקים ליום האם. מזה שהם חוגגים כזה יום ניתן להבין לבד מה המצב אצלם בשאר ימות השנה.

"בחודש השלישי לצאת בנ"י ממצרים ביום הזה באו מדבר סיני" (שמות י"ט, א) - לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה? "שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום נתנם" (רש"י). התורה לא היתה צריכה לכתוב על חג השבועות כיוון שקבלת התורה צריכה להיות משהו יומיומי ולא חד פעמי. כל יום אדם צריך להרגיש כאילו קבל את התורה, לכן גם אין מצוות מעשיות זכר לקבלת תורה.

קבלת התורה היא משהו יומיומי. פסח הוא יום הולדת של עמ"י, צריכים לזכור אותו אך לא צריכים לחוות אותו כל הזמן. את קבלת התורה צריך לחוות בכל יום, מבחינת התושב"כ לא היה א"כ צורך בחג השבועות. התושב"ע ידעה שאנשים לא תמיד יחוו את קבלת התורה ולכן דאגה לכך שיהיה יום כזה של זכירת מעמד הר סיני. יש כאן איזון מסויים בין התושב"כ לתושב"ע.