עלון שבות 151
עיון
עיון
מורנו הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א פותח את הגיליון במאמר העוסק בהזכרת שם ומלכות בברכה. הרב מבאר את ההבדל שבין תפקידו של השם לתפקידה של המלכות בברכה, ומסביר, בעזרת הבדל זה, כמה מדיני הברכות.
הרב יאיר קאהן דן בשיטת הרמב"ם בנוגע לנערות שאין להן קנס, ומתוך כך מנסה לעמוד על אופיו של קנס אונס ומפתה, ועל טיבו של קשר האישות בין איש לאשתו בכלל.
הגמרא בגיטין דנה בשני סוגי נדרים: נדרים ברבים ונדרים על דעת רבים. הרב ראובן טרגין דן בזיקה שבין שני סוגי נדרים אלו ובהבדלים ביניהם, לאור הסוגיות ודברי הראשונים.
אחת השאלות העומדות בטבורה של המחשבה ההלכתית, היא שאלת קידוש השם ומשמעותו: מהו קידוש השם? מתי הוא תובע ויתור על חיי אדם? ניר ורגון דן בהיבטים ההלכתיים של סוגייה סבוכה זו.
מרדכי פריימן דן ביסוד חיובו של שומר אבידה, כפי שזה משתקף בדיניו. לשם בירור יסוד זה, הוא סוקר בקצרה את יסודות חיובי שומרים בכלל.
לעיתים תכופות אנו נקלעים למצבים מורכבים, בהם השמחה משמשת ביחד עם העצב. במקרים כאלו אנו נבוכים בבואנו לבור לנו את ההתנהגות ההולמת. דוגמה בולטת היא מקרה של חתן שנפטר אחד מקרוביו. ערן פרינס ויצחק ברט עומדים על הוראותיה של ההלכה במקרה זה, ומנתחים את יסודותיהן.
גיליון זה מוקדש לזכרו של חברנו שמואל קלוגהפט ז"ל. מחוץ לדברי הזיכרון, אנו מביאים גם מביכורי יצירתו התורנית - מאמר בעניין חובות האישה לבעלה. לא זכינו, ונשארו בידינו רק פירות ראשונים מאילן שהיה ודאי מעשיר אותנו בתנובות הרבה.
עמית משגב דן בעניין חזרת בעל דין מהתחייבות שקיבל על עצמו, מנתח את שיטות הראשונים בסוגייה, ועומד על הציר המרכזי בה: האם קבלת בעל דין היא התחייבות חיצונית או שינוי סדרי הדין.
בחמש סוגיות בש"ס מוזכרת יכולתם של חכמים להפקיע קידושין. שמואל שמעוני דן בהפקעה זו, ועומד על אופיה: איזה מרכיב בתהליך הקידושין מבוטל בתקנה זו.
הלכה
בעקבות מעשה שהיה בישיבה, דן יחיאל גרינבלום בדיני נשיאת כפיים במנחה של ימי תענית, פורש את שיטות הראשונים, ומביא את הכרעות האחרונים בשאלה מעשית זו.
מחשבה
את שער המחשבה פותחת שיחתו של מורנו הרב יהודה עמיטל שליט"א בעניין משמעותה הדתית של מדינת ישראל. הרב מתפלמס עם גישות הרווחות בציבור החרדי ובציבור הדתי-לאומי, וקורא לשפוט את חזונו של הרב קוק לאור זמנו ומקומו.
חיים נבון דן בשאלות המהדהדות באחרונה בבתי המדרש של הציבור הדתי-לאומי, ומנסה לעמוד על אופיו המיוחד של הלימוד הישיבתי. לדעתו, האוטונומיה של הלימוד, המתבטאת בתחומים שונים, היא המפתח להבנת ייחודיותו של העיון הישיבתי, וההבדל שבינו לבין תחומי דעת אחרים.
שמואל
דברים לזכרו של
שמוליק קלוגהפט ז"ל,
מפי
הרב יעקב פישר,
הרב ברוך גיגי
ועמוס ינון
[חזרה לדף הבית]