בגליון זה נעשה נסיון ראשון לקבץ מאמרים מתחום אחד. בחרנו לפתוח בנושא השבת, הנלמד בכולל בשנתיים האחרונות. למאמרים בנושא השבת הוספנו מאמר בנושא יום הכיפורים.
הרב ברוך גיגי דן בגדרי שהייה והטמנה בשיטת רש"י, ומחדש שגם שהייה נאסרת כחלק ממערכת ההטמנה.
פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה. מדוע אם כן, יש צורך לומר שפיקוח נפש דוחה שבת באופן מיוחד? הרב משה ליכטנשטיין דן בשאלה זו ומסווג את דעות התנאים בעניין פיקוח נפש דוחה שבת, מתוך עיון בלימודיהם השונים.
בתחום מחשבת ההלכה ממשיך יעקב גנק
את מאמרו על מצוות חג הסוכות, שחלקו
הראשון התפרסם בגיליון 142. חלק זה
מתמקד בתפיסת חז"ל במצוות חג
הסוכות ובמצוות החגים בכלל, ובקשר
בין תפיסת חז"ל לפשוטו של מקרא
ולתורת הקבלה.
קיימות שתי גישות בפוסקים ביחס לאמירת 'ויכולו' בליל שבת. האחת רואה בה עדות על מעשה בראשית והשניה - שחזור מעשה בראשית המביא לכפרת עוונותיו של האדם. הרב אמנון בזק כותב על שתי הגישות ועל ביטוין בפוסקים.
לאור ההבדל בין פרק א' לפרק ב' תאר הרב סולובייצ'יק שני מודלים של אדם, כשלכל אחד מהם תפקיד שונה בעול ם. יעקב גנק מסווג את המלאכות האסורות בשבת ואת המלאכות הדוחות שבת, לפי תפקידי האדם השונים.
אמירה לנכרי הותרה בשבת לצורך יישוב ארץ ישראל. ספי שרמן מביא את דעות הראשונים בעניין, ודן במיוחד בשאלה האם אמירה לנכרי הותרה רק לצורך קניית קרקע בארץ או גם לצורך עלייה לארץ.
במעשה הבריאה יש הדגשה מיוחדת לפעולת ההבדלה בין מרכיבי הבריאה. יונתן גרוסמן מנתח את משמעות השבת על פי פעולת ההבדלה בששת הימים הראשונים, וההבדל בין ששת הימים ושבת.
הרב משה טרגין דן בקביעת יעוד השעירים ביום הכיפורים. ייתכן שהשעירים נקבעים על ידי אמירת או מעשה הכהן הגדול וייתכן שפעולת ההגרלה היא הקובעת.
העלון נחתם במילי דהספדא של הרב יהודה שביב על הרב שאול ישראלי זצ"ל. הדברים נאמרו בבית המדרש בימי השבעה על מותו של הרב ישראלי זצ"ל. "בילַע המות לנצח ומחה ה' א-להים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דִיבר".