קידושין | דף לד | מצוות עשה שהזמן גרמא
סוגייתנו עוסקת בדברי המשנה בעניין המצות עשה שהזמן גרמא בה אנשים חייבים ונשים פטורות. ככלל, הראשונים אגדו את המצוות אשר תלויות בזמן וקבעו שנשים פטורות מהן. בין המצוות פטרו הראשונים (רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ז הלכה כ; ספר החינוך מצווה שו ועוד) את הנשים מחובת ספירת העומר כדין מצוות עשה שהזמן גרמא.
על פניו, דעתם של הראשונים לעיל מובנת שכן מצות ספירת העומר נעשית בלילה מה שדי בכדי להגדיר את המצוה כתלויית זמן ועוד שהמצוה נעשית דווקא בתאריכים מסויים. יחד עם זאת, רבי משה בן נחמן בסוגייתנו כלל את ספירת העומר בין המצוות שאין הזמן גרמן מה שמעלה תהיה נוכח האמור.
אפשר וניתן להסביר את דבריו בכך שלפי הנלמד במסכת מנחות(דף סו עמוד א) ניתן לקצור את העומר בדיעבד ביום; כלומר, אם קצירת העומר לא נעשתה בלילה כפי שנדרש (מסכת מגילה דף כ עמוד ב) ניתן לקיים את המצוה ביום. למעשה במסכת מגילה (דף כא עמוד ב) אנו למדים שדין קצירת העומר מורחב גם לעניין ספירת העומר, אם אכן ההלכה כפי האמור המשמעות היא שניתן בדיעבד לספור את העומר ביום (למי ששכח לספור בלילה)[1]. לגבי היות זמן המצווה בתווך תאריכים מסוים, אפשר לראות זאת כזמן טכני ולא מהותי; כלומר, הזמן בו ניתן להביא את קרבן העומר תלוי בזמן בו יש תבואה ולא משום שיש בזמן המסוים עניין עקרוני ולכן זמן זה לא מגדיר את המצווה כמצוות עשה שהזמן גרמא.
[1] כפי דברי בעלי התוספות במגילה (דף כ עמוד ב) אשר מביאים את דברי בעל הלכות גדולות לעניין ספירת העומר ביום ללא ברכה.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)