משפטים | מצוות הבאת הביכורים

בפרשת השבוע נצטווינו מצוות רבות, ואחת מביניהן - מצווה צ"א - היא מצוַת הבאת הביכורים.

בהבאת הביכורים חייב רק יהודי שפירותיו גדלו על קרקע השייכת לו. אם הקרקע אינה בבעלותו - גם אם האילן עצמו שייך לו, הוא פטור מלהביא ביכורים, שכן הוא אינו יכול לומר בפרשת מקרא הביכורים את המילים "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי".

כידוע, נחלקו בגמרא הדעות לגבי קניין פירות: האם "קניין פירות כקניין הגוף", או שמא "קניין פירות אינו כקניין הגוף". משמעות המחלוקת נוגעת לאדם הקונה 'שדה לפירותיו' (כלומר, לא את השדה עצמו אלא רק את הפירות שיגדלו בשדה): האם הוא נחשב בעלים של גוף השדה, או שמא הוא נחשב רק בעלים על הפירות?

הרמב"ם פוסק להלכה ש"קניין פירות אינו כקניין הגוף", ולכן אדם הקונה שדה בזמן שהיובל נוהג, ועתיד להשיב אותו לבעליו בשנת היובל - נחשב בעלים על הפירות בלבד. ראשונים שונים הסבירו שלשיטה זו, אדם הקונה קרקע בזמן שהיובל נוהג - אינו חייב להביא ממנה ביכורים, שהרי הוא אינו הבעלים שלה. לעומת זאת, מפנה ה"מנחת חינוך" את תשומת לבנו לעובדה שהרמב"ם פוסק שאדם זה חייב להביא ביכורים, ורק אינו קורא את פרשת מקרא הביכורים!

נראה שניתן להבין את שיטת הרמב"ם לאור מחלוקת אחרת בדיני הביכורים. השראה לדברים הבאים קיבלתי ממאמר של ר' רפי פרידמן. בתוס' בבבא-בתרא פא ע"ב הובאו שתי דעות בשאלת הגדרת מצוַת הביכורים: לפי הדעה הראשונה, הביכורים הם מצווה החלה על הפירות, כמו שאר המצוות התלויות בארץ, ואילו לדעת הרשב"א, הביכורים הם מצווה החלה על האדם - בעל הקרקע, כאשר גדלו לו פירות בשדהו.

לדעת הראשונים שהוזכרו לעיל, ההבנה השנייה היא הנכונה: מצוַת הביכורים מוטלת על בעל הקרקע, ולא על הפירות. לשיטתם, המצווה חלה רק על הבעלים המלאים בקרקע, ומי שאינו הבעלים - פטור ממנה לחלוטין, אפילו אם קנה את הקרקע לפירותיה. לעומתם, ייתכן שהרמב"ם הבין כדעה הראשונה: באופן עקרוני, המצווה מוטלת על הפירות, כמו מצוות אחרות התלויות בארץ, המוטלות על הפירות שגדלו בה. ממילא, הבעלים על הפירות חייב להביא ביכורים, כדי לפטור את הפירות מחובת הביכורים המוטלת עליהם. התורה אמנם קבעה שמי שהקרקע אינה שייכת לו פטור מביכורים, אך זהו תנאי צדדי, ודי בבעלות קלושה (כמו בעלות על הקרקע לפירותיה) כדי להחיל את חובת הביכורים. לכן, פסק הרמב"ם שגם הקונה שדה ביובל, הנחשב בעלים רק על פירות השדה, חייב להביא ביכורים. אמנם, אדם זה אינו הבעלים של השדה, ולכן אינו יכול לקרוא את פרשת מקרא הביכורים ולומר "האדמה אשר נתת לי".