עלון שבות 153
עיון
את הגיליון פותח מאמרו של מורנו הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א, העוסק בשבועת הפיקדון. הרב דן בסוגיות הסותרות-לכאורה בנוגע לשבועת הפיקדון על שעבודים, ומציע יישוב המבוסס על חילוק בין סוגי שעבוד שונים.
יהודה ראק, במאמרו "דרכה של גמרא", דן בתופעת האוקימתא הרווחת בסוגיות הש"ס, ומסביר איך נוקטת הגמרא באמצעי פרשני זה, שלכאורה מנותק לחלוטין מפשט המקור.
מסורת העיסוק בענייני טהרות נמשכת גם בגיליון זה. חיים נבון דן בטומאתם הייחודית של כלי חרס, ומציע תפישה מחודשת בנוגע ליסודותיה. בעזרת תפישה זו מבאר הוא כמה דינים בעייתיים.
מהו טיבה של תפילת תשלומין? האם היא שומרת על זהותה של התפילה המקורית, או שמא היא הרחבה של התפילה החדשה, אליה היא מוצמדת? בשאלות אלו ובהשלכותיהן עוסק שמואל שמעוני, במאמרו "תפילת תשלומין".
את פרק העיון בגיליון חותם מאמרו של יואב שחם, העוסק בשיטת הרמב"ם בסוגיית הוציא עינו ושינו, כפי שהיא משתקפת בפסקיו השונים.
הלכה
אנו נתקלים לעיתים קרובות באיסור של "ולפני עיוור לא תיתן מכשול". מדובר באיסור שלו השלכות כבדות משקל על יחסי דתיים וחילוניים בכלל, ועל קיומן של מסגרות משותפות - כדוגמת הצבא - בפרט. הרב יוסף צבי רימון מלבן את יסודות דין 'לפני עיוור', ומציג מסקנות הלכה-למעשה בנוגע לבעיות שכיחות בתחום זה.
תנ"ך
את פרק התנ"ך שבגיליון פותח מאמרו המקורי של יונתן גרוסמן, המתייחס לפרשיות המן וקרבן פסח. המחבר מוצא זיקה יסודית - טקסטואלית ותוכנית - בין שתי הפרשיות, ומנתח את משמעותה.
איתמר אלדר דן בסיפור העבד ורבקה, ומשווה בין שני התיאורים השונים של פגישתם המופיעים במקרא. הכותב תולה את ההבדלים הרבים במתח שבין העבד למשפחתה של רבקה, וחותם בהשוואה מרתקת בין דמויותיהן התנ"כיות של רבקה ושל רות.
[חזרה לדף הבית]