דילוג לתוכן העיקרי

שמחה ועצבות בעבודת ד' | 2

בפעם הקודמת פתחנו בחשיבותה של השמחה לעבודת ד' והדגשנו שאין הדבר פשוט כלל ועיקר משום שישנם מעכבים רבים לשמחה. עוד הזכרנו, שחשוב להיות מודעים לכך שאין "נוסחת פלא" שעוזרת להתגבר על קשיים ודאגות. ממילא, העצות שיובאו להלן אמורות להוות פתח ל"דרך ארוכה שהיא קצרה".

בעבר כבר כתבנו שלמרות הקשיים שסובבים אותנו בסופו של דבר עיקר המציאות שסביבנו היא טובה. אמירה זו היא אמירה כללית שלא תמיד עוזרת בשעת משבר. על כן, האדמו"ר הזקן מנסה להדריך אותנו כיצד, במובן מסוים, ניתן להיות "שמח בייסורים". ראשית חשוב לזכור שישנם דרגות על גבי דרגות בעבודת ד', והדברים שאנו מביאים כאן אמורים להיות שווים לכל נפש. אין אנו מצפים מאדם לשכוח את הייסורים או ליהנות מהם, אלא המטרה היא להיות שמח למרות הייסורים. בניסוח שלנו, המטרה היא לנסות לשמור את הראש מעל המים.

אחת מנקודות המוצא של כל מאמין, במיוחד להולכים בדרך החסידות, היא ש"כל מה שעושה ד' הכל לטובה". כלומר, כל מה שעובר עלי, כולל הדברים הקשיים ביותר, הכל לטובה. כמובן, אינני מבין כיצד הקושי הזה הוא טוב עבורי והייתי מעדיף שה"לטובה" יהיה גם נעים בפועל כרגע. ובכל זאת, באופן עקרוני אני מאמין ומבין שיתכן דבר שכרגע נראה לא טוב ולא מתאים, בחשבון הכולל של הקב"ה הוא אכן לטובה.

בכך אנו מגיעים לנקודה העיקרית. כאשר עוברים על אדם קשיים (לא עליכם ולא עלינו...), עליו לנסות ולהפריד בין הקושי כפי שהוא לבין מצב הרוח הנגזר מקושי זה. כלומר, אין אנו מתיימרים לעשות דבר כנגד הקושי, על אף שהוא לא נעים והיינו מעדיפים שלא יהיה. אמנם, שאלת המצב רוח הנגרם כתוצאה מקושי זה היא כבר שאלה אחרת לחלוטין. קושי תמיד דורש התמודדות אך לאו דווקא עצבות. לעיתים קושי מחדד את החושים וגורם להתמקדות, לעיתים קושי מוביל לגיבוש (עיין ערך מלחמות, שלמרבה האבסורד לעיתים קרובות הם מפיחות התרוממות רוח) וכן על זה הדרך.

במקרה בו אנו נתקלים בקושי, אם כן, ראשית עלינו לדעת שעל פי האמת הקושי מזומן לנו משמים. אף על פי שאנו לא מרגישים זאת ולא מבינים למה, ובוודאי שאנו לא מעוניינים בקושי, משמיים מזמנים לנו קושי על מנת להיטיב לנו ולשלם לנו שכר. לאחר ידיעה זו, אפשר ויפתח פתח להפריד בין הקושי ובין מצב הרוח שנגרר בעקבותיו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)