עלון שבות 158
עיון
כאשר התורה מצווה על נטילת ארבעה מינים בחג הסוכות, היא לא מכנה את ההדס בשמו, אלא מציינת: "ענף עץ עבֹת". הרב משה ליכטנשטיין מבאר נקודה זו במאמרו, ומציע הבנה חדשה ביסוד מצוות הדס.
הגמרא במספר מקומות מביאה את דינו של רבי יוחנן שאדם אינו יכול להקדיש דבר שאינו ברשותו. עמית משגב עומד על אופיו של דין זה - מה מוגדר כ'אינו ברשותו', ומהו החיסרון בכך שהדבר אינו ברשותו - תוך כדי יישום הדברים בסוגיות רבות.
המשנה בתחילת מסכת מגילה מביאה את דינם של הרשאים לקרוא את המגילה לפני י"ד באדר. תומר אברהם ונונו מראה במאמרו שתי תפיסות יסוד בראשונים באשר לאופייה של תקנה זו, ועל ידי כך מבאר מספר נקודות קשות.
האם עד אחד יכול לחייב שבועה כאשר התובע טוען טענת שמא? שמואל שמעוני דן במחלוקת הראשונים בשאלה זו, וקושר אותה ליסוד החיוב בשבועת עד אחד.
יצחק ברט עוסק בחיוב הקריעה על ירושלים ועל מקום המקדש, ומחדש שישנו חילוק בין חיוב זה לחיוב הקריעה על קרוב שמת. בהמשך דבריו הוא אף נוגע בחיוב הקריעה בזמן הזה.
מקומה של שנת השמיטה, שאנו נתונים בעיצומה, אף הוא לא נפקד מעלון זה. איתמר ניצן עומד על אופייה של תוספת שביעית, ומראה תפיסות יסוד שונות בתכלית במקורותינו בהקשר זה.
תנ"ך
שאלת מיקומה של פרשת מזבח הקטורת במנותק משאר הציוויים על כלי המשכן העסיקה פרשנים רבים. איתמר אלדר מציע הבנה חדשה בנושא זה, ועומד על תפקידה הייחודי של הקטורת, הבא לידי ביטוי במספר פרשיות בתורה.
מחשבה
בשער המחשבה מובא מאמרו של חיים נבון, הדן בתפיסת המוות ביהדות. הכותב טוען לשלילה מוחלטת של המוות ביהדות, תוך הצבעה על סכנות הטמונות בטשטוש יחס שלילי זה.
ביקורת ספרים
לאחר הצלחת ספרי שיעוריו של מורנו הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א על טהרות וזבחים, יצא לאור ספר שיעוריו על קונטרס דינא דגרמי של הרמב"ן. הרב אליקים קרומביין, במדור ביקורת הספרים, מנצל הזדמנות זו לעמוד על טיבם הייחודי של שיעורי ראש הישיבה, תוך התייחסות למספר קווים מאפיינים העולים מהספר, ואף לסוגיות ספציפיות.
[חזרה לדף הבית]