mysql_error
לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:

זמני השבת:
    הד"נ: 
    יציאה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה


 

אגדה

בגדי הכהן הגדול ביום הכיפורים

"כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ומצנפת בד יצנוף, בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם" (ויקרא טז, ד). "ומה תלמוד לומר 'בד' 'בד' ארבעה פעמים? למעט ארבעה כלים שנאמר בהם 'לפני ה''" (ספרא אחרי-מות א', ה-ט).

מדרש ההלכה דורש מכך שהמילה "בד" מופיעה ארבע פעמים בפסוק, שהכהן הגדול אינו משתמש ביום הכיפורים בארבעה מתוך שמונת בגדיו: בחושן, באפוד, במעיל ובציץ.

לכאורה, דרשה זו סותרת את פשוטו של המקרא. על החושן נאמר במפורש: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על לבו בבואו אל הקדש, לזיכרון לפני ה' תמיד" (שמות כ"ח, כט-ל). בפשטות, המילים "בבואו אל הקודש" מתייחסות לקודש הקדשים, ומזכירות את הנאמר לנו בסדר עבודת יום הכיפורים - "ואל יבוא בכל עת אל הקודש". גם ציון תפקידו של החושן - "לזיכרון" - מזכיר לנו את יום הכיפורים, שכל תכליתו היא הזכרת ישראל לפני הקב"ה. ולבסוף, המילים "לפני ה'" ו"תמיד" יותר ממרמזות על כך שהכהן צריך ללבוש את החושן בהיכנסו לפני ולפנים.

ביטויים דומים נמצא גם ביחס לאפוד: "ונשא אהרון את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזיכרון" (שמות כ"ח, יב). על המעיל נאמר: "ונשמע קולו בבואו אל הקודש לפני ה' ובצאתו ולא ימות" (שמות כ"ח, לה) - שוב מוזכר כאן "בבואו אל הקודש", בהקבלה ל"אל יבוא בכל על אל הקודש" האמור ביחס לקודש הקדשים; אך מעבר לכך: המילים "ובצאתו ולא ימות" רומזים בבירור לציווי שניתן לאהרן: "ואל יבוא בכל עת אל הקודש מבית לפרוכת... ולא ימות כי בענן אראה על הכפורת"!

אף בבגד הרביעי שאותו הכהן הגדול אינו לובש ביום הכיפורים - הציץ - נמצא קשר הדוק ליום הכיפורים. על הציץ נאמר: "ונשא אהרון את עוון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנות קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה' " (שמות כ"ח, לח). שוב מוזכרים כאן הביטויים "תמיד", "לרצון" ו"לפני ה'"; אך מעבר לכך - תפקידו של הציץ הוא לשאת את עוון הקדשים, וזהו בדיוק מטרתה של עבודת יום הכיפורים: "וכיפר על הקודש מטומאות בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם..."!

מפשטי הכתובים, אם כן, עולה שיש דווקא עניין להיכנס לקודש הקדשים עם הציץ, החושן, האפוד והמעיל. מדוע, אפוא, קובע הספרא שהכהן הגדול אינו נכנס בבגדים אלו לפני ולפנים?

נראה שביסוד דרשה זו עומדת תפיסה עקרונית של מהות עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים ושל האופן שבו יש להיכנס לקודש הקדשים. המפגש הישיר עם השכינה, המתרחש בקודש הקדשים, דורש כניעות וכפיפות רוח. בגדי פשתן לבנים הם בגדים המבטאים באופן ברור יסוד זה של פשטות. כך קבעו חז"ל במקום אחר: "מפני מה אינו משמש בבגדי זהב? מפני הגאווה. אמר ר' סימון: על שם 'אל תתהדר לפני מלך'" (ירושלמי יומא פ"ז ה"ג).

מאפיין בולט של בגדי הכהן הגדול הוא הכבוד והתפארת: "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת" (שמות כ"ח, ב). לא ייתכן, אפוא, לדעת המדרש, שביום כזה, שכל מהותו היא ענווה ושפלות רוח, ייכנס הכהן הגדול לקודש הקדשים בבגדים עליהם נאמר "לכבוד ולתפארת"!

אליהו שי