דילוג לתוכן העיקרי

צירוף מחלל שבת למניין

צירוף מחלל שבת למניין

חתונות ובר מצוות, או להבדיל הזכרות (יארצייטים), מביאים גם את הרחוקים לבית הכנסת. האם ניתן לצרף למניין יהודי חילוני שאינו שומר תורה ומצוות?

השו"ע (או"ח נ"ה, יא) פוסק: "עבריין שעבר על גזירת הצבור או שעבר עבירה, אם לא נידוהו נמנה למנין עשרה". מפשט לשונו של השו"ע עולה שרק מנודה אינו מצטרף למניין, אולם המשנ"ב מביא להלכה את ה"פרי מגדים" (שם סק"ד), שפסק שגם מחלל שבת בפרהסיא אינו מצטרף למניין. וכך נפסק גם ב"ילקוט יוסף", שמחלל שבת אינו מצטרף למניין.

אמנם, הרבה מהאחרונים התלבטו בנושא ומצאו דרכים להקל בו, ולהתיר צירוף מחללי שבת למניין בשעת הדחק (ואף ה"ילקוט יוסף" מפנה לאותם אחרונים). כך, למשל, הרד"צ הופמן (שו"ת מלמד להועיל או"ח סי' כ"ט) מביא שמועה בשם בעל שו"ת שואל ומשיב, שיהודים שהתרחקו מחיק היהדות נחשבים לתינוקות שנשבו בין גויים, וניתן לצרפם למניין. הרב משה פיינשטיין (אגרות משה או"ח סי' כ"ג) מביא הוכחה מעניינת לכך שניתן לצרף מחללי שבת למניין: הגמרא בסנהדרין קובעת שאדם שנתבע לעבור עבירה בפרהסיא - חייב לקדש את השם ולהיהרג ולא לעבור, ומבהירה כי הדבר אמור במקום שיש בו עשרה יהודים, כולל מומרים וכופרים. מכאן מסיק הרב פיינשטיין שגם ל"קדושה" ו"ברכו", שבהם אנו מקדשים את שמו בחיינו, ניתן לצרף מומרים בשעת הדחק למניין עשרה.

לסיום נביא מדברי הרמב"ם באגרותיו (איגרת השמד - איגרת קידוש השם): "ואין ראוי להרחיק עוברי עבירה ומחללי שבת ולמאוס אותם, אלא יש לקרבם ולזרזם בעשיית המצוות, וכבר אמרו חז"ל שהפושע ברצון כשיבוא אל בית הכנסת להתפלל - מקבלין אותו ואין נוהגים בו מנהג בזיון, וסמכו על הפסוק 'לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב' - אל יבוזו לפושעי ישראל שבאים בסתר לגנוב מצות".

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)