עלון שבות 160
עיון
את שער העיון בעלון פותחים שני מאמרים העוסקים בפרק 'יש נוחלין', שנלמד בישיבה בזמן הקיץ האחרון.
חיים נבון עוסק בהגדרתו של הבכור לעניין דיני ירושה, ומתוך עיון בסוגיות השונות הוא מסיק כי הגדרת הבכור נקבעת על פי מעמדו הסוציולוגי כבכור, ולא על פי זה הביולוגי.
יואל שרייבר מנתח במאמרו את המבנה של פרשת הירושה שבתורה, ומתוך עמידה על ההבדלים בין הלימודים השונים לירושת אב, מעלה שאלה בסיסית באשר לאופיו של הליך הירושה: האם זהו הליך שמכוון כלפי רצונו של האב לשמור על הנחלה בגבולות המשפחה, או שמא תוצאת פעולתו של בית הדין, המונעת ממניעים אחרים.
מאמרו של איתמר אלדר מעלה שתי הבנות באשר למצוות ההסיבה בליל הסדר. לפי האחת, ההסיבה מכוונת כלפי תחושת החירות שאמורה ללוות אותנו בלילה זה, והשנייה אמורה להזכיר לנו את חוויית החירות של אבותינו ביציאת מצרים.
יואב שחם מלבן את הגדרתו של מוקצה מחמת גופו, ומראה כי גדריו השונים
של מוקצה זה נובעים משני יסודות שגלומים בו: העדר הכנה מצד האדם וחיסרון בשם כלי.
בקנייני חושן-משפט, קיימת אפשרות להגביל את הקניין בזמן. באשר לקנייני אישות, המצב אינו כה ברור, והסוגיות נדרשות לכך בכמה הקשרים. ישי אדמנית מרחיב את היריעה בנידון, הן באשר לקידושין, הן באשר לגירושין.
תנאי בסיסי לחלותו של קניין הוא גמירות הדעת של מבצעיו. האם ניתן לעתים להסתפק בדעתו של אחד מהצדדים בלבד? מאמרו של יעקב יוטקוביץ עוסק בשאלה זו, ומרחיב לבאר בהקשר זה את ההבחנה שבין מעמדה של דעת המקנה לזה של דעת הקונה בקניינים השונים.
מסיים את שער העיון מאמרו של אלישע רוזנצוויג, הפותח, באופן יסודי ומעמיק, צהר למדני לעולמם הבלתי-מוכר של נגעי הגוף.
הלכה
מה דינו של אדם שהחסיר את תפילות מנחה ונעילה
ביום הכיפורים? שמואל שמעוני מנתח את האפשרויות השונות, ומוביל אותנו עד לפסיקת ההלכה.
תנ"ך
בשער התנ"ך מופיע מאמרו של הרב אמנון בזק, שדן בכשלונו של שאול בגלגל, ועומד על הבעיות הרוחניות שעמדו ביסודו, תוך השוואת הפרשה בספר שמואל לפרשת חטא העגל.
מחשבה
את העלון חותם שער המחשבה, עם מאמרו של הרב אליקים קרומביין. הרב מעמידנו, מתוך עיון בדבריהם של הוגים שונים שעסקו בנושא זה, על הפן היצירתי שגלום באמירת הברכות, ועל העולמות הרוחניים המגוונים שחבויים בהן.
[חזרה לדף הבית]