דילוג לתוכן העיקרי

ברכות | דף ז | צדיק ורע לו

 

הגמרא בסוגייתנו (ז עמוד א) דנה באחת השאלות המדוברות ביותר בעולם המחשבה הדתית מאז ומעולם, שאלת "צדיק ורע לו":

"ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: שלשה דברים בקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא ונתן לו... בקש להודיעו דרכיו של הקדוש ברוך הוא ונתן לו, שנאמר: 'הודיעני נא את דרכיך';
אמר לפניו: רבונו של עולם! מפני מה יש צדיק וטוב לו ויש צדיק ורע לו, יש רשע וטוב לו ויש רשע ורע לו?
אמר לו: משה, צדיק וטוב לו - צדיק בן צדיק, צדיק ורע לו - צדיק בן רשע, רשע וטוב לו - רשע בן צדיק, רשע ורע לו - רשע בן רשע...
אלא, הכי קאמר ליה: צדיק וטוב לו - צדיק גמור, צדיק ורע לו - צדיק שאינו גמור, רשע וטוב לו - רשע שאינו גמור, רשע ורע לו - רשע גמור".


בגמרא מופיעות שתי דרכי התמודדות עם העובדה שיש צדיק ורע לו ויש צדיק וטוב לו. הדרך הראשונה היא לומר שצדיק וטוב לו הוא צדיק בן צדיק וצדיק ורע לו הוא צדיק בן רשע. הגמרא דוחה הבנה זו משום שנאמר "ובנים לא יומתו על אבות", ועוברת להבנה שנייה שלפיה צדיק וטוב לו הוא צדיק גמור, וצדיק ורע לו הוא צדיק שאינו גמור.

באבות דרבי נתן (נוסחא ב פרק כב) מופיעים שני השלבים של הסוגיה כמחלוקת תנאים:

"רבי יוסי אומר: ...צדיק וטוב לו צדיק בן צדיק שמעשיו טובים ומעשה אבותיו טובים. אבותיו זכו לו לאכול בעולם הזה והוא זכה לעצמו לאכול לעולם הבא. צדיק ורע לו צדיק בן רשע שמעשיו טובים ואין מעשה אבותיו טובים. אבותיו לא זכו לו לאכול בעולם הזה והוא זכה לעצמו לאכול לחיי העולם הבא...
רבי עקיבא אומר: ...צדיק וטוב לו צפוי היה שלא נטלו נכסים מזה מפני שיכול לעמוד בצדקו אבל אין נוטלין ממנו נכסים כדי שיהא צדיק שלם. צדיק ורע לו צפוי היה שלא נטלו נכסים מזה אבל נוטלין ממנו נכסים כדי שיהא צדיק שלם".


נראה שמתוך ניסוחן של גישות אלו באבות דרבי נתן אפשר ללמוד על ההבדל המהותי שביניהן: רבי יוסי מתמקד בשאלת השכר והעונש, וממילא הוא מצדיק את הרע שיש לצדיק בעולם הזה בכך שבעבר חטא אביו. אפשר היה להרחיב גישה זו ולומר שהצדיק נענש בעולם הזה כתוצאה של חטאים שעשה בעבר הרחוק ואולי בגלגולים קודמים (כגישת המקובלים). אמנם גישתו של רבי עקיבא שונה לחלוטין (וייתכן שזוהי גם הגישה השנייה בסוגייתנו). לדעתו אין השכר והעונש שבעולם הזה מגיעים כתגובה למעשיו של האדם או של הוריו בעבר, אלא כאמצעים שמסייעים לאדם להתקדם ולהגיע לתכליתו העתידית. אם לאדם מסוים יועילו דווקא הייסורים, הרי שהוא יקבל אותם גם אם הוא צדיק, ולעומת זאת אם שפע גשמי יוכל לקדם את האדם הוא יקבל אותו גם אם אינו ראוי לכך מצד הדין.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)