קידושין | דף כח | יורד עמו לחייו
במהלך הדיון בסוגייתנו על גבולות דין גלגול בשבועה מובאים דברי הברייתא שאומרים שהקורא לחבירו רשע, זה שהתבזה יורד עמו לחייו. ביזוי זה קל יותר מאמרות אחרות המוזכרות בברייתא שם בית הדין הוא שמעניש את המבזה.
רש"י (ד"ה רשע יורד עמו לחייו) מבאר שהכוונה היא שמותר למי שהתבזה למעט את פרנסתו של המבזה בכך שיתחרה בו ויקבע את חנותו בסמוך (וכיוצ"ב ראה בבא בתרא דף כא ע"ב). רש"י עצמו דוחה הסבר זה שלו במה שכתב על מסכת בבא מציעא (דף עא ע"א ד"ה יורד עמו לחייו), לדבריו, ההסבר של 'יורד עמו לחייו' הוא להתקוטט עמו; יתר על כן רש"י דוחה את ההסבר שבסוגייתנו משום שקשה לו לקבל טענה שחכמים מעודדים נקמה וגמילת רע. יתר על כן, רש"י מביא ראיה ממסכת כתובות לכך שהמשמעות של לרדת לחייו של מישהו היא פיזית.
על אף הקושי בקבלת הסתירה בדברי רש"י, שכן בסוגייתנו הוא מבאר באופן זה שאותו הוא דוחה במסכת בבא מציעא, אפשר להסביר את הגירסה שבסוגייתנו (על אף הראיות כנגדה) וזאת על פי דברי הגמרא במסכת יומא (דף כג ע"א) שם אנו למדים שבמקרים שבהם נעשה לאדם עוול בגופו או שבוזה ברבים אז מותר לו לנפגע לרדת לאומנותו של המבזה.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)