דילוג לתוכן העיקרי

עירובין | דף יד | קורה על גבי מבוי

 

קורה שבעזרתה מכשירים את המבוי צריכה להיות מספיק רחבה בכדי שתהיה אפשרות להניח עליה אריח. מטרת דרישה זו היא שתהיה קורה הראויה לבניה של בניין עליה, שבכך נראה שהיא קבועה במקום. במשנה מובאת מחלוקת בין חכמים לרבי יהודה האם קורה זו צריכה להיות מסוגלת להחזיק אריח – כלומר, שתהיה אפשרות מעשית להניח אריח על הקורה ושהיא לא תשבר או שיש צורך רק שרוחב הקורה יהיה מספיק להנחת אריח ואין משמעות לחוזק הקורה שכן לא צריך להניח על הקורה אריח בפועל.

רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א על סוגייתנו) כותב שרבי יהודה מסיים דבריו בכך שרואין אותה כאילו היא של מתכת ולא כתב סתם שהיא כשרה משום שאף לדעתו אם היא כ"כ דקה שאף אם הייתה עשויה ממתכת לא ניתן היה להניח עליה אריח – אף לרבי יהודה קורה זו תהיה פסולה.

בגמרא נראה שהלכה כדעת חכמים שכן מובאת מחלוקת רק בנוגע לדין של מעמידי הקורה, האם יש צורך בכך שמעמיד הקורה יהיו מסוגלים להחזיק את הקורה עם אריח או שדי בכך שיוכלו להחזיק קורה שבאופן עקרוני ביכולתה להחזיק את האריח.

לדעה שרק הקורה צריכה להיות מסוגלת להחזיק אריח ואילו המעמידים צריכים להיות מסוגלים רק להחזיק את הקורה, נראה שהסיבה להעמדת הקורה היא למנוע טלטול ברשות הרבים והיא באה אך ורק לשם היכר. כלומר, בכך שהקורה מסוגלת להחזיק אריח היא נראית כדבר קבוע ולכן היא גורמת לכך שלא יטעו ויטלטלו. לעומת זאת, המעמידים לא משמשים כלל כדבר שגורם להיכר זה ולכן יש צורך שיוכלו להחזיק הקורה אבל אין צורך שיוכלו להחזיק את הקורה עם אריח.

מנגד, לדעה השניה, דעת רב חסדא, היכר קיים רק כאשר ניתן להניח בפועל אריח, דבר זה יתקיים רק אם גם המעמידים יהיו מסוגלים להחזיק הקורה כשיש עליה אריח. בכל מצב אחר הקורה לא נראית כמי שמונחת שם לשם קביעות.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)