עלון שבות 154
עיון
פותח את הגיליון מאמרו של הרב דניאל וולף, העוסק בענייני טומאה וטהרה. הרב מתמקד בכלֵי מתכת, ודן בהגדרת 'כלים' לעניין טומאה, תוך השוואה להגדרות בענייני מוקצה בשבת.
יהודה ראק, במאמרו "תפילה נוכח המקדש", כורך גמרא, תנ"ך, מחשבה ואגדה, בנסיונו להציע הסבר חדש להלכה המחייבת להתפלל לכיוון בית המקדש.
המאמר "שיעור קבלת טומאת אוכלין" דן במחלוקת הראשונים בעניין, ומנסה ליישב את הסוגיות השונות בנושא, על ידי חלוקה בין טומאת מגע וטומאת אוהל.
בשתי סוגיות בש"ס נידון הכלל "אין שליח לדבר עבירה". אליעזר שריאל חוקר, האם מוסד השליחות אינו יכול להתקיים כאשר מדובר בעבירה, או שמא השליחות קיימת, אלא שמי שמבצע את מעשה העבירה הוא זה שמתחייב בה.
שני מאמרים בעלון מחזירים אותנו למסכת בבא-קמא, שנלמדה בישיבה בחורף שעבר:
חיים נבון עוסק בדין 'צרורות', וטוען שאף שמדובר בהלכה למשה מסיני, בכל זאת ניתן לשלבה במערכת דיני אבות הנזיקין.
עמית משגב ואיתמר אלדר מנתחים את הכלל: "כל המשנה ובא אחר ושינה בו - פטור". הכותבים מיישבים את הסוגיות השונות שבהן כלל זה מופיע, תוך שהם מנסים לחשוף קטגוריה חדשה, שאותה הם מכנים 'שן ורגל משונות'.
הלכה
בשער ההלכה שבגיליון, עוסק תומר אברהם ונונו בשאלה הנוגעת לנו במיוחד, כיושבי בית המדרש: האם ובאילו מקרים התפילה בבית המדרש עדיפה על פני התפילה בבית הכנסת. הכותב מנתח את טעמיה השונים של הלכה זו, ואת השלכותיהם למעשה.
תנ"ך
"ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם" (ראש-השנה יז:). במה ייחודן של י"ג מידות? איתמר אלדר מרחיב בשאלה זו, ומוצא את משמעותן של י"ג מידות לאור עיון בפרשיות התורה שבהן הן מוזכרות.
מחשבה
בשער המחשבה שבגיליון, מובא מאמרו של ערן נזרי, "חכם עדיף מנביא". המחבר עומד על שיטתו של הרמב"ם בעניין היחס שבין חכמה ונבואה, ומציע שני הסברים לכך שנביא אינו רשאי לחדש הלכה או להתערב בפסיקת הלכה מכוח נבואתו.
תגובות
חותמת את הגיליון תגובתו של הרב צבי יניר למאמרו של יהודה ראק, "דרכה של גמרא", שהתפרסם בגיליון הקודם.
[חזרה לדף הבית]