ויגש | ייחודו של קורבן שלמים

בדרכו של יצחק למצרים כדי לפגוש את יוסף בטרם מותו, הוא עוצר בבאר שבע ומעלה שם קרבן: "ויזבח זבחים לא-לוהי אביו יצחק" (מ"ו, א).

יעקב הוא בהחלט איננו הראשון שמעלה קרבנות לקב"ה, וכבר קדמו לו נח, אברהם ויצחק. אמנם, הרמב"ן על הפסוק שציטטנו עומד על כך שיעקב הוא הראשון שזובח זבחים. בלשון התורה, המילה "זבח" מתארת קרבנות המיועדים גם לאכילת אדם. כך, למשל, בדברי משה לפרעה במצרים: "ויאמר משה - גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות ועשינו לה' א-לוהינו". זבחים הם קרבנות השלמים, הנמצאים לצד העולות, שכל בשרם עולה על המזבח.

יעקב, אם כן, הוא הראשון שמקריב קרבנות שלמים. הבחנה זו מתקשרת למחלוקת האמוראים במסכת זבחים (קטז ע"א), האם בני נח רשאים להקריב שלמים. מחלוקת זו מחדדת את מעמדו הייחודי של קרבן השלמים: מחד, קרבן זה נחשב ל'קדשים קלים', וקדושתו נמוכה יותר מקדושתו של קרבן העולה, הנחשב ל"קודשי קדשים". אך למרות רמת קדושתו הנמוכה יחסית, נראה שבקרבן השלמים קיים פן ייחודי, שאיננו קיים בשאר הקרבנות.

הגמרא (יומא סב:) קובעת ששלמים שנשחטו לפני שנפתחו דלתות ההיכל - פסולים, ולדעת רש"י והרמב"ם (בניגוד לתוספות) דין זה הוא ייחודי לשלמים. נראה, שהצורך בפתיחת דלתות ההיכל משקף את העובדה שקרבן השלמים שואף להתקרב אל ההיכל והקודש. מבחינה זו, קרבן השלמים הוא קרבן שמבטא נימה ייחודית של קשר וקרבה בין האדם לבין הקב"ה. וכך כותב המדרש: "גדולה שלמים, שהן עושין שלום בין ישראל לאביהם שבשמים". בעוד ששאר הקרבנות נועדו לכפר - השלמים לא נועדו אלא כדי לקרב בין ישראל לבין ה'. לאור זאת, ניתן להבין היטב את חוסר יכולתם של בני נח להביא שלמים: קרבן השלמים משקף קירבה ואינטימיות מיוחדת, הקיימת רק בין עם ישראל לבין הקב"ה, ואילו שאר העמים לא שייכים אליה.

נראה, שניתן להוסיף גם נקודה נוספת: קרבן השלמים מיוחד בכך שבשרו מתחלק בין בעלי הקרבן, הכהנים והמזבח. בכך, משקפים השלמים את התפיסה שגם האכילה של בשר הקרבן היא חלק מעבודת ה'. השלמים משקפים את היכולת לחבר ולקשר בין המימד הארצי והחומרי שבחיי האדם לבין המימד הרוחני והדתי שבחייו. ייתכן, שהיכולת הזו - ליטול את החלק החומרי ולרתום גם אותו לעבודת ה' - היא יכולת שמייחדת דווקא את עם ישראל, ולכן נמנעה מהגויים האפשרות להשתתף בהבאת שלמים.

לאור כל האמור, מובן גם מדוע דווקא יעקב הוא זה שמביא לראשונה את קרבן השלמים. יעקב הוא אחרון האבות. כל בניו נכנסו אל תחת כנפי השכינה, וכולם בשם ישראל יכונו. עד אליו, סודו של קרבן השלמים, שהוא גם סודם של ישראל - עדיין לא נתגלה.