דילוג לתוכן העיקרי

יומא | דף יג | שני בתים

בסוגייתנו נאמר שכוונת רבי יהודה היא שהכהן הגדול היה נושא בפועל את האישה השניה ביום הכיפורים ולא שרק היו מתקינים לו אשה נוספת.

על פניו, לא מובנת כלל שאלת הגמרא – מדוע יש להניח כי האישה האחרת צריכה להיות אשתו של הכהן הגדול קודם יום הכיפורים? מדוע שלא נניח כמו ההבנה בתלמוד הירושלמי שהכהן הגדול לא היה נושא אישה נוספת על אשתו אלא רק היו מתקינים לו אשה אחרת שאם אשתו תמות ביום הכיפורים, יקדשנה ויכניסנה.*.

ניתן להסביר את סברת התלמוד הבבלי – שעל הכהן הגדול לכנוס את האשה קודם יום הכיפורים, כפי שכותב רבי יום טוב אשבילי: ישנו חשש שמא האישה הראשונה תמות באמצע העבודה - בזמן שלא יוכל הכהן לצאת ולקדש.

הסבר נוסף, כותב מאחד מבעלי התוספות רבי יצחק בן יעקב (ר"י הלבן), שישנה מניעה טכנית לשאת את האישה - שהרי מכיוון שכל שבעת הימים לא ניתן לכהן לצאת מהלשכה, ועל כן אין ביכולתו לשאת את האישה הקושי בדבריו הוא ממה שאנו למדים בגמרא (להלן דף מז) שהכהן הגדול יכול לצאת מהלשכה – כפי שמסופר על רבי ישמעאל בנה של קימחית, שיצא ביום הכיפורים ודיבר עם ערבי בשוק; אמנם מסתבר לומר שהייתה סיבה מיוחדת ליציאתו, ואין היא משקפת היתר כללי, אך ברור שנשיאת אישה שנייה מתוך חשש לתקלה הנה סיבה מספקת.

מעניין להביא סוגיה זו של הירושלמי כנגד שיטתו של הרמב"ם בעניין קידושי אישה, לדעתו חופת נידה אינה חופה משום שמדובר בחופה שאינה ראויה לביאה ועל כן כל המנסה לקדש אישה נידה - האישה אינה קנויה לו. לפי האמור בירושלמי, שיטת הרמב"ם מוקשית, שכן ביום הכיפורים האישה אינה ראויה לביאה ואם כן כיצד יתכן שיוכל לכנוס אותה ביום זה?

יתכן לתרץ ולומר שהבבלי והירושלמי נחלקים בנושא זה ולדעת הירושלמי, בקידושין גם ללא חופה, האשה נחשבת לביתו של הכהן; רבי עקיבא איגר (שו"ת חלק א, קנט) כתב שבתלמוד הבבלי אכן היו בספק בנוגע לכך ולכן נאמר בשונה מהירושלמי שיש לכנוס את האשה קודם יום הכיפורים. בדרך זו יתכן אולי להסביר את דבריו של רבי יצחק בן יעקב  - שכוונתו היא שהכהן לא יכול לצאת מהלשכה משום שהוא טעון פרישה דווקא בנוגע לביאה ולא שאין הוא יכול צאת כלל.

__________

* אמנם אין מקדשים ונושאים נשים בשבת אבל אין שבות במקדש.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)