דילוג לתוכן העיקרי

בא | עשרת המאמרות ועשרת הדיברות

ה"שפת אמת" מביא את דברי זקנו על פרשת השבוע: "אא"ז מו"ר ז"ל הגיד כי אחר גאולת מצרים נעשה מעשרה מאמרות עשרת הדיברות באמצעות עשר מכות". מה טומנת בחובה אמירה זו, מעבר לקשר האסוציאטיבי? זאת מסביר ה"שפת אמת" בהמשך התורה.

"וההפרש שבין מאמר לדיבור, כי דיבור לשון מלכות והנהגה, אשר יהיה ניכר ומתגלה שכוח פנימי וחיות הכל - רק מעשרה מאמרות...". מאמר אינו מכוון למישהו מיוחד, ונאמר לחלל העולם בעלמא. הדיבור, לעומת זאת, פונה לאדם ספציפי. הדיבור מאפשר לבני אדם לדבר זה עם זה, ואילו המאמר אינו מאפשר אלא להרצות את הדברים ללא כל ציפייה לתגובה.

בשל שוני זה, מסביר ה"שפת אמת", לא די היה בעשרת המאמרות שנאמרו בבריאת העולם. על האדם לקחת מאמרות אלה ולהופכם לדיבורים חיים, המופנים אליו אישית. שינוי זה אינו יכול להיעשות בלי שהאדם יחווה את המאמרות בגוף ראשון, ויראה בעיניו שבורא העולם, שאמר את עשרת המאמרות, הוא הוא שמנהיג את העולם גם עתה.

"ועל ידי כל מכה הסתיר הסתר מאמר אחד, ונעשין עשרת הדיברות". בדרך זו מובנת כוונת זקנו של ה"שפת אמת" באומרו שעשר המכות הן שהפכו את עשרת המאמרות לעשרת הדיברות: בעוד עשרת המאמרות אינם מחייבים את האדם לדבר ואינם יוצרים אצלו כל זיקה לבורא העולם, יציאת מצרים ובחירת ישראל לעם סגולה - הן הן שיצרו את הקשר בין הקב"ה לעם ישראל. דווקא סיפור יציאת מצרים העובר מדור לדור, לצד ההבנה שהקב"ה בכבודו ובעצמו הוציאנו ממצרים - "אני ולא מלאך", הם שמאפשרים את הפיכת המאמרות האנונימיים לעשרת הדיברות שאינם משים מפיו של עם ישראל. "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים".

בדרך זו מסביר ה"שפת אמת" גם את מצוַת סיפור יציאת מצרים: "וכן התירוץ בפסוק 'למען שיתי אותותי אלה בקרבו, ולמען תספר באוזני בנך'". המכות נועדו כדי שיוכל האדם לדבר בעשרת המאמרות, וזהו סיפור יציאת מצרים שחייב האדם לספר בו ולהעבירו מדור לדור.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)