שם אלוקים ושם הויה

עיון ב'נפש החיים'

שם אלוקים ושם הוי"ה

בהמשך למהלך אותו מוביל ר' חיים בשער ג - בחלוקה שבין שתי הבחינות של ההסתכלות על המציאות, מצידנו כחלוקה לפרטים ומצד אור א"ס בו הכל יונק ממקור אחד ומוביל למקום אחד, מבאר ר' חיים את שני שמות מכלל שמותיו של הקב"ה. שמות ה' הינם צורות שונות של התגלותו ומייצגים הופעות שונות כפי שיבואר לקמן.

שם אלוקים פירושו בעל הכוחות כולם כפי שהוא מבאר באריכות בשער א. שם זה הוא המייצג את הבחינה שמצידנו שיש לנו תפיסה בכל הופעה של הקב"ה ככוח חלוק שקיומו וחיותו הוא על ידי הכוח שלמעלה ממנו שהוא מתפשט ממנו. בבחינה זו ישנה חלוקה למדרגות שכל יצור בעולם התחתון שלנו יונק את כוחו מן השם והמלאך הממונה עליו מלמעלה. שם אלוקים הוא נשמת וחיות ושורש השורשים של הכוחות כולם. בכל רגע ורגע הוא מחדש את ההשפעות בעולם המתפרטות לכל הבריאה בכל סדר המדרגות.

בשם זה ברא הקב"ה את העולם במה שקרוי עשרה מאמרות כך שכל מאמר מהווה מקור חיות למינים שנבראו בו. על ידי צירופי האותיות השונים שבכל מאמר הושפע שפע מלמעלה באופן פרטי לכל יצור ונברא בהשתלשלות עד שהופיע בעולמנו בעולם העשיה.

לעומת זאת, שם הויה הינו הבחינה שמצידו יתברך שמו. זוהי השגה עליונה ואחדותית בה רואים איך אור א"ס מאיר בכל המציאות באופן שווה כפי שנאמר לעתיד לבוא: "וראו כל בשר כי פי הוי"ה דיבר". כך גם היתה ההשגה של עם ישראל בעת מתן תורה שנגלה עליהם ה' בשם הויה שלא כבריאת העולם שנעשתה בשם אלוקים. אולם, ר' חיים מסייג זאת שגם שם הויה הוא מצד התחברותו של ה' ברצונו לעולמות כי עצמות אור א"ס בהיותו מופשט מהעולמות לא נרמז בשום שם. אלא כאמור בבחינה זו הרי שכל העולמות בטלים במציאות נגדו יתברך מצד שם זה.

הוא מסכם באחדות הבחינות בפסוק: "כי הוי"ה הוא האלוקים' (דברים ד, לט) כי שתי ההשגות הן השגת 'ואתה מחיה את כולם' הנקראת בשם אלוקים בבחינת סובב כל עלמין מצידנו, והן בחינת האחדות הפשוט הנקרא בשם הוי"ה ממלא כל עלמין הינן אחד. כלומר הן המציאות הנפרדת של הברואים מהווה חציצה או סתירה לאחדותו הפשוט של ה' יתברך.

הרב משה כהן