שבת | 5 | קבלת שבת וסעודת שבת - המשך

בפעם שעברה דיברנו על כך שהקידוש יכול להיות לא רק פתיח לסעודה, אלא גם קריאת כיוון ועיצוב חוויה של כל השבת. אולם, לא תמיד הכל כל כך מושלם. לפעמים, זמן הקידוש והסעודה הופך להיות מוקד לצרות ובעיות: הקטן שופך את כל היין על המפה, סעודת שבת הופכת לבלגאן ומריבות, הגדולים רוצים כבר ללכת, הקטנים רבים בניהם, השירה נשמעת כמו לול תרנגולים וכן על זה הדרך. מה עושים?

ראשית, מתפללים. עלינו לזכור שלא הכל תלוי בנו, ולא תמיד אנחנו שולטים על הכל. למעשה, תמיד יש מישהו שאפשר "להיעזר" בו. שנית, מתכוננים (עד כמה שאפשר). כך, לדוגמא, מכינים את הפרשה בצורה כזו שהילדים יגלו עניין. כמובן, שצריך לקחת בחשבון את הגילאים השונים (כיום ישנם ספרים שזוהי בדיוק המטרה שלהם, לדוגמא ספרו של שמואל שנהב "מדרש הבית"). לגבי שירי שבת, אם בונים את השירה בצורה נכונה היא יכולה להוות מוקד חוויתי מאד משמעותי (אחד מגדולי ישראל שבניו יצאו לתרבות רעה, תלה זאת בעובדה שאצלו בבית לא שרו שירי שבת. במלים אחרות, היה חסר להם רגש של שבת). כמובן שאוכל טעים יכול לסייע רבות, מנה אחרונה אטרקטיבית וכדומה. כמו כן, ניתן לחלק תפקיד לכל ילד. החל מהרמות הטכניות: להוריד מהשולחן, להגיש את המנה הבא וכדומה, ועד לרמות המהותיות יותר: בחירת השירים, אמירת דברי תורה וכן על זה הדרך.

באופן כללי, צריך לראות בסעודת שבת הזדמנות לנקודת מפגש משמעותית בכל הרבדים - מהרובד המשפחתי ועד הרובד הרוחני העליון. השלכה ישירה לדברים אלו היא שלא לפחד להאריך ולהתנהל בנחת, גם אם זה אומר שחלק מילדים יפרשו באמצע.

הרב בזנסון מדמה את סעודת שבת, לזמן הופעה של אמן. במשך כל השבוע אנחנו בחזרות, מתעמתים עם הילדים, עם בן הזוג ובינינו לבין עצמנו- מתעמתים ומתפייסים, נופלים ומתקנים. זמן הסעודה זה לא הזמן לתקן, עכשיו אנחנו בהופעה עצמה! יש תקלה? תעבור הלאה! ההופעה חייבת להמשך, וצריך להזהר לא להכנס לפינות.

לסיום העיסוק בערב שבת, נזכיר ברמז שערב שבת הוא זמן גם לבני הזוג בינם לבין עצמם. גם לכך כדאי להתכונן: אם אפשר לישון אחר הצהרים (או ללכת לישון מוקדם ביום חמישי), מה טוב. אם אפשר לחשוב מראש על משהו שמצא חן בעיני אצל בן הזוג במשך השבוע (ולומר לו), או להביא איזו מתנה קטנטונת, או הפתעה מסוג אחר.