תעודה: אלוף הרב שלמה גורן, עם שחרור הכותל

אמר המלבה"ד: בתודעת רבים נצטיירה דמותו של הרב גורן ז"ל, כדמות שיש לירוא מפניה. לא כך נצטיירה בעיניי, עיני ילד קטן, שהיה נוהג להתלוות לאביו מדי חג, לבקר את "הרב". כך בסוכה שהיה הרב גורן בונה במו ידיו בחצר בית רב קומות בטבורה של תל אביב, כך בפורים עת היה משמח לב הנוכחים ב"מארש” עליז וקצבי מבית אבא, בית חסידי גור, וכך בעלית יום הכיפורים לפאתי הר הבית. באותן שעות נגלתה לנגד עיני דמותו של חכם תורה אמתי, היכול מחד לחרוז שעות ארוכות בדברי תורה, בבלי בספרי, ירושלמי בתוספתא, כתבי אריסטו עם חידושים אחרונים מעולם הפיזיקה והאסטרונומיה, ומאידך להשתובב עם ילד קטן, לתת בידו ממתקים ולטרוח בקיום מצוות הכנסת אורחים בגופו ממש, בהצעת מאכל ומשתה לפני באי ביתו.

את המיסמך המתפרסם כאן לראשונה, קיבלתי ממו"ר אבא שיחי', שמשך עשרות בשנים לא זזה ידו מידו של הרב גורן ז"ל. המיסמך נכתב באותן שעות הרות גורל של ימי מלחמת ששת הימים, עת נודעה לראשונה האפשרות שצה"ל ישחרר את העיר העתיקה. בשעת לילה מאוחרת של יום כז' באיר תשכ"ז, החל הרב גורן מנסח את פקודת היום לחיילי צה"ל, שנכתבה על ידי אבי על גבי דפי טיוטה ירוקים. מצדם האחד מופיע נוסח פקודת היום שניתנה לחיילים יומיים לפני פרוץ המלחמה, ובה נאמר, בין השאר: "לעת כזאת עלינו להתאזר בעוד ובגבורה, להשריש בלבנו את האמונה באלוהי מערכות ישראל אשר יצא בראש צבאותינו, ולנטוע בנפשנו את הבטחון ביכולתנו לגבור על האויבים ובנצחוננו הסופי, כמצות התורה ללוחמים: 'שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם, אל ירך לבבכם, אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם, כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם'... ורבנו הגדול הרמב"ם קבע בדיני לחימה: 'ומאחר שייכנס בקשרי המלחמה ידע שעל ייחוד השם הוא עושה מלחמה... וכל הנלחם בכל לבו מלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה'". את פקודת יום זו סיים הרב גורן בקריאה: "באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו. חיילי צה"ל, המכבים של דורנו! לכו בכחכם זה והושעתם את ישראל". מצדה השני של הפקודה, החל אבי כותב את פקודת היום מפי הרב גורן, כשלאחר מכן הוסיף הרב גורן מספר תיקונים בכתב ידו.

למחרת היום, כשהתקוות נתממשו, תוקן במקצת הנוסח, והופץ בין חיילי צה"ל.

בשולי הנוסח המקורי שברשות הרב גורן, הוסיף מפקד חטיבת הצנחנים דאז, מוטה גור, מספר מלים בכתב ידו: "התחייבתי לפניך לפני שש שנים ששנינו נכנס יחדיו לירושלים. היום מלאתי את ההבטחה. מעולם לא נהניתי ולא התרגשתי ממלוי הבטחה כמו היום. הר הבית משוחרר. אתה התפללת ליד הכותל המערבי ואני לידך. נזכה לשמור על ירושלים לאורך ימים. מוטה".

מיד עם שחרור הכותל, ציווה הרב גורן על אבי שיזמין ג'יפ עם נהג, ויסע להביא שלושה כהנים שיברכו ברכת כהנים ליד הכותל המשוחרר: את חותנו, ה"נזיר" רבי דוד כהן, את הרב צבי יהודה הכהן קוק, שכמה מתלמידיו (ובהם חנן פורת) היו בין משחררי הכותל, ואת סבי, הרב מרדכי הכהן, שנולד בין חומות העיר העתיקה והקדיש לכותל ולהלכותיו עשרות מאמרים. מששמע סבי כי עולים לכותל דרך שטח שהיה בחלקו בהר הבית סרב לבוא: "חכיתי כל כך הרבה שנים, אחכה עוד כמה שעות". ה"נזיר" נדר נדר שלא יצא מביתו, והיה צורך להתיר לו את הנדר. ר' צבי יהודה ישב בחדרו שבבית "הרב", עטוף טלית ותפלין, שקוע בתפילה. כעבור זמן לא רב הגיעו ה"נזיר" ור' צבי יהודה לרחבת הכותל. ה"נזיר" ניגש מיד אל אבני הכותל, השעין את פניו עליהן, והתפלל חרישית. ר' צבי יהודה עמד כמה דקות שקוע בהרהוריו, אך משננער מהם והבין היכן הוא עומד ניגש לכותל והוציא מפיו נהמה נוראה שהחרידה את לב כל הנוכחים.

התמונה המתפרסמת כאן לראשונה צולמה על ידי צלם חובב, דוד ידיד, שנמנה על הכוחות הלוחמים, זמן קצר לאחר שחרור הכותל. כעבור שעה הגיעו לרחבה גם שני הרבנים הראשיים, הרב אונטרמן והרב נסים, ולאחר שביקרו במקום פרסמו את פסק ההלכה האוסר על יהודים להגיע לכותל דרך הר הבית.

אביעד הכהן

* * *

ב"ה, כז' באייר תשכ"ז מב למב"י

דבר הרב הראשי לצה"ל, אלוף הרב שלמה גורן ליום שחרור העיר העתיקה, הכותל המערבי והר הבית מידי לגיונות האויב.

חיילי ישראל, אהובי העם, עטורי הגבורה והנצחון.

ה' עמכם גבורי החיל.

מדבר אנכי לכם מרחבת הכותל המערבי שריד בית מקדשנו.

נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם.

זה היום קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו.

חזון כל הדורות נתגשם לעינינו, עיר האלהים, מקום המקדש, הר הבית והכותל המערבי - סמל הגאולה המשיחית של העם נגאלו היום על ידכם גיבורי צבא ההגנה לישראל.

לב מי לא ירנן ולא יצהל לשמע בשורת גאולים זו. מעתה פתוחים שערי ציון וירושלים העתיקה ודרכי הכותל המערבי לתפלת בניה-בוניה ומשחררי בארץ וליהודי כל התפוצות שיבואו להפיל תחינה לאל בורא עולם.

השכינה שלא זזה מעולם מן הכותל המערבי הלכה כעת לפני צבאות ישראל בעמוד אש להאיר לנו את דרך הנצחון והקיפה אותנו בענני כבוד קבל עם ועולם. אשרינו שזכינו לשעה עילאית ונשגבה ביותר בתולדות העם.

בנים יקרים! על ידכם נתגלגלה הזכות הגדולה ביותר של העם ומתגשמת תפילת הדורות וחזון הנביאים "כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה", כאמור "ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה".

ברוך אתה ה' מנחם ציון ובונה ירושלים.

ולציון ולשריד בית מקדשנו אנו מבשרים: שבו בנים לגבולם. עומדות כעת רגלינו בשעריך ירושלים, עיר שחוברה לה יחדיו עם ירושלים היהודית החדשה, זאת העיר כלילת יופי משוש כל הארץ, עיר הבירה למדינת ישראל הנצחית.

בשם כל קהל ישראל בארץ ובגולה הנני מברך בשמחה עילאית: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. לעת הזאת בירושלים הבנויה.

שלמה גורן, אלוף

הרב הראשי לצה"ל