ויחי | שפת אמת תיכון לעד
פרשת ויחי מיוחדת ל"שפת אמת", שכן בפרשה זו בשנת תרס"ה נפטר בעל ה"שפת אמת" - רבי אריה יהודה ליב. אף שמו של החיבור, "שפת אמת", נטול ממילותיו האחרונות של המחבר, שנאמרו על פרשה זו. אנו נבחר לעסוק בדרשה זו, בה סיים ה"שפת אמת" את ספרו ואת מסכת חייו.
"האספו ואגידה לכם... ובדרש - שזכו מכאן לקריאת שמע, ואיתא: כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים, וכנסיה זו ודאי היתה לשם שמים, ולכן היא קיימת לעד... 'שמע' הוא קיבוץ ואסיפה, וחל על זה שם ה' אלקינו, וסופה להתקיים כמו שכתוב 'שפת אמת תכון לעד'".
המדרש מתאר דיאלוג מעניין מאוד בין יעקב לבניו. בשעה שהם נאספים אל מיטתו, "אמר להם: שמעו אל ישראל אביכם, שמא יש בכם בלבבכם מחלוקת על הקב"ה? אמרו לו: שמע ישראל אבינו, כשם שאין בלבך מחלוקת, כך אין בלבנו מחלוקת. ה' אלוקינו ה' אחד". לפי המדרש, פתיחת הפסוק - "שמע ישראל" - היתה פנייה ליעקב, בה הצהירו בניו של יעקב בפני אביהם שאין בלבם מחלוקת על הקב"ה. מדוע אנו, בני בניו של יעקב, מקדשים פסוק זה יותר מכל ומחשיבים אותו אף יותר מתפילה?
ה"שפת אמת" מדגיש את ייחודו של המעמד בו נאמרו הדברים: בניו של יעקב, על אף שהיו פרודים ומלאים במחלוקות, בשעה שנאספו אל מיטתו של אביהם רגע לפני פטירתו מהעולם הצהירו בפניו שהם מקבלים את מסורתו כאביהם האחד והיחיד, ומקבלים את מלכותו של הקב"ה האחד והיחיד עליהם. דווקא האנלוגיה שעשו בניו של יעקב בין היותם כולם בניו של יעקב לבין קבלת מלכות שמיים, היא שנתנה תוקף נצחי לדברים. אין זו אמירה בעלמא, מן הפה ולחוץ, אלא אמירה בלב מלא, של משפחה שלמה שעברה טלטלות רבות אין ספור ופוזרה על פני הארץ. משפחה זו, חוזרת עתה ומתכנסת למיטת אביהם, ומצהירה אמונים להיותה המשך חי לקיום אביהם ולמסורתו: "כשם שאין בלבך מחלוקת, כך אין בליבנו מחלוקת". דווקא על מעמד זה אומר ה"שפת אמת" - "שפת אמת תכון לעד". גם מהמשך המדרש ניתן לראות מסר דומה, המקשר בין קבלת מלכות שמיים לבין ברית הבנים והמשפחה: "זה הוא שישראל משכימים ומעריבים בכל יום ואומרים: שמע ישראל אבינו ממערת המכפלה, אותו דבר שציוויתנו - עדיין הוא נוהג בנו; ה' אלוקינו ה' אחד".
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)