עלון שבות 155
עיון
את שער העיון פותחים שני מאמרים מסדר טהרות. בראשון הרב דניאל וולף דן על אודות מחשבה בטומאה וטהרה. הוא חוקר לשם מה צריך מחשבה ביחס לכלי שנוצר כדי שיקבל טומאה. האם המחשבה היא רק דרך לברר שאכן הכלי מיועד לשימוש, או שמא יש במחשבה עניין כשלעצמה.
מקבלת טומאה עובר חיים נבון (שיעור ט') לעסוק במטהר - במקווה. ההבנה הפשוטה היא שמים שאובים, שפוסלים את המקווה, הם פסול בחפצא. הכותב מציע לחדש שהמקווה נפסל, במקרה כזה, הואיל ונעשה בידי אדם.
אליצור בר-אשר (שיעור ו') עוסק בשאלה במה מתחייב הבעל בנתינת הכתובה. לאחר סיכום של החובות ההדדיים המוטלים על בני הזוג, בין מדאורייתא בין מדרבנן, מוצע לראות בכתובה חיוב מסוג שלישי - חיוב שהבעל מקבל על עצמו, מתוקף היותו בקהילה של 'גוברין יהודאין'.
אף מקומה של מסכת גיטין, שנלמדה בזמן חורף לא נפקד מן העלון. אלי קינן (שיעור ד') מציע פירוש חדש לסוגיה בדף כא., שנשתברו קולמוסים רבים בפירושה, מתוך דיון במהות שליחות לקבלה בגט.
תנ"ך
בשני מקומות מוזכר במקרא 'ספר הישר'. מהו ספר הישר? מה נכתב בו? ומה עניינו? הרב יהודה שביב, בשער התנ"ך שבגיליון עוסק בשאלות אלו. הוא אף מוצא מקום שלישי, שאפשר שנתחלף 'ספר הישר' ב'ספר השיר', ומתוך כך הוא מעלה לדיון את הקשר שבין ישרות לשירה. דיוניו נִשְלָמִים בעיון המתגלגל מן הדיונים הקודמים שהוזכרו, לעיסוק בעניינו של הארון, במשכן ובמקדש.
מחשבה
בשער המחשבה מצוי מאמרו המקיף של אליעזר שריאל (שיעור ט') שעורך השוואה בין משנות התשובה של הראי"ה קוק והרי"ד סולובייצ'יק. המחבר משווה בין המשנות השונות מתוך עיון בניגוד שבין שני הוגים אלו, בהבדל בין הראשון - איש הסוד לשני - איש ההגות הקיומית.
מדרש
את הגיליון חותם מאמרו של יניב הלר (שיעור ה') על קין והבל. מדור מיוחד חודש לכבוד מאמר זה: מדרש. שם זה של השער ניתן לו יותר על שום מה שאינו מאשר על מה שהינו. אין במאמר יומרה להציע הסבר חדש לפרק ד' שבבראשית, ואף אין בו משנה מחשבתית חדשה. המייחד את המאמר הוא המיזוג שבין הגיגיו של יושב בית המדרש בימינו, לבין ספר בראשית. ויש בכך משהו מדרכו של 'איש המדרש'.
[חזרה לדף הבית]