דילוג לתוכן העיקרי
דף יומי תשפ"א -
שיעור 162

סוכה | דף כח | שינה בסוכה

הברייתא המובאת בסוגייתנו עוסקת בגדרי מצות ישיבה בסוכה:

"דתנו רבנן: 'תשבו כעין תדורו' – מכאן אמרו: כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי. כיצד? היו לו כלים נאים – מעלן לסוכה, מצעות נאות – מעלן לסוכה, אוכל ושותה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה".

הברייתא סוקרת פעולות שונות שיש לבצע בסוכה, אך קל להבחין בכך שפעולה מרכזית אחת נעדרת מן הברייתא: השינה בסוכה. אמנם, לעיל בדף כ"ו למדנו:

"תנו רבנן: אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה, ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה".

מן הברייתא ניתן ללמוד שכדרך שאסור לאכול מחוץ לסוכה, כך אסור גם לישון מחוץ לסוכה. מדוע אפוא לא הוזכרה החובה לישון בסוכה גם בברייתא המרכזית, זו שבסוגייתנו?

תשובה אפשרית לכך היא שאמנם אסור לישון מחוץ לסוכה, ואולם קשה גם לומר שיש מצוה חיובית לישון בסוכה. בכל עולם תרי"ג מצוות אין אף מצוה שאדם יכול לקיים בשנתו. השינה, מעצם טבעה, מבטאת את הסתלקות הדעת ואת חוסר המודעות והכוונה, ועל כן קשה לראות אותה כמצווה. ובכן, נראה כי אל לו לאדם ללכת לישון מחוץ לסוכה, אולם עצם השינה בסוכה איננה מצות עשה קלאסית.

[עיקרון זה בא לידי ביטוי באופן מובהק בחג הפורים, חג שהוא בחינת "עד דלא ידע", המהווה הזדמנות לקיים מצוה של שמחה, דבקות והתעוררות שלא מתוך מודעות גמורה. המתבסם בפורים מאבד במידה זו או אחרת את צלילות דעתו, ודווקא משום כך הוא עשוי להגיע לנקודה משמעותית יותר של דבקות והתעלות. המצוות המתקיימות גם שלא מדעת מבטאות רבדים פנימיים ועמוקים, שלעיתים איננו מצליחים להתחבר אליהם ולחוות אותם באופן שלם.]

ברמה ההלכתית, ידוע ומפורסם כי רבים משלומי אמוני ישראל אינם נוהגים לישון בסוכה. הגמרא בסוגייתנו מעלה הוה-אמינא שלפיה נשים חייבות בסוכה, כדי שבעליהן יוכלו לקיים "תשבו כעין תדורו – דירה איש ואשתו". אך ההוה-אמינא נדחית, ולמסקנה אישה אכן פטורה מן הסוכה. ומה לגבי "תשבו כעין תדורו"? הרמ"א (אורח חיים תרלט, ב) הסביר:

"ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור. וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה, אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת".

לדעת הרמ"א, השהות המשותפת עם האישה מהווה חלק מההגדרה הבסיסית של מגורים ראויים ונורמטיביים, ואם לא ניתן לקיים צורת מגורים זו בסוכה – פטורים מן השינה בה לחלוטין.

כאמור, בקהילות אשכנז רבות נתקבל מנהג זה של הרמ"א, ואין ישנים בסוכה. אמנם, קהילות הספרדים השיבו עטרה ליושנה, וכיום אף רבים מן האשכנזים משתדלים לישון בסוכה, ובמידת האפשר אף לישון שינה זוגית בסוכה, כדי להדר במצות סוכה ובד בבד לשמור על השמחה המשפחתית המשותפת.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)