לאתר ישיבת הר עציון
הפוך לאתר הבית דף קשר - בטאון הישיבה נקודת חיבור - בית המדרש לצעירים קשת - קול שידורי תורה מכללת הרצוג להכשרת מורים תורה ברשת - אתרי אינטרנט תורניים עיון בדף היומי

   זריחה:    
   סוזק"ש:  
   מנחה:  
   שקיעה:


שעון קיץ


הזמנים באדיבות kaluach

דף יומי:
   להצגת הדף
   הדף היומיומי
   דפי עזר
   שיעור מוקלט
   קצרדף להאזנה
   קצרדף להאזנה

 

לחיפוש נוסף:

נמצאו 525 תוצאות.

יוםיום עיונים בספר שופטים

# כותרתהמחברתקציר
1   מלאך ה' בבוכים ופילגשבגבעהגרסת html נריה קליין  מלאך ה' בבוכים מוכיח את ישראל על אי הורשת הארץ. נראה שיש להבין זאת על רקע סיפור פילגש בגבעה בו שואלים ישראל מדוע קרה הדבר הזה. 
2   המשכו של ספר יהושע בספר שופטיםגרסת html נריה קליין  פסוקים בפרק ב' חוזרים על פסוקים שנכתבו כבר בספר יהושע, וזאת כדי ליצור רצף בין שני הספרים. ההבדלים המעטים קשורים לכך שספר יהושע מסתיים בנימה חיובית, ואילו ספר שופטים מתחיל בנימה שלילית. 
3   משל יותםגרסת html נריה קליין  האטד איננו אבימלך, אלא בית ירובעל, לו הוצעה מלוכה בפרקים הקודמים. אבימלך מולך כחלק מבית ירובעל, אך הוא גם משמידו של בית ירובעל, ולכן האש פוגעת גם בו. 

פרשה בראשית

# כותרתהמחברתקציר
4 פרשת בראשית  חטא דתי, חטא מוסרי ועונש גלות לגרסת Word לגרסת html הרב יונתן גרוסמן  המאמר עוסק בחטא אדם הראשון כאב טיפוס לחטא הדתי, בחטא קין כאב טיפוס לחטא המוסרי ובהשוואה בין שניהם. 
5 פרשת בראשית  מאכלי האדם והחיות לגרסת Word לגרסת html הרב מאיר שפיגלמן  עיון בפירוט המאכלים המותרים לאדם ולחיות מעלה שגם בשלב הראשון, לפני היתר אכילת הבשר, היה הבדל בין מאכלי האדם לבין מאכלי החיות. המאמר מתחקה אחר השלבים השונים בדרגתו של האדם על פי המאכלים העולים על שולחנו. על פי ההבחנה הזו, ניתן גם להסביר אירועים נוספים: חטאו של קין, חטא האדם הראשון ועוד. 
6 פרשת נח  בין העולם הראשון לשני לגרסת Word לגרסת html הרב יונתן גרוסמן  אם באמת 'התאכזב' הקב"ה מהעולם והביא עליו מבול - מדוע נתן לו להתפתח מחדש? מי ערב שמצב זה לא יחזור על עצמו? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע ההבדל המהותי בין העולם לפני המבול לבין העולם לאחריו: היתר אכילת הבשר. 
7 פרשת נח  שרידה ותחייה - על צדקותו של נח לגרסת Word הרב חנוך וקסמן  נח מתחיל כצדיק תמים, אך מסיים את חייו שיכור ומושפל. כיצד מתרחשת טרגדיה כזאת? הקבלה בין נח בסיפור השמדת העולם במבול לבין אברהם ולוט בסיפור השמדת סדום, מגלה כי כשלונו של נח נעוץ בכך שהוא לא דאג לזולתו ולא ניסה לעזור לסביבתו, בניגוד משווע לאברהם, שניסה לעזור אפילו לאנשי סדום החטאים. 
8 פרשת לך-לך  כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לגרסת Word לגרסת html הרב יעקב מדן  מדוע בחר ה' באברם? המדרש מספר שני הסברים המשיבים על שאלה זו. סיפור הנפילה לכבשן האש מקביל לסיפורם של חנניה, מישאל ועזריה; וסיפור ניתוץ הפסילים מקביל לסיפורו של גדעון הנותץ את פסילי אביו. עיון בשתי ההקבלות הללו עשוי ללמדנו על הקבלה רחבה בין אברהם לבין גדעון, ועל חטאם של נמרוד ושל אנשי דור הפלגה (שיבוא על תיקונו באחרית הימים, ב"שירת הכרם" של ירמיהו). 
9 פרשת לך-לך  הבטחת הזרע והארץ לגרסת Word לגרסת html הרב מנחם ליבטאג  ארבע פעמים חוזר הקב"ה ומבטיח לאברהם את הבטחת הזרע והארץ. מדוע עשה זאת הקב"ה מספר כה רב של פעמים? 
10 פרשת לך-לך  פשרה של מלחמת המלכים לגרסת Word לגרסת html הרב מאיר שפיגלמן  מה החשיבות הגדולה של הסיפור המפורט על מלחמת המלכים? מה הקשר בינו לבין ברית בין הבתרים? נראה, שהברית וגזירת השעבוד באו בעקבות הכרעתו המוסרית של אברהם להציל את לוט ואת אנשי סדום, למרות המחיר הרב שהוא וזרעו עתידים לשלם. 
11 פרשת לך-לך  ברית בין הבתרים לגרסת Word לגרסת html הרב יעקב מדן  מדוע גזר ה' על בני אברהם גלות ושעבוד במצרים? לדעת שמואל, אברהם חטא בחוסר-אמונה. ר' אבהו ור' יוחנן, לעומתו, הזכירו חטא אחר שאברהם חטא בו. מסתבר, שמחלוקת זו משקפת גם שיפוט להתנהגותו של אברהם במלחמת ארבעת המלכים ולאופן הכריתה של הברית בין הבתרים. 
12 פרשת לך-לך  "במה אדע" - שאלה וברית לגרסת Word הרב חנוך וקסמן  מדוע הוזכר שעבוד מצרים בברית בין הבתרים? האם מדובר בעונש לאברהם על חוסר אמונתו? ראשית, נראה כי כריתת הברית היא שכר על התנהגותו של אברהם במלחמת ארבעת המלכים. שנית, קיימת הקבלה בין פרשיית הברית לבין סיפור בריחת הגר. הקבלה זו מלמדת את אברהם - ואותנו - משהו על השגחת ה' בעולם: ה' גואל את העשוקים מיד לוחציהם; ובכך טמון גם הפתרון לבעייתנו. 
13 פרשת וירא  בשורת לידת יצחק לגרסת Word לגרסת html הרב יונתן גרוסמן  הבשורה על לידת יצחק מופיעה במקרא פעמיים ברצף. מדוע הכפילות? אברהם ושרה זוכים בבן בשני מישורים נפרדים: במישור הפרטי, ובמישור הלאומי-היסטורי. 
14 פרשת וירא  בשורת לידת יצחק לגרסת Word לגרסת html הרב יונתן גרוסמן  הכפילות שבבשורה על הולדת יצחק, זו שבברית מילה וזו שמבשרים המלאכים מוסברת בשני אפיונים של לידת יצחק. היותו ממשיך ההבטחה להקמת עם נבחר והבשורה על לידתו כברכה שבאה כגמול טוב על פועלם של אברהם ושרה בהכנסת האורחים. בלידת יצחק מוצאים את מימוש שתי הבשורות המבטאות את שני סוגי ההנהגה הא-לוהית: זו האישית-מוסרית, וזו הלאומית-הסטורית. 
15 פרשת וירא  הנביא המתפלל לגרסת Word הרבנית שרון רימון  מה בדיוק מגלה ה' לאברהם לפני הפיכת סדום? למה ה' מגלה זאת לאברהם? האם ה' מגלה לו שהוא עומד להפוך את סדום, או שמא הוא רק מודיע לו על המשפט של סדום? מה תפקידו של הנביא? כיצד זה בא לידי ביטוי בתפילותיהם של משה ושל ירמיהו? 
16 פרשת חיי-שרה  מעמדו של ישמעאל לגרסת Word לגרסת html הרב יונתן גרוסמן  נראה, כי בצד בחירת יצחק לממשיכו של אברהם אביו, יש בכל זאת מעמד מיוחד לישמעאל. מהו מעמד מיוחד זה, ובזכות מה הוא זכה בו? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע ההשוואה בין גירוש הגר לבין בריחתה. 
17 פרשת חיי-שרה  מעמדו של ישמעאל לגרסת Word לגרסת html הרב יונתן גרוסמן  נראה, כי בצד בחירת יצחק כממשיכו של אברהם אביו, ישנו בכל זאת מעמד מיוחד לישמעאל. מהו מעמד מיוחד זה ובזכות מה הוא זכה בו? המאמר עוסק בשאלה זו על רקע ההשוואה בין גירוש הגר לבין בריחתה. 
18 פרשת חיי-שרה  " לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני... רק אל תשב את בני שמה" לגרסת Word הרבנית שרון רימון  למה התורה מאריכה כל כך בסיפור קניית מערת המכפלה? מיהי האשה הראויה ליצחק? למה מתנגד אברהם לנישואין עם הכנענים? למה רוצה אברהם לקחת אשה דווקא מארצו וממולדתו, לאחר שהקב"ה אמר לו להתנתק מהתרבות שלהם? מדוע כל כך חשוב לאברהם שיצחק לא יצא לחרן? מה יקרה אם שני העקרונות יתנגשו: יצחק לא יכול לצאת מהארץ, אך האשה מחרן לא תסכים לבוא לארץ ישראל? על איזה מהעקרונות מוכן אברהם לוותר במקרה שכזה?  
19 פרשת וישב  דמותו של יוסף לגרסת Word הרבנית שרון רימון  מדוע יוסף תופס מקום מרכזי כל כך ב"תולדות יעקב"? האם בזכות היותו בן רחל ובזכות אהבת אביו אליו, או שמא תכונותיו הקנו לו מעמד מיוחד בין אחיו? מהם המאפיינים העיקריים של דמותו? האם מעמדו חיובי או שלילי? מהם חלומותיו ומה פשרם? האם הם התגשמו?  
20 פרשת מקץ  סיפור יוסף ואחיו - מה בא ללמדנו? לגרסת Word לגרסת html הרב אלחנן סמט  מהו המסר של סיפור מכירת יוסף? מהי מטרתו מבחינת השתלשלות העניינים? האם זהו רק ריב בין האחים, או שהוא מייצג את תחילת התגשמותה של ברית בין הבתרים? בשאלות אלו ואחרות עוסק המאמר על פרשתנו, המציע ניתוח ספרותי של סיפור של מכירת יוסף ושל האירועים שבאו בעקבותיו. כן עוסק המאמר במשמעות הפתיחה "ואלה תולדות...", המופיעה רבות בחומש בראשית. 
21 פרשת מקץ  פשר ההתנכרות לגרסת Word לגרסת html הרב יעקב מדן  מדוע התנכר יוסף לאחיו, ומדוע לא שלח שליחים להודיע לאביו כי הוא חי? ניתן להציע, שיוסף ידע שחלומותיו אינם אלא נבואות, ופעל במרץ להגשמתם. כמו כן, יוסף פעל להחזיר את אחיו בתשובה על מכירתו. מה ההבדל בין תשובתו של ראובן לבין תשובתו של יהודה? מה מקומה של התשובה בספר בראשית? מדוע חטאיהם של אבות האומה הם מינוריים, ודווקא בניו של יעקב חוטאים לפתע חטאים הזוקקים תשובה גדולה? 
22 פרשת ויגש  ואלה שמות בני ישראל - הרהורים על מספרים לגרסת Word לגרסת html הרב יעקב מדן  בפרשתנו, התורה מונה את בני יעקב שירדו למצרים. מניין בני יעקב הוא 69, ובכל זאת התורה מסכמת את המניין במספר 70. זאת ועוד: כיצד לא נולדו בנות בבית יעקב? וכיצד הצליח יהודה להקים כל כך הרבה צאצאים בזמן כל כך קצר? מסתבר, שהמספר 70 אינו מספר אמיתי, ומטרתו להשוות בין יורדי מצרים, נוחלי הארץ, לבין אומות העולם: "בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם - יצב גבולות עמים למספר בני ישראל". 
23 פרשת ויחי  דמעותיו של יוסף לגרסת Word הרב חנוך וקסמן  יוסף בוכה בפרשתנו בפעם השביעית; מעקב אחר בכיותיו של יוסף וניתוחן מגלה לנו את הטרגדיה הגדולה של חייו, ואת סופו ומותו הבודדים והעצובים. נושא נוסף שעולה בפרשה הוא היחס שבין הרצון להגשים חזון ונבואה לבין המחוייבות למשפחה. 

פרשה שמות

# כותרתהמחברתקציר
24 פרשת שמות  משה: מבית פרעה לארץ מדין לגרסת Word לגרסת html הרב עזרא ביק  מקובל לראות את ספר בראשית כמתאר היסטוריה של יחידים, ואילו את ספר שמות כסיפורו של עם. עם זאת, ברור שבמוקד סיפור יציאת מצרים עומדת דמותו של משה, שהתפתחותו האישית מתוארת בפרשתנו. בפרק ב' מתוארים ארבעה אירועים שונים (מלבד לידתו): האיש המצרי המכה את האיש העברי; שני העברים הניצים; ניסיונו של פרעה להרוג את משה; והצלת בנותיו של כהן מדיין. מה משמעויותיהם של אירועים אלו? 
25 פרשת בא  הפסח לגרסת Word לגרסת html הרב יעקב מדן  מה פירוש המילה "פסיחה" בפרשתינו, בסיפור אליהו בהר הכרמל ובמצור סנחריב על ירושלים בימי חזקיהו? האם הקב"ה היכה את בכורי מצרים בעצמו, או שעשה זאת על ידי שליח או מלאך? מה היחס בין ארבע המצוות המזכירות את יציאת מצרים ואת קבלת עול מלכות שמיים: התפילין, המזוזה, הפסח וברית המילה? מצוות אלו מסמלות את שמירת ביתו של היהודי ממזיקים חיצוניים, כדרך שאנו עושים מדי שנה בהגדה של פסח. 
26 פרשת בשלח  בעמוד אש וענן לגרסת Word הרב תמיר גרנות  מהם האופנים השונים בהם מתגלה הקב"ה בעולם? מהו בדיוק כבוד ה' המתגלה בעולם? מהי המשמעות העקרונית של ההתגלות על ידי ישות ממשית? מהו היחס בין התגלות ה' בענן לזו שבאש? האם אלו שיתי תהגלויות שונות זו מזו? מדוע מופיעים עמוד הענן והאש בסיפור קריעת ים סוף? מה חלקם בכל תיאור קריעת הים?  
27 פרשת יתרו  יתרו לגרסת Word לגרסת html הרב יעקב מדן  לשם מה בא יתרו למחנה ישראל? האם הוא צדק בעצתו למשה, והאם משה ציית לעצה זו? מתי אירעה פרשת יתרו, ומתי אירעו הפרשיות המקבילות לה - מינוי הזקנים ומינוי השופטים? מדוע עונשם של ישראל בקברות התאווה היה כה חמור, ומהו ההבדל בין בקשת הבשר שבפרשת בהעלותך לבין בקשת הבשר שבפרשת בשלח? 
28 פרשת כי-תשא  ברית י"ג מידות לגרסת Word לגרסת html הרב יונתן גרוסמן  מעמד י"ג מידות מבקש ליצור מחדש את ברית בין הבתרים ולהמשיכה למרות הפרתה הבוטה על ידי העם בחטא העגל. 

פרשה ויקרא

# כותרתהמחברתקציר
29 פרשת ויקרא  הקרבנות העולים והיורדים לגרסת Word לגרסת html הרב מאיר שפיגלמן  גם החטאת וגם האשם הם, במידה מסויימת, קרבן עולה ויורד. בחטאת - סוג הקרבן נקבע לפי מעמדו של החוטא, ובאשם - לפי גילו. המאמר מנתח את ההבדלים הללו ואת תפקידם של החטאת והאשם. 
30 פרשת צו  פרשת צו מול פרשת ויקרא לגרסת Word לגרסת html הרב מנחם ליבטאג  מדוע התורה חוזרת שוב על דיני הקרבנות בפרשת צו, והלא הם כבר הוזכרו בפרשת ויקרא? מדוע סדר הקרבנות בפרשתנו שונה מהסדר שבפרשת ויקרא? מה משמעות הפתיחה: "זאת התורה"? 
31 פרשת צו  רציפות ותמורה במשכן לגרסת Word לגרסת html הרב יונתן גרוסמן  בניגוד לפרשות החטאת, האשם והשלמים, אחרי הכותרת "זאת תורת העולה" התורה אינה מפרטת את פרטי קרבן העולה, אלא דנה (פעמיים) בפינוי המזבח מהדשן שעליו ובאש התמיד שעל המזבח. לדעת רש"י, יש הבדל בין פינוי הדשן מהמזבח לבין תרומת הדשן, אך בפשוטו של מקרא נראה שהיה רק פינוי אחד של הדשן. בפרשיית "תורת העולה", התורה רומזת לכך שבמקביל לכוהנים האוכלים חלק מהקרבנות האחרים, אש המזבח זוכה 'לאכול' את קרבן העולה. 
32 פרשת צו  חזון ומעשה לגרסת Word לגרסת html הרב ברוך קץ  הבדלים בין פרשיות ויקהל- פקודי לתרומה - תצוה שההסבר להם הוא שמשה רואה את התמונה השלמה עם תכליתו של כל כלי ואילו עושי המלאכה אינם רואים את כל התמונה הכללית. זה ההסבר גם להבדלים בין פרשיות תצוה וצו בשבעת ימי המילואים: בזמן הזיית הדם ובפר החטאת. ההבדל הוא בין הצד הרעיוני והצד המעשי, בין חזון להגשמתו. 
33 פרשת צו  איסורי הדם בספר ויקרא לגרסת Word הרב תמיר גרנות  מדוע יש לחזור על איסור אכילת הדם שלוש פעמים בספר ויקרא ועוד פעמיים בספר דברים? למה יש הבדל בין האיזכורים השונים של המצווה בספר ויקרא, בכל הנוגע לקשר בין איסור אכילת הדם לאיסור אכילת חלב? בכל המקומות איסור הדם מוזכר בקשר להקרבת קרבנות, וגם הפסוקים מצביעים על הזיקה בין מעמדו של הדם כמכפר לבין איסור אכילתו, אולם, דיוק בפסוקים יראה שאיסור הדם נזכר דווקא בהקשר של קרבן שלמים. איך אפשר להבין זאת? מהו טעם האיסור של אכילת הדם? האם מותר לאכול דם חיה? מה הקשר בין איסור חֵלֶב לבין איסור דם? 
34 פרשת מצורע  בין מצורע לטמא מת לגרסת Word הרב אמנון בזק  קווי דמיון רבים נמתחים בין תהליך ההיטהרות של מצורע לבין טהרת טמא מת. דמיון זה – מה טיבו? ומה משמעותם של ההבדלים הבולטים שקיימים בכל זאת בין שני התהליכים? 
35 פרשת אחרי מות  המאבק בין טוב לרע בעבודת יום הכיפורים לגרסת Word לגרסת html הרב אליקים קרומביין  בתחילת חומש ויקרא מפרטת התורה איזה קרבן צריך האדם להביא על כל חטא. לאור זאת - מדוע בכלל נצרכת עבודת יום הכיפורים? הרי האדם כבר הביא קרבן כדי לכפר על עוונו? התשובה לשאלה זו טמונה בעובדה שהחטא לא רק מחייב אלא גם מטמא, וטומאה זו מועברת רק ביום כיפור. 
36 פרשת אחרי מות  בגדי הלבן בעבודת יום הכיפורים לגרסת Word לגרסת html הרב יונתן גרוסמן  מדוע לובש הכהן הגדול בגדי לבן ("בגדי בד") בעבודת יום הכיפורים? הרמב"ן הסביר שהדבר מסמל מעלה מיוחדת של הכהן הגדול ביום זה, אולם השוואה למקומות אחרים שבהם נדרש הכהן ללבוש בגדי בד(תרומת הדשן ומכנסי הכהן) מלמדת שבגדי הבד מסמלים דווקא ירידה ממעלתו הרגילה של הכהן. נראה, שיום הכיפורים (במקביל ליום השמיני למילואים) הוא יום של 'התחלה מחדש'. הכהן, ביחד עם המקדש כולו, חוזר למצבו שלפני לבישת הבגדים, כדי שיוכל לשוב וללבוש את בגדי הקודש בטהרה ובקדושה. 
37 פרשת קדושים  פרשת העריות הכפולה לגרסת Word לגרסת html הרב אמנון בזק  לשם מה כפלה התורה את פרשת איסורי העריות? השיעור דן בשייכותן של שתי פרשיות העריות לשתי מערכות שונות - מערכת פרשיות הטומאה והטהרה ומערכת פרשיות הקודש והחול - עומד על משמעותה של הבחנה זאת ומסביר לאורה הבדלי תוכן וניסוח שיש בין שתי הפרשיות. 
38 פרשת אמור  בכל מושבותיכם לגרסת Word הרב תמיר גרנות  מהי מטרת פרשיית המועדות המופיעה בפרשת אמור? למה יש מצוות שנזכרו כבר ומופיעות כאן שוב, ולעומת זאת יש מצוות שלא מצאו את מקומן במקום אחר אלא כאן? הביטוי "בכל מושבותיכם" מופיע פעמים רבות בפרשה זואך לא הרבה בשאר התורה. למה לא נזכר הביטוי "בכל מושבותיכם" ברוב מצוות התורה? ואם מיותר לומר שכל חוק ומצווה תקפים בכל מקום, למה יש צורך לומר "בכל מושבותיכם" במקומות ספורים דווקא, מה שיכול ללמד בטעות שבשאר המקומות אין דין כזה? ואם אכן יש כאן ביטוי שיש לו קשר מיוחד למועדות, למה הוא לא מופיע ביום הזכרון ובחג הסוכות?  
39 פרשת בחוקותי  סיומו של ספר ויקרא לגרסת Word לגרסת html הרב מנחם ליבטאג  מדוע לא סיימה התורה את ספר ויקרא בפרשת התוכחה, ובמקום זאת הוסיפה את פרשת הערכים? איזו יחידה חותם הפסוק: "אלה החוקים והמשפטים והתורות"? 

פרשה במדבר

# כותרתהמחברתקציר
40 פרשת בהעלותך  ויהי בנסוע הארון לגרסת Word לגרסת html הרב מנחם ליבטאג  מה משמעות חלוקת ספר במדבר לשלושה ספרים? מדוע הוסיף ה' את שבעים הזקנים להנהגת בני ישראל? מדוע הגיב לכך כפי שהוא הגיב? 
41 פרשת קורח  התיאור החסר בפרשת קרח לגרסת Word לגרסת html הרב מנחם ליבטאג  בחינה מדוקדקת של פרשת קרח מעלה שהיא מזכירה שתי קבוצות נפרדות, שהורכבו מאנשים שונים וטענו טענות שונות. למרות זאת, הכתוב בוחר לשזור את שתי הקבוצות ביחד. מדוע? כדי לענות על שאלה זו צריך לבחון את תפקידו של קרח, שכנראה איגד את שתי הקבוצות הללו. לכך, כנראה, כיוונו חז"ל בדבריהם על מחלוקת קרח ועדתו - למניעיו הנסתרים של קרח, ולא למניעים הגלויים, הנראים לגיטימיים לחלוטין. 
42 פרשת קורח  "ותפתח הארץ את פיה" לגרסת Word לגרסת html הרב יונתן גרוסמן  מדוע נענשו דתן ואבירם דווקא בבליעתם בארץ? האם בכלל יש טעם לחפש סיבה לכך שנבחר עונש זה ולא אחר? בניגוד לאסוציאציה הטבעית, המדמה את עונשם של דתן ואבירם לקבורה באדמה, התורה מדמה אותו דווקא ל'היבלעות' או ל'היאכלות' באדמה. ייתכן שיש כאן מידה כנגד מידה: הם פערו פיהם על משה, והאדמה פערה פיה ובלעה אותם; הם ביקשו שלא לעלות אל משה ושלא לעלות לארץ ישראל, ולבסוף - ירדו חיים שאולה; הם התחברו למרגלים, כינו את מצרים "ארץ זבת חלב" ואת ארץ ישראל "ארץ אוכלת יושביה", ולבסוף הם עצמם נאכלו באדמה. 
43 פרשת בלק  פרשת האתון לגרסת Word לגרסת html הרב אלחנן סמט  נראה שפרשת האתון אינה תורמת דבר לעלילה שבפרשתנו, אלא רק מעלה מספר תמיהות. מה תפקידה של פרשת האתון? מה היא באה ללמד? המאמר מציע שפרשה זו נועדה ללמד את בלעם מה צפוי לו בהמשך, ומדוע כך הם הדברים. 
44 פרשת בלק  סיפור האתון לגרסת Word לגרסת html הרב מאיר שפיגלמן  מדוע מנסה בלעם לקלל את ישראל, והרי הוא הבין שהקב"ה איננו מעוניין בכך? מה פשר סיפור האתון? המאמר עוסק בשאלות אלו תוך כדי ניתוח דברי בלעם וכוונותיו, ובאמצעות הקבלה לסיפור האתון. 
45 פרשת בלק  ואברכה מברכיך לגרסת Word לגרסת html הרב יאיר קאהן  מה ביקש בלעם להשיג? מה הייתה תגובתו של ה'? ומהו המסר הנצחי שמבקשת התורה לקבוע בפרשה זו? השיעור מנסה לענות על שאלות אלו תוך בחינת ברכות בלעם לאור סיפור האתון. 
46 פרשת בלק  מלאך ה' וחרבו שלופה בידו לגרסת Word הרבנית שרון רימון  מדוע שולח ה' מלאך בדרכו של בלעם עם שרי בלק אם לכאורה הלך בלעם ברשות? מהי מטרת התגלות המלאך ומדוע בלעם אינו רואה אותו? בלעם אינו הולך כעבד שעושה את רצון ה' אלא חושב שיקלל כרצונו למרות איסור ה'. מטרת המלאך לרמוז לבלעם דרך העיכובים בדרך אך בלעם אינו מבין זאת לבדו. מלאך עם חרבו שלופה בידו מופיע גם ביהושע וגם בימי דוד כדי לבטא את העובדה שההתרחשות היא מעשה ה'. 
47 פרשת בלק  בלק ובלעם לגרסת Word הרב אמנון בזק  מהו המסר המרכזי של פרשה זו, שלכאורה אינה עוסקת בקורותיהם של בני ישראל? נעמוד על התכונה המשותפת לבלק ולבלעם, שפרשתנו מתמודדת עמה הן בסיפור האתון הן בסיפור הפיכת הקללה לברכה. 
48 פרשת מטות  מדוע דין נדרי נשים פותח את פרשת מטות? לגרסת Word לגרסת html הרב יונתן גרוסמן  בין חטא בעל פעור, מעשה פינחס והציווי על מלחמת מדין לבין המלחמה עצמה מפרידים שש פרשיות שנראות לכאורה לא-קשורות: מפקד בני ישראל, סיפור בנות צלפחד, צו ה' למשה לעלות להר העברים, מינוי יהושע, קרבנות המוספים ופרשת נדרי האישה והבת. שש הפרשיות האלו מתחלקות לשלושה צמדי-פרשיות, שאת כולם חורז יסוד אחד משותף: המתח שבין הצו האלוקי לבין היוזמה האישית. למעשה, קיים קשר אמיץ בין חטא בעל פעור לבין פרשיות אלו, והמתח הנזכר מאפיין גם את פרשת מלחמת מדין. 
49 פרשיות מטות-מסעי  חלוצים לפני ה' - עיון בפרשת בני גד ובני ראובן לגרסת Word הרב תמיר גרנות  בפרשת בקשת השבטים ראובן וגד נחלה בעבר הירדן המזרחי יש אריכות יתרה. השיעור בוחן אריכות זאת ומנסה להסביר את מטרת החזרות שבפרשה. ביטוי מנחה בפרשה: "לפני ה'" והשיעור בוחן משמעותו של ביטוי זה. לפני ה' בפרשתנו הוא הליכת החלוץ לפני הארון באופן פיסי. זה גם מסמל את המעבר מהנהגה ניסית להנהגה טבעית. 

פרשה דברים

# כותרתהמחברתקציר
50 פרשת דברים  "איכה אשא לבדי" לגרסת Word לגרסת html הרב אמנון בזק  קיימים קווי דמיון רבים, אך גם הבדלים רבים, בין תיאור מינוי השופטים בפרשתנו לבין תיאור מינוי השופטים בפרשת יתרו. ייתכן שמטרת שני המינויים הייתה שונה: בפרשת יתרו נתמנו שופטים, ואילו בפרשתנו - מנהיגים. בצורה דומה, יש לבאר את היחס בין מינוי המנהיגים בפרשתנו לבין מינוי הזקנים אחרי פרשת המתאווים: בפרשת המתאווים פנה משה לה' וזכה להנהגה נבואית, ואילו בפרשתנו פנה משה לעם וזכה לעזרה בהנהגה הגשמית. 
51 פרשת ואתחנן  "קול א-לוהים מדבר מתוך האש" לגרסת Word לגרסת html הרב אמנון בזק  מעמד הר סיני מופיע שלוש פעמים בפרשת ואתחנן. שלוש האיזכורים של מעמד זה נועדו ללמד שלושה עקרונות יסוד של האמונה בקב"ה: איסור ההגשמה, איסור עבודה זרה ואמיתות נבואתו של משה. מסרים אלו מתווספים על מטרתו העיקרית של מעמד הר סיני - לימוד יראת ה' מתוך דברי התורה וציווייה. במעמד הקהל חוזר כל עם ישראל על מעמד הר סיני, ולומד שנית את המטרה המרכזית של מעמד הר סיני. 
52 פרשת ואתחנן  זכרון מעמד הר סיני בנאומו של משה רבנו לגרסת Word הרב תמיר גרנות  עיקר משמעותו של מעמד הר סיני על פי נאום משה בפרשת ואתחנן הוא ההתגלות הישירה של ה' פנים אל פנים אל כלל ישראל. בספר שמות הדגש הוא האמונה במשה כנביא אמת בעקבות התגלות ה' אליו לעיני ישראל. בספר דברים מטרת החזרה על מעמד הר סיני הוא תביעה לאמונה בקב"ה מתוך הזיכרון של הברית. הוא הופך את המעמד מעבר להווה של היום - בכל יום. זה גם ההסבר להבדל בין "זכור" ו"שמור" בין הספרים במצוות השבת ולהבדל בנימוקים - זכר לבריאת העולם או ליציאת מצרים. נספח בענין לשמוע את קול ה' ומצות "ואהבת". 
53 פרשת ואתחנן  אהבת ה' ותלמוד תורה לגרסת Word יהודה ראק  ידיעת ה' יכולה לשמש כאמצעי לאהבתו, כפי שמציע הרמב"ם, אך יכולה גם להוות מטרה בפני עצמה המושגת על ידי לימוד תורה. הציווי לעסוק בתורה בכל זמן פנוי מחנך את האדם למרכזיות רצון ה' בחייו, ומבטא את אהבת האדם לבוראו. 
54 פרשת עקב  מעשי ה' ובריתו עם ישראל לגרסת Word לגרסת html הרב אלחנן סמט  כריתות הברית בפרשתנו מעלות שתי שאלות: ראשית - מהזכרת נסי מצרים משמע שהברית נכרתה רק עם יוצאי מצרים, ולא עם כל הדורות. שנית - בכריתת הברית נאמר "לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת", והרי יודעים אנו שהקב"ה כרת ברית גם עם אבותיהם? המאמר עוסק בשאלות אלו באמצעות ניתוח לשוני של תבניות דקדוקיות: "לא... כי אם" ו"לא... כי". 
55 פרשת עקב  תפילת משה - לפני הירידה מההר או אחריה? לגרסת Word לגרסת html הרב אמנון בזק  לאחר חטא העגל, משה התפלל וביקש מהקב"ה לסלוח לעם ישראל. על פי פרשת כי-תשא, משה התפלל תפילה זו לפני שירד מההר. לעומת זאת, על פי פרשת עקב, תפילה זו התרחשה אחרי שמשה ירד מההר, ראה את העגל, שבר את הלוחות ועלה להר שנית. מתי התפלל משה תפילה זו? מדוע מתארת התורה אירוע זה בשני אופנים שונים? האם היה רגע שבו הקב"ה גמר בדעתו לכלות את ישראל ולהשמידם? 
56 פרשת עקב  וזאת התורה - 'התורה' על פי התורה (חלק ב) לגרסת Word הרב תמיר גרנות  מה פירושו של המונח "המצווה" החוזר שוב ושוב בספר דברים? האם זו מצווה מסויימת או שמא הכוונה היא לכל המצוות? האם ניתן להסביר שהכוונה היא דווקא למצוות אהבת ה'? כיצד ניתן לצוות על אהבת ה', או על אהבה בכלל? מהו ההבדל בין חוק למצווה?  
57 פרשת ראה  לא תבשל גדי בחלב אמו לגרסת Word לגרסת html הרב אליקים קרומביין  מהו טעם איסור הבשר בחלב? 
58 פרשת ראה  תהליך הכפרה בספר ויקרא ובספר דברים לגרסת Word הרב אמנון בזק  לראשונה בתולדות עם ישראל, נאמר להם כי הקב"ה עתיד לבחור מקום מיוחד שבו ישכן את שמו, ואליו הם יביאו את מתנותיהם לה'. ברם, רשימת המתנות המובאת פעמים רבות בפרק מעוררת תהייה: מדוע מזכירה התורה את קרבנות הנדבה (עולות ושלמים, תרומות ומעשרות, נדרים ונדבות ובכורות), ומשמיטה את קרבנות החובה (החטאת והאשם)? ובכלל - מדוע מתעלם ספר דברים מקרבנות החובה? התשובה לשאלה זו עשויה ללמדנו גם את פשר ההבדל שבין ספר ויקרא וספר דברים במצוַת כיסוי הדם, ובמקור הקדושה בכלל. 
59 פרשת ראה  איש כל הישר בעיניו לגרסת Word הרב תמיר גרנות  האם היה מותר במדבר להקריב מחוץ למשכן? שהרי התורה אוסרת זאת במפורש בחומש ויקרא, ומאידך בדברים היא מצווה על זה שוב, ומשמע שהם היו מקריבים מחוץ למשכן. כיצד תירצו הראשונים שאלה זו? למה חוזרת התורה כל כך הרבה על הרעיון של עבודת ה' במקום אשר הוא בחר, וכל זאת בפרק י"ב בלבד? מהי המשמעות של חזרתיות זו?  
60 פרשת שופטים  לפרשת שופטים לגרסת Word לגרסת html נח חכם  הפרשה עוסקת במנהיגות. מי מוסמך להיות מנהיג ומהם ההגבלות המוטלות עליו. המאמר מתמקד בבחירת המלך הנעשית בבחירה אנושית ובעקבות זאת הוא נבחר גם משמים. 
61 פרשת שופטים  איסורי האשרה והמצבה לגרסת Word הרב מרדכי סבתו  מהי משמעותם של איסורי הקמת האשרה והמצבה? מדוע המצבה הייתה מותרת בימי האבות, ונאסרה עם הכניסה לארץ? 
62 פרשת כי תצא  פשט ודרש בפרשת "והיה אם בִּן הכות הרשע" לגרסת Word לגרסת html הרב אמנון בזק  פרשיית המלקות מהווה מוקד לדיון אודות ההפרש בין הפשט לבין הדרש. לפי הפשט, אדם שחטא - לוקה, ומספר המלקות נתון לשיקול דעתו של בית הדין, ובלבד שלא יעלה על ארבעים מלקות. ההלכה, לעומת זאת, הגבילה את המלקות לחטאים שבין האדם למקום, ביטלה את שיקול הדעת של בית הדין בקביעת מספר המלקות וקבעה שמספר המלקות הוא תמיד שלושים ותשע. כל השינויים ששינה המדרש מפשוטו של מקרא מצביעים על המגמה לשמור על כבודו של הלוקה, ולהימנע מפגיעה בכבודו אפילו בטעות. 
63 פרשת כי תצא  מערכת המצוות של ספר דברים לגרסת Word הרב תמיר גרנות  פרקי המצוות של ספר דברים מבטאים את ליבתו הרעיונית של הספר, תיאור ההתגלות הא-לוהית דרך הפריזמה האנושית. מצוות אלו הן בתחום המוסר והחברה או שבמצוות שכבר נאמרו בעבר הן מדגישות את ההיבט החברתי-האנושי. לדוגמא בפרשת ראה ניתן לראות זאת במאכלות אסורים, ברגלים, בשמיטה, עבד עברי ואיסור אכילת הדם. בפרשת שופטים מציע ספר דברים במקום שלטון ה' באופן ישיר, שלטון אנושי הכפוף לה'. בפרשת כי-תצא המצוות והאיסורים שנתחדשו בה מדגישים יסודות אנושיים. ניתן לראות זאת במצוות אשת יפת תואר ובמצוות מחית עמלק. בשני המקרים מצב המלחמה הוא המסגרת אך העיקר הוא האדם, כבודו וזכויותיו גם בתוך המצב הזה.  
64 פרשת וזאת הברכה  בין שירת האזינו לברכת משה לגרסת Word לגרסת html הרב אלחנן סמט  ישנם קשרים בולטים בין שירת האזינו לבין הברכות בפרשת "וזאת הברכה", הן מבחינת הסגנון והן מבחינת התוכן והעניין. המאמר עוסק בהשוואה זו, בנקודות הדומות ובעיקר בהבדלים שבין הפרשיות. 

פרשה מועדים

# כותרתהמחברתקציר
65 פסח  חמץ ומצה בתורה לגרסת Word לגרסת html הרב יואל בן-נון  המצה מבטאת את הגאולה המגיעה בשלבים הדורשים אורך רוח וכוח סבל רב. עיקר עניינו של חג המצות הוא, האזהרה החמורה מפני האשליה של גאולה שלמה בבת אחת, מפני הציפייה שהחמץ של חג השבועות הוא מיד אחרי הפסח. יום הביכורים מבטא את סיום התהליך והגעה לתכלית: מתן תורה והישיבה בארץ ישראל. ביום זה המצווה היא הקרבת שתי הלחם העשויות חמץ כדי לבטא את השלמת תכלית יציאת מצרים. גם הבאת הביכורים של היחיד ומקרא ביכורים מסמל תהליך זה.  
66 טו בשבט  השקד לגרסת Word לגרסת html הרב יעקב מדן  גאולתם של ישראל ממצרים הייתה מעין השקד - העץ שממנו נעשה מטהו של משה, והוא מסמל אותו: ממהר לפרוח וממהר לנבול. בדומה לכך, אף גלות העם וחורבן בית המקדש בימי ירמיהו הייתה מעין השקד: ממהר לנבול, אך ממהר גם לשוב ולפרוח מחדש. זאת משנת החורבן והגאולה של ר' עקיבא. 

שיחות בראשית

# כותרתהמחברתקציר
67 פרשת וירא  המסר של העקידה לפי שיטת הרמב"ם לגרסת Word לגרסת html הרב יהודה עמיטל  שלושה מסרים יש לפרשת העקידה: אמיתות הנבואה, עד היכן יכולה להגיע אהבת ה' ויראתו, וחשיבותה של האמונה התמימה והמופשטת. 
68 פרשת וירא  בין יצחק לישמעאל לגרסת Word לגרסת html הרב יהודה עמיטל  לדעת הרמב"ם, מטרתו של ניסיון העקידה הייתה לפרסם בקרב האומות שאמונת ה' היא אמונה אמיתית, ואברהם מוכן להקריב את בנו למענה כשם שהגויים עובדי האלילים היו מוכנים להקריב את בניהם למען אלוהיהם. גם כיום, רק הדת היהודית נותרה מזוקקת לחלוטין מגילויי גשמיות שונים. הנצרות קיבלה את אמונת השילוש, והמוסלמים מעודדים רצח בני אדם בשם התאווה לגן העדן הגשמי. הבנה זו מדגישה את ההבדל שבין מקדשי השם בכל הדורות לבין השאהידים המוסלמים של ימינו. 
69 פרשת וירא  צדקה ומשפט לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  הקב"ה משתף את אברהם בהחלטו להשמיד את סדום על מנת שאברהם יצווה לדורות הבאים "צדקה ומשפט". מדוע דווקא ערכים אלו? שני ערכים אלו הם הערכים שהיו חסרים בסדום, אך היו הבולטים ביותר בביתו של אברהם. בני נח אומנם לא צוו במפורש על הצדקה, אך נאמר כי ה' אוהב צדקה ומשפט- אלו הם הערכים החשובים ביותר ומי שאינו עושה זאת, גם ללא ציווי הרי הוא מנותק מהקב"ה. 
70 פרשת וירא  שמים וארץ שחוברו להם יחדיו לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  אברהם מוכיח כי ניתן לחיות חיים ארציים וגשמיים ועם זאת להיות בעולמות עליונים. על פי הרמב"ם רק בודדים יכולים לחיות חיים כאלו, אך משימתינו כאומה היא להגיע לרמות אלו כאומה- החיה בעולמנו זה, ועם זאת חיה בעולמות רוחניים עליוניים. 
71 פרשת חיי-שרה  "גר ותושב אנכי עמכם" לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  גר ותושב הם מונחים סותרים לכאורה שדרים בכפיפה אחת. כמו אברהם, האדם היהודי צריך להשתלב בחיי המעשה אך יחד עם זאת להרגיש זרות בחיי המעשה כדי שיוכל להגיע לדרגות רוחניות גבוהות. בתורה יש שני דרכי הנהגה: האחת בלשון מצוה והשניה בהתבוננות בדמויות ומעשיהן ולמידה מאורחותיהן. 
72 פרשת תולדות  ברכות יעקב ועשו לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  מהי משמעות גניבת הברכות של יעקב? יצחק כלל לא התכוון לתת ליעקב את "ברכת אברהם", הברכה שאותה גנב יעקב מברכת אותו שיהיה "גביר לאחיו". דווקא ברכה זו לא רצה יתחק לתת ליעקב על מנת שלא יגיעו בניו לשחיתות. שני הבנים מבורכים בטל השמים, מה ההבדל? עשו מבורך בכך פעם אחת לנצח, אך יעקב מבורך שיצטרך לבקש זאת שוב ושוב וכך ישמור על קרבה להקב"ה. 
73 פרשת תולדות  "ויאהב יצחק את עשו" לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  מדוע אוהב יצחק את עשו? יצחק מכיר את חסרונו הגדול, שהוא פסיבי יחסית לאביו והוא יודע שעל מנת לקדם את תורת ה' בעולם, יש צורך במי שיש לו אומץ ונועזות, וזהו עשו. בניגוד אליו, רבקה אוהבת את יעקב. כי היא רואה את מוחו של יעקב שהוא צדיק. לימים תשוב נועזותו של עשו בדמותו של ר' מאיר. 
74 פרשת תולדות  תשובה לגרסת Word הרב יעקב מדן  דמותו של יצחק בהשוואה לאברהם ויעקב היא שקטה, פאסיבית. כיצד השפיע מעשה העקידה על נפשו של יצחק, ואיזה מסר מביא יצחק בכל זאת לעם ישראל. 
75 פרשת ויצא  "ויאהב יעקב את רחל לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  אהבתו של יעקב מראה לנו כי אהבה בין גבר לאישה היא דבר טבעי. הקב"ה אינו מבקש מהאדם להיות מלאך, אלא להיות קדוש. ההיחסות אל אהבה כדבר שלילי הוא משגה הנובעת משלילת רגשות אנשיים 
76 פרשת ויצא  חזרת יעקב על עקביו – מדוע לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  על פי המדרש יעקב הולך לחרן, אך חוזר חזרה "למקום" ושוב חוזר לחרן. חזרתו נובעת מרצון לחזק את עצמו בשלוש רמות: ברמה האישית, ברמה המשפחתית כחוליה בשרשרת האבות, וברמה הדתית. 
77 פרשת וישלח  "קח נא את ברכתי" לגרסת Word לגרסת html הרב יהודה עמיטל  חז"ל מתחו ביקורת על יעקב, שהתרפס בפני עשו. יש לשים לב שחז"ל לא נמנעו מלבקר את גדולי האומה, אך בכל זאת יש להבין: מה הביא את יעקב לנהוג כך? 
78 פרשת וישלח  ביקש יעקב לישב בשלוה לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  יעקב נכנס לארץ ישראל לאחר כ"ב שנים כמי שיש לו הכל. הוא בטוח שהוא הגיע אל המנוחה ואל הנחלה - הוא נכנס לאופוריה. דווקא במצב כזה מתחילות הצרות לקרות - מעשה שמעון ולוי, ומעשה ראובן. עלינו ללמוד, שעל אף שנדמה לפעמים שהמשימה נגמרה, בכל זאת צריך להמשיך לשמור על מתח גבוה. מצב דומה קיים גם ביחסנו אל החרדים ואל החילונים, ועלינו לוודא שלא ניכנס לשאננות.  
79 פרשת וישלח  "קח נא את ברכתי" לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  יעקב מכנה 8 פעמים את עשו "אדוני". חז"ל ראו מעשה זה בעין בקורתית ביותר. אם כך, מדוע עשה זאת יעקב? ברכתו של יצחק שיועדה לעשו ונתנה ליעקב לא עסקה בשאלת ארץ ישראל (שכן יעקב בורך בה לאחר מכן) אלא בשאלת השליטה. יצחק חשב כי ראוי ונכון הוא שעשו ישלוט ביעקב ובכך יחסוך ליעקב את ההתעסקות בשליטה ויוכל לעסוק בדברים חשובים יותר. יעקב, מעוניין כעת לתקן את המצב ועל כן הוא מכנה את עשו "אדוני". 
80 פרשת וישב  הבלגה בעת הצורך לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  יעקב שעבר קשיים רבים ושרד אותם נאלץ להתמודד מול קשיים רבים במשפחתו. הוא בוחר כיצד להגיב על מנת לתת את המסר הנכון לבניו ועם זאת לשמור על איחודה של המשפחה למען הקמת עמ"י. 
81 פרשת ויגש  הוי דן את כל האדם לכף זכות לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  יוסף אינו מזמין את אחיו לאחר מות יעקב אל שולחנו, וכן בדרך לקבורת יעקב מביט בבור שאליו נזרק. החאים מפרשים זאת לרעתם. ישנה חשיבות גדולה בציווי לדון כל אדם לכף זכות בשל הבאת השלום הכרוכה בכך. 
82 פרשת ויחי  ממשפחה לעם לגרסת Word הרב ברוך גיגי  הבנים מקבלים ברכות אישיות המבדלות בין כל שבט ושבט. כל שבט מקבל נחלה משלו ועם זאת, הדגש הוא איחוד המשפחה. מרכזיות הקב"ה בחייהם של השבטים הוא הגורם המאחד אילו יעקב שואף. 

שיחות שמות

# כותרתהמחברתקציר
83 פרשת וארא  "למה זה שלחתני?" לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  משה עונה לה' "למה הרעותה לעם הזה?". באמירה זאת הוא מתכוון לבקש לעמ"י גאולה מידית. הקב"ה עונה למשה כי דרכין בעולם אינן ברורות לאדם, וכי רצונו כי פרעה הוא זה שישלח את עמ"י אולי קשה היא לעמ"י, אך יש בה ביטוי לגדולת ה' בעולם 
84 פרשת שמות  "ויסתר משה פניו, כי ירא מהביט אל הא-לוהים" לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  נחלקו חז"ל האם משה נהג כשורה כשהסתיר פניו במעמד הסנה. מסתבר, שאם הדבר נבע מפחד סתם - יש מקום לבקרו, אולם אם יסודו ביראת הרוממות - הרי שהוא ראוי לכל שבח. יראה דומה אחזה גם את עם ישראל במעמד הר סיני. מעבר חד מאהבת ה' ליראתו ובחזרה מאפיין כל אדם שחפץ להתקרב לקב"ה ולהידבק בו.  
85 פרשת שמות  מה בין משה לעם ישראל? לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  למה הסתיר משה פניו מהקב"ה במעמד הסנה? האם התפרשה פעולה זו לשבח או לגנאי? במה באה לידי ביטוי הסתרת הפנים של משה בחיינו הדתיים? 
86 פרשת שמות  היראה ומקומה במפגש עם האלוקי לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  משה מסתיר את פניו בעת הגלות ה' אליו, בדומה נוהגים בני ישראל בעת מתן תורה. ניתן לשפוט מעשה זה כדבר שלילי אך גם כדבר חיובי. אם נדע לראות במעשה זה את השילוב הנכון שבין יראת ה' לבין אהבת ה' נוכל ללמוד מהי הדרך הנכונה לעבודת ה'. 
87 פרשת בא  העלאת ניצוצות לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  בני ישראל נדרשים לשאול כלים מהמצרים. מדוע עליהם לקחת כלים מהצרים? ומדוע הם נדרשים לשאול אותם אם ברור שלא יחזירו אותם? הארי הקדוש מסביר כי לא מדובר בכלים הפיזיים אלא מדובר בלקיחת ניצוצות של קדושה שהיו אצל המצרים. ומדוע ההשאלה- על מנת שידעו ישראל כי גם דבר קדוש יכול להוביל לעשיית רע. היום כאשר לימוד תורה אינו חייב להעשות בבית המדרש, יש הפצה גדולה יותר של לימוד תורה, ועם זאת ישנה התרחקות מהתורה והדרדרות לתרבות מצרים 
88 פרשת בשלח  "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו" לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  האדם חייב למצוא לעצמו "מקום" מבחינה רוחנית. הוא עושה זאת דווקא כשהעולם משופע בקדושת השבת. 
89 פרשת בשלח  מקומה של עבודת ד' בחיינו לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  עבודת ה' זקוקה הן לכוחות לעבודה, אך גם הכוונה של הכוחות למיצוי עבודת ה'. שילוב של כוונה, כוחות ועשייה הם שמקרבים לעבודת ה', ועל זאת נדרשת התמדה.  
90 פרשת יתרו  פרשת בואו של יתרו לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  הגעתו של יתרו פוגעת ברצף הסיפור של יציאת מצרים וקבלת התורה. התצטרפותו של יתרו לעם ישראל באה על מנת להציג התחייבות לתורה שלא על ידי הניסים אלא על ידי חיבור פנימי להקב"ה. את סיפור מינוי השוםטים הקדימה התורה מאותה גישה- להראות שיש מצוות שאנו עושים לא רק כי צווינו עליהם, אלא כי זאת התנהגות נכונה שהלב בוחר בה מרצונו. 
91 פרשת משפטים  מקומה של פרשת משפטים לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  פרשת המשפטים מופיעה באמצע תיאור מעמד הר סיני, בין מתן תורה לברית האגנות, כדי ללמד על חשיבותם המרובה של המשפטים, המבטאים זיקה מיוחדת בין עם ישראל לקב"ה. הציבור הדתי צריך להזדעק מול פגיעה בערכי מוסר ומשפט, ולא להשאיר את הדבר לציבור החילוני. 
92 פרשת תרומה  ויקחו לי תרומה לגרסת Word לגרסת html הרב יהודה עמיטל  על היחס הראוי בין החוויה הדתית והרגש הדתי לבין יראת השמיים וקיום המצוות. 
93 פרשת תרומה  בלבבי משכן אבנה לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  מהו הקשר בין מעמד הר סיני למשכן? בנ"י חוו במעמד הר סיני את אהבת ה' החזקה ביותר, אך גם את יראתו. תופעה זו מופיעה גם במשכן ובמקדש. כל אחד מאתנו צריך לנסות ולשחזר את מעמד הר סיני בתוך תוכו, ולנסות לשמוע את קול ה'.  
94 פרשת פקודי  אדני הכסף לגרסת Word לגרסת html הרב יואל בן-נון  רובו של המשכן נבנה מחומרים שנתנו אנשים מתוך נדיבות לבם, אולם אדני המשכן נוצרו דווקא מסכום אחיד שהצטווה כל אחד לתת. רמז לכך שהתורה נותנת מקום לביטוי אישי, אולם זאת רק לאחר עמידה ברובד בסיסי אחיד ומחייב. 

שיחות ויקרא

# כותרתהמחברתקציר
95 פרשת צו  כוהן ונביא לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  החלוקה בין משה הנביא לבין אהרן הכהן היא ברורה; אך בכל זאת - משה היה הכהן הראשון, והתפקידים התפצלו רק לאחר ימי המילואים. מה משמעות התפקידים של הנביא והכהן בעבודת ה'? 
96 פרשת שמיני  בין אש לשלג לגרסת Word הרב משה ליכטנשטיין  ישנו קשר ברור בין הפרשה לבין ההפטרה, בכך שגם עוזה וגם נדב ואביהוא מוצאים את מותם תוך רצון לעשות טוב, אך ללא מספיק יראה. עם זאת, קיימים הבדלים באופן הקרבה- שנדב ואביהוא פעלו מתוך תשוקה והתפרצות ואילו עוזה מתוך ריחוק וחוסר רוחניות. 
97 פרשת אמור  ספירת העומר- הכנה והתעלות לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  מדוע לא ירד הגשם כתקנו גם לאחר מסירת צאצאי שאול לגבעונים? כיצד תיקן דוד את הדבר? 

שיחות במדבר

# כותרתהמחברתקציר
98 פרשת במדבר  נמשלה התורה לאש ולמים* לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  התורה נמשלה למים ואש אשר הם מה שיצר את השמים. לשניהם כוחות של בניה והרס קיצוניים בשימוש לא נכון. המים אשר נמצאים בכל מקום והם חלק מהטבע לעומת האש אשר צריך לחפש אותה ולייצר אותה. בניית הקשר עם התורה צריכה לבוא מצמא ורעב ורק על ידי כך תהא ברכה. 
99 פרשת במדבר  נמשלה התורה לאש ולמים לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  מים ואש הינם 2 יסודות שעליהם העולם קיים. המים מייצגים את הקמעיות, הטבעי והפשוט, ואילו האש מצייגת את הקידמה ואת העמל. השילוב הנכון בשניהם בלימוד התורה מביאה חיים, ואילו שימוש שלא לשמה מביא למוות. 
100 פרשת שלח לך  הציצית: קידוש החול לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  מהי חשיבותה הגדולה של מצוַת הציצית? הציצית מבטאת את העובדה שאמנם האדם יכול לשלוט בטבע, אך עליו לעשות זאת על ידי קידוש הטבע. 
101 פרשת שלח לך  משה רבינו - מופת למנהיגות בעת משבר לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  למרות שהעם הביע פעמים רבות את חוסר אמונו בהנהגתו של משה, משה רבנו המשיך לתפקד כמנהיג, התפלל על עם ישראל וניסה לשקם אותו. 
102 פרשת חוקת  "אדם כי ימות באהל" לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  בכל אדם עורב שטן אשר מנסה לערער לו את אמונתו. מצוות פרה ממשילה זאת על ידי כך שגם כאשר יש משברים באמונה על האדם להשאר באהל- לא לשבת פסיבי כמת, שהוא אבי הטומאה אלא לצאת ולחקור- וכל זאת מתוך אמונה 
103 פרשת פינחס  הנני נותן לו את בריתי שלום לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  מדוע יש צורך לתת לפנחס "ברית שלום"? פנחס, כבן לשבט המייצג אהבת הבריות רואה את המנהיגים של בנ"י בוכים ולא עושים מעשה והולך ועושה מעשה. נתינת ברית הלשום נועדה לשמור על נפשו העדינה שלא תפגע מהמעשה הקשה שנטל על עצמו. 
104 פרשיות מטות-מסעי  עבודת ה' על ידי נדרים לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  הגמרא משווה בין נודר נדרים לבין בונה במות, ובכך מציגה יחס שלילי לנדרים.הנודר רוצה להתקרב לה' אך בדרך יחודית לו שאינה כדרך הציבור, וזאת אינה דרך הצדיקים. 

שיחות דברים

# כותרתהמחברתקציר
105 פרשת דברים  "בינו שנות דר ודר" לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  משה מבאר את התורה ב-70 לשון. כל לשון מתאימה לדור אחר כי התורה אינה מנותקת מהמציאות. לא ניתן ללמוד את התורה בבית מדרש שאינו מתמודד עם החוץ. בכל דור קמים איומים חדשים ליהדות ובכל דור עלינו להתמודד עם האתגרים. 
106 פרשת עקב  האתגרים החברתיים העומדים לפני מדינת ישראל חלק ב' לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  הרב דן באתגרים הבולטים בימינו. כאן הוא עוסק ברדידות הדיון הציבורי ובמשמעותו על תרבות הדיון וכן בתופעות המיסטיציזם הפושטת בעולם ומהווה תופעה המנוגדת לחלוטין לעולם הדתי. הרצון למצוא פתרונות בזק לכל בעיה במקום להעמיק את החשיבה וחיפוש פתרון יסודי ואמיתי.    סוג השיעור ואיכותו 
107 פרשת כי תצא  שילוח הקן וכיבוד הורים לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  למצוות שילוח הקן ומצוות כיבוד הורים שכר דומה. מה הקשר בניהן? שתיהם מופיעות בהפתעה לאדם. הוא אינו יודע מתי יזכה לקיים אותן וכך הוא מקבל הזדמנות לעבוד את ה' מתוך אהבת ה' 
108 פרשת כי תבוא  כפייה דתית לגרסת Word לגרסת html הרב יהודה עמיטל  לכל אדם יש זיקה כלשהי ליהדות, כאשר ה'כפייה הדתית' מאפשרת לו לשמר את הפינה הזו. 
109 פרשת כי תבוא  כפייה דתית לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  סביב קיום המצוות קיימת תסיסה תמידית. גם בנסיונות להתכחש לדת יש בעצם קיום של הדת. עדיפה תסיסה מכל כיוון מאשר אדישות והתעלמות. 
110 פרשת כי תבוא  משמעות הברית לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  גם בדרך החטא יש הכרה בברית של עמ"י עם הקב"ה בדרך השלילה. הרב מציג כיצד גם אלו הנראים רחוקים מן הדת, בכך שהם נאבקים בקיומו, מוכיחים על קשרם להקב"ה. 
111 פרשת כי תבוא  הכרת טובה לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  מצות ביכורים מלמדת אותנו על הכרת הטוב שהינה אחד מהערכים החשובים ביהדות. אם זאת יש להזהר שהכרת הטוב לא תהפוך לגורם עיקרי בעבודת השם כי לנוכח צרות, וכן השואה עלול אדן להסיק כי אין לו צורך הכרת הטוב. משה תיקן את התפילות כנגד הביכורים ועבודות המקדש עם בקשות לכלל עמ"י ישראל על מנת שיחוש כל פרט חלק מתוך כלל עמ"י.    סוג השיעור ואיכותו 
112 פרשיות ניצבים-וילך  התורה - סם חיים או סם המוות לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  שימוש בתורה באופן טכני ללא היראה ואהבת ה' אינה קיום מצווה אלא להיפך- היא דבר שלילי. על כן חשוב ללמוד את התועלת שבלימוד תורה ולקיים מצווה זו מתוך יראה ושמחה. 

שיחות מועדים

# כותרתהמחברתקציר
113 חודש אב  אף על פי שמיצר לי ומימר לי לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  מהו היחס בין תשעה באב לשואה? מה פוגע בתודעת השואה הדתית? אילו עוד תופעות מתפרשות כהתעלמות מהשואה? על מה יכולה היתה להתבסס עבודת ה' לפני השואה, ועל מה היא יכולה להתבסס היום - לאחר השואה?  
114 שבועות  נמשלה התורה לאש ולמים - שיחה לחג השבועות לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  התורה נמשלה לאש ונמשלה למים. המים מסמלים את הקמאיות של התורה, ואילו האש מסמלת את הפן היצירתי שבה. יחד עם זאת, כשם שהאש והמים הם בעלי פוטנציאל חיובי ושלילי כאחד, והשימוש בהם קובע את אופיים, כך גם התורה היא סם חיים ויכולה להפוך לסם המוות. 
115 י"ז בתמוז  תמידים כסדרם לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  המשנה בתענית מונה חמישה דברים שאירעו לישראל בי"ז בתמוז, וביטול התמיד נראה כקל שביניהם. למעשה, היהדות מדגישה את החובות המוטלות על האדם באופן קבוע, ולא רק את המוספים החריגים: "התמידים קודמים למוספים". קרבן התמיד הוא חובה יומית, אך גם חלק מהמערך הקבוע ומסגרת העבודה של המקדש. מושג התמיד מתבטא בחיי הישיבה בשלושה תחומים: באהבת התורה, בתפילות ובשבת בישיבה. 
116 ראש השנה  בין יצחק לישמעאל לגרסת Word לגרסת html הרב יהודה עמיטל  לדעת הרמב"ם, מטרתו של ניסיון העקידה הייתה לפרסם בקרב האומות שאמונת ה' היא אמונה אמיתית, ואברהם מוכן להקריב את בנו למענה כשם שהגויים עובדי האלילים היו מוכנים להקריב את בניהם למען אלוהיהם. גם כיום, רק הדת היהודית נותרה מזוקקת לחלוטין מגילויי גשמיות שונים. הנצרות קיבלה את אמונת השילוש, והמוסלמים מעודדים רצח בני אדם בשם התאווה לגן העדן הגשמי. הבנה זו מדגישה את ההבדל שבין מקדשי השם בכל הדורות לבין השאהידים המוסלמים של ימינו. 
117 ראש השנה  קול השופר ושעבוד הלב לגרסת Word הרב יהודה עמיטל  מדוע לא תוקעים בראש השנה שחל בשבת- הרי זאת בקשה מפורשת של הקב"ה שכך יעלו זכרונות? בתוך המשניות העוסקות בהלכות תקיעות שופר ישנה המשנה של "וכי ידיו של משה". מדוע היא שם? לומר לך- שכך גם השופר. מטרת השופר היא לסייע לכוונה ולא להיות עיקר הכוונה בראש השנה. שעבוד הלב אינו תלוי בשופר אלא בכוונת הלב המלאה.  
118 חנוכה  שמרנות וחידוש בחנוכה לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  תהליך הטהרה הוא לקיחת דבר טמא וטיהורו. לעומת זאת המונח חנוכה מציין דבר חדש. עמ"י לאחר נס החנוכה עובר את אותו התהליך הן מבחינה תורנית והן מבחינה לאומית. 
119 פורים  מגילת אסתר והדילמה החינוכית לגרסת Word הרב משה ליכטנשטיין  היהודים הגולים בממלכתו של אחשוורוש משתלבים בתוך העם הפרסי. הם אומנם שומרים על דתם, אך הם אינם רואים בעיה בהשתתפות במשתה של אחשוורוש שהיוותה סמל לשחיתות ולבעיות מוסריות. מורדכי מייצג את היהודי השומר על דתו, ואילו אסתר מייצגת את היהודי שמתאים את עצמו לחברה והיא אכן נושאת חן בעיניה רואיה. מרדכי מזכיר לאסתר שבית אביה ימשך בעם ישראל רק אם היא תאבק על קיומו. מעשיה של אסתר, ויוזמתה להציל את העם היהודי הם אלו שזיכו אותה בכך שהמגילה תקרא על שמה. המאבק שבין הסתגרות בתוך הדת לבין פריצה מוחלטת קיימים בכל דור. השילוב בין השניים, וההתמודדות עם אתגרי השעה היא דרכה של הישיבה. 

שיחות שונות

# כותרתהמחברתקציר
120 עבודת ה'  דברים שבחובה וחובות שבהכרה לגרסת Word לגרסת html הרב יהודה עמיטל  מעבר לשולחן-ערוך ולהלכה, יש מחוייבויות שאמורות לנבוע מהכרתו הפנימית של האדם. יש צורך לחנך לכך שאנשים ילמדו תורה ויתנהגו בצדקה ובחסד מתוך הכרה פנימית. תפקידנו הוא לקדש את השם, והדרך לעשות זאת היא להעלות ולצרף את המדינה היהודית, שתהיה אור לגויים. 
121 עבודת ה'  על תורת חיים וחיי תורה לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  מהו היחס בין התורה לבין החיים? יש הטוענים שהלימודים בישיבה אמורים להכין את התלמיד לחיים שאחריהם. למעשה, תפיסה כזו מצביעה על חוסר הבנה של הזהות בין התורה לבין החיים; של חשיבות לימוד התורה כשלעצמו. התורה היא "תורת חיים": היא נובעת מהקב"ה, מקור החיים, היא נותנת חיים ומובילה אליהם, היא מתאפיינת בחיוּת ובחיוניות, היא מקדשת את החיים בניגוד למוות, ובמידה מסויימת - היא אף מתחשבת בצורכי החיים הגשמיים. "חיים של תורה" הם חיים המושתתים על ערכי ההלכה, שמערכת הערכים של התורה עומדת במרכזם. 
122 היחס לגויים  היחס לגוי בתפיסה היהודית לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  בניגוד לגישה הרווחת של זלזול בגוי, היהדות מתייחס לנכרים כאל בני אדם ואף כאל חברים בקהילת המצוּוים. אף הגויים שייכים בקרבנות, בתפילה ובמידה מסויימת - אף בתורה. הגוי אף הוא עובד ה', ואף הוא מצווה בדינים שבין אדם לחבירו בכלל ובגמילות חסדים בפרט. עם זאת, כמובן שיש להבחין בין ההתייחסות לגוי כאדם לבין ההתייחסות אליו כעובד עבודה זרה וכאויב. 
123 חינוך  בין מחוייבות להתחברות לגרסת Word לגרסת html הרב יהודה עמיטל  חלק מהנוער הדתי-לאומי אימץ לעצמו לאחרונה מגמה של 'התחברות'. מגמה זו מבטאת חיפוש אחרי עבודת השם רלוונטית, היא תגובה לעדריות, ליובש, לחוסר הרוחניות ולהתחרדות החיצונית של חלק מהציבור הציוני-דתי. מאידך, עזיבת פן המחוייבות שבעבודת השם היא סכנה חמורה ביותר. במקום ההתחברות, יש להציע את ערך הנאמנות: האמון בקב"ה והנאמנות - המחוייבות - לתורתו. על ערך הנאמנות ניתן ללמוד מסיפור חולדה ובור. 
124 חינוך  על אחריות אישית וקולקטיבית לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  פרשת עגלה ערופה מלמדת אותנו על האחריות הקולקטיבית, אך אחריות זו אינה מחליפה את אחריותו האישית של הפושע. עם זאת, כאשר מתרחש פשע (כדוגמת רצח רבין ז"ל), כל המעגלים הסובבים את הפושע צריכים לבחון את דרכם: במה פשעו? האם הפשע אירע בגלל החינוך או למרות החינוך שהפושע קיבל? האם אפשר לשלהב את בני הנוער לערכים הראויים בלי לערער את איזונם המוסרי?  
125 אקטואליה  על אחריות אישית וקולקטיבית לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  פרשת עגלה ערופה מלמדת אותנו על האחריות הקולקטיבית, אך אחריות זו אינה מחליפה את אחריותו האישית של הפושע. עם זאת, כאשר מתרחש פשע (כדוגמת רצח רבין ז"ל), כל המעגלים הסובבים את הפושע צריכים לבחון את דרכם: במה פשעו? האם הפשע אירע בגלל החינוך או למרות החינוך שהפושע קיבל? האם אפשר לשלהב את בני הנוער לערכים הראויים בלי לערער את איזונם המוסרי?  
126 אקטואליה  בואו של שרנסקי לישראל לגרסת Word לגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  סיפורו של נתן שרנסקי הסעיר את המדינה, בשל מסירות הנפש האישית שהפגין ובשל אמונתו האירות הנפש הגדולה לאמונה שליוותה האיתנה בעם ישראל, בארץ ישראל ובתורת ישראל. אמנם, יש להצטער על כך שהמלחמה למענו איפיינה רק את הציבור הדתי-לאומי, ולא את כלל הציבור בארץ. 
127 אקטואליה  בין יצחק לישמעאל לגרסת Word לגרסת html הרב יהודה עמיטל  לדעת הרמב"ם, מטרתו של ניסיון העקידה הייתה לפרסם בקרב האומות שאמונת ה' היא אמונה אמיתית, ואברהם מוכן להקריב את בנו למענה כשם שהגויים עובדי האלילים היו מוכנים להקריב את בניהם למען אלוהיהם. גם כיום, רק הדת היהודית נותרה מזוקקת לחלוטין מגילויי גשמיות שונים. הנצרות קיבלה את אמונת השילוש, והמוסלמים מעודדים רצח בני אדם בשם התאווה לגן העדן הגשמי. הבנה זו מדגישה את ההבדל שבין מקדשי השם בכל הדורות לבין השאהידים המוסלמים של ימינו. 

סוגיות אורח חיים

# כותרתהמחברתקציר
128 הלכות תפילין  בתי תפילין של ראש לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  בניגוד לתפילין של יד, המורכבות מיחידה אחת, התפילין של ראש מורכבות מארבעה בתים. האם ארבעת הבתים הם ארבעה יחידות שונות, או שארבעתם מרכיבים יחידה אחת? 
129 הלכות תפילין  מוקף גוויל לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  הגמרא במנחות כותבת שכל האותיות בתפילין צריכות להיות מוקפות גוויל מכל צדדיהן. מהו אופי הפסול של אות שאינה מוקפת גוויל? האם אות כזאת אינה נחשב ל'אות', או שהיא פסולה מחמת סיבה אחרת? 
130 הלכות קריאת שמע וברכותיה  ברכות קריאת שמע שלפניה לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  האם הברכות שלפני קריאת שמע הן ברכות המצווה או ברכות השבח? ההשלכה של שאלה זו, בין השאר, היא האם חייבים לברך אותן בצמוד לקריאת שמע. הרמב"ן והרשב"א נחלקו בחקירה זו, וייתכן לחלק בין שתי הברכות - בין "יוצר אור" לבין "אהבה רבה" (או "אהבת עולם"). 
131 הלכות תפילת עמידה  ותן טל ומטר לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  מה המקור לחובת אמירת "ותן טל ומטר"? האם זוהי הוספה חיצונית לתפילה, או חלק אינטגרלי ממנה, המגדיר את התפילה כולה כתפילה הנאמרת בזמן הגשמים? מהן ההשלכות של שאלה זו? מה מעמדה של תוספת "משיב הרוח ומוריד הגשם"? 
132 הלכות ספירת העומר  ספירת העומר - ח"א לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  הגמרא מספרת שאמימר מנה רק ימים ולא שבועות, זכר למקדש. מה טעם הדבר? לפי הגרי"ז מבריסק, אין הבדל מהותי בין מנייני הימים והשבועות, אך חז"ל תיקנו לקיים אחרי החורבן מצווה 'חסרה' - בלי מניית שבועות. לעומת זאת, לדעת רבנו ירוחם ספירת השבועות קשורה בקשר מהותי לבית המקדש, בעוד ספירת הימים היא מצווה עצמאית. ה"אור שמח" קישר בין שני המניינים לבין שני פנים הקיימים בחג השבועות, וה"שפת אמת" קישר בין מניין הימים לבין עולם הקרבנות. 
133 הלכות ארבעת המינים  חובת ה'הדר' בארבעת המינים לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  התנאים נחלקו בהיקף הצורך ב'הדר': לחכמים קיים דין זה בכל ארבעת המינים, ולרבי יהודה הוא קיים באתרוג בלבד. המחלוקת משקפת כנראה שתי הבנות באופי הדין: האם זהו דין במעשה המצווה, או בהגדרת מין האתרוג. מכמה ראשונים עולה ששני הדינים קיימים להלכה. נפקא-מינות אפשריות הן פטור מהדר בשעת הדחק, ושאלת מקור הדין בפסוקים. 

סוגיות יורה דעה

# כותרתהמחברתקציר
134 הלכות תערובות  ברייה לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  בעניין איסורי אכילה, נפסק להלכה ש'ברייה' היא רק דבר שהיה חי. בדיני ביטול, לעומת זאת, 'ברייה' יכולה להיות גם עצם דומם. מהו ההבדל בין שתי מערכות הדינים הללו? האם ברייה אינה בטילה מחמת חשיבותה, או מפני שהיא אינה נטמעת בתערובת? 
135 הלכות גרים  גר קטן - ח"ב לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  לפי התוספות במסכת כתובות, בית הדין מקבל עול מצוות עבור גר קטן באמצעות דין "זכין". גישה אחרת מציעה שבית הדין מספק לקטן באמצעות דין "זכין" את הדעת הנחוצה לתהליך הגיור. משתי הגישות עולה שדין "זכין לאדם שלא בפניו" פועל גם בהחלטות ובדעת, ולא רק במעשים. האם רק בית הדין יכול לזכות עבור הקטן, או שכל אדם יכול לעשות זאת? 
136 הלכות כתיבת ספר תורה  מוקף גוויל לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  הגמרא במנחות כותבת שכל האותיות בתפילין צריכות להיות מוקפות גוויל מכל צדדיהן. מהו אופי הפסול של אות שאינה מוקפת גוויל? האם אות כזאת אינה נחשב ל'אות', או שהיא פסולה מחמת סיבה אחרת? 

סוגיות נושאים שונים

# כותרתהמחברתקציר
137 קרבן פסח  מינוי על קרבן פסח לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  כדי לאכול מקרבן פסח, חובה להימנות עליו מראש. מה פשר המינוי הזה? האם הוא מהוו רכישת בעלות על הקרבן, או רק רכישת זכות אכילה ממנו? כיצד מתמנים על הקרבן? האם ניתן להצטרף לחבורה באיחור? האם מחשבה להאכיל את הפסח למי שאינו מהחבורה נחשבת מחשבת פיגול? כיצד יש לחלק את הבשר בין המנויים עליו? 
138 עבודת יום הכיפורים  הזאת הדם בקודש הקדשים ביום כיפור לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  לא ברור מן הפסוקים אם הזאת הדם ביום הכיפורים הייתה לפני הארון או ממש עליו. האם מוקד ההזאה הוא קודש הקדשים, או הארון? מה ניתן להוכיח מההזאה על אבן השתייה בבית המקדש השני? ר' חיים מבריסק הציע שיש קדושה מיוחדת למקום הארון, גם כשהארון איננו נמצא בו. לענייננו שייכת גם מחלוקת התנאים לגבי איסור הכניסה לקודש הקדשים. 
139 עבודת יום הכיפורים  תהליך הפיס בעבודת יום הכיפורים - ח"א לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  הכהן הגדול קבע את מעמד שעירי יום הכיפורים באמצעות גורל, ולא באמצעות הכרזה מילולית. בקרבנות אחרים, לעומת זאת, האמירה היא בעלת מעמד מרכזי. האם יש לאמירה מקום גם בעבודת שעירי יום הכיפורים? התתכן עבודת יום הכיפורים בלי הגרלה? 

הלכה אורח חיים

# כותרתהמחברתקציר
140 הלכות חמץ ומצה  חמץ שאינו ידוע לגרסת Word הרב יוסף צבי רימון  מה הדין כאשר לאדם יש חמץ בתוך ביתו, אך הוא איננו יודע על כך? האם עבר על בל יראה ובל ימצא? רוב הראשונים והאחרונים סבורים שלא עובר בבל יראה. לעומתם, סבור הטור שאדם עובר על חמץ שאינו ידוע כשלא ביטלו., וזאת, לכאורה, בניגוד לגמרא מפורשת. איך אפשר להסביר את שיטת הטור? 
141 הלכות תעניות  חיוב קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש לגרסת Word לגרסת html הרב בנימין תבורי  מהו אופי הקריעה על ירושלים, על ערי יהודה ועל מקום המקדש? האם חובת הקריעה נוהגת גם בימינו? 
142 הלכות ארבעת המינים  לולב וערבה לגרסת Word לגרסת html הרב משה ליכטנשטיין  מה היחס בין מצות נטילת לולב לבין מצות חבטת הערבה? מדוע נטילת לולב נוהגת בכל מקום ואילו חבטת הערבה נוהגת מדאורייתא רק במקדש? 

הלכה יורה דעה

# כותרתהמחברתקציר
143 הלכות עבודת כוכבים וחוקותיה  גילוח הזקן במכונה לגרסת Word לגרסת html הרב שבתי אברהם הכהן רפפורט  כיצד מותר לגלח את הזקן וכיצד אסור לעשות זאת? 
144 הלכות כתיבת ספר תורה  מצות כתיבת ספר תורה לגרסת Word לגרסת html אוריאל לוסטיג  מוני המצוות מנו מצווה מיוחדת לכתוב ספר תורה. מהו גדרה של מצווה זו? האם היא נוהגת גם בימינו? 
145 הלכות יישוב ארץ ישראל  מצות יישוב ארץ ישראל בימינו לגרסת Word לגרסת html הרב יוסף צבי רימון  האם מצות יישוב ארץ ישראל נוהגת גם בימינו? 
146 הלכות שמיטה  סוגי הפתרונות השונים לגרסת Word לגרסת html הרב יוסף צבי רימון  כיצד ניתן בכל זאת לפתור את הבעיות השונות הקיימות בשביעית? מאמר זה מבאר את הפתרונות השונים ואת הדיונים ההלכתיים שקשורים אליהם: אוצר בית דין, גידול במצע מנותק, קניית פירות מגוי, היתר מכירה. כמו כן הוא מביא את מקורותיו של הפולמוס בנוגע להתיר המכירה, ואת טעמיהן של השיטות השונות בכך. 
147 הלכות שמיטה  שמיטת כספים לגרסת Word לגרסת html הרב יוסף צבי רימון  האם מצוות שמיטת כספים נוהגת גם בימינו? מאמר זה דן בשאלה זו ומבאר את יסוד הדין והשלכותיו לגבי חסכונות בבנק והלוואות פרטיות, כן הוא דן בהיתר הפרוזבול כיצד עליו להיכתב, ואיך הוא פועל. 
148 הלכות קדושת שביעית  סוגי הפתרונות השונים לגרסת Word לגרסת html הרב יוסף צבי רימון  כיצד ניתן בכל זאת לפתור את הבעיות השונות הקיימות בשביעית? מאמר זה מבאר את הפתרונות השונים ואת הדיונים ההלכתיים שקשורים אליהם: אוצר בית דין, גידול במצע מנותק, קניית פירות מגוי, היתר מכירה. כמו כן הוא מביא את מקורותיו של הפולמוס בנוגע להתיר המכירה, ואת טעמיהן של השיטות השונות בכך. 
149 הלכות קדושת שביעית  ביעור פירות שביעית לגרסת Word לגרסת html הרב יוסף צבי רימון  מהי חובת ביעור פירות שביעית? מאמר זה מבאר את עניינו של הביעור, מתי מבערים, וכיצד עושים זאת. 
150 הלכות קבורה ואבלות  חיוב קריעה על ערי יהודה, ירושלים והמקדש לגרסת Word לגרסת html הרב בנימין תבורי  מהו אופי הקריעה על ירושלים, על ערי יהודה ועל מקום המקדש? האם חובת הקריעה נוהגת גם בימינו? 

הלכה אבן העזר

# כותרתהמחברתקציר
151 הלכות קידושין ונישואין  אמירת ברכת חתנים על ידי נשים לגרסת Word לגרסת html הרב שלמה לוי  האם אשה יכולה לברך ברכת חתנים? מאמר זה בוחן את הצדדים השונים בשאלה זו - האם זו חובת הבעל, חובת הציבור או חובת האשה, והאם אשה יכולה לקיים חובה זו. כמו כן ניתן לדון כאן בשיקול של המנהג המקובל - האם נכון וראוי לשנותו מבחינת ענייני צניעות וחדשנות מודרנית. 

הלכה חושן משפט

# כותרתהמחברתקציר
152 הלכות שמיטת כספים  שמיטת כספים לגרסת Word לגרסת html הרב יוסף צבי רימון  האם מצוות שמיטת כספים נוהגת גם בימינו? מאמר זה דן בשאלה זו ומבאר את יסוד הדין והשלכותיו לגבי חסכונות בבנק והלוואות פרטיות, כן הוא דן בהיתר הפרוזבול כיצד עליו להיכתב, ואיך הוא פועל. 

הלכה נושאים שונים

# כותרתהמחברתקציר
153 ואהבת לרעך כמוך  עיונים במצוות אהבת הרע לגרסת Word הרב יהודה שביב  מה בין "ואהבת לרעך כמוך" לבין "דעלך סני לחברך לא תעביד"? האם יש רמות שונות של אהבה לאנשים שונים? מה היחס בין המצווה הכללית של "ואהבת לרעך כמוך" לבין המצוות הפרטיות שבין האדם לחברו? 
154 יישוב ארץ ישראל  מצות יישוב ארץ ישראל בימינו לגרסת Word לגרסת html הרב יוסף צבי רימון  האם מצות יישוב ארץ ישראל נוהגת גם בימינו? 
155 שלטון ומלכות  מלכות ישראל ומלכות בית דוד לגרסת Word לגרסת html הרב בנימין תבורי  האם ניתן למנות מלך על ישראל שאינו מצאצאי בית דוד? מאמר זה מפרט את המקורות השונים בענין, ואת דברי האחרונים, עד אחרוני זמנינו, שהבינו כי יש אפשרות כזאת - אך עם מגבלות מסויימות. 
156 שלטון ומלכות  מפני כבוד המלכות לגרסת Word שמואל טיילור  השיעור יעסוק בשאלת הגילוח של יוסף בשעת בואו אל פרעה מבית האסורים. יש המפרשים שיוסף היה נזיר, ומכאן עולות שאלות כיצד שתה יוסף יין עם אחיו, וכיצד הוא התגלח בבואו לפני פרעה. שאלה נוספת שעולה בהקשר זה, היא מהגמרא שאומרת שיוסף שוחרר מבית האסורים בר"ה. כיצד יכול היה יוסף להתגלח ביום זה? התשובה המרכזית לכל השאלות היא שיוסף עשה זאת מפני כבוד המלכות. 
157 שלטון ומלכות  מכירת נשק לגויים לגרסת Word אוהד פיקסלר  מהו מקור הדין של איסור מכירת נשק לגויים? מהי הסיבה לאיסור זה? על בסיס אילו יסודות ניתן בכל זאת להתיר מכירה שכזו? ניתן למנות מספר גורמים: קשרי ידידות והגנה, על אילו עובדי עבודה זרה חל האיסור ותפיסת מדינת ישראל כיום בניגוד למצב בזמן הגמרא. 
158 המצוות  ההערמה בהלכה לגרסת Word לגרסת html הרב משה ליכטנשטיין  מתי מותר להערים על המצוות ומתי אסור לעשות זאת? שאלה זו היא שאלה הלכתית, אך יש בה פן מחשבתי רחב. המאמר עוסק בשילוב שני הפנים הללו, ומנסה לענות על שאלת ההערמה בהלכה. 
159 תאריכים וזמנים  קו התאריך לגרסת Word לגרסת html רונן כץ  כיוון שכדור הארץ הוא כדורי, ישנה נקודה אחת המהווה 'קו תאריך': ממערב לה התאריך הוא מסויים, וממזרח לה - התאריך הוא אחר. היכן הוא קו התאריך ההלכתי? האחרונים דנו בשאלה זו, והציעו הצעות שונות. האם אפשר לקבוע שקו התאריך הוא קו התאריך האוניברסלי, ובכל זאת לשמור על מרכזיותה של ירושלים בקידוש הזמנים ובקביעתם? 

בשבתך בביתך ברכות

# כותרתהמחברתקציר
160   מזיק בנר חנוכה לגרסת Word לגרסת html אביעד ברטוב ונעם מלכי  מה דינו של אדם שהזיק את חבירו תוך כדי עשיית מצווה? מה קורה אם נרות חנוכה שרפו רכוש של אדם אחר? האם אפשר לחלק בין מצוות שונות? האם ניתן לפטור מלמד שהזיק את תלמידיו, מכיוון שהוא עושה זאת לצורך חינוכם? 
161 ברכות לו ע"ב  מה מברכים על שוקולד פרה עם עוגיות? לגרסת Word לגרסת html אביעד ברטוב ונעם מלכי  השיעור עוסק בנושא בו אנו נתקלים רבות: מה לברך על שוקולד עם חתיכות של עוגיות. במסגרת זאת עוסק השיעור בסוגיית 'כל שיש בו מחמשת מיני דגן', ומציע שתי הבנות להבנת דין זה. 

בשבתך בביתך יומא

# כותרתהמחברתקציר
162 יומא פ"א ע"ב  אכילה בערב יום הכיפורים לגרסת Word ר' אביעד ברטוב  מוכרת קביעת הגמרא כי 'כל האוכל בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו צם תשיעי ועשירי'. כיצד ניתן להבין קביעה זו? מהו טעמה של מצווה זו? האם זו מצווה מן התורה או מדרבנן? מה דינו של חולה שקשה לו לאכול – האם עליו לאכול בכל זאת? 
163 יומא פה ע"א  מקור היתר פיקוח נפש בשבת לגרסת Word אוהד פיקסלר  הגמרא מביאה 7 דעות למקור היתר פיקוח נפש בשבת. ישנן מחלוקות עקרוניות בין הדעות? מדוע יש צורך בכל הדרשות? שיעור זה מנתח את המקורות לדין פיקוח נפש בשבת, ומצע כי ריבוי המקורות נובע ממחלוקת עמוקה שהיתה עם הכת האיסיים. הוכחת טענה זאת נעשית תוך עיון במקורות האיסיים וניתוחם. 

בשבתך בביתך מגילה

# כותרתהמחברתקציר
164 מגילה כה ע"ב  הריסת בתי כנסת לגרסת Word אביעד ביננשטוק  ידוע כי ישנה בעיה בהריסת בתי כנסת, אולם מהיכן נובע איסור זה? האם ישנה קדושה בבית הכנסת? מהו היקף האיסור? האם ישנה קדושה מיוחדת בארץ ישראל? ומתי ובאילו תנאים מותר בכל זאת להרוס בית כנסת? 

בשבתך בביתך בבא קמא

# כותרתהמחברתקציר
165   תאונת דרכים מקראית לגרסת Word אביעד ברטוב  בשיעור זה, נעסוק בבירור מעמדו של שור תם. במסגרת זאת, נבחן את דינו של שור תם, מן הפסוקים בתורה, דרך המשניות והגמרא ועד לתשובותיהם של גדולי הפוסקים. 
166   אש גורם זר מתערב לגרסת Word אביעד ברטוב  מהו היקף האחריות של המדליק אש שהלכה והזיקה? האם ניתן לדבר על גורם זר המתערב בהליכת האש? ממה נובע פטור טמון באש? 

בשבתך בביתך סנהדרין

# כותרתהמחברתקציר
167 ח ע"א  דיני קנסות לגרסת Word ר' אוהד פיקסלר  מהם דיני קנסות? כיצד הם נידונים בבית דין? הגמרא קובעת כי כיום אין לדון דיני קנסות, אולם האם יש לכך יוצאים מן הכלל? כיצד בכל זאת לדון דינים כאלו בימינו? 

בשבתך בביתך סוכה

# כותרתהמחברתקציר
168 סוכה ב ע"א  סוכת פרגולה לגרסת Word כתריאל זשוראוועל  בימינו, הרבה אנשים בונים פרגולות במרפסותיהם, וזאת מתוך רצון לנצל את הפרגולה גם כבסיס לסוכה. האם זה אפשרי? אילו בעיות הלכתיות יכולות לצוץ בעניין זה? בשיעור זה נדון בבעיות אלו, תוך כדי עיסוק בסוגיית דירת עראי וסוכה ישנה.  

בשבתך בביתך עבודה זרה

# כותרתהמחברתקציר
169 ב ע"א  ראשוני אשכנז- ג' ימים לפני יום אידם לגרסת Word אוהד פיקסלר  שיעור זה ממישך לעסוק באיסור הסחר עם הגויים לפני ימי אידם, ובוחן את יחסם של ראשוני אשכנז לאיסור זה. רבנו גרשום לימד זכות על הנוהגים להקל באיסור זה וזאת הן מטעם כי מוטב יהו שוגגין ואל יהו מזידין, ובנוסף משיקול הפרנסה. מהן ההשלכות של היתרים אלו על הפסיקה להלכה? מה טען המאירי על הנצרות? כיצד יש להתייחס להלכה זו בימינו? 
170 ו ע"א  טיפ לשליח לדבר עברה לגרסת Word ר' אביעד ברטוב  שיעור זה ממשיך את העיסוק באיסור 'לפני עיור'? האם ניתן לתת טיפ לשליח לדבר עבירה? האם פעולה כזאת כלולה באיסור? האם מותר לעסוק בהובלת סחורות אסורות? האם ניתן להתיר מעשים אלו מפני דרכי שלום? האם מותר לקנות מוצרים ממפעל שלא שומר שבת? 
171 כז ע"ב  רופא גוי לגרסת Word אוהד פיקסלר  המשנה בתחילת פרק שני, קובעת כי ישנו איסור ללכת אל רופא גוי. ממה נובע איסור זה? מתי בכל זאת ישנו היתר לפנות לרופא גוי? מהו תוקפו של איסור זה בימינו? האם לרופא גוי ישנה נאמנת כדי להכריע בשאלות הלכתיות, כדוגמת הלכות נידה? 
172   ג'לטין לגרסת Word אוהד פיקסלר  ג'לטין הינו חלבון קרישי המופק מעצמות ועורות של בהמות שאינן כשרות. מהם הצדיים להתירו בכל זאת? האם עצמות יבשות אסורות במאכל? מדוע יש שאסרו את הג'לטין למרות שחשבו שהוא מותר באכילה? 
173 כ"ט ע"ב  כשרות הוויסקי לגרסת Word אביעד ברטוב  בשנים האחרונות התעוררו מספר דיונים סביב כשרותם של משקאות וויסקי, וזאת בגלל שתי בעיות: תוספת של 'סתם יינם' לוויסקי, השהיית הוויסקי בחביות עץ של שרי ספרדי. שיעור זה דן בבעיות אלו, ומביא את תשובות הפוסקים בעניין. 
174 ל"ח ע"א  בישולי עכו"ם (א) לגרסת Word אוהד פיקסלר  מהו טעם איסור בישולי עכו"ם? אילו מאכלים נאסרו? איזה סוג בישול נאסר? האם בישול שלא על ידי האש מותר? מהו דין בישול במיקרוגל או הכנת קפה בלבד? 
175 ס"ד ע"ב  חכם וחסיד אומות העולם לגרסת Word אוהד פיקסלר  שיעור זה משלים את הדיון לגבי מעמד הגויים המקבלים שבע מצוות בני נוח, וזאת לאור דברי הרמב"ם בהלכה אחת בהלכות מלכים. מהו יחסו של הרמב"ם לסוגיה זו? מי נחשב חכם אומות העולם ומי חסיד? 
176 מ"ב  קיום וביעור עבודה זרה לגרסת Word ר' אביעד ברטוב  בשיעור זה נעסוק בשני עניינים אשר קיימת ביניהם זיקה הדדית: קיום עבודה זרה, וביעורה. נרצה לבחון באילו מקרים מותר לקיים עבודה זרה, ובאילו מקרים ישנה חובה לבערה, ואף לרדוף על מנת לבצע זאת. 

בשבתך בביתך ביצה

# כותרתהמחברתקציר
177   פתיחה למסכת ביצה לגרסת Word אוהד פיקסלר  שיעור זה הינו שיעור בפתיחה למסכת ביצה, ועוסק בניתוח הסוגיה הראשונה במסכת בדין ביצה שנולדה ביום טוב. במסגרת זאת נבחן את ביאורי האמוראים למשנה, ונעסוק בדין מוקצה ביום טוב. 

בשבתך בביתך מנחות

# כותרתהמחברתקציר
178 מנחות ל"ה ע"ב  חציצה בתפילין לגרסת Word ר' אביעד ברטוב  במקרים מסוימים האדם איננו יכול להניח את התפילין ישירות על גופו. האם חציצה בין הבשר לתפילין מעכבת? מה קורה כאשר אדם מגלה כי חולצתו נשארה תקועה בין התפילין לבשר, האם עליו לחזור ולקשור? מה הדין במקרה של גבס על היד, האם הגבס מהווה חציצה? 
179 מנחות מ"ג ע"א  חיוב נשים בציצית לגרסת Word אוהד פיקסלר  כידוע, למרות שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, הן יכולות לקיים את המצוות, ואשכנזיות אף מברכות. אם כך, מדוע אין אנו רואים נשים הלובשות ציצית? יש שנימקו זאת מצד יוהרה? מה פשר יוהרה זו? האם טיעון זה מופיע גם במצוות אחרות? מה היו הטיעונים בפרשיית 'נשות הכותל'? 

גמרא סוכה

# כותרתהמחברתקציר
180   הדר, הידור ופסול יבש לגרסת Word הרב שמואל שמעוני  השיעור יעסוק בשאלה מהו פרי עץ הדר? האם הדר זו תכונה של האתרוג, או שזהו שמו של הפרי, וכך ניתן לזהותו? לאחר מכן, תישאל השאלה מהו המקור לפסול יבש בארבעת המינים: האם המקור הוא "הדר" או שמא "זה א-לי ואנוהו", או שמא בכלל "לא המתים יהללו י-ה"?  
181   וענף עץ עבת לגרסת Word הרב משה ליכטנשטיין  מדוע אין ההדס נזכר בשמו, אלא רק מתואר כ"ענף עץ עבֹת"? האם יש לכך משמעות בהבנת קיומה של מצווה זו? וכיצד ניתן להסביר לאור זאת את מחלוקת התנאים המשולשת בעניין מניין ההדסים ודין הדס קטום ואת מיקומה התמוה? על אלה ועוד - בשיעור שלפנינו. 
182 סוכה לה ע"ב - לו ע"ב  פסולי הגוף באתרוג לגרסת Word הרב עזרא ביק  החלק השני של המשנה בדף לד: עוסק בפסולי הגוף של האתרוג. אנו, בעקבות הגמרא, נעסוק בפסולים אלו, כל אחד בנפרד. 

גמרא קידושין (סדרה ראשונה)

# כותרתהמחברתקציר
183 ג ע"ב  קניין חליפין בקידושין לגרסת Word לגרסת html הרב עזרא ביק  הגמרא מדייקת מהמשנה שאי אפשר לקדש אישה באמצעות קניין חליפין. מדוע לא ניתן לעשות זאת? האם קניין חליפין דומה באופיו לקניין כסף, או שיש לו מעמד עצמאי? 

גמרא קידושין (סדרה שלישית)

# כותרתהמחברתקציר
184 לו ע''ב-לז ע''א  מצוות התלויות בארץ לגרסת Word הרב ברוך וינטרוב  המשנה בדף לו: מנסחת את הכלל הידוע: "כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ". בשיעור ננסה לרדת לפשרו של המונח "מצוה שהיא תלויה בארץ" לאור שני הפירושים שמציעה הגמרא, ולאור ההבדל בין סוגיית הבבלי לסוגיית הירושלמי. האם הכוונה לארץ ישראל, או שמא ל"ארץ" במובן של "קרקע"? האם קיומן של מצוות אלו תלוי בארץ ישראל, או שמא החפצא שלהן אינו מצוי אלא בה? מתוך שאלה זו נצא לבאר את מחלוקת הראשונים אם מצות הבאת ביכורים נחשבת מצוה התלויה בארץ. 
185 לח ע"א-ע"ב  שמיטת כספים לגרסת Word הרב ברוך וינטרוב  רבי אלעזר ברבי שמעון מחדש כי מצות שמיטת כספים נוהגת רק מעת הכניסה לארץ מחד גיסא, אך מאידך גיסא – גם בחו"ל. דינים אלו מעמידים אותנו בפני שאלה: האם מצוה זו היא מצוה התלויה בארץ הנוהגת מסיבה כלשהי גם בחו"ל, או שמא זוהי מצוה שאינה תלויה בארץ אשר מסיבה כלשהי חל ציוויה רק לאחר הכניסה לארץ? בשיעור ננסה לעמוד על מהותה של מצות שמיטת כספים לאור מעמדה ביחס למצוות שמיטת הקרקע בשנה השביעית והחזרת הקרקעות בשנת החמישים. 

גמרא בבא קמא

# כותרתהמחברתקציר
186 ב ע"א  "אבות מכלל דאיכא תולדות" - הבנת מושג התולדות בהלכה לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  באופן כללי' נוהגת ההלכה לקבוע הגדרות ברורות למקרה שאליו מתייחס כל דין ודין. מדוע בכל זאת בנזיקין ובתחומים נוספים בהלכה מצאנו שלאבות המפורשים ישנם תולדות המרחיבים את המקרה הבסיסי שאליו מתייחס הדין? בשאלה זו עוסק שיעור זה, ובמהלך הדברים מנסה להבחין בין הלכות שבהם הדין תלוי בעיקרו במעשה המדוייק שנעשה לעומת הלכות אחרות, כמו נזיקין, אשר מוקד הדין בהם תלוי בתוצאה בשטח. 

גמרא בבא מציעא

# כותרתהמחברתקציר
187 ב ע"ב  "ונקרב בעל הבית אל הא-לוהים" לגרסת Word לגרסת html הרב יאיר קאהן  מתוך הכינוי שמכנה התורה את הדיינים - "א-לוהים" - דן המאמר במימד הדתי של המשפט העברי. לאור דיון זה, יש לבחון גם את השבועות השונות שהאדם יכול להתחייב בהן. 

דף יומיומי קידושין

# כותרתהמחברתקציר
188 קידושין מה  זכין בקידושיןגרסת html הרב ברוך וינטרוב  במהלך הדיון באפשרויותיו של האב לקדש אישה לבנו עולה האפשרות ש"ארצויי ארצייה קמיה". רש"י קישר אפשרות זאת לדין זכין לאדם שלא בפניו, ובכך עורר דיון בראשונים אם ניתן לקדש אישה לאדם אחר מדין זכין, אף ללא מינוי גמור של השליח. 
189 קידושין מו  "התקדשי לי בתמרה"גרסת html הרב אביהוד שוורץ  סוגייתנו דנה בדעת רבי שמעון, שדורש אמירות מפורשות כדי לחלק משפט אחד ארוך לחלקים נפרדים. הגמרא מקבילה בין תחומים שונים, ואנו נבחן את ההקבלה הזאת לאור פסקי הרמב"ם. 

דף יומיומי בבא קמא

# כותרתהמחברתקציר
190 ב"ק ח  "בַּחוּץ תַּעֲמֹד": גביית משכוןגרסת html הרב אביהוד שוורץ  "בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה" (דברים כ"ד, יא). לאור ההלכה הזאת, המובאת בסוגייתנו, נדון בשמירה המיוחדת ששומרת התורה על אדם שנקלע לחובות. 
191 ב"ק עא  מעשה שבתגרסת html הרב אביהוד שוורץ  סוגייתנו מזכירה את עמדתו של רבי יוחנן הסנדלר בדין מעשה שבת. נבחן את העמדה הזאת ואת מה שעולה ממנה ביחס לסוגייתנו ובכלל. 
192 ב"ק עט ע"ב  גנֵבה וגזֵלהגרסת html הרב שמואל שמעוני  מבחינת דיני קנסות, מחמירה התורה עם גנב יותר מאשר עם גזלן. הגמרא מנמקת זאת בכך שהגנב "עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת". ייתכן שדבר זה משמעותי לשוני המהותי שבין חיובי הגנב וחיובי הגזלן, והוא מתבטא גם בהקשרים נוספים. 
193 ב"ק פג  "'עין תחת עין' – ממון" (א)גרסת html הרב ברוך וינטרוב  אם "עין תחת עין" פירושו חיוב ממון – מדוע לא ניסחה זאת התורה כך? 
194 ב"ק קא  הקוף הצבעגרסת html הרב שמואל שמעוני  הגמרא מסתפקת בבגד של ראובן שנצבע בסממנים של שמעון, אם חייב ראובן לשלם לשמעון, והיא תולה זאת בשאלה כללית אם "חזותא מילתא היא". מה פשר שאלה זו? ומדוע אינו חייב לשלם על מה שנהנה? 
195 ב"ק קיא  אכלוה יתומים לאחר ייאושגרסת html הרב ברוך וינטרוב  מדוע בני גזלן שאכלו לאחר ייאוש אינם חייבים על ההנאה? הקהילות יעקב הסביר זאת על ידי ביאור מהותי בהבנת יסוד דין ייאוש. 
196 ב"ק קטו  היה טעון כדי יין וכדי שמן וראה שהן משתברותגרסת html הרב שמואל שמעוני  הברייתא קובעת שאי אפשר להפריש תרומות ומעשרות מיין שעומד להישפך לקרקע. הקובץ שיעורים ביאר זאת מדין דבר שאינו ברשותו. אבל הסבר זה אינו חף מקושיות, ונראה שיש מקום להסבר שונה. 

דף יומיומי בבא מציעא

# כותרתהמחברתקציר
197 ב"מ טז  הכיר בה שאינה שלוגרסת html הרב אביהוד שוורץ  סוגייתנו עוסקת באדם שקנה שדה מחברו אף שידע שהשדה אינה של המוכר. לכאורה אין תוקף לקניין כזה, אך מתברר כי ייתכן שיש לו בכל זאת משמעות כלשהי, ואנו נציע כמה סברות בדבר. 
198 ב"מ לז  בא לצאת ידי שמים בפיקדוןגרסת html הרב אביהוד שוורץ  סוגייתנו עוסקת בחיוב התשלום של גזלן הבא לצאת ידי שמים. נבחן את ההלכה הזאת ואת יישומה במקרה הנידון במשנה ובברייתא בסוגייתנו: נפקד שאינו יודע כמה עליו לשלם למפקיד. 
199 ב"מ עח  כל המעביר על דעת של בעל הבית נקרא גזלןגרסת html הרב אביהוד שוורץ  "רבי מאיר היא, דאמר: כל המעביר על דעת של בעל הבית נקרא גזלן". בעיוננו נבחן את ההיבטים השונים בקביעה הזאת של רבי מאיר. 

דף יומיומי בבא בתרא

# כותרתהמחברתקציר
200 ב"ב נב  חזקת ממון של אישהגרסת html הרב אביהוד שוורץ  "תנו רבנן: אין מקבלין פקדונות לא מן הנשים ולא מן העבדים ולא מן התינוקות. קבל מן האשה – יחזיר לאשה" (נא ע"ב). ברייתא זו עוררה מחלוקת עקרונית בין הראשונים: האם יש לאישה חזקת ממון, או שמא כל מה שתחת ידיה בחזקת בעלה. 
201 ב"ב קי  מדוע אין בת יורשת במקום שיש בן?גרסת html הרב ברוך וינטרוב  למסקנת סוגייתנו, יש שני מקורות אפשריים לדין שאין הבת יורשת במקום שיש בן. בעיוננו נראה כי שני המקורות מייצגים שתי תפיסות של דין ירושת הבן את אביו. 
202 ב"ב קנו  "בני רוכל – תקברם אמן"?!גרסת html הרב אביהוד שוורץ  המשנה מביאה את הקללה הקשה שקילל רבי אליעזר את בני רוכל. מה פשר המתקפה החריפה הזאת? 

דף יומיומי סנהדרין

# כותרתהמחברתקציר
203 סנהדרין מה  "שני כתובין הבאין כאחד" ברוצחגרסת html הרב אביהוד שוורץ  סוגייתנו קובעת שרוצח וגואל הדם הם שני כתובים הבאים כאחד, שאינם מלמדים. נבחן את הקביעה הזאת על פי דברי הרמב"ם על חומרתו הגדולה של עוון רצח. 
204 סנהדרין סח  בן סורר ומורה קטןגרסת html הרב שמואל שמעוני  מדוע היה פשוט לגמרא שקטן מופקע מדין בן סורר ומורה, ומדוע בכל זאת הייתה הווה-אמינא לחייבו? ביאור הסוגיה נוגע לשאלות יסוד הן בעקרונות הכלליים של ענישה הן בדין בן סורר ומורה. 
205 סנהדרין צז  "תיפח עצמן של מחשבי קיצין" – מדוע? ולמה בכל זאת ניסו רבים מחכמינו לגלות את הקץ?גרסת html הרב ברוך וינטרוב  "תיפח עצמן של מחשבי קיצין" – מדוע? ולמה בכל זאת ניסו רבים מחכמינו לגלות את הקץ? 

דף יומיומי עבודה זרה

# כותרתהמחברתקציר
206 מח  האשרהגרסת html הרב ברוך וינטרוב  מהי האשרה? האם היא דומה לבתים ולאבנים הנידונים במשניות הקודמות, שעל מהותם עמדנו אתמול? 

דף יומיומי זבחים

# כותרתהמחברתקציר
207 סא  אש התמיד שעל המזבחגרסת html הרב אביהוד שוורץ  בברייתא בסוגייתינו מתוארת האש שבערה על המזבח מיום הקמתו על ידי משה וכמעט עד סוף ימי הבית הראשון. נדון במשמעות אותה האש, וביחס בין הבית הראשון לבית השני.  
208 פא  יסוד פסול דם שנכנס להיכלגרסת html הרב אביהוד שוורץ  דם קורבן שנכנס להיכל נפסל. נחלקו תנאים האם הלכה זו נוהגת דווקא בחטאת או גם בשאר קורבנות, וכן האם דווקא הדם הנכנס פסול, או שמא הוא פוסל את הקורבן כולו. נעמוד על שורש מחלוקות תנאים אלה, לאור שתי הבנות יסוד בפסול דם שנכנס להיכל.  
209 פה  שיטת רבי עקיבא: בעלי מומין אם עלו לא ירדוגרסת html הרב ברוך וינטרוב  באילו מומים סבר רבי עקיבא כי אם עלו לא ירדו, ומהי הסברא ללמוד זאת מקרבן העוף? 

דף יומיומי מנחות

# כותרתהמחברתקציר
210 יט  הגשהגרסת html הרב אביהוד שוורץ  בסדר הקרבת המנחה מוצאים אנו פעולות המתבצעות על ידי הבעלים, ופעולות אחרות המתבצעות על ידי הכהנים. אחת הפעולות המתבצעות על ידי הכהנים היא הגשה, ובה נדון בעיון זה. 
211 ס  תנופה והגשהגרסת html הרב אביהוד שוורץ  המשנה בדף ס' עוסקת בתנופה ובהגשה, ומוסיפה שהתנופה קודמת להגשה. נדון בהלכה זו ובמשמעותה. 

דף יומיומי חולין

# כותרתהמחברתקציר
212 ה  האם קבלת או דחית קרבן ממומר תלויה ברצוננו?גרסת html הרב ירון בן צבי  בגמרא למדים שאין מקבלים קרבנות ממומר. מלשון פירוש רש"י והרמב"ם ניתן להבין שקבלת הקרבן או אי קבלתו תלויה ברצון שלנו, אפשרות זאת דוחה הגמרא. 
213 נג  מחזיקים מאיסור לאיסורגרסת html הרב ירון בן צבי  שיטת שמואל וכן להלכה נפסק שכאשר יש חשש שהבהמה טריפה משום דרוסה, יש לבדוק את הבשר אם יש בו סימן של דריסה. נברר מדוע אין מעמידים את הבהמה על חזקתה שהיא לא דרוסה. 
214 קיא  כבדגרסת html הרב ירון בן צבי  האם המלח מרתיח את הבשר, או שואב ממנו את הדם?  
215 קכד  צירוף במגע ובמשאגרסת html הרב ירון בן צבי  דיון בדברי רבי עקיבא שאומר שחתיכות הבשר שעל העור (שני חצאי זיתים של בשר נבלה בשני מקומות) אינן מטמאות לא במגע ולא במשא. 

דף יומיומי בכורות

# כותרתהמחברתקציר
216 ג  הקניית אוזן של עובר בכור לגויגרסת html הרב ירון בן צבי  דיון בעניין הפקעת קדושת בכור, נאמר בגמרא שלא לעשות שותפות עם גוי, אולם בראשונים ובפוסקים נאמר לעשות זאת ואף לכתחילה.  

דף יומיומי מעילה

# כותרתהמחברתקציר
217 י  מעילה באימוריםגרסת html הרב אברהם סתיו  דיון במהות החיוב של תרומת הדשן מתוך שאלת המעילה באימורים שעלו על המזבח. 

דף יומיומי נידה

# כותרתהמחברתקציר
218 מח  בדיקת סימני גדלותגרסת html הרב אביהוד שורץ  נדון במחלוקת התנאים בשאלה מי מוסמך לבדוק ולהכריע באשר לסימני הגדלות של הבת. 

דף יומיומי ברכות

# כותרתהמחברתקציר
219 סא  "אפילו הוא נוטל את נפשך" - על קידוש השם ואהבתוגרסת html הרב אביהוד שורץ  נדון במסירות נפשו של ר' עקיבא, ובדרך שבה הביע את אהבת ה'.  

דף יומיומי שבת

# כותרתהמחברתקציר
220 מז  מוקצה בשלהבתגרסת html הרב אביהוד שורץ  נדון בגדר מוקצה בשלהבת, ובהיתר לטלטל תנור חימום חשמלי בשבת.  

דף יומיומי עירובין

# כותרתהמחברתקציר
221 עד  שיהו בתים וחצרות פתוחים לתוכוגרסת html הרב אברהם סתיו  דיון בטעמי מחלוקת האמוראים בעניין הבתים והחצרות הפתוחים למבוי. 

דף יומיומי פסחים

# כותרתהמחברתקציר
222 עה   כי אם צלי אשגרסת html הרב אברהם סתיו  דין באופי החיוב לצלות את הפסח באופן ישיר על גבי האש. 

דף יומיומי יומא

# כותרתהמחברתקציר
223 טו  כמגנדאגרסת html הרב ירון בן צבי  נעסוק בהזאת הכהן את דם החטאות. 
224 כ  תרומת הדשן.גרסת html הרב ירון בן צבי  נעסוק בתרומת הדשן שנעשתה ביום הכיפורים. 
225 כד  תרומת הדשןגרסת html הרב אביהוד שוורץ  נדון בתרומת הדשן מבחינה הלכתית ומבחינה רעיונית, בזיקה לחג החנוכה. 

מורה נבוכים

# כותרתהמחברתקציר
226 שיעור 1  מי הם הנבוכים? לגרסת Word הרב חיים נבון  בשיעור זה, הראשון בסדרה, נעסוק בפתיחתו של הרמב"ם למורה נבוכים. נעמוד על מטרותיו של הספר ועל המקום המרכזי שתופסת שאלת השפה הדתית במפעלו הדתי-הפילוסופי של הרמב"ם. לסיום נשאל: מהו קהל היעד של הספר? מי הם "הנבוכים" שאותם הוא מבקש להורות?  
227 שיעור 4  הדרגתיות וגבולות בלימוד החכמה לגרסת Word הרב חיים נבון  מקובל לראות את הרמב"ם כרציונליסט קיצוני, אשר האדיר ורומם את כוחו של השכל. ככלל הקביעה הזאת נכונה. אך הרמב"ם גם הכיר במגבלות השכל וההיגיון. הוא קשר זאת בתפיסתו החברתית והחינוכית, בקבעו שעל האדם להתעלות לאט ובהדרגה, ולא לקפוץ מיד לדרגת החכמים. אך הדברים אינם אמורים רק בהמון: גם לחכמת החכמים יש גבול. בסיום השיעור נדון בנושא אקטואלי מאוד בעולמו הרוחני של הרמב"ם, הקשור קשר הדוק לעניין מגבלותיו של השכל האנושי: תופעת המחלוקת, ובייחוד תופעת המחלוקת בהלכה.  
228 שיעור 6  שלילת ההגשמה – ליחידים או להמון? לגרסת Word הרב חיים נבון  אחת ההשפעות החשובות ביותר של הגותו של הרמב"ם הייתה עקירת האמונה בגשמוּת הא-ל; הוא הצליח בזה כל כך, עד שהיום הדבר נראה מובן מאליו, וקשה לנו להעריך את חשיבותה של השפעה זו. בשיעור נעסוק בשאלה יסודית בעניין שלילת הגשמוּת לפי הרמב"ם: כיצד תִרגם אותה הרמב"ם לתפיסה חינוכית? האם ראה בה נחלת הכלל, או שמא אף היא כפופה לעקרון הגבלת הידע ורכישתו בהדרגה?  
229 שיעור 7  הידמות לא?ל – דרכי הנהגת המדינות לא?ל – דרכי הנהגת המדינות לגרסת Word הרב חיים נבון  אחד העקרונות המרכזיים בהגותו של הרמב"ם הוא שאי אפשר להבין באמת את מהותו של א-לוהים. איך אפשר להכיר בכל זאת את הקב"ה? רק בעקיפין, דרך מעשיו ופעולותיו; בלשונו של הרמב"ם: באמצעות 'תוארי הפעולה'. לדעת הרמב"ם, עיקרה של ההתגלות למשה בנקרת הצור היה בתוארי הפעולה שנתגלו למשה באותו מעמד, הלוא הן י"ג מידות. אבל ידיעת דרכי פעולותיו של הקב"ה אינה עניין עיוני תאורטי בלבד: מאחר שלמדנו את דרכיו של הקב"ה, עלינו להידמות לו ולחקות את פעולותיו; ובייחוד אמורים הדברים במנהיגי המדינות.  
230 שיעור 8  תורת התארים ובעיית השפה הדתית בין "מורה נבוכים" ל"אנעים זמירות" לגרסת Word הרב חיים נבון  תורת התארים היא שפִּרסמה את שמו של הרמב"ם בעולם ההגות הכללי של ימי הביניים. הרמב"ם לא המציא תורה זו, אך הוא פיתח ושכלל את התפיסות שהוצעו לפניו, וגיבש תורת תארים שיטתית ומרשימה. תורת התארים השלמה של הרמב"ם עוסקת בבעיה רחבה מאוד: הגבלת השפה הדתית הלגיטימית בתיאורו של הקב"ה. בשיעור נעסוק בבעיות שמצא הרמב"ם בייחוס תארים לא-לוהים; בחומרה הרבה שראה בכך; בתארים שהתיר בכל זאת להשתמש בהם – הלוא הם תוארי הפעולה; ובמשמעויות המעשיות של שיטתו. בסוף השיעור נציין בקצרה כמה מן הביקורות הבולטות שיצאו על תורה זו.  
231 שיעור 9  התארים השליליים לגרסת Word הרב חיים נבון  השיעור עוסק בסוג שני של תארים שהתיר הרמב"ם: התארים השליליים. במובן מסוים, זוהי פסגת תורת התארים של הרמב"ם, הניזונה משתי אינטואיציות יסודיות: ההכרח לטהר את השפה הדתית והדגשת מגבלות הידיעה האנושית. עם זאת, יש בתורה זו גם קשיים רבים, והגדול שבהם: אם אי אפשר לומר שום דבר פוזיטיבי על ה' – מה יתרון החכם מן הכסיל? וכיצד ניתן לקיים את המצווה לדעת את ה'?  
232 שיעור 11  ההוכחות לקיום הא?ל לגרסת Word הרב חיים נבון  עד עתה עסקנו בחלק הראשון של מורה נבוכים, שבו התמקד הרמב"ם בבעיית השפה הדתית. בשיעור זה אנו עוברים לחלק השני של הספר, הדן בשאלות בעלות משקל פילוסופי ותאולוגי כבד יותר. חלק זה נפתח בהוכחות הפילוסופיות לקיום הא-ל. נראה את שתי ההוכחות המרכזיות של הרמב"ם לקיום הא-ל, ואת הביקורת של מחברים אחרים על עצם הגישה לא-לוהים באמצעות הוכחות לוגיות.  
233 שיעור 17  בעיית הרע בעולם לגרסת Word הרב חיים נבון  בחלק הראשון של מורה נבוכים עסק הרמב"ם בעיקר בשאלת השפה הדתית. בחלק השני התמקד בשאלות תאולוגיות עקרוניות, כגון קיומו של א-לוהים, בריאת העולם והנבואה. החלק השלישי דן בסוגיות פרטיות, ביניהן סוגיות שממשיכות לעורר עניין רב גם בימינו. בין היתר ניסח הרמב"ם בחלק זה את עמדתו החשובה והמפורסמת בסוגיית הרע בעולם (חלק ג פרק יב).  
234 שיעור 21  תכלית התורה וטעמי המצוות לגרסת Word הרב חיים נבון  בשיעור שעבר ראינו את עמדתו הנחרצת של הרמב"ם כי יש טעמים לכל המצוות. אילו סוגים של טעמים יש להן? בפרק כז מן החלק השלישי במורה הרמב"ם מתחיל לברר זאת. הפרק נפתח בהצהרה על מטרת התורה: "כוונת כל התורה שני דברים, והם: תקינות הנפש ותקינות הגוף".  
235 שיעור 26  משל הארמון והעבודה המיוחדת למשיגי האמיתות לגרסת Word הרב חיים נבון  לארבעת הפרקים האחרונים במורה נבוכים (חלק ג פרקים נא–נד) יש חשיבות מיוחדת בהבנת הגותו של הרמב"ם, והם מאירים באור חדש רבים מפרקי הספר. פרקים אלו עוררו את חמתם של מקצת המפרשים המסורתיים, אבל אחרים ראו בהם דווקא את הפרקים היותר 'דתיים' במורה. שיעור זה יעסוק ב"משל הארמון" המפורסם שבפרק נא – אולי החלק הקשה ביותר לעיכול עבור הפרשנים המסורתיים. בסוף השיעור נדבר על עבודת ה' המיוחדת ל"משיגי האמיתות" – אותם אנשים שהגיעו לפסגת הפירמידה הדתית על פי הרמב"ם.  

הלכות שבת

# כותרתהמחברתקציר
236 שיעור 3  הגדרת מלאכת בישול (ח"ב) לגרסת Word לגרסת html הרב ברוך גיגי  האם "בישול" יכול להיעשות דווקא באמצעות אש? האם כבישה ומליחה, הנעשות ללא אש, אסורות אף הן משום "מבשל"? מהי עוצמת האש המחייבת משום בישול? 
237 שיעור 17  שהייה - ח"א לגרסת Word לגרסת html הרב ברוך גיגי  אילו תבשילים מותר להשהות על האש מערב שבת ואילו תבשילים אסור להשהות? האם התבשיל המושהה צריך להיות מבושל כל צרכו, כדי שיעור מאכל בן דרוסאי, או אינו מבושל כלל? במה נחלקו חנניה וחכמים? 
238 שיעור 18  שהייה - ח"ב לגרסת Word לגרסת html הרב ברוך גיגי  כיצד נפסקה ההלכה באיסור שהייה? מהו דין "קדרא חייתא" (קדרה חיה)? האם מותר להשהות על האש מערב שבת תבשיל שאינו מבושל כלל?  
239 שיעור 20  החזרה - ח"א לגרסת Word לגרסת html הרב ברוך גיגי  תבשיל שהוסר מן האש בשבת, מותר להחזירו אליה בשלושה תנאים: שההחזרה לא תהיה כרוכה באיסור בישול מדאורייתא, שהאש תהיה גרופה או קטומה, ושההחזרה לא תהיה נתינה חדשה על האש. מהו היחס בין שלושת התנאים?  
240 שיעור 21  החזרה - ח"ב לגרסת Word לגרסת html הרב ברוך גיגי  כיצד נפסקה ההלכה בעניין החזרה? האם מותר להחזיר תבשיל אל האש סמוך לחשיכה?  
241 שיעור 86  מעבד (ג) לגרסת Word הרב ברוך גיגי  בשיעורים קודמים ראינו כי בגמרא נאמר בפירוש שאין עיבוד באוכלין, והפוסקים אף הרחיבו זאת לעניין ממחק, צביעה ומכה בפטיש באוכלין. האם יש עיקרון אחד לכל המלאכות הנ"ל, או שיש לדון בזה בכל מלאכה בנפרד? 

שיעורים בנושא השמיטה

# כותרתהמחברתקציר
242 שיעור 7  הכנת דשן לגרסת Word לגרסת html הרב משה טרגין  בשנת השמיטה אסור לדשן את האדמה, וכן אסור להוציא את הדשן מהבית ולהניחו בשדה. מהו אופיו של איסור זה? האם ההוצאה נאסרה משום מראית עין, או משום שהיא נחשבת לתחילת הדישון? 

הלכות שמיטה

# כותרתהמחברתקציר
243 שיעור 17  דיונים שונים בפירות שביעית לגרסת Word הרב מתן גלידאי  אילו הנאות שימושיות ניתן לעשות בפירות שביעית? האם מותר לקיים מצווה בפירות שביעית? האם מותר להאכיל בעלי חיים בפירות שביעית? האם מותר להאכיל גויים בפירות שביעית? למה נאסרה הוצאת פירות שביעית לחוץ לארץ? איך בכל זאת מותר לעשות כן?  

עבודת ה'

# כותרתהמחברתקציר
244 שיעור 2  לעָבדה ולשָמרה - החובות האוניברסליות של האנושות (ח"ב) לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  "לעָבדה" פירושה פיתוח ויצירה. לעבודה ערך רב בהשקפת עולמנו, הן כביטוי של גמילות חסדים, על ידי עזרה לזולת ושכלול העולם; הן כמילוי חובתנו כלפי הקב"ה, המוטלת עלינו בתור שלוחיו; הן כפעילות הנחוצה לשמירת הבריאות הנפשית ופיתוח עצמי מוסרי; והן בתור הטבעת חותם אנושי בעולם. השקפת עולמנו נותנת גיבוי מוחלט למה שידוע כ'אתיקת העבודה', המטעימה את חשיבות העבודה במובן המוסרי, הפסיכולוגי, הדתי והחברתי. מכאן שיש להתרחק מהתופעה של נהנתנות כשרה למהדרין, גם אם לא נאמץ גישה סגפנית. 
245 שיעור 5  "בכל דרכיך דעהו" - שני דגמים בעבודת ה' (ח"ב) לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  בכל תחום עיסוק, יכול האדם לבטא את יחסו לריבונו של עולם. הדבר מתבטא בשני אופנים: מדוע הוא עושה את מה שהוא עושה, ואיך הוא עושה זאת. לאור זאת, כיצד יש להתייחס לאנשים עובדים? האם על האדם לנסות להגדיל את זמן עיסוקו בעבודת ה' הישירה (ת"ת, תפילה, וכו') על חשבון עבודת ה' של "בכל דרכיך דעהו"? 
246 שיעור 10  קביעת יעדים בצמיחה רוחנית: התמחות או הרחבה? (ח"א) לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  שלושה תחומים מרכזיים בעבודת ה' הם תורה, עבודה וגמילות חסדים. האם ההלכה מעדיפה שנעסוק בכולם במידה שווה, או שנתמחה באחד מהם? שאלה זו עולה הן מבחינת האחריות האישית וההתפתחות הדתית, והן מבחינת הניסיון להיענות לצרכים ציבוריים, חברתיים, לאומיים ואוניברסליים. מה פירוש הקביעה ההלכתית "העוסק במצווה פטור מן המצווה"? 
247 שיעור 11  קביעת יעדים בצמיחה רוחנית: התמחות או הרחבה? (ח"ב) לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  גם ברמה האישית וגם ברמה הציבורית, יש ערך גם להתמחות ולהרחבה. יש לחתור למעין "חינוך ליברלי": מצד אחד - להשיג רמת קיום בסיסית, וכן זהירות וזריזות, ביחס למצוות כולן, שכן במישור הקיום הממשי ואף במישור הגשמת הערכים, יש צורך ברמה מינימלית של עבודת ה' בכל המרחב השלם של קיומנו. עם זאת, מצד שני, חשוב שיהיה דחף כלשהו להתעלות, שאיפה להתמסרות וללהט שתוסיף מימד איכותי מעבר לעבודה הרגילה והיומיומית, לפחות בתחום אחד. 
248 שיעור 16  להיות דתי ולהיות טוב - על יחסי דת ומוסר (ח"ד) לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  מהם הסיכונים בגישה שהצגנו? כיצד יש להציג את מצוַת מחיית עמלק מבחינה חינוכית? בחלוקת משאבים חינוכיים, האם יש להדגיש את הנחלת הפן הדתי או את הנחלתו של הפן המוסרי? 
249 שיעור 19  "עמו אנכי בצרה" - אתגרי השואה לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  מהם הפירושים הדתיים המוצעים לנוראות השואה? האם ניתן להבין אותה? אין אנו נבחנים ביכולתנו למצוא או להמציא הסברים מפולפלים. מבחננו הוא בזכרון יהדות אירופה בבניינה ובחורבנה ובהפקת לקחים לעתיד. 
250 שיעור 25  "ושמרו דרך ה'" - חשבון נפש הציבור הדתי המודרני (ח"א) לגרסת Word הרב אהרן ליכטנשטיין  בנסיבות בהן ההשקפה הדתית-מודרנית מוצאת את עצמה תחת התקפה (בעיקר מצד החרדים), יש מקום לחשבון נפש כפול: א. האם דרכנו לגיטימית? ב. האם אנחנו באמת פועלים בהתאם להשקפתנו? קודם כל, יש להכיר במה שמשותף בינינו לבין החרדים. הנקודות העיקריות שבהן אנחנו חלוקים שונות בארץ ובחו"ל: בחו"ל המוקד הוא היחס לתרבות והשכלה כללית, ובארץ - היחס לציונות ולמדינה. אנחנו דוגלים בהשכלה כללית משום שאפשר ללמוד ממנה על מורכבות החוויה האנושית. מדוע זה כה חשוב? 

יסודות החיים ההלכתיים

# כותרתהמחברתקציר
251 שיעור 1  הקדמה: חוק וחוויה לגרסת Word הרב עזרא ביק  ליבה של היהדות היא ההלכה - מערכת של ציוויים ולא מערכת של אמונות. ניתן להסביר זאת ברגעיות של רגשות ואמונות, ברצון ליצור מסגרת אוניברסלית שתאפשר לאדם להדמות לא-ל , ובחשיבות הקהילה ביהדות. מדוע אנו מוכנים להכפיף את עצמנו לציווי של א-ל.? 
252 שיעור 21  חנוכה לגרסת Word לגרסת html הרב עזרא ביק  בדרך כלל אננו חוגגים ניסים אלא את ההישג: החרות, מתן התורה. לעומת זאת בחנוכה על פי הגמרא אנחנו מציינים את נס פך השמן. הסיבה לכך היא שמשמעות הנס היא שיכולת להתעלות מעל הנסיבות ההיסטוריות; שגם דבר שנראה מת ואבוד יכול להדלק מחדש. הדלקת נרות חנוכה מביאה לביתנו 
253 שיעור 24  בין שבת ליום טוב לגרסת Word הרב עזרא ביק  בשבת לא יוצרים כדי להאזין לצירה שפועמת מתוכנו, מבפנים. לעומת זאת ביום טוב לא יוצרים כדי להאזין לנוכחותו של הקב"ה ולצמוח יותר מן הרגיל. לחגים יש תכונות שאדם לא יכול להשיגם בעצמו. לדוגמא אדם אינו יכול להשיג את החירות בעצמו אלא זקוק לכוחו של הקב"ה. בשונה משבת ביום טוב לא השביתה כשלעצמה היא העיקר אלא סילוק המפריעים החיצוניים הנגרמים מעיסוק בעבודה, במלאכות. בחול המועד יש היפרדות ממטלות שמאפשרת מספר ימים להטמעת הסגולות הטרנסצנדנטיות. את הסגולות האלו צריך לחוות במועדים בכל שנה מחדש. 

קנייני תורה

# כותרתהמחברתקציר
254 שיעור 28  אינו מחזיק טובה לעצמו לגרסת Word אביעד תפוחי  שיעור זה עוסק במידה "אינו מחזיק טובה לעצמו". נראה כי המפרשים ביארו זאת מידה זו כמתייחסת לתופעות שונות: גאווה, התמדה, והבנת חשיבות התורה. 
255 שיעור 30  אוהב את הבריות לגרסת Word הרב דוד ביגמן  בשיעור זה נעסוק במידה "אוהב את הבריות", ונפתח בשאלות המתבקשות מה הקשר בין לימוד תורה לבין אהבת הבריות, ואיך אהבת הבריות מסייעת ללמוד תורה. ההסבר לכך מתגלה על ידי עיון בדברי חז"ל על לימוד תורה לשמה. 
256 שיעור 37  המכוון את שמועתו לגרסת Word יהודה דור  ברטנורא ותפארת ישראל נחלקו בהבנת הקניין "מכוון את שמועתו": לדעת ברטנורא מדובר באדם שחוזר בדיוק מוחלט על מה שלימדו רבו, בלי להוסיף ובלי לגרוע; לעומת זאת, לדעת תפארת ישראל מדובר באדם שמנסה מעצמו ומדעתו לעמוד על דברי רבו וליישבם זה עם זה כאשר מתעוררת בעיות וסתירות. בשיעור זה נעמוד על היתרונות והחסרונות שבכל שיטה, ונראה שמחלוקת זו מופיעה ברבדים רבים של התורה שבעל פה: במדרשים, בגמרא, ובחכמי ימי הביניים.  
257 שיעור 45  אוהב את התוכחות לגרסת Word גדליה פנסטרהיים  בשיעור זה נעסוק במידה "אוהב את התוכחות", ונראה את הצורך, הקושי, האתגר והתועלת שבתוכחה, הן למבקר והן למבוקר. 

מוסר

# כותרתהמחברתקציר
258 שיעור 5  ענווה (ח"ב) לגרסת Word הרב אליקים קרומביין  בשיעור הקודם ראינו כי תחושת הביטול העצמי עומדת בבסיסה של הגאווה ומונעת את הענווה. בשיעור הנוכחי נראה כי הערכה עצמית נמוכה פוגעת גם בתחושת האשמה - אחת התחושות החיוניות לתשובה ולתיקון עצמי. נקודות אלו יכולות גם להסביר את כשלונו של שאול ואת הסיבה לקטיעת שלטונו.  
259 שיעור 7  המוסר והאיזון הנפשי (ב') לגרסת Word הרב אליקים קרומביין  לעיתים נראה כי יש סתירה מהותית בין האידיאל של חיי תורה לבין המטרות והשאיפות של האדם המודרני. בשיעור זה נראה כי למעשה אין הדבר כך, וגם התורה מכירה בחשיבותם של ערכים כגון הגשמה עצמית ותחרותיות. זאת, במסגרת שני טיפוסים שונים של אדם - 'איש החוזה' השאפתן ו'איש הברית' הרוחני. 
260 שיעור 12  שיטת ר' ישראל סלנטר (ב') לגרסת Word הרב אליקים קרומביין  בשיעור זה נמשיך לבדוק תת-זרמים בתורת ר' ישראל סלנטר. שיטת נובהרדוק גורסת כי האדם יכול באופן יזום ומלאכותי לעורר בעצמו רגשות וחוויות, ובכך להפנים מסרים ורעיונות; זהו יתרונן הגדול על פני האינטלקט. לעומת זאת, בעל ה'שיעורי דעת', הרב בלוך, סבור כי נסיון מלאכותי לעורר רגש וחוויה מועד לכשלון חרוץ; לדעתו, יש ללמוד בצורה נינוחה ורצינית, וההתלהבות תתרחש מאליה. 

מורשת הגר''א

# כותרתהמחברתקציר
261 שיעור 2  תפארתה של תורה לגרסת Word הרב אליקים קרומביין  כיצד באה לידי ביטוי אהבת התורה העצומה של הגר''א? מה בין ווארט חסידי לווארט מתנגדי? מה בין גישת הגר''א לגישת לימוד מחקרית? וכיצד ניכרת תפארתה של תורה מתורתו הייחודית של הגר''א? 
262 שיעור 5  דמותו של הגר''א כמקובל לגרסת Word הרב אליקים קרומביין  כיצד השתלשלה תורת הסוד – היסטורית ומהותית? לאור זאת, כיצד יש ללומדה? מה תפקידו ההיסטורי של הגר''א בהשתלשלות התורה? ומדוע היה קשה לרבים לראותו כמקובל? 
263 שיעור 6  עמל ויגיעה לגרסת Word הרב אליקים קרומביין  לפי הגר''א, התמודדות עם היצר ועבודת ה' מבוססות על עמל; אך היכן הקב"ה נכנס לתמונה? ומדוע לא רצה הגר''א לקבל תורה ממלאכים? וכיצד, בכל זאת, זכה לעליות נשמה תדירות? 

שואה ואמונה

# כותרתהמחברתקציר
264 שיעור 1  פתיחה לגרסת Word הרב תמיר גרנות  סדרת השיעורים תבחן מקורות שונים לאור האמונה לאחר השואה. השיעורים יבחנו מספר דברים אצל דמויות שעמדו באמונתם לאחר השואה: כיצד היא השפיעה על האידיאולוגיה שלהם? כיצד היא השפיעה על החוויה הדתית או על הפרקטיקה הדתית שלהם? וכיצד היא השפיעה על התאולוגיה שלהם? באופן כללי, ישנן שתי גישות לשואה: מדובר באירוע חד פעמי שמחייב התייחסות נפרדת ומיוחדת, או שההבדל בין השואה לבין אירועים אחרים בהיסטוריה היהודית והכללית הוא כמותי, אך לא מהותי. השיעורים יעסקו, רובם ככולם, בכתבים שלידתם אחרי השואה, מתוך מבט רטרוספקטיבי. 
265 שיעור 11  אהבת ישראל והיחס לסוטים מדרך התורה בעקבות משנתו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג לגרסת Word הרב תמיר גרנות  מהם הביטויים של אהבת ישראל לאורך התקופות השונות? את מי בדיוק היא כוללת? האם הכוונה בתפילת שושנת יעקב כוללת רק את הגויים או גם את הרשעים שבישראל? האם לאחר השואה השתנה היחס לכופרים? האם יש לכך השלכות הלכתיות? האם ניתן לתת הגדרה מחודשת לשאלת מיהו יהודי לאחר השואה? האם מי שלא מאמין בהסתר פנים אין לראות בו סוטה או כופר? 
266 שיעור 15  בינת נבונים - משנת השואה של רבי ברוך יהושע רבינוביץ' לגרסת Word הרב תמיר גרנות  מהו הגורם לבואה של השואה? מדוע לא התממשו הנבואות על הקץ? הרב רבינוביץ' ץולה את שני הדברים במחלוקות בהפנימיות בין הרבנים והאדמורי"ם. השואה איננה עונש על חטא זה אלא מהלך א-לוקי של תיקון החטא במידת הדין. השואה הביא האת העם לאחדות גדולה - הן בשואה עצמה והן בתקומה שאחריה. מהי אמונה בזמן הסתר פנים? זו ההכרה שהקב"ה נמצא עמך גם בצרה ושהכל מכוון מלמעלה. בודדים זכו לחוות קרבת אלוקים בתוך התופת הקשה של השואה. נוכחות אלוקים מנחמת לא רק בגלל תוצואתיה, אלא מעצם היותה. האם אמונה שכזו צ]פויה מיחידי סגולה, או שמא היא אמונה אלמנטרית? 
267 שיעור 16   הסתר פנים ונוכחות ה' בשואה לגרסת Word הרב תמיר גרנות  כיצד התמודדו גדולי הרבנים עם תחושת הסתר הפנים הגדולה שליוותה את השואה? האם ההתמודדות צריכה להגיע מכך שמחזקים את החוייה הדתית קיומית אל מול העיון השכלי? האם האמונה שהקב"ה איתנו בכל מקום מסייעת לעבור את סערת השואה?  
268 שיעור 20  הרצי"ה קוק אל מול השואה לגרסת Word הרב תמיר גרנות  האם מותר בכלל לשאול שאלות תיאולוגיות על השואה, לפי שיטתו של הרצי"ה קוק? מהו החיסרון של נקודת המבט האנושית שממנו אסור לחקור את השואה, ומהי נקודת המבט המבוקשת, מתוכה ניתן לנסות להבין את ההנהגה הא-לוהית? מהי משמעותה של השואה כחלק מהנהגת ה' בהיסטוריה? כלפי מה מכוונת האנטישמיות המודרנית? איך זה קשור להתליך הגאולה של עמ"י? 
269 שיעור 22  הגרי"ד סולובייצ'יק על השואה לגרסת Word הרב תמיר גרנות  מה היחס בין הציונות הדתית, והאידיאולוגיה שלה לשואה? מהי התגובה המתבקשת לשואה? האם יש לקבלה כגורל, כעובדה, ולא לעשות כלום לגביה, או שמע יש לראותה כייעוד, כאתגר, ולנסות לעשות משהו בדמותה של הציונות? מהי מחשבת ההלכה של הרב סולובייצ'יק וכיד היא קשורה לעמדתו ביחס לשואה ולציונות? מהו המהפך הגדול שמתחולל בתפיסתו המחשבתית של הרב סולובייצ'יק, הן ביחס לציונות, והן ביחס לעולם ההלכה והיהדות בכלל? 
270 שיעור 23  הרב אליעזר ברקוביץ' - אמונה לאחר השואה: השגחה ובחירה (חלק א) לגרסת Word הרב תמיר גרנות  שאלת הצדק הא-לוהי בשואה מבוססת על ארבע הנחות: הקב"ה טוב, כל יכול, משגיחושהשואה היא הופעה של רוע וסבל אבסורדיים . השאלה שיש לשאול כלפי שמיא היא: מדוע לא מנע ה' הופעת רוע וסבל קיצוניים כל כך? אילו סוגי תשובות יש לשאלה זו: כפירה בהשגחה, מידת הדין. הרב ברקוביץ' מציע שמדובר בהסתר פנים. במה שונה הסתר הפנים מגילוי הדין הישיר, ומדוע יש צורך בהנהגת דין כזו? כיצד מתיישבת הסתתרותו של הקב"ה עם היותו מושיע, והאם הישועה באמת חיונית להנהגת העולם? מדוע קשור הצירוף הפרדוכסלי הזה, הסתתרות וישועה, בברית של הקב"ה עם עמו ישראל? 
271 שיעור 24  הרב אליעזר ברקוביץ' - אמונה לאחר השואה (חלק ב) לגרסת Word הרב תמיר גרנות  האומנם הענקת החירות היא העיקרון היחיד הקובע את דרכי הנהגתו של הקב"ה? האם הפקיר הא-ל את העולם לחירותו של האדם? כלום יכולה תפיסה שכזו להתקבל על הדעת אחרי אושוויץ? מהו היחס בין הסתתרותו של הקב"ה לבין היותו מושיע ומה מקומו של צירוף זה בבריתו עם עמו ישראל? 
272 שיעור 25  יוסל רקובר מדבר אל א-לוקים לגרסת Word הרב תמיר גרנות  מהם גלגוליו של המכתב שנקרא "יוסל רקובר מדבר אל א-לוקים"? מי באמת כתב אותו ומתי? המכתב מדבר על תפילה מצד אחד ומחשבות מצד שני. מהו העיקר - התפילה או המחשבות? מהי הנקודה המרכזית במכתב? מה כתב הפילוסוף עמנואל לוינס על מכתב זה? איך בכל זאת אפשר להאמין בא-ל המסתיר את פניו לגמרי, ושאם גם בעומק הרשע אינו מגיב, כבר אי אפשר לצפות להתערבותו? מהו היחס בין הא-ל שבדיבור והא-ל שבהיסטוריה? 

תפילת העמידה

# כותרתהמחברתקציר
273 שיעור 18  משען ומבטח לגרסת Word לגרסת html הרב עזרא ביק  ברכה זו מדגישה את נושא הביטחון. ביטחון בה' אינו ביטחון שיהיה טוב, אלא ביטחון שאם האדם יקבל החלטות מתוך כוונות ערכיות מוסריות נכונות - הקב"ה יסייע להגשמת אותן מטרות. הביטחון אינו שהקב"ה יסייע להגשים את החלטות האדם. רק על הצדיקים, הלוקחים אחריות על סביבתם ומקבלים החלטות מוסריות וערכיות, אנו מתפללים שה' יסייע להם במלחמה למען הטוב. 

שלוש עשרה מידות

# כותרתהמחברתקציר
274 שיעור 9  י"ג מידות: נושא עוון ופשע וחטאה לגרסת Word הרב עזרא ביק  האם הסדר הפנימי בפסוק מחייב? לפי פירושם של חכמים, שיש לסדר את סוגי העבירות בסדר עולה, כפי שעולה ממקומות אחרים, הפסוק אצלנו לא מסתדר. איך הם מסבירים זאת? מה פירוש "עשה להם זדונות כשגגות"? מה משמעות המידה "נושא עוון ופשע וחטאה, אחרי תשע המידות הקודמות? מה ההבדל בין מידות אלו לקודמות? מה ההבדל בין עוון, פשע וחטא? באיזה כוח, באיזו מידה, הקב"ה שומר על הטוב מפני החטא?  
275 שיעור 10  י"ג מידות: ונקה לגרסת Word הרב עזרא ביק  מה פירוש הביטוי "נקה לא ינקה"? מהי המידה הי"ג - "נקה" או "נקה לא ינקה"? האם המידה האחרונה היא מידת רחמים או מידת דין? האם יש כאן היפוך של המשמעות המקורית? אם כן, איך יכולים חכמים לעשות זאת? מה משמעותם של י"ג המידות בקשר בין הקב"ה לישראל? מה כוחה של התשובה, ולמה היא מופיעה רק במידה האחרונה?  

שיעורים בכוזרי

# כותרתהמחברתקציר
276 שיעור 3  הפילוסוף בספר הכוזרי (ב') לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  מהו היחס בין האדם לבין האלוהים לדעת הפילוסוף? מה משמעות המעשה הדתי? הנקודה המרכזית בשיטתו של הפילוסוף היא שהמעשים הדתיים הם חיוביים כל עוד הם משרתים את המטרה המרכזית - הדבקות בשכל הפועל. 
277 שיעור 8  דת ומדע אצל רבי יהודה הלוי (ג') לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  שיטתו של ריה"ל בדבר מקומו של השכל בעבודת ה' מעלה מספר שאלות בנושאים שונים: בריאת העולם, השבת והגשמת הא-לוה. 
278 שיעור 10  דחיית הנצרות לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  מדוע היחס לנצרות ולאיסלאם בספר הכוזרי הוא קצר ותמציתי? האם דחיית הנצרות נעשתה רק מטעמים 'הגיוניים', כמו שלילת ההגשמה והכרתה של הנצרות ביהדות, או שיש גם טעם קיומי חוויתי לדחייה זו? 
279 שיעור 11  דחיית האיסלאם לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  כמו יחסו לנצרות, ריה"ל דוחה גם את האיסלאם בעיקר בשל העובדה שהמוסלמי נזקק לתורת ישראל ולעדותו כדי להוכיח את המופתים. סיבה נוספת לדחיית האיסלאם היא כתיבת הקוראן בשפה שאינה מדוברת בכל העולם, בעוד שספר זה פונה לכל אנשי העולם. למעשה, אלו הן הנקודות המבחינות בין הדתות שהתחילו מהשכל לבין היהדות שתחילתה בהתגלות. 
280 שיעור 16  העניין האלוקי (א') לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  כמבוא לבירור נושא העניין האלוקי, עוסק המאמר בכמה נושאים: ההוויות הרוחניות הקיימות במציאות, השפעת העניין האלוקי על האדם הזוכה לו, ובעיקר במהות הנבואה. האם הנבואה ושאר החוויות הדתיות הן חוויות פנימיות, המגיעות מתוך האדם, או שמקורן בהשראה המגיעה לאדם ממקור חיצוני? 
281 שיעור 23  הקראים והתורה שבעל פה (ב') לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  מה מקומו של ההיקש השכלי בעבודת ה'? מהו היחס בין מדרשי ההלכה לבין פשטי המקראות? מה מקומן של התקנות והגזירות של חז"ל? ומה מקומה של ההשתדלות האנושית הדתית? 
282 שיעור 25  ההשתדלות דתית והחסיד לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  מיהו חסיד? האם החסיד בתקופת ריה"ל הוא אותו החסיד מהזמן שבית המקדש היה קיים? מהו היחס הראוי בין ההשתדלות בעשייה הדתית לבין העיון ההלכתי? 
283 שיעור 28  התארים האלוקיים והגשמת האל לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  המאמר בוחן את גישתו של ריה"ל לבעיית התארים האלוקיים, המחייבים - לכאורה - הגשמה של הקב"ה. בעיה זו נבחנת על רקע שתי סוגיות: הרצון האלוקי ומקומו של הא-ל. 

הגותו של רבי נחמן

# כותרתהמחברתקציר
284 שיעור 9  איה מקום כבודו לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  ישנם מצבים שבהם האדם נופל, אך יכול לעלות בחזרה על ידי דיבורים של קדושה. לעומת זאת, ישנם מצבים שבהם נפילתו של האדם היא כה חזקה, עד שדיבורים של קדושה אינם עוזרים. האם ניתן למצוא את הקב"ה גם במצבים אלו? ר' נחמן טוען שהאדם יכול להתחבר בחזרה לקב"ה אפילו רק באמצעות השאלה של "איה מקום כבודו", בעזרת בחינת המאמר הסתום ובעזרת כוחה של התשובה. 
285 שיעור 20  שבת ויום טוב - מהלך אחד לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  בשבת מתגלה האור עם לבושים, אך למרות זאת - ההתגלות היא הכרחית כדי לחשוף את האור האלוקי שבמציאות. השיעור עוסק בבחינה זו של השבת, ובקשר שבין שבת לפסח לתפילה ולבריאת האישה. 

מבוא לעשר הספירות

# כותרתהמחברתקציר
286 שיעור 9  חסד וגבורה (א'): שורשן לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  החסד והגבורה, הנמצאות משני צדי עץ הספירות, מבטאות שתי הנהגות שונות של הקב"ה - הנהגת חסד והנהגת דין. בבריאת העולם היה צורך בצמצום האין-סוף וביצירת חלל פנוי שבתוכו ניתן היה לברוא עולם, ולתוך העולם להשפיע מן האין-סוף בצורה מדודה ומוגבלת, שלא תהרוס את העולם. ההשפעה היא החסד וההגבלה היא הגבורה, ויש צורך בשתיהן כדי לקיים את העולם. 
287 שיעור 10  חסד וגבורה (ב'): ריחוק וקירוב לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  סיפור בריאת העולם מתואר בשם אלוקים, ולאחר מכן שוב הוא מסופר בשם הוי"ה. שם אלוקים ושם הוי"ה אלו שתי הנהגות של הקב"ה את העולם. שם הוי"ה מבטא את הקרבה לאדם ואת הדו-שיח עמו, ואילו שם אלוקים מבטא את הריחוק וההתגלות דרך הטבע, דרך אמצעי. הנהגת הקב"ה את העולם שרויה במתח מתמיד בין הקרבה והריחוק, בין החסד והדין, ובסופו של דבר, ביחס לאדם - האהבה מקלקלת את השורה. 
288 שיעור 23  בינה (ב'): אני בינה לי גבורה לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  הבינה היא הראשונה בספירות המצמצמת ומגבילה, ועל כן היא הראשונה בצד שמאל - צד הדין. ישנו דמיון בין הבינה והמלכות כיון שאחת מבטאת את הדין העליון והשנייה את הדין התחתון, כפי שהוא בא לידי ביטוי. כדי להמתיק את הדינים יש לעשות זאת בשורשם, כלומר בבינה. המתקת הדין אינה העלמתו אלא יצירת הקשר בין השורש והדין - בין העונש והתועלת שתצמח ממנו. כאשר 'אם הבנים' היא גם 'אם הדינים' המענישה, הרי שהדין מומתק כיון שהוא ניתן ביד רכה ואוהבת. 

מבוא לחסידות

# כותרתהמחברתקציר
289 פרשת חיי-שרה  כשם שהם תמימים, כך שנותן תמימים לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  המדרש מקשר בין שלמותם הנפשית של אברהם ושרה לבין מספר שנותיהם. מה פשר קשר זה? ה'שפת אמת' מבאר שהצדיק התמים הוא מעל הסביבה המתוארת על ידי עולם, שנה ונפש - כלומר: מקום, זמן ואדם. לכן, הוא מקבל בשוויון נפש את כל העובר עליו, מטוב ועד רע, אך לא מאדישות אלא מהבנת הנהגתו של ה' יתברך.  
290 פרשת תולדות  רצון יראיו יעשה לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  על פי המדרש האמהות היו עקרות כי 'הקב"ה נתאווה לתפילתן". החיסרון הוא דוחף לדיאלוג עם הקב"ה. על פי הרב קוק החיסרון החיצוני הוא סמן לחיסרון פנימי הזקוק לתיקון בתפילה. על פי החסידות החיסרון שמרגיש האדם הוא ביטוי לחיסרון בשלמות השכינה בעולם. הצדיק מבין זאת, וב 
291 פרשת ויצא  וזה שער השמים לגרסת Word הרב איתמר אלדר  למה מתפלא כל כך יעקב על עצם ההתגלות של הקב"ה אליו בחלומו עד כדי שהוא אומר "אין זה כי אם..."? כמו ר' עקיבא, גם יעקב ביציאתו לגלות מבין שהגלות היא תחילתו של הבנין, והוא מבין שמעשה אבות סימן לבנים וכך יקרה גם לבנ"י. ייתכן ויעקב מתפלא על כך שהשכינה לא עוזבת אותו בגלות. בכל מקום וזמן קיימת השכינה רק שעלינו לחשוף אותה. יש המבינים שיעקב נתקל בפולמוס הגדול של היחס בין תורה לתפילה. 
292 פרשת וישב  "אלה תולדות יעקב יוסף" לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  הפסוקים מקשרים בין יעקב ליוסף דווקא. על פי הפסוק "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה" אנו לומדים על טיבו של הקשר המיוחד הזה, בו יעקב מייצג את הכח, את 'האש ללא כלים', ואילו יוסף מצליח להביא את הכוחות שצבר יעקב לידי מימוש בפועל בעולם. כך גם יכול יוסף להישאר עם עם ישראל לאורך כל גלות מצרים 'בתוך טומאתם', ומתוך כך לתת להם את התקווה לגאולה.  
293 פרשת ויגש  "וירא את העגלות" לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  יעקב לומד מיוסף הנמצא בגלות שאיננו מאבד תקוה ובטחון כי ד' עמו בכל אשר הוא עושה. הליכה בקו ישר ליעד ללא נסיגה מול הליכה בעיגול שמסמל מחזוריות. העגלות ששולח יוסף ליעקב הם ההכרה כי ישנה נסיגה שהיא עצמה סיבת ההתקדמות שזו גישה שקשה ליעקב התם הרוצה שלמות בכל דבר. עמדתו של יעקב אידיאלית ועמדתו של יוסף ריאלית ומאפשרת לשרוד את הגלות. ישנם שתי הנהגות אלקיות, הנהגת עיגולים והנהגת יושר. בהנהגת עיגולים אין אבחנה בין דין לחסד והשפע מגיע לכל הנבראים. בהנהגת יושר קיימת אבחנה זו שבין שכר ועונש. התבוננות של עיגולים היא התבוננות ברצון הא-קי שמאחורי המציאות וזוהי נקודת ההתבוננות של יוסף. זוהי גם התבוננותו של ר' עקיבא במדרש על השועל היוצא מבית קודשי הקודשים. 
294 פרשת וארא  "הנה א-לוהינו זה" לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  מהו ההבדל בין שם 'הויה' לשם 'אל שדי'? מהו היחס בין הקב"ה לעולם הבא ולעולם הזה? מה פירושה של הנהגת שם הוי-ה, וכיצד יכולה הנהגת העולם הבא להופיע בעולם הזה? מהו ההבדל בין אמירה לדיבור? האם אל שדי מתקשר לחוקי הטבע ואילו שם הויה הוא החלק הניסי של העולם? 
295 פרשת בא  מעשרה מאמרות לעשרת הדברות לגרסת Word לגרסת html הרב איתמר אלדר  מה משמעותו של המספר עשר? היכן עוד הוא מופיע מלבד בעשרת המכות? כיצד יש להבין את היחס בין בריאת העולם ליציאת מצרים, לאור הנהגתו של הקב"ה בעולם? מהן ההופעות השונות של הקב"ה בעולם, וכיצד יש להבין אותן? מהו היחס בין הטבע לבין הופעתו הניסית של הקב"ה בעולם? מה משמעותו של המעבר מהאוניברסליות של העולם כפי שמצטיירת מבריאת העולם, ללאומיותו של עמ"י שבאה לידי ביטוי ביציאת מצרים? 
296 פרשת בשלח  לא על הלחם לבדו יחיה האדם לגרסת Word הרב איתמר אלדר  בפרשתנו מתחילה הנהגה חדשה - הנהגת המדבר, שלא נשנתה שוב מעולם. מהו הייחוד של המן, למול הלחם שיגדלו בנ"י אחרי כניסתם לארץ? האם גם בארץ יש להחשיב את הלחם כ"מוצא פי ה'"? מהי ההשתדלות שעלינו לעשות? מהו ההבדל בין פרנסה בדרך הטבע לפרנסה בדרך הנס? למעשה, עולה כאן שאלת ההשתדלות מול הבטחון.  
297 פרשת שמיני  חטא נדב ואביהוא לגרסת Word הרב איתמר אלדר  לאור חטא נדב ואביהוא, נשאלת השאלה מהם גבולות ההתלהבות הדתית? איזה פסול יכול להיות בתנועה של התקרבות, ברצון פנימי לעבוד את ד' יתברך?  
298 פרשת אחרי מות  לא תקרבו לגלות ערוה אני ד' לגרסת Word הרב איתמר אלדר  מה טעמם של איסורי עריות? מה יחסה של התורה אל תאוות העריות ואל קיום יחסים בין איש לאשתו בפרט, ואל התענוג הגשמי בכלל?  
299 פרשת דברים  הואיל משה באר לגרסת Word הרב איתמר אלדר  מצד אחד אנו מוצאים במקורות ש'משה מפי עצמו אמרן', אך מצד שני, האיסור של 'דבר ה' בזה' כולל גם את ספר דברים. מהו, אם כן, היחס בין ספר דברים לשאר החומשים? מהו היחס שבין אישיותו הפרטית של משה, לבין מסירת התורה האלקית על ידו? כיצד מפרשים גדולי האדמור"ים את הפסוק "הואיל משה באר את התורה הזאת"? מה פירוש המושגים 'לשמה' ו'באר'? האם המעבר מספר במדבר לספר דברים הוא בבחינת עלייה או ירידה?  
300 פרשת עקב  לא על הלחם לבדו יחיה האדם לגרסת Word הרב איתמר אלדר  מהם מאפייניו המרכזיים של המן שירד לבנ"י במדבר? למה לא הותיר ה' את עם ישראל עם הנהגת המדבר לאחר כניסתם לארץ? מדוע לא נותרו ישראל בהויה הרוחנית הגבוהה של המדבר? למה מלא העולם בסיבות? מדוע הנהגת ד' מסובכת ופתלתלה עד כי נעלמת היא מן העין? מדוע יש טבע? מדוע יש חוק?  
301 פרשת שופטים  מלך במשפט יעמיד ארץ לגרסת Word הרב איתמר אלדר  מהו תפקידם של השופטים? מן הפסוקים בתחילת הפרשה עולה נימה דומיננטית של הדגשת הסדר והמשפט האלקיים. איך זה מסתדר עם העובדה ש'רחמנא ליבא בעי'? האם השוטרים 'הרודין את העם אחר מצותם', הם התמונה האופטימלית של הנהגת ד' בקרב עם ישראל? ר' נחמן מדבר לע החשיבות הרבה שיש לפוסקים בעולם התורה. מדוע גנוזה החכמה האלקית בארץ, בהלכה, בפסיקה שלכאורה מצומצמת וארצית? וכיצד דרך אלו, ניתן לטפס אל החכמה האלקית ולהשיגה? האם ההלכה הפסוקה, היא המאפשרת לאדם לגעת בחכמה האלקית? האם קיום ההלכה מעמיד את ה' ורצונו אצל האדם, ומתוך כך יכול לבוא גם אל החכמה האלקית? מהי החשיבות של לימוד ההלכה?  
302 פרשת כי תצא  דברה תורה כנגד יצר הרע לגרסת Word הרב איתמר אלדר  איך התירה התורה את כל הנושא של אשת יפת תואר? חז"ל הציעו שמדובר כאן במעין כניעה ליצר הרע - "דיברה תורה כנגד יצר הרע". האם פשרה זו עם יצר הרע, איננה מנמיכה את הרף המוסרי אותו מבקשת התורה ליצור? האם לא מוטב שיהיו בישראל מזידים, אולם לפחות ידעו כי מזידים הם ואולי אף יצליחו ביום מן הימים להתגבר על יצרם? איך מסביר השפת אמת את המילים אסור ומותר, וכיצד זה משפיע על הסברו לשאלה? האם דווקא ההיתר הוא זה שיימנע מהאדם לעשות זאת? מה מעמדו של דבר הרשות לאור הסבר זה?  

ליקוטי הלכות

# כותרתהמחברתקציר
303 שיעור 9  בינת השכווי לגרסת Word לגרסת html הרב דן האוזר  ההבחנה המוזכרת בברכת השחר הראשונה, בין היום לבין הלילה, אינה אלא ההבחנה בין האמת לבין השקר. חוסר הוודאות אינו אלא חוסר היכולת להבדיל בין שניהם. האיבר שבו משתמש החסיד כדי להבדיל בין האמת לבין שקר הוא הלב, ולא המוח. המאמר עוסק בשאלת חוסר הוודאות, ביחס בין האובייקטיבי לסובייקטיבי, ובמשמעות ספירת ה'כתר'. כל זאת - על רקע עיון במעשה בבן מלך ובן שפחה שנתחלפו. 

מדרשי הלכה

# כותרתהמחברתקציר
304 שיעור 3  ההכנות לכניסה אל הקודש לגרסת Word לגרסת html ר' אליהו שי  נעסוק במדרש הספרא על הפסוק "בזאת יבוא אהרון אל הקדוש". נסביר איך מתוך הפסוקים מדייק המדרש על מהותו של הקודש, ומדוע משווה המדרש בין פר של יום הכיפורים ופר שבא על כל המצוות.  

מחשבת ההלכה

# כותרתהמחברתקציר
305 שיעור 5  המוטיבציה לשינויים בהלכה (חלק א') לגרסת Word לגרסת html הרב חיים נבון  האם אנו רוצים בכלל לשנות את ההלכה? ממה צריך להיזהר כאשר רוצים לשנות את ההלכה? מתי ניתן לעשות זאת? 
306 שיעור 6  המוטיבציה לשינויים בהלכה (חלק ב') לגרסת Word לגרסת html הרב חיים נבון  כדי שנשנה את ההלכה, עלינו להיות בטוחים לחלוטין שברצוננו לעשות זאת. לשם כך, יש להכריע כי ערך אחד הוא חשוב יותר מערך אחר באופן אובייקטיבי ונצחי. אין אנו יכולים להחיל את דעתנו המשתנה על ההלכה. 

מחשבה בספר בראשית

# כותרתהמחברתקציר
307 שיעור 10  עץ הדעת לגרסת Word לגרסת html הרב חיים נבון  עד כמה תופס החטא הקדמון - האכילה מעץ הדעת - מקום מרכזי בתודעתנו הדתית? המפרשים נתנו פירושים שונים לחטא זה ולתוצאתו: האם הוא קשור ליצר המין, אולי החטא הוא רק הפרת צו ה', ייתכן שפשרו הוא ההליכה אחרי התאוות, אולי הוא חלק מהתפתחות הציביליזציה ואולי כתגובה לו קיבל האדם את הבחירה החופשית. 
308 שיעור 11  אשמה ובושה לגרסת Word לגרסת html הרב חיים נבון  מה מקורה של תחושת הבושה? האם היא חיובית או שלילית? ניטשה ופרויד טענו שתחושות הבושה והאשמה הן שליליות ביותר, ואף הראי"ה והחסידות הזהירו מפני ההרסנות שלעיתים גלומה בהן. עם זאת, רבים (וביניהם הגרי"ד) הדגישו את חשיבות הבושה והאשמה בעולמנו הרוחני, ואת היותם כלי המאפשר את תיקון המידות. 
309 שיעור 23  הלכה ומוסר לגרסת Word לגרסת html הרב חיים נבון  האם ההלכה היא מוסרית? שאלה זו נחלקת לכמה שאלות נפרדות. האם הדת מכירה בקיומו של מוסר נפרד מההלכה? האם הציוויים המוסריים שאינם מתבטאים במצוות מחייבים אותנו? ומה קורה כאשר ההלכה מצווה עלינו מצוות לא מוסריות? 
310 שיעור 24  העקדה לגרסת Word לגרסת html הרב חיים נבון  מה המסרים שאנו יכולים ללמוד ממעשה העקדה? מהנושאים המחשבתיים הרבים שהעקדה נוגעת בהם, נזכיר כאן רק שניים: אופן עמידתו של האדם מול הא-ל (האם תחושתו של אברהם הייתה תחושת סבל והקרבה, או תחושת רוגע ושלמות), ושאלת הדת והמוסר (האם הקב"ה יכול לצוות על האדם לעשות דבר שאינו מוסרי?). בתוך כך, השיעור עוסק בכמה שאלות נוספות: מהו ייחודו של אברהם על פני מקדשי ה' האחרים? מדוע מספרים חלק מהמדרשים שיצחק אכן נשחט וחזר לתחייה? 

תנך שמואל א

# כותרתהמחברתקציר
311 פרק ז  ישראל בהנהגתו של שמואל לגרסת Word הרב אמנון בזק  פרק ז' הוא הפרק היחיד, למעשה, בכל ספר שמואל, המתאר את שמואל כמנהיגו של עם ישראל. השיעור עוסק בבחינת הנהגתו של שמואל את העם, ובשאלה אם הצליח שמואל לתקן את הפגמים שהיו בתקופת עלי. 
312 פרק ח (2)  משפט המלך לגרסת Word הרב אמנון בזק  לאחר שביקשו ישראל מלך, נשלח שמואל לתאר את "משפט המלך". שמואל מתאר תיאור קודר את העתיד לקרות. האם תיאורו של שמואל מבטא מציאות לגיטימית? מה ביקש שמואל להשיג בתיאור זה, ובאילו אמצעים הוא נקט? על זאת ועוד - בשיעור שלפנינו. 
313 פרק ט (1)  המפגש הראשון עם שאול לגרסת Word הרב אמנון בזק  בפרק ט' אנו פוגשים לראשונה בדמותו של שאול, בסיפור ארוך שבו מחפשים שאול ונערו את האתונות. מה טיבו של סיפור זה? עיון בסיפור מגלה תובנות משמעותיות בדבר אופיו של שאול ובאשר למידת התאמתו להיות המלך הראשון בישראל. 
314 פרק כ (1)  בין יונתן לדוד לגרסת Word הרב אמנון בזק  קשיים משמעותיים עומדים בפני המנסה לקרוא את פרק כ' ברצף עם פרק י"ט. מדוע מופתע יונתן מדברי דוד כי שאול רוצה להרגו? וכיצד מצופה מדוד להשתתף בסעודת החודש, לאחר שזה עתה נמלט בעור שיניו משליחי שאול שבאו לעשות זאת? מה עומד מאחורי תופעות אלו? 

תנך שמואל ב

# כותרתהמחברתקציר
315 פרק ב (1)  פיצול הממלכה הראשון לגרסת Word הרב אמנון בזק  פרק ב' פותח את תקופת המלכות הראשונה של דוד – מלכותו על יהודה בחברון. מדוע הצעד הראשון שעשה דוד כמלך הוא פנייה לאנשי יבש גלעד? מי האשם בחלוקת עם ישראל לשתי ממלכות – מלכות איש בושת על ישראל ומלכות דוד על יהודה? 
316 פרק י"ח (2)  הבשורה על מות אבשלום לגרסת Word הרב אמנון בזק  דוד יושב ומצפה בכיליון עיניים לשמוע על גורל בנו. הבשורה באה אליו בדרך מפתיעה ביותר. מה מגמתו של המקרא בתיאור זה? 

עיונים ביחזקאל

# כותרתהמחברתקציר
317 שיעור 7  בא הקץ! ד"ר טובה גנזל  בפני יחזקאל עומד האתגר לשכנע את יושבי ירושלים ואת הגולים כי החורבן קרוב, ומאידך כי גלות יהויכין אינה מבשרת את ניתוקם מעם ישראל. נדון בסיבות לקשיים אלו, ובאמצעים בהם יחזקאל משתמש על מנת לשכנע את העם. 
318 שיעור 9  עזיבת כבוד ה' את המקדש ד"ר טובה גנזל  בהמשך המראה שרואה יחזקאל בירושלים, אנחנו עדים להריגתם של כל עובדי העבודה הזרה בעיר, ולעזיבת כבוד ה' את המקדש. עם זאת, המראה נחתם במילות נחמה על אודות תקומתה לעתיד של יהודה. 

שיעורים במגילת אסתר

# כותרתהמחברתקציר
319 שיעור 15  "עץ גבוה חמישים אמה" לגרסת Word הרב יונתן גרוסמן  תלייה על עץ היא עונש למורדים במלכות. המן, האחראי על בטחון המלך, זומם להאשים את מרדכי במרידה, אך אינו יודע שמרדכי "מחוסן" מפני האשמות שכאלה. לעומת זאת המלך מתחיל לחשוש שהמן מתכנן מרידה. 

ההפטרות

# כותרתהמחברתקציר
320 פרשת לך-לך  קוי ה' ילכו ולא ייגעו לגרסת Word לגרסת html הרב יהודה שביב  דמותו של אברהם מלמדת את כל הדורות שאחריו מהי אהבת ה', כיצד הקב"ה בוחר באוהביו ועל היחס הרצוי שבין המלחמה באומות העולם לבין הבאתם אל תחת כנפי השכינה. 
321 פרשת פרה  הפטרת פרשת פרה לגרסת Word לגרסת html הרב יהודה שביב  מה בין טהרת הגוף לבין טהרת הנפש? הנביא יחזקאל מקביל ביניהם לבין היחס שבין טבילה במקווה לבין הזאת מים חיים, ובין גאולה בידי אדם לבין גאולה בידי שמיים. 
322 פרשת שמות  "הבאים ישרש יעקב" - הגלות סיבה לגאולה לגרסת Word לגרסת html הרב יהודה שביב  מדוע בפרשה העוסקת בענייני הגלות אנו מפטירים בנבואת ישעיהו העוסקת בגאולה? אין זאת, כי אם הגלות והגאולה כרוכים זה בזה. הגלות היא אמצעי לעיצוב העם לצורך גאולתו, אך גם דרך לפזר את העם בין הגויים כדי לאפשר את גאולת תבל כולה לעתיד לבוא. 

עיון בהפטרות

# כותרתהמחברתקציר
323 הפטרת שקלים  תרומת החובה השוויונית לגרסת Word הרב משה ליכטנשטיין  יהואש מציע לגבות כסף למקדש דרך הכהנים. אפשר להסביר זאת שבכך מוגברת מעורבותם של הכהנים בעבודת המקדש לאחר שנות ההזנחה או בכך שבעזרת תמריצים לכהנים יש סיכוי לאיסוף יותר כספים הנצרכים לאחר ההזנחה בתקופת עתליה. באופן טבעי שיטה זו אינה טובה לאורך שנים ואז משתנה שיטת הגבייה לשיטת נתינת כסף ישירות לארון שבמקדש. שיטה זו דומה למחצית השקל כי בגלל היותה אנונימית היא מאפשרת שוויון וכן היא גורמת להתרוממות רוח מצד התורם שאינו עושה זאת משיקולים חברתיים. 
324 הפטרת שמיני  בין אש לשלג לגרסת Word הרב משה ליכטנשטיין  ההפטרה מתמודדת עם סוגיית מפגשו האדם עם הקודש וביטוייו המוחשיים תוך כדי הנגדה למעשה נדב ואביהוא. נדב ואביהוא חוטאים בגלל אהבת ד' מתפרצת, המתעלמת ממידת היראה. דוד חוטא בחוסר איזון בין הששון והגיל על הבאת הארון לירושלים לבין היראה. הוא זוכה לתקן זאת בהעלאת הארון בפעם השניה שבה הוא משלב בין ריקוד לפני ה' לבין זבחים. חטאו של עוזה הוא התייחסות לארון כאל רהיט שיש לשמור על נשיאתו בעגלה ללא היראה הראויה. 
325 הפטרת אמור  התחדשות היחסים לגרסת Word הרב משה ליכטנשטיין  ההפטרה ביחזקאל עוסקת בפרטים ההלכתיים של עבודת הכהנים במקדש. בנבואתו חלק מההלכות של כהן גדול מתוארות כהלכות לכל הכהנים. ניתן להסביר זאת כנחמה לעם שחושש שיחסיו עם הקב"ה לא ישובו לקדמותם, שבמקדש שבגאולה תהיה תוספת קדושה, עד שהכהנים נוהגים ככהן גדול. 
326 הפטרת קרח  בקשת המלך בימי שמואל לגרסת Word הרב משה ליכטנשטיין  אין פלא שהעם מבקש מלך לאחר חוסר היציבות שבמצב של "אין מלך בישראל" בתקופת השופטים. לדעתו של שמואל מצב שבו אין שלטון יציב עדיף כי אז העם יתלה עיניו בקב"ה ויהיה ברור שכל שופט הוא שליחו. אולם יש להבדיל בין סוגי שופטים שונים. כשיש מנהיגים רוחניים כמשה ואהרן הם עדיפים ממלך אולם מנהיגים כמו השופטים שהיו "קלי עולם" אינם עדיפים על שלטון של בית מלוכה יציב. בתקופת בקשת המלך שמואל הוא המנהיג ולכן לדעתו, עדיפה הנהגתו ולא הנהגת מלך. שמואל מציג לעם את הסכנות הרוחניות הטמונות בעולם יציב שבו פחות רואים את יד ה'. 
327 הפטרת חקת  האדם הנכון בזמן הלא נכון לגרסת Word הרב משה ליכטנשטיין  יפתח הגלעדי נמצא בתפר שבין תקופה שבה קמים מושיעים המושיעים את העם מידי האויבים ולאחר מכן שורר שקט אך הם לא ממשיכים לשפוט לבין תקופת השופטים שבו השופטים הם מנהיגי העם. יפתח מתאים להיות מושיע והוא מנצח במלחמה אולם הוא רוצה להיות גם לראש, לשפוט את העם ולהנהיגו. לכך הוא לא מתאים והדבר שמדגים זאת ביותר הוא הנדר. הנדר ננדר ללא חשיבה ובאימפולסיביות ואף לאחר סיום המלחמה והתקרית עם בתו יפתח לא מנסה לבקש להתיר את הנדר אלא ממשיך איתו עד הסוף ללא רחמים על בתו. דרך זו אינה מתאימה למנהיג בימי שלום.  
328 הפטרת מטות מסעי  תוכחות משלימות לגרסת Word הרב משה ליכטנשטיין  השיעור משווה בין נבואת הפורענות של ישעיהו לנבואת הפורענות של ירמיהו. בימי ישעיהו הבעיה היא שחיתות מוסרית. לעומת זאת בימי ירמיהו העם כבר מאוים מהאויבים ומרגיש צורך לפנות לגורם רוחני אך הם בוחרים בעבודה זרה במקום בקב"ה. ישעיהו מפנה את טענותיו לעם ואילו ירמיהו מפנה את עיקר טענותיו להנהגה. בעיני ירמיהו עבודה זרה איננה רק "טעות" אלא גם בגידה בקב"ה וביחסים האישיים שיש לעם ישראל עם אלוקיו. 
329 הפטרת ראה  "עניה סוערה לא נוחמה" לגרסת Word הרב משה ליכטנשטיין  הפטרת עקב עסקה בנחמה בענין הקשר של העם עם הקב"ה. הפטרת ראה עוסקת בנחמה בענין הסבל החומרי שבגלות. בהפטרה מופיע עקרון חדש של גאולה מתוך תשובה. לאור זאת ההתמודדות עם הגויים כשישראל עסוקים בצדקה נעשית מתוך בטחון עצמי בצדקתם. 
330 הפטרת שבת שובה  הפטרת שבת שובה לגרסת Word הרב משה ליכטנשטיין  הפטרת שבת שובה יחד עם הפטרת "דרשו ד' בהמצאו" בצום גדליה באות כחלק מסדרת ההפטרות לאחר החורבן כי תשובה היא המתבקשת לאחר הנחמה. זאת יחד עם התאמתם למקומם הכרונולוגי בעשרת ימי תשובה. הפטרת דרשו מדברת על תשובה מעולה ואיכותית ואילו הפטרת שובה מדברת על תשובה מתוך תועלת כי החטא לא הועיל להם, תשובה בגלל הסבל. אך תשובה זו עדיין מעידה על הזיקה הבסיסית שבין ישראל למקום והכפרה בהפטרת שובה הינה מתת חסד מהבורא לאדם שיחד איתה יש צורך עדיין לרפא את העם מן החטא. מהשוואה בין חלקו הראשון של ההפטרה מהושע לבין חלקו השני מיואל רואים שביואל נוסף הנימוק של חילול השם וכן רואים התקדמות כי העם נאסף לתפילה וזה תחילת מהלך התשובה. 

פרקי אלישע

# כותרתהמחברתקציר
331 מבוא  מבוא קצר לפרקי אלישע לגרסת Word לגרסת html הרב אלחנן סמט  בדרך כלל ה' ממנה את הנביא. הקשר בין ה' לנביא הוא אישי, ואינו קשור לנביא אחר. לעומת זאת, אליהו הוא שממנה את אלישע לנביא, ואלישע משמש כתלמידו של אליהו. חריגה זו באה ללמד אותנו שאף שדרכו של אלישע שונה משל אליהו - היא מהווה המשך והשלמה לדרכו. 
332 שיעור 5  אלישע בראשית דרכו: המאבק על ההכרה בו כיורשו של אליהו - מלכים ב' ב' (ח"ב) לגרסת Word לגרסת html הרב אלחנן סמט  אנשי יריחו מבקשים מאלישע לתקן את מי עירם. בבקשה זו הם מראים שהם מכירים בו כיורשו של אליהו. עם זאת, הבקשה עצמה מבטאת הבנה שדרכו של אלישע היא אחרת מדרכו של אליהו. בניגוד לאליהו, שמעשהו הראשון כנביא היה מניעת מים, אלישע ממתיק את מי יריחו ובכך מתקן וממתיק את דרך רבו - אליהו. 
333 שיעור 28  הנזיד והלחם - שני נסים סמוכים זה לזה. לגרסת Word לגרסת html הרב אלחנן סמט  נעמוד על ההבדלים בין הנסים בשני הסיפורים. הבדלים אלו נובעים מהבדלים במהות שני הנסים. כאשר נס גורם לשינוי בעולם הפיזי צריך לעשות מעשה, וה' עושה נס ובכך משלים את השתדלותו של האדם. לעומת זאת כאשר הנס מעוגן בחוקי העולם, ועיקרו תזמון או ידיעת העתיד אין כל צורך 

שיעורים בתהילים

# כותרתהמחברתקציר
334 מזמור כז  "ה' אורי וישעי" לגרסת Word הרב אלחנן סמט  מהו המבנה של המזמור? מהו ההבדל מבחינת עמדתו של המשורר, בין שני חלקיו העיקריים של המזמור? כיצד בכל זאת אפשר לשמור על אחדותו של המזמור? מה המשמעות של חיבור שני חל'קים אלו למזמור אחד?  

ירושלים המקראית א

# כותרתהמחברתקציר
335 שיעור 4  ירושלים בתורה (א): מדוע אין ירושלים נזכרת בתורה בשמה? לגרסת Word לגרסת html הרב יצחק לוי  באופן מפתיע, ירושלים אינה מוזכרת בתורה בשמה המלא, והיא מופיעה לראשונה בשם זה רק בספר יהושע. עם זאת, ישנם כמה רמזים לעיר בתורה. מדוע מקום שעתיד להיות בירת מלכות ישראל ומקום השראת שכינה לדורות אינו מוזכר במפורש בשמו? ברור שהדבר אינו יכול להיות מקרי, ובשיעור ננסה לעמוד על סיבותיו. 
336 שיעור 15  הטופוגרפיה של ירושלים הקדומה (ח"ג) - זיקת ירושלים למדבר לגרסת Word לגרסת html הרב יצחק לוי  ירושלים עומדת בסמיכות למדבר. קרבתה למדבר היא בעלת משמעות רוחנית רבת פנים, בעיקר לגבי התלות התמידית בקב"ה, הקשר ההדוק שבין המקדש לבין המים והגשמים, הזיכרון לימי הנדודים במדבר, ההנגדה לשחיתות שפשתה בירושלים והתקווה להחזרת השכינה לירושלים בעתיד. 

ירושלים המקראית ב

# כותרתהמחברתקציר
337 שיעור 20  מלכות חזקיהו בירושלים (ח"ב) - "הוי היורדים מצרים לעזרה... ואת ה' לא דרשו" לגרסת Word הרב יצחק לוי  השיעור מתייחס לשני היבטים מרכזיים של ימי חזקיהו ומדיניותו, אשר הטביעו את חותמם על התקופה כולה ומהווים פתח להבנת דמותו ואופן הנהגתו של מלך זה: הברית עם מצרים כהכנה למרידה באשור, והביקורת על התנהגותו לאחר הניצחון הנסי על צבא אשור. 

המקדש א

# כותרתהמחברתקציר
338 שיעור 14  תולדות השראת שכינה (ה) / עבודת ה' בימי אברהם אבינו עד העקדה לגרסת Word הרב יצחק לוי  חלקו הראשון של השיעור דן באופי עבודת ה' של האבות בכלל: המזבחות שבנו האבות וההבדלים שבין מזבח לקרבן ושבין מזבח ומצבה. החלק השני עוסק בעבודת ה' בימי אברהם אבינו עד העקדה: המזבחות שבנה אברהם; עבודת ה' בשלם, היא ירושלים, על ידי מלכי-צדק בתקופה זו; עבודת ה' וגילוי שכינה בברית בין הבתרים. 
339 שיעור 24  תולדות השראת שכינה (יב) / משכן - לכתחילה או בדיעבד (חלק ג) לגרסת Word הרב יצחק לוי  בשיעור זה נשלים את עיוננו בשאלת "משכן – לכתחילה או בדיעבד" בבחינת כמה ביטויים נוספים שלה (מעמדם של הכוהנים והלוויים, טעמי עבודת הקרבנות, היחס בין שבת ומשכן), ולאור זאת ננסה להציע מבט נוסף על המחלוקת היסודית בנושא. 

המקדש ב

# כותרתהמחברתקציר
340 שיעור 11  תולדות השראת שכינה (יט) / המשכן בחנייה ובמסע (חלק ב) – ענן ואש על המשכן לגרסת Word הרב יצחק לוי  אחד הגורמים המרכזיים הקובעים את סדרי החנייה והמסע, ואשר אחראי גם להובלת המחנה, הנו הענן ששכן על המשכן משעת הקמתו. לענן שעל המשכן ולתופעה המשלימה אותו - האש - מוקדש שיעור זה. 
341 שיעור 20  כיבוש הארץ (א) לגרסת Word הרב יצחק לוי  בשיעור זה נתחיל לעסוק בתולדות השראת השכינה מכניסת בני ישראל לארץ, ובפרט נתמקד בכמה סוגיות הקשורות לכניסת בני ישראל לארץ. במסגרת זאת נדון במעבר מהנהגה ניסית להנהגה טבעית ובתפקיד הארון בכיבוש הארץ. 

המקדש ד

# כותרתהמחברתקציר
342 שיעור 13  מבנה המשכן וחלוקתו הפנימית לגרסת Word הרב יצחק לוי  בשיעור זה נציע חלוקה נוספת של המשכן: קדש הקדשים, הקדש והחצר. בעיקר נעסוק בחלקה שבין הקדש לקדש הקדשים, ונבחן זאת לאור מספר תחומים: השראת השכינה, הכלים, הרשאים להיכנס לכל תחום ועוד. לסיום, נעסוק גם במשמעות הרוחנית של חלוקה זו. 
343 שיעור 21  משכן, מקדש ושלום לגרסת Word הרב יצחק לוי  שיעור זה עוסק בזיקה העמוקה ביותר הקיימת בין המשכן והמקדש לשלום. במסגרת זאת, נעסוק בנושאים הבאים: עיתוי בניית מקדש, אי שימוש בכלי ברזל בבנית המקדש, כהן שרג את נפש, אחיזה בקרנות המזבח ועוד. 
344 שיעור 27  המזרח –הצד העליון? המערב- ערפו של עולם? לגרסת Word הרב יצחק לוי  בשיעורים האחרונים ראינו את חשיבותו של צד מערב, במשכן, במקדש ובכלל. בשיעור זה, נבדוק האם ייתכן כי בניגוד למהלך הכללי ביחס למשמעות הכיוונים, במובן מסויים דווקא צד מזרח הינו הצד העליון, ואילו הצד המערבי הוא הצד התחתון. במסגרת זאת, נבחן את המקומות בהם מוצג צד מזרח כצד הקדמי - העליון, ומקורות אחרים המציגים את הצד המערבי כערפו של עולם. 

המקדש ה

# כותרתהמחברתקציר
345 שיעור 4  מי עשה את הכלים? (חלק א) לגרסת Word הרב יצחק לוי  בשיעור זה נעסוק בשאלה מי עשה את הכלים? במסגרת זאת, נרצה לבחון את היחס בין הציווי לביצוע, ולנסות לעמוד על משמעות סוגיה זאת לגבי מהותם של הכלים. נפתח בסקירת המקומות בהם מופיעים הציוויים על הכלים. בהמשך, נעסוק בשאלה מדוע נלקחה לכאורה העבודה ממשה וניתנה לבצלאל וכל חכם לב? 
346 שיעור 8  מקום הארון ומקום המזבח במקדש בירושלים לגרסת Word הרב יצחק לוי  בשיעור זה נבחן האם ישנה קביעה מסוימת לגבי מיקומו המדוייק של המקדש וכליו, במציאות של מקדש קבוע בהר המוריה? בכוונתנו לבחון לא רק את המיקום היחסי של הכלים במרחב המבנה, אלא בזיקה בין המבנה כולו על כליו השונים למקום המדוייק בו הוא מוצב. במסגרת זאת נעסוק במיקום אבן השתיה, במיקום הארון בקודש הקדשים ובמיקום מזבח החיצון. 
347 שיעור 17  הארון במקדש - מקום לאחסון הלוחות לגרסת Word הרב יצחק לוי  בהמשך לשיעורים הקודמים בהם עסקנו בארון שבמשכן, בשיעור זה נעסוק במאמרו של פרופ' דוד הנשקה. פרופ' הנשקה מציע לחלק בין ייעוד המשכן ליעוד המקדש. במסגרת זאת הוא מתייחס באופן ישיר לשאלת היחס בין תיאור הארון בשמות במסגרת תיאור המשכן, לבין הארון המוזכר בדברים לאחסון הלוחות. 
348 שיעור 24  ארון כפורת וכרובים (ג) לגרסת Word הרב יצחק לוי  שיעור זה הינו שיעור המשך לשיעורים הקודמים בעניין היחס בין הארון, הכפורת והכרובים. בשיעור הקודם, בחנו את האיזכורים השונים של הארון, הכפורת והכרובים, וניסנו להסיק מאיזכורים אלו מסקנות לגבי הקשר ביניהם. בשיעור זה בכוונתנו לבחון סוגיה זאת על פי תפקיד הכלים השונים - נתחיל בארון ונמשיך בעניין הכפורת והכרובים. 

משך חכמה

# כותרתהמחברתקציר
349 פרשת בשלח  על ההבדל בין מצוות למידות - מהן המצוות הקובעות לגבי היחיד ומהן לגבי החברה? לגרסת Word הרב שלמה ברין  המצוות הקובעות לגבי יחיד הן המצוות הדתיות - ביו אדם למקום, ועליהן נחרץ גורלו. לגבי חברה, המצוות הקובעות הן המוסריות והיחס בין אנשיה. הדוגמאות לכך הן: ההבדל בין דורו של דוד לזה של אחאב בכך שביציאה למלחמה דורו של אחאב ניצח, על אף שהיו בו חוטאים, העובדה שבית ראשון נחרב על מצוות ייהרג ואל יעבור, ואילו בית שני נחרב על שנאת חינם, העובדה שדור המבול נענש דווקא על הגזל ולא על העריות, העובדה שחטא המרגלים נמחל ואילו חטא העגל לא נמחל, ועל היחס בין יציאת מצרים לכניסה למי ים סוף לגבי קטרוגו של סמאל. בסוף השיעור מובאת זעקתו של בעל המשך חכמה על חילול השבת שבדורו, אך עוד יותר על הפגיעה במצוות הנימוסיות. 
350 פרשת אמור  על אכזריות ורחמים, מסירות נפש וחילול השם, ועל עבודת השדה והתקרבות לה' לגרסת Word הרב שלמה ברין  לפני פרשת המועדות, מופיעה בפרשתינו פרשה בת שמונה פסוקים, המכילה מצוות שונות והמסתיימת בחתימה כללית. מה הקשר בין מצוות אלו? בפרשה זו ובסדר המצוות הנכללות בה מסכת אחת של עקרון יסודי בתורת ישראל המבדיל בין ישראל לעמים. לעומת זאת, התורה והמצוות אינן לשלמות המצווה אותן, כי אם לשלמות המצטווה בהן. מהו העקרון שחורז בעל המשך חכמה דרך סדרת הפסוקים הזו? למה חוזרת התורה בסוף תיאור מצוות הנפת העומר, ומקדישה פסוק אחד למצוות התלויות בארץ שאין הזמן גרמן? 

פרשני המקרא

# כותרתהמחברתקציר
351 שיעור 7  רש"י - חלק ד': רש"י והנצרות לגרסת Word אביגיל ראק  שיעור זה הוא השיעור האחרון שיעסוק ברש"י. בשיעור זה נעסוק בפרושים ובמדרשים שרש"י הביא בשל חיוניותם לבני דורו, דור החי בצל הדת הנוצרית ובחסותה. נראה חלק מן הטענות הנוצריות כנגד היהודים שהועלו בימי רש"י, וכיצד רש"י התמודד מולן. בין השאר נעסוק באחדות האל, בחירת עם ישראל ונצחיותה, והדמוניזציה של עשיו בפירוש רש"י. 
352 שיעור 11  ר' יוסף בכור שור לגרסת Word אביגיל ראק  בשיעור זה נעסוק בפירושו של ר' יוסף מאורליאן, הידוע בכינויו ר' יוסף בכור שור' (ריב"ש). תחילה נעסוק ביחסו של ריב"ש למדרשי האגדה ולפרשנות חז"ל, וזאת בהשוואה לקודמיו, רש"י רי"ק ורשב"ם. לאחר מכן נראה ונדגים כמה ממאפייני פירושו, כגון ביאור הפסוקים מתוך ההקשר בו נאמרו, ביאורים ע"פ הריאליה, ועוד. כמו כן, נראה את יחס ריב"ש למדרשי ההלכה, ואת הפירושים האנטי-נוצריים שלו, בדומה לפרשנים צרפתים נוספים. 

יוםיום שיחות

# כותרתהמחברתקציר
353 פרשת בראשית  מה ניתן ללמוד מהפסוק הראשון בתורה?גרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  הפסוק הראשון בתורה נראה קצת סתום. מה בכל זאת ניתן ללמוד ממנו? שני מסרים עיקריים, הראשון הוא שהקב"ה הוא טרנצנדנטי, ולכן אנו לא יכולים להשיג ממהותו מאומה. גם אם יש אלים אחרים בעולם, קיים הבדל מהותי בין הקב"ה להם: הם באים מתוך העולם והוא לא.  
354 פרשת לך-לך  א-לוקי השמים וא-לוקי הארץגרסת html הרב אהרן ליכטנשטיין  מה מספר אברהם לבני דורו על אודות הקב"ה? מהפסוקים רואים שאברהם הפך את הקב"ה מא-לוקי השמים בלבד ל א-לוקי השמים וא-לוקי הארץ. אך יש בכך שתי סכנות: הפיכתו של הקב"ה לאלוקי הארץ בלבד - חטא ההגשמה, והמחשבה שהקב"ה מולך רק בתחתונים.  

יוםיום פרשה

# כותרתהמחברתקציר
355 פרשת וארא  ברית המילה וברית בין-הבתריםגרסת html הרב יואל בן-נון  שתי בריתות כרת הקב"ה עם אברהם. ברית המילה היא ברית 'טבעית', בשם אלוקים, ההופכת לחלק מהטבע ומיועדת להתגשם מייד; ברית בין-הבתרים היא ברית החורגת מהטבע, בשם הוי"ה, המיועדת להתגשם אחרי ארבעה דורות. שתי הבריתות מתאחדות בפתיחת פרשת וארא, שכן יציאת מצרים מאחדת את שני הייעודים של עם ישראל: מחד - היא מהווה המשך למסורת האבות, ומאידך - מהפכה וחריגה מההיסטוריה. 
356 פרשת קדושים  "אני ה'" ו"אני ה' א-לוהיכם"גרסת html הרב יואל בן-נון  בין שלל המצוות שבפרשה, בולטת החלוקה בין המצוות הדתיות האוניברסליות, שהסיומת המאפיינת אותן היא "אני ה'", לבין המצוות הלאומיות הישראליות, המסתיימות בסיומת "אני ה' א-לוהיכם". מדוע השבת מופיעה פעמיים? ומדוע כפלה התורה את איסור העוול במשפט עם איסור הרמאות במידות ובמשקולות? 
357 פרשת וזאת הברכה  ברכות השבטים וברכת העםגרסת html הרב יואל בן-נון  בפרשת "וזאת הברכה" קיימים שני סוגי ברכות: ברכות לכל השבטים, וברכה לעם כולו. 

יוםיום מדרש

# כותרתהמחברתקציר
358 פרשת צו   האש המכלה את הרשעיםגרסת html ר' עודד מיטלמן  המדרש על הפסוק הראשון בפרשה דורש שכל המתגאה - אינו נידון אלא באש. דווקא האש - העולה ושואפת תמיד למעשה - היא השורפת ומכלה את מי ששם עצמו למעלה. ודווקא היא זו שמנחמת לעתיד לבוא את ישראל, המשפילים עצמם בפני קונם ושואפים לעלות מעלה מעלה. 
359 פרשת מצורע  "אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחילה"גרסת html ר' יצחק ברט  מהי הבשורה הטמונה בפרשת נגעי הבתים? מדוע צרעת הבית נוהגת רק בארץ ישראל?  
360 פרשת אחרי מות  בשר תאווה במדבר ובארץגרסת html ר' עודד מיטלמן  האם מותר היה במדבר לאכול בשר תאווה? האם כל אכילת הבשר במדבר הייתה אכילת קרבנות, או שמא היה ערוץ נפרד של אכילת בשר חולין? ומה המעמד של אכילת בשר בארץ: האם האכילה בארץ היא נחותה מאכילת המדבר, או שמא היא בדרגה גבוהה וקדושה יותר? 
361 פרשת קדושים  "ואהבת לרעך כמוך" - זה כלל גדול בתורהגרסת html ר' יצחק ברט  מה פשר מחלוקתם של ר' עקיבא ובן עזאי, האם הכלל הגדול בתורה הוא "ואהבת לרעך כמוך" או "זה ספר תולדות אדם"? ייתכן שמחלוקת זו נוגעת ביסוד דיני הממונות שבתורה: האם הם מבוססים על זכויות או על חובות. 
362 פרשת במדבר   "ודגלו עלי אהבה"גרסת html ר' עודד מיטלמן  חז"ל דרשו את הפסוק "ודגלו עלי אהבה" כמתאר את התורה. כיצד התורה משקפת את אהבתו של הקב"ה לעם ישראל? 
363 פרשת תולדות   עטרת זקנים בני בניםגרסת html ר' עודד מיטלמן  המדרש דורש על הפסוק "כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם" - "יעקב פדה את אברהם". מהי משמעותו של מדרש זה? האין די בזכויותיו של אברהם, ראשון המאמינים, שהוא נדרש ליעקב לפדותו מכבשן האש? 
364 פרשת ויחי   "אשר יקרא אתכם באחרית הימים"גרסת html ר' יצחק ברט  יעקב ביקש לגלות לבניו את הקץ, אך נסתלקה ממנו השכינה. במקום זאת, המדרש מספר שהוא אמר לבניו "הוו זהירין בכבודו של הקב"ה". מה פשר אמירה זו? 

יוםיום אורח חיים

# כותרתהמחברתקציר
365   נר הבדלה שנעשתה בו עבירהגרסת html הרב שמואל שמעוני  הגמרא קובעת שאסור להבדיל על נר שנעשה בו חילול שבת, ואסור להבדיל אפילו על נר שהדליקו בשבת גוי, אך לעומת זאת - מותר להבדיל על נר שהודלק בשבת לצורך פיקוח נפש. הייתכן שמלאכת גוי חמורה יותר ממלאכת פיקוח נפש? האם יש קשר לשאלה זו עם המחלוקת האם שבת הותרה או דחויה אצל פיקוח נפש? 
366   טעמן של מצוות "תשביתו", "בל יראה" ו"בל ימצא"גרסת html הרב שמואל שמעוני  מדוע אסרה התורה להחזיק חמץ בבית, ולא אסרה להחזיק בבית חזיר, ערלה או בשר בחלב? התוספות והר"ן נתנו לכך שני תירוצים: ראשית - יש חשש גדול שהאדם יאכל בטעות חמץ, שכן הוא רגיל לעשות זאת בכל השנה; ושנית - איסור חמץ הוא חמור במיוחד, שהרי הוא ענוש בכרת. טעם אחר מצאנו ברדב"ז: החמץ בפסח הוא סמל ליצר הרע, ויש לגרשו ולבערו לחלוטין. 
367   אכילת מצה בחול המועד פסחגרסת html הרב שמואל שמעוני  האם יש מצווה לאכול מצה בימי חול המועד פסח? ברור שאין חובה לעשות זאת, אך ייתכן שזוהי מצווה קיומית - כשם שהיושב בסוכה בחול המועד סוכות מקיים מצווה (ואף מברך עליה), למרות שהוא אינו חייב לעשות זאת. מתברר, שנחלקו בכך בעל המאור והמאירי. הרב ליכטנשטיין הציע שלאכילת המצה יש אופי מיוחד, כמצווה המעצבת את אופיו של החג כולו, ולכן אין מברכים עליה. 
368   ספירת העומר בזמן הזהגרסת html הרב שמואל שמעוני  האם ספירת העומר בזמן הזה היא מדאורייתא? לדעת רוב הראשונים, ספירת העומר קשורה להקרבת מנחת העומר ושתי הלחם, ולאחר שבית המקדש חרב - הספירה היא מדרבנן בלבד. בדעת הרמב"ם נחלקו הדעות: יש שהבינו שלדעתו מצוַת הספירה נוהגת גם כיום מדאורייתא, ור' חיים מבריסק הסביר שהספירה קשורה לדעתו בחובת ההקרבה, ולא בהקרבה בפועל. יש שהבחינו בין ספירת השבועות לבין ספירת הימים, וקבעו שאחת מהן היא דאורייתא והשנייה - דרבנן. 
369   האם מי שסופר ספירת העומר צריך להבין את מה שהוא אומר?גרסת html הרב שמואל שמעוני  ה"מגן אברהם" פוסק שהמצוות הנאמרות בכל לשון יכולות להיאמר אפילו בלשון שהאומר כלל אינו מבין. למרות זאת, הוא פוסק שאדם הסופר ספירת העומר אפילו בעברית אך אינו מבין את דבריו - אינו יוצא ידי חובה. מהו ייחודה של ספירת העומר? מדוע אין סופרים בחו"ל שתי ספירות-העומר בכל יום מספק? 

יוםיום יורה דעה

# כותרתהמחברתקציר
370   ייהרג ואל יעבור בשב ואל תעשהגרסת html הרב מתן גלידאי  הגמרא בסנהדרין אומרת, שאם מאיימים להרוג את ראובן אם הוא לא יהרוג את שמעון, עליו לסרב לעשות זאת כי הדם שלו אינו אדום יותר מזה של שמעון. אך השאלה ההפוכה יכולה גם היא להישאל: למה דמו של שמעון אדום יותר מזה של ראובן? מה יקרה כאשר העבירה שאותה מחייבים את האדם לעבור היא ב'שב ואל תעשה'?  

יוםיום חושן משפט

# כותרתהמחברתקציר
371   עדים שספק נפסלוגרסת html הרב שמואל שמעוני  השולחן-ערוך פוסק שכאשר שתי כתות עדים הכחישו זו את זו - כל אחת מהן רשאית להעיד בעניינים אחרים, ואין אנו חוששים לכך שהיא ספק שיקרה בעדותה. לעומת זאת, השולחן-ערוך גם פוסק שאם נוצר מצב של תרי ותרי (שתי כתות סותרות) לגבי כשרותו של אדם מסויים - אין מעמידים אותו על חזקתו, והוא פסול לעדות. מה פשר הסתירה הזו? האם מעמידים דבר על חזקתו במצב של תרי ותרי או שאין עושים זאת? 
372   על אילו מעשים ניתן להטיל תנאי?גרסת html הרב שמואל שמעוני  הגמרא בכתובות כותבת שניתן להטיל תנאי רק במעשים שניתן לעשותם על ידי שליח. למרות זאת, הגמרא בנזיר כותבת שניתן לקבל נזירות בתנאי, למרות שאי אפשר לקבל נזירות על ידי שליח. נראה, שהיכולת לבצע מעשה על ידי שליח אינה סיבה ליכולת להטיל בו תנאי, אלא רק סימן לכך שהאדם הוא בעל הסמכות על המעשה. בקבלת נזירות - האדם הוא בעל הסמכות, ואי-היכולת לבצע זאת על ידי שליח נובעת מסיבה צדדית (שבדיני שליחות). 
373   הגוזל חפץ ועלה ערכוגרסת html הרב שמואל שמעוני  באופן עקרוני, המשנה קובעת ש"כל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה". עם זאת, אם ערך החפץ עלה והגזלן הרס את החפץ הגזול בידיו - הוא משלם את הערך הגבוה יותר, זה של שעת ההיזק. לדעת "קצות החושן", דין זה הוא דין מדיני ההיזק, כיוון שנותרת בעלות מסויימת לבעלים המקוריים גם אחרי גזילת החפץ. לעומתו, "נתיבות המשפט" כותב שזהו דין מדיני הגזילה: כאשר הגזלן הרס את החפץ הוא גזל את גוף החפץ, ולא רק את השימוש בו, ולכן הוא מתחייב כעל גזילה חדשה. 
374   מעשה תמים שהפך למעשה מזיקגרסת html הרב שמואל שמעוני  אדם שזרק כלי של חבירו מראש הגג על כרים וכסתות, ורץ מהר והסיר את הכרים - פטור מלשלם. לעומת זאת, אדם שזרק אבן באוויר, ולפתע הוציא אדם אחר את ראשו ונפגע מהאבן - חייב לשלם. מהו פשר ההבחנה בין המקרים? ייתכן שההבדל הוא בהגדרת המעשה כ'מעשה מזיק'. 
375   סוכה גזולהגרסת html הרב שמואל שמעוני  הגמרא קובעת שנטילת לולב הגזול היא מצווה הבאה בעבירה, אך מצד שני טורחת להביא מקור מיוחד לכך שאין יוצאים ידי חובה בסוכה גזולה. מדוע ישיבה בסוכה גזולה אינה מצווה הבאה בעבירה? הראשונים הסבירו זאת בצורות שונות, המשפיעות על הבנת הכלל "מצווה הבאה בעבירה" מחד, ועל הבנת אופי מצוַת הישיבה בסוכה מאידך. 
376   "מתוך שאינו יכול להישבע - משלם"גרסת html הרב שמואל שמעוני  הגמרא בשבועות מביאה מחלוקת על דינו של אדם שחייב להישבע אך אינו יכול לעשות זאת. לדעת ר' אבא (וכך גם נפסק להלכה), "מתוך שאינו יכול להישבע - משלם". מדוע אדם זה חייב לשלם? ייתכן להסביר שרובץ עליו חיוב ממוני והוא אינו יכול להיפטר ממנו באמצעות שבועה, וייתכן להסביר שחוסר האפשרות להישבע מחשיד אותו בעיני התורה, ולכן מוטל עליו חיוב ממוני חדש. 

יוםיום קדשים וטהרות

# כותרתהמחברתקציר
377   חטאת ואשםגרסת html הרב מתן גלידאי  מה ההבדל בין קרבנות החטאת והאשם? מהו ייחודם של ששת החטאים שעליהם מביאים קרבן אשם (אשם גזילות, אשם מעילות, אשם שפחה חרופה, אשם תלוי, אשם נזיר ואשם מצורע)? האם חטאים אלו חמורים יותר משאר החטאים, או שמא להיפך - הם דווקא קלים יותר מהם? 
378   הקטרת האמוריםגרסת html הרב מתן גלידאי  כל קרבן מורכב מבשר הנאכל לכוהנים או לבעלים, ומאמורים המועלים על גבי המזבח. מחד, אסור לאכול את הבשר לפני הקטרת האמורים, אך מאידך, אם האמורים אינם ראויים להקרבה - מותר לאכול את הבשר. כיצד הדבר ייתכן? האם הקטרת האמורים מתירה את בשר הקרבן באכילה, או שמא אין קשר מהותי בין ההקטרה לבין האכילה? 
379   תשלומי תרומהגרסת html הרב מתן גלידאי  התורה כותבת במפורש שזר שאכל תרומה בשוגג - חייב לשלם את ערכה בתוספת חומש. במקרה זה, לתשלום יש מטרה כפולה: כפרה על חטא האכילה, ופיצוי לכהן שנגזלה ממנו התרומה. לעומת זאת, זר שאכל תרומה במזיד - אינו יכול לכפר על חטאו בתשלום, וחובת התשלום שלו נובעת רק מחובתו הממונית לכהן. להבחנה זו כמה נפקא-מינות: תוספת החומש, צורת התשלום וקדושתו ואפשרות מחילה של הכהן. 
380   אכילת בשר-תאווה במדברגרסת html הרב מתן גלידאי  התנאים נחלקו בשאלה האם הותר לבני ישראל במדבר לאכול בשר: האם נאסרה עליהם אכילת בשר-תאווה, או שמא הותר להם לאכול בלי שחיטה. מהו יסוד המחלוקת? האם היתר אכילת הבשר מציין הדרדרות מוסרית, או תוצאה טבעית של הכניסה לארץ והריחוק מהמקדש? מה ניתן ללמוד מסוגייה זו על אופי מצוַת השחיטה? 
381   העלאת קדשים בחוץ בזמן הזהגרסת html הרב מתן גלידאי  האם מותר להקריב קרבנות מחוץ למקדש בימינו, לאחר החורבן? הגמרא תולה שאלה זו בשאלה האם קדושת המקדש חלה רק בזמנה, או שמא "קידשה לשעתה ולעתיד לבוא". האם אי-היכולת הפיסית להקריב את הקרבן משפיעה על איסור ההקרבה בחוץ? מהו ההבדל בין הקרבת קרבנות בחוץ כשאין מזבח לבין שחיטת שלמים בחוץ בשעה שאסור לעשות זאת בתוך המקדש? 

יוםיום מנחת חינוך

# כותרתהמחברתקציר
382 פרשת וארא  איסור אכילת דםגרסת html ר' עודד מיטלמן  נחלקו הראשונים בדינו של דם שנמלח או בושל: האם הוא אסור מדאורייתא או מדרבנן. מה דינו של דם שנפלט מן הבשר בכבישה? האם 'כבוש כמבושל', או שמא דין הדם הכבוש שונה מדינו של דם מבושל? 
383 פרשת משפטים  מצוַת הבאת הביכוריםגרסת html ר' עודד מיטלמן  רק מי שיש לו קרקע חייב בהבאת ביכורים. הרמב"ם פוסק להלכה שקניין פירות אינו כקניין הגוף, ולכן הקונה שדה בזמן שהיובל נוהג נחשב רק לקונה את השדה לפירותיו, ובכל זאת פוסק שאדם זה חייב להביא ביכורים (אך אינו קורא את פרשת מקרא הביכורים). ייתכן שהבנת שיטתו תלויה בהבנת אופי מצוַת הביכורים: האם זוהי מצווה המוטלת על הפירות, כשאר המצוות התלויות בארץ, או שמא היא מוטלת על בעל הקרקע. 

יוםיום הלכה בפרשה

# כותרתהמחברתקציר
384 פרשת וארא  "והמה עזרו לרעה"גרסת html ר' יצחק בן-דוד  מדוע נענש פרעה, למרות שהוא רק מימש את גזירת הקב"ה על עם ישראל, כפי שהובאה ב"ברית בין הבתרים"? בשאלה זו נחלקו הרמב"ם והרמב"ן. נראה, שמחלוקתם משקפת מחלוקת יסודית בשאלה עד כמה צריך האדם להשתדל לממש את מה שנראה לו כרצון ה', גם כאשר הוא עומד בניגוד למוסר המקובל. 
385 פרשת משפטים  "עזוב תעזוב עמו"גרסת html ר' יצחק בן-דוד  התורה מצווה על האדם לעזור לאדם שחמורו כרע תחת משאו, אפילו אם הוא שונאו. חובה זו עוררה קושי במפרשים: כיצד יכול אדם לשנוא אדם אחר, והרי מקרא מלא הוא - "לא תשנא את אחיך בלבבך"? הגמרא מסבירה שמדובר על אדם שעבר עבירה במזיד, שמצווה לשנוא אותו. לאור זאת, מתברר שאפילו אדם שמצווה לשונאו - אסור לשונאו "שנאה גמורה", אלא רק לשנוא את מעשיו הרעים. 
386 פרשת תזריע  טומאת היולדתגרסת html ר' יצחק בן-דוד  באופן בסיסי, הטומאה קשורה במוות. לאור זאת, בולטת החריגה שבטומאת היולדת: מדוע היולדת, שהביאה זה עתה חיים חדשים לעולם, נטמאת? באופן פשוט, ניתן להסביר שברגע ההולדה - ניתק גוף חי מרחמה של האם ולכן היא נטמאת; אולם ניתן לתת הסבר נוסף לטומאה זו: הולד שזה עתה נולד הוא גולמי, וזקוק לעיצוב ולזיקוק. הטומאה מייצגת מצב שאינו מושלם; מצב הדורש מילוי של פוטנציאל מסויים. 
387 פרשת בלק  קנאים פוגעים בו!גרסת html ר' יצחק בן-דוד  נחלקו האמוראים בפרשנות מעשהו של פינחס: האם הוא שאל קודם שהרג את זמרי, או שמא עשה זאת על דעת עצמו. גם בהלכה החריגה של "הבועל ארמית - קנאים פוגעים בו", לדעת רב יש צורך להסתמך על סמכות הלכתית חיצונית. 
388 תשעה באב  לימוד תורה בתשעה באבגרסת html ר' יצחק בן-דוד  הברייתא לומדת את איסור לימוד תורה בתשעה באב מהפסוק "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ואילו את איסור לימוד התורה לאבל מהפסוק "האנק דום". ייתכן ששני המקורות מצביעים על אופי שונה לשני האיסורים: האבל מצווה להישאר בדממה, ולא לעסוק בתורת חיים בשעה שהוא אבל על מתו. לעומת זאת, בתשעה באב אנו מנועים מללמוד תורה כדי שלא לשמוח. לכן, בתשעה באב מותר ללמוד דברים שאינם משמחים, ואילו בימי האבלות איסור לימוד התורה הוא גורף. 
389 פרשת עקב  חטא משה ואופייה של הארץגרסת html ר' יצחק בן-דוד  מתיאורה של התורה לארץ ישראל - "ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה", ניתן ללמוד על ההתקדמות הרוחנית שניתן להפיק מקשיים ומבעיות. משה רבנו במי מריבה לא השכיל להפיק משמעות רוחנית מהבעיה שהעם נקלע אליה, וניסה לפתור את הבעיה בדרך ארצית-ריאלית. לכן, הוא לא זכה להיכנס לארץ, שייחודה הוא בכך שהבעיות הגשמיות שבה מצביעות על מצוקות רוחניות. 
390 פרשת האזינו  מצוַת כתיבת ספר תורהגרסת html ר' יצחק בן-דוד  האם כל אדם חייב לכתוב לו ספר תורה, או שדי לו לקנות ספר כזה? מדוע התורה ניסחה את הציווי לכתוב ספר תורה בלשון "כתבו לכם את השירה הזאת"? 

יוםיום הלכות שבת

# כותרתהמחברתקציר
391   ביעור חמץ בערב פסח שחל בשבתגרסת html ר' אביעד ברטוב  האם מותר לבער חמץ בערב פסח שחל בשבת? הרמב"ם פוסק שהביעור יכול להתבצע בכל דרך, ולאו דווקא בשריפה, ובכל זאת כותב שכאשר ערב פסח חל בשבת - יש לבער את החמץ ביום שישי. מדוע אי אפשר לפורר את הלחם ולזרותו לרוח? והלא "אין טוחן אחר טוחן"? 
392   שימוש במזלג חשמלי בשבתגרסת html ר' אביעד ברטוב  האם חימום מים במזלג או בכף חשמליים בשבת נחשב ל'בישול', והמחמם עובר על מלאכת 'מבשל'? בשאלה זו נחלקו גדולי האחרונים: הגרש"ז אוירבך פסק בפשטות שחימום כזה אינו בישול, שכן הוא אינו נעשה באמצעות אש, ואילו ה"חזון איש" כתב שגם חימום כזה נחשב בישול, שכן כשם שהתורה אסרה בישול בתולדות האש - כך היא אסרה גם בישול ב'עיבור של אש'. 
393   פלטה של שבתגרסת html ר' אביעד ברטוב  כשם שהתורה אסרה בישול בשבת, כך גם אסרו חכמים, במקרים מסויימים, השהיה ("שהייה") של מאכל על האש מלפני כניסת השבת, מחשש "שמא יחתה בגחלים", אלא אם כן האש היא "גרופה וקטומה" ואי אפשר לחתות בגחליה. האם מותר להשהות מאכלים על פלטה חשמלית מלפני שבת? האם מותר להניח מאכלים על הפלטה בשבת עצמה? 
394   החזרהגרסת html ר' אביעד ברטוב  מתי מותר להחזיר אל האש סיר שהורד ממנה? מה דינה של פלטה חשמלית לעניין זה? 

יוםיום המטבח היהודי

# כותרתהמחברתקציר
395   שיניים תותבותגרסת html ר' אביעד ברטוב  מהו טעם ההרחקה בין בשר לחלב - משום טעם הבשר הבלוע בשיניים, או משום שאריות הבשר שנתקעו שם? כיצד יש לנהוג בשיניים תותבות? כיצד יש להכשיר שיניים תותבות לפסח? 
396   מוסלמי שנגע בייןגרסת html ר' אביעד ברטוב  מה דינו של יין שנגע בו מוסלמי? המוסלמים אינם נחשבים לעובדי עבודה זרה, אך בכל זאת יינם אסור בשתייה. יש מהפוסקים שהבחינו בין שתייה לבין הנאה, ובין יין השייך למוסלמי לבין יין שמוסלמי רק נגע בו. 
397   עובדים זרים ובישולי עכו"םגרסת html ר' אביעד ברטוב  האם מותר לאכול מבישוליו של עובד נכרי? האם יש הבדל בין בישול של גוי סתם לבין בישול של גוי העובד בביתו של יהודי? האם יש הבדל לעניין זה בין בישול על גבי האש לבין חימום במיקרוגל? 

יוםיום אגדה

# כותרתהמחברתקציר
398 יבמות סב ע"ב  כלל ופרט בספירת העומרגרסת html הרב יצחק בלאו  כיצד אירע שדווקא תלמידיו של ר' עקיבא, שהדגיש את המצווה "ואהבת לרעך כמוך", לא נהגו כבוד זה בזה? ה'שם משמואל' מסביר שאותם תלמידים ראו את עצמם כגוף אחד גדול, וממילא לא ראו צורך לנהוג כבוד בחבריהם. דווקא בספירת העומר, יש להפנים את היחס הראוי שבין הפרטים לבין הכלל. 

יוםיום הרב קוק

# כותרתהמחברתקציר
399   מצוות בטלות לעתיד לבואגרסת html ר' אודי סט  הגמרא קובעת ש"מצוות בטלות לעתיד לבוא", ולכן מותר לעטוף את המת בתכריכים עשויים כלאיים. כיצד ייתכן הדבר? והלא אחד מעיקרי האמונה הוא ש"זאת התורה לא מוחלפת"? ייתכן שניתן לתרץ קושי זה לאור דברי הראי"ה על טבעיות המצוות לנשמה, ועל מפגש הנשמה עם העולם הזה. 
400   הציפייה לישועהגרסת html ר' איתיאל גולד  הדעה המקובלת רואה ניגוד בין התפיסה הדתית, המאמינה בירידת הדורות, לבין התפיסה המודרנית, הטוענת שהעולם הולך ומתעלה. הראי"ה קוק נקט בשילוב בין שתי התפיסות האלו, הבא לידי ביטוי בדבריו על תורת האבולוציה, בראייתו את תקופת הגאולה ובדבריו על הציפייה לישועה. 
401   הציפייה לישועהגרסת html ר' אודי סט  האם ישנה סתירה בין הגישה הדתית שמאמינה בירידת הדורות, לגישה המודרנית שמאמינה בתורת האבולוציה ובכך שהעולם הולך ומתקדם? כיצד איחד הרב קוק את שתי הגישות? מה תפקידה של הציפייה לישועה?  
402   היחס לחילונייםגרסת html ר' אודי סט  מקום חשוב בתפיסתו של הראי"ה תופסת שאלת היחס לחילוניים. נשמות החילונים הן נשמות גדולות, המבקשות תשובות גדולות לשאלות. התנגדותם לדת נובעת מהתנגדותם למחזיקי הדת, הנותנים תשובות קטנות לשאלותיהם. הראי"ה מסביר שלחילוניים מקום חשוב - בראייה היסטוריוסופית נרחבת - בדרך לגאולה. 

יוםיום כוזרי

# כותרתהמחברתקציר
403   מלחמות הדתות ואדישות הפילוסופיהגרסת html ר' איתיאל גולד  הכוזרי טוען שמלחמות הדתות מעידות על כך שיש צורך לעשות מעשים בשביל לעבוד את הקב"ה. למה מוכיח הכורי את דבריו ממלחמות? נראה, שהוא חוזר לכך שמלחמה נובעת מרגש פנימי חזק. באמונה הדתית יש כח עוצמתי חזק וממלא, עד כדי מסירת נפשו של האדם 
404   דחיית הנצרות והאסלאםגרסת html ר' איתיאל גולד  מהו היחס בין השכל וההגיון לבין האמונה? הכוזרי בתשובתו לנוצרי והמסולמי טוכן שיש ללכת אחרי ההגיון, אך גם להגיון יש מגבלות, וממילא יש אפשרות שהדת תגבר עליו - למשל כאשר ניתן לראות את אמיתות הדברים באופן ברור.  

יוםיום תפילה

# כותרתהמחברתקציר
405   כיצד קוראים קריאת שמע?גרסת html ר' אוהד זימרן  המשנה בברכות מביאה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל: האם יש לקרוא קריאת שמע בשכיבה ובעמידה, או "כל אדם קורא כדרכו". מחלוקת זו משקפת מחלוקת רעיונית חשובה: האם צריך לפרוש מן העולם כדי לקבל עול מלכות שמיים, או שמא יש לעשות זאת מתוך העולם, מתוך העיסוקים והטרדות היומיומיים. 
406   למשמעותה של התפילהגרסת html ר' אוהד זימרן  האם התפילה היא מעשה 'פרטי' של האדם? הבעש"ט ו"נפש החיים" נחלקו באופן פעולתה המדוייק של התפילה, אך שניהם מסכימים שהיא תורמת לכל העולם: הבעש"ט כותב שהתפילה מעלה את העולם לעולמות גבוהים, ואילו ר' חיים מוואלוז'ין כתב שהתפילה מורידה שפע מהאלוקות לעולם הגשמי. 
407   ברכות התורהגרסת html ר' אוהד זימרן  אופיין של ברכות התורה אינו זהה לאופיין של ברכות המצוות הרגילות. מטרת ברכת המצווה היא שהאדם לא יעשה את המצווה בלי תשומת לב; אך מטרת ברכות התורה היא להצהיר כי התורה וקיום המצוות הן שורש חייו של האדם. לכן, נוהג בה דין מיוחד: ניתן לצאת ידי חובת ברכות התורה בברכת "אהבת עולם", בתנאי שהמברך לומד מעט מייד אחרי תפילתו. אם הוא אינו עושה זאת - הרי הוא מעיד על עצמו שאינו רוצה באמת שהקב"ה יאיר את עיניו בתורתו. 
408   "במוצאי מנוחה"גרסת html ר' יצחק ברט  הסליחה הראשונה הנאמרת למנהג האשכנזים מבוססת על בקשה מהקב"ה שיסלח לנו בשל התפילה שאנו מתפללים, בלי קשר לתשובה. אנו מבקשים מהקב"ה שיתן לנו מאותו אוצר המתוכן ומוכן ל"מי שאין לו" - למי שיודע שאין לו באמתחתו זכויות, ומבקש מהקב"ה חסד של אמת. 
409   תפילתו של יעקב אבינוגרסת html ר' אוהד זימרן  לשלושה דברים התכונן יעקב: לדורון, לתפילה ולמלחמה. מדוע לא הסתפק יעקב בתפילה, או - לחילופין - בהכנות הגשמיות? האם ההשתדלות היא חיונית, או שמא עלינו לנהוג כדברי הפסוק - "ה' ילחם לכם ואת תחרישון"? 
410   נוסח התפילה ליום העצמאותגרסת html ר' יצחק ברט  לאילו קבוצות מתחלק הציבור הישראלי מבחינת התפילות ביום העצמאות? מהן ההוספות והשינויים המופיעים בנוסח התפילה ביום העצמאות אצל רוב הציבור הציוני דתי, ומהן ההוספות אצל חברי הקיבוץ הדתי? 

יוםיום בעשט

# כותרתהמחברתקציר
411 פרשת וארא   שמותיו והנהגותיו של הקב"הגרסת html ר' דניאל סרי-לוי  הקב"ה מתגלה אלינו בשמות שונים המייצגים הנהגות שונות. למרות זאת, אנו נדרשים להתייחס אליו בדרך אחת: "בכל מאודך - בכל מידה ומידה שמודד לך, הווי מודה לו מאוד מאוד". לדברי האדמו"ר מצ'רנוביל, בספרו "מאור עיניים", כשאנו מודים לקב"ה על שהוא מודד לנו במידת הדין - נהפך בזה הדין לרחמים. 
412 פרשת קורח   בין צדיק לרשעגרסת html ר' דניאל סרי-לוי  האם המחלוקת בין המתנגדים לחסידים, שגלשה להאשמות אישיות קשות כנגד אדמו"רי החסידות, נתפסה בתורת החסידות כמחלוקת לשם שמיים? מחד, מצאנו בשם הבעש"ט שההאשמות הזדוניות הללו הן האשמות ללא יסוד; אך מאידך, הבעש"ט הסביר שכל ההאשמות הן אמיתיות, ומכוונות ל'רע' שבצדיק. שהרי גם הצדיק - לא נולד צדיק גמור. כוח בחירתו הוא שהבדיל אותו מהרשע, שנולד עם אותם נתוני פתיחה כשלו. ממילא, גם ההאשמות החמורות ביותר הן נכונות, אך מכוונות לרע שבניצוצי נשמתו.. 
413 פרשת ואתחנן   "אהבת עולם אהבתיך"גרסת html ר' דניאל סרי-לוי  כאשר אדם מישראל לומד תורה - הוא קורא בשמו של הקב"ה, ורחמיו של ה' ית' מתעוררים. כך מבטא הבעש"ט את הקשר שבין העיסוק בתורה לבין אהבת ה' הנצחית. 

יוםיום תנך

# כותרתהמחברתקציר
414   "עם זו יצרתי לי, תהילתי יספרו" - ישעיהו מ"גגרסת html ר' עדיאל זימרן  כיצד יכול עם ישראל להעיד על מלכותו של הקב"ה על כל העולם? מה תפקידו של עם ישראל בעולם? ישעיהו קובע כי ההשגחה הפרטית המיוחדת על עם ישראל, והנהגתו של העם במהלך ההיסטוריה - אלו הן ההוכחות לכך שהקב"ה הוא בורא העולם ומנהיגו. 
415   בשורת שמשון ובשורת יצחק - שופטים י"גגרסת html ר' עדיאל זימרן  שני אנשים התבשרו ע"י מלאך שייוולד להם בן: אברהם אבי יצחק ומנוח אבי שמשון. מה בין שתי ההתגלויות ובין שתי הבשורות? מדוע מנוח ואשתו הפכו לנזירים אחרי שהתבשרו על הולדת שמשון? 
416 תהילים ס"ה  משיב הרוח ומוריד הגשםגרסת html ר' עדיאל זימרן  מזמור ס"ה שבתהילים מבטא את ההכרה בכך שהטוב שבעולם הוא מאת ה', הרצון להתקרב אליו, הודאה בכך שהוא המפעיל את גרמי הטבע, וניסיון להתקרב אליו ית' באמצעות הטבע בכלל והגשם בפרט. 

יוםיום יהושע-שמואל א'

# כותרתהמחברתקציר
417   שלוש וריאציות באנרכיהגרסת html ר' עמיחי שֹהם  סיפור פסל מיכה מבטא שלושה פנים של האנרכיה השוררת בישראל ללא מלך: עבודה זרה, שחיתות במינוי הכוהנים ואלימות. כל זאת דווקא במעטה של סיפור רגוע, כמעט מובן-מאליו, המדגיש דווקא את הצורך במלך שיגאל את העם ממצבו. 
418   תקופת מעברגרסת html ר' עמיחי שֹהם  מדוע ייחדו חז"ל את ספר שמואל כספר מיוחד? לכאורה, מבחינת צורת השלטון, המצב הפוליטי, המחבר ואף אורך הזמן הוא אינו ראוי לספר בפני עצמו. ובכל זאת, נראה שהספר מתאר תקופה ייחודית מצד השראת השכינה בישראל, ולכן מהווה תקופת מעבר בין ספר שופטים לבין ספר מלכים. 

יוםיום שמואל ב'-מלכים

# כותרתהמחברתקציר
419   פרשת דוד ובת שבע"גרסת html ר' ספי מרקוס  האם באמת הרג דוד את אוריה? אם לא, למה נראה ממשלו של נתן שהוא כן עשה זאת? מהו הדבר שהפריע ביותר לקב"ה במעשהו של דוד? למה מחל הקב"ה לדוד לאחר מכן? 
420   נקמת אבשלום (שמ""ב י""ג)"גרסת html ר' ספי מרקוס  איך הגיב אבשלום למעשה אמנון ותמר? למה דוד לא הגיב למעשהו של אמנון? מה היה התכנון של אבשלום בשביל לרצוח את אמנון? איך בכל זאת הוא הצליח לעשות זאת, על אף שדוד חשד בו? 
421   חזרתו של אבשלום (שמ""ב י""ד)"גרסת html ר' ספי מרקוס  יואב מצליח לשכנע את דוד להחזיר את אבשלום אליו. האם זו הפעם הראשונה שהוא מנסה לעשות זאת? למה בכלל הוא עושה זאת? מה אומרת האשה החכמה מתקוע לדוד, ומדוע הוא לא עונה לה בהחלטיות כבר בפעם הראשונה? מה מבין דוד מכל הסיפור שלה? 
422   אדוניה ושלמה - מל"א פרק א'גרסת html ר' ספי מרקוס  כיצד ניתן להסביר את כל סיפור החיפוש אחר אשה לדוד? למה דוד לא יוזם פעולה בעצמו כנגד אדוניה? מה בכל זאת משכנע אותו להתנגד להמלכת אדוניה? 
423 שמואל ב, ב  ראשית מלכותו של דוד על יהודהגרסת html ר' ספי מרקוס  פרק ז' הוא הפרק היחיד, למעשה, בכל ספר שמואל, המתאר את שמואל כמנהיגו של עם ישראל. השיעור עוסק בבחינת הנהגתו של שמואל את העם, ובשאלה אם הצליח שמואל לתקן את הפגמים שהיו בתקופת עלי. 

יוםיום מהר"ל נתיבות עולם

# כותרתהמחברתקציר
424   לימוד תורה מאהבהגרסת html ר' משה כהן  אהבת לימוד התורה צריך להביא לאהבת ה' דרך התורה. 

יוםיום עבודת ה'

# כותרתהמחברתקציר
425   פתיחהגרסת html ר' אלעד גוטמן  מה נכלל תחת הכותרת עבודת ד'? את עבודת ד' ניתן לפרט לחמשה יסודות: א. יראת ד' ב.אהבת ד' ג. ההליכה בדרכיו ד. שלמות הלב ה. שמירת כל המצוות 
426   יראה על בסיס אהבהגרסת html ר' אלעד גוטמן  למרות שבעולם לעיתים קרובות מקובל להפריד בין היראה האהבה, דומה כי יראת ד' יכולה לבוא רק על בסיס אהבת ד'.  
427   אהבת ד' (1)גרסת html ר' אלעד גוטמן  כיצד ניתן להגיע לאהבת ד'- התבוננות מספר 1- אהבת ד' פרושה לא רק שאנחנו אוהבים, אלא בעיקר ש'הוא' אוהב אותנו- אהבת ד' אותנו. 
428   אהבת ד' (2)  גרסת html ר' אלעד גוטמן  התבוננות נוספת המביאה לאהבת ד'- מי 'לחוץ' יותר אם נצליח לחזור בתשובה, אנחנו או הקב"ה?! 
429   אהבת ד' – "אהבת הדומים" גרסת html ר' אלעד גוטמן  אהבת הדומים": ישנה אהבת ד' שנובעת מתוך הזדהות עם נותן התורה, מקור כל הטוב. ככל שאדם בעצמו 'טוב' יותר הוא מזדהה ביתר שאת עם הטוב האלקי. 
430   כוונה (2) – כוונה בזמן עשיית המצווה.גרסת html ר' אלעד גוטמן  בהלכות מליחת הבשר ישנו דין "שריה", לאחר שמולחים את הבשר יש להשרותו לזמן מסוים במים. בחסידות, מדברים רבות על ל'שרות' בתוך המצווה, ל'הכנס' עם כל הגוף והנפש אל תוך המצוה.  
431   מעט מן האור (7)גרסת html ר' אלעד גוטמן  גאווה, חוסר היכולת להכיר בחסרונות, נובעים דווקא מחסרון באהבת עצמי ולא פי שנראה במבט פשוט. 
432   שמחה ועצבות בעבודת ד' (1)גרסת html ר' אלעד גוטמן  ניתן לעבוד את ד' ולהתגבר על היצר רק מתוך שמחה, אך יש צורך להתגבר על מניעות רבות שמעכבות את השמחה. כיצד עושים זאת? דבר ראשון – זה באמת קשה! בעזרת ד', אנו פותחים כמה שיעורים על שיטתו של "בעל התניא" בנושא. 
433   על שחיקה והתחדשות (1)גרסת html ר' אלעד גוטמן  לעיתים קרובות מידי החיים שלנו נראים לנו אפורים ומונוטוניים. גם כאשר אנו עוסקים בדברים שברור לנו שהם משמעותיים פעמים שאנו עושים זאת כ"מצוות אנשים מלומדה". 

קש''ת - פרשת השבוע שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
434 פרשת צו  דין פיגול במקרא ובחז"ל הרב אמנון בזק  דין פיגול, כפי שעולה מפשט הכתובים, שונה מאוד מהאופן שבו דרשו אותו חז"ל. לפי הפשט נראה שכל קרבן הנאכל חוץ לזמנו נחשב כפיגול ואינו עולה לרצון לבעליו. לעומ זאת, חז"ל מיקדו את תשומת הלב במחשבת המקריב בזמן ההקרבה - רק כאשר המקריב חשב לאוכלו חוץ לזמנו נחשב הקרבן כפיגול. מדוע נטו חז"ל מפשטי המקראות בפרשייה זו? עיון במסכת זבחים מגלה לנו שבאופן כללי חז"ל התמקדו בתחומי המחשבה בקרבנות, יותר מבדינים הקשורים לעשייה המעשית. ייתכן שעיקרון זה מבאר גם את הבנתם בדין פיגול, והוא עומד כפתרון לבעיה שעליה התריעו הנביאים, כאשר עם ישראל השתמש בקרבנות כתריס על אף מעשיהם הרעים.    סוג השיעור ואיכותו 
435 פרשת אמור  טהרת הכהנים וסיפורו של רבי שמעון בר יוחאי הרב שלמה ברין  בשיעור זה ננסה לנתח את סיפורו המפורסם של רשב"י היוצא מן המערה. מדוע נתיישבה דעתו של רבי שמעון כאשר ראה יהודי רץ עם הדסים לכבוד שבת, בשעת ערב שבת בין השמשות? כיצד ניתן לקשר זאת לעובדה שרבי שמעון בוחר לטהר דרך לכוהנים לאחר יציאתו מן המערה?    סוג השיעור ואיכותו 
436 פרשת בלק  משמעותו של סיפור האתון הרב רמי ינאי  נושאו המרכזי של השיעור יהיה בדבר שאלת מקומה של סיפור האתון בפרשת בלק. מהו המסר העולה מסיפור זה, וכיצד צריך היה בלעם לפרשו בשעת המעשה? בנוסף, נעסוק גם ביחס שבין שני האיומים השונים המוצגים בפרשתינו: האיום החיצוני מצד בלק ובלעם, והאיום הפנימי בדמות חטא הזנות עם בנות מדין בערבות מואב.    סוג השיעור ואיכותו 
437 פרשת כי תשא  חטא העגל הרב אמנון בזק  עיון בפרשיות המרכבה בספר יחזקאל חושף אותנו לכך שפירוש המילה כרוב הוא עגל. לאור זאת ייתכן שאהרן אשר יוצר את עגל הזהב, בעצם מתכוון ליצור משכן זמני וארעי, אלא שבני ישראל פירשו זאת כעבודה זרה והכריזו - אלה אלהיך ישראל. לאור פירוש זה ניתן גם להבין באופן מעמיק יותר את חטאו של ירבעם בן נבט אשר הציב שני עגלי זהב בדן ובבית אל. לא מדובר בעבודה זרה אלא בנסיון לומר שה', אשר שוכן על גבי העגל, נמצא בכל רחבי הארץ, ולאו דווקא במקום המקדש.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - המצוה השבועית שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
438 פרשת וישב  הלבנת פנים הרב בנימין תבורי  על פרשת יהודה ותמר דורשים חז"ל כי נוח לו לאדם שיפיל את עצמו לכבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים. האם מדובר בהלכה מעשית או שמא חז"ל דיברו דרך צחות? בשאלה זו נחלקו הראשונים ונדמה שהדבר תלוי בשאלה האם איסור הלבנת פנים הוא סניף של איסור רציחה, או שמא הוא אמנם איסור חמור, אך הוא אינו קשור לג' עבירות החמורות.    סוג השיעור ואיכותו 
439 פרשיות ויקהל-פקודי  איסור הבערה בשבת הרב בנימין תבורי  מדוע הוזכר איסור הבערה כאיסור נפרד משאר מלאכות שבת? הקראים הסיקו מכך כי אסור שתהיה אש דולקת במהלך השבת, ואפילו שהודלקה מערב שבת. הרס"ג חולק על כך בתוקף והוא טוען שניתן להוכיח מאותו פסוק עצמו את ההיפך הגמור, וזאת בהקבלה לדיני אפייה ובישול. הנצי"ב טוען כי ייתכן שדווקא במקדש אכן אסור היה שתהיה אש דולקת במהלך השבת, ייתכן שהדבר קשור לעיקרון של שביתת כלים וייתכן כי זהו יסוד כללי של גנאי למקדש שתהיה בו מלאכה בשבת. חז"ל נחלקו האם הבערה ללאו יצאת או שהבערה לחלק יצאת - מהן המשמעויות של מחלוקת זו לעניין הבערה ביום טוב ולעניין חיוב קרבנות על מלאכות שבת. לסיום, נדון באפשרות העולה מדברי הרמב"ם שמפסוק זה למדנו עיקרון כללי שבי"ד אינם עונשים כלל בשבת.    סוג השיעור ואיכותו 
440 פרשת ויקרא  אשם תלוי הרב בנימין תבורי  אשם תלוי הוא קרבן המובא כאשר יהודי מסופק האם הוא עבר על חטא שמחייב קרבן חטאת. כיצד יש להבין קרבן זה? גישה אחת היא להבין שמטרת הקרבן היא כפרה זמנית עד לבירור המלא של הספק והבאת החטאת הנחוצה. לפי זה, על הצד שכלל לא היה עוון הרי שהקרבן מיותר, וייתכן שהוא בכלל אינו מוגדר כקרבן. מנגד, ניתן להבין שהאשם משמעותי בכל מקרה, שכן הוא מכפר על העוון שבעצם הכניסה למצב של ספק. לחקירה זו ייתכנו נפקא מינות הלכתיות שונות, כפי שיתבאר בשיעור זה.    סוג השיעור ואיכותו 
441 פרשת בלק  צער בעלי חיים הרב בנימין תבורי  במורה נבוכים כותב הרמב"ם כי צער בעלי חיים נלמד מתוכחת המלאך לבלעם על הכאת האתון. בדברי ראשונים ואחרונים מצאנו מקורות נוספים לעניין צער בעלי חיים: מצות פריקה וטעינה, איסור חסימת שור בדישו, הלכה למשה מסיני ועיקרון כללי של "ורחמיו על כל מעשיו". ייתכנו נפקא מינות רבות בין הלימודים השונים: האם מדובר בלאו, במצות עשה או שמא אין זו מצווה מפורשת אלא עיקרון מוסרי? מה הדין ביחס לבהמתו של גוי? לסיום נעסוק גם ביישוב פסקי הרמב"ם השונים, ובסתירה שלכאורה עולה בדבריו באשר לשאלה האם צער בעלי חיים הוא דאורייתא או דרבנן.     סוג השיעור ואיכותו 
442 פרשיות מטות-מסעי  מצוות יישוב ארץ ישראל הרב בנימין תבורי  האם מצוות ישוב ארץ ישראל הינה מצווה מן התורה? הרמב"ן אכן מונה מצווה זו במניין המצוות ומפליג בחשיבותה, אולם הרמב"ם השמיט מצוה זו ממניינו שלו. מדוע? בשיעור זה נציג גישות שונות לשאלה זו, החל בדעות הסבורות שלדעת הרמב"ם זו מצווה שאינה נוהגת לדורות, או שזו מצוה מדרבנן בלבד, דרך דעות הסבורות שמדובר במצוה יסודית העומדת בבסיס התורה כולה, וכלה בדעה המסבירה כי מדובר במצוה טבעית, שכל עם חפץ בה, ולכן אין למנותה. בסיום השיעור הלכה יומית בענייני ברכות הנהנין - האם קיים דין ספק ברכות להקל בברכה ראשונה?    סוג השיעור ואיכותו 
443 פרשת בהר  הונאה בשכירות פועלים הרב בנימין תבורי  הראשונים נחלקו האם ישנו איסור הונאה בשכירות פועלים. הרמב"ם סבור שאיסור כזה אינו קיים, והוא מנמק זאת בכך ששכירת פועל דומה לקניית עבד, וכיוון שעבדים הוקשו לקרקעות, הרי שכשם שאין אונאה לקרקעות הוא דין בשכירות פועל. בשיעור זה נדון בפסקו של הרמב"ם, ובעיקר בשתי שאלות: מהו ההבדל בין שכירות פועלים לבין עבודה בקבלנות - שם יש אונאה, וכן מהו היסוד להשוות בין שכירות פועלים לבין קניית עבד של ממש.     סוג השיעור ואיכותו 
444 חג השבועות  קדושת ישראל הרב בנימין תבורי  עיקרון יסודי קובע כי כל קדושה נובעת מחיבור למקור הקדושה, כלומר לקב"ה. לאור זאת, ניתן להניח כי קדושת עם ישראל נובעת מהיותם עבדי ה' בגופם. יסוד זה בא לידי ביטוי בכמה סוגיות הלכתיות: קבלת גרים, איסור חבלה, דין אין אדם משים עצמו רשע, ועוד.    סוג השיעור ואיכותו 
445 פרשת שלח  זכירת יציאת מצרים הרב בנימין תבורי  בקריאת הפרשה השלישית של קריאת שמע אנו מקיימים בכל יום את מצוות הזכרת יציאת מצרים. להלכה אנו נוהגים להזכיר יציאת מצרים גם בלילות. לאור זאת, האם יש למנות את מצוות זכירת יציאת מצרים כשתי מצוות נפרדות - זכירה ביום וזכירה בלילה, או שמא מדובר במצוה אחת בעלת שני חלקים? שאלה זו יכולה להשפיע על חיובן של נשים במצוה זו, כלומר האם מדובר במצות עשה שהזמן גרמא.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - מגילת שיר השירים שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
446 שיעור 1  קדושתו של שיר השירים הרב יעקב מדן  רבי עקיבא מכריע במשנה כי שיר השירים הוא קודש קודשים. ברם, קביעה זו אינה פשוטה לאור דמותו של שלמה המלך. בחז"ל מצאנו גישות שונות לגבי השאלה האם אהבתו של שלמה לנשים הייתה לשם שמיים או שמדובר באהבה יצרית. ייתכן כי גישות אלו משפיעות על השאלה האם שיר השירים הוא חלק מכתבי הקודש או שמא מדובר באוסף שירי אהבה אנושיים.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - מגילת רות (הרב יעקב מדן) שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
447 שיעור 3  יסודות הגיור הרב יעקב מדן  מגילת רות הינה המקור המרכזי לדיני גיור בתנ"ך. בשיעור זה נדון במניעי הגיור של רות - האם מדובר ברצון להידבק בקב"ה ולחסות בצל כנפי השכינה או שהמניע המרכזי הינו סירובה של רות להשליך את נעמי לגורלה? ייתכן שכיווני המחשבה הללו משתקפים גם בדעות שונות בדברי חז"ל באשר לקבלת גרים. בנוסף, נדון גם בשאלת גבולות חובת אהבת הרע - האם צריך אדם להקריב גם את גורלו שלו ובלבד שלא יראה בקריסת חברו, או שמא "חייך קודמין לחיי חברך"? ייתכן שההתנהגות שונה של רות וערפה נובעת מהשקפות עולם אלו.    סוג השיעור ואיכותו 
448 שיעור 8  מואב ומלכות בית דוד הרב יעקב מדן  מלכות בית דוד צומחת דווקא מתוך בית מואב. בשיעור זה ננסה לבחון מהו המסר הרוחני העולה מכך. נעיין בנקודות החיכוך שבין מואב לישראל בתקופת התורה, ובעיקר בנסיון בלק מלך מואב לקלל את ישראל. עיון בפרשה זו מגלה כי דווקא מלכות ישראל היא הנקודה שאותה רוצה מואב לתקוף. לאור זאת, ייתכן כי הצמחת המלכות דווקא מתוך מואב מהווה תיקון לחטאי העבר של מואב.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - מגילת קהלת שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
449 שיעור 8  המענה לירא האלוקים הרב יעקב מדן  בסוף השיעור הקודם עסקנו בדברי ירא האלוקים, אשר רואה חשיבות בעצם עבודתו של האדם בעולם הזה, גם ללא השגת תוצאות, וזאת משום שעבודתו של האדם מצרפת אותו כשותף לקב"ה בהנהגת העולם. פרק ו' עוסק במענה המושב לטענה זו. עיקר המענה דן ברצון האנושי הבסיסי של האדם לאכול את יגיע כפיו, ובעוולות המתרחשות בעולם כאשר אדם עמל ויזע, ובסופו של דבר הוא נשאר בלא כלום.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - פרקי אליהו שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
450 שיעור 1  אליהו על רקע תקופתו הרב אמנון בזק  מדוע דווקא בתקופתו של אחאב, הופיע נביא כה מרכזי כאליהו? דווקא על רקע חוסר היציבות השלטונית של ממלכת ישראל, בולט חוזקה של מלכות עמרי ואחאב. התנ"ך מתאר את עוצמתה של ממלכת ישראל בימי מלכים אלו ומקביל בינם ובין אברהם ודוד, אך יחד עם זאת מדגיש שעבדו עבודה זרה ושמיסדו את העבודה הזרה בישראל בימיהם. רק דמות חזקה ועוצמתית כאליהו יכולה הייתה להתמודד עם מלכים אלו.    סוג השיעור ואיכותו 
451 שיעור 2  נביא עצמאי או פועל בצו ה'? הרב אמנון בזק  כאשר גזר אליהו על עצירת הגשמים, האם הוא פעל מיוזמתו או בציווי של ה'? לדעת מפרשים רבים, המקרא מתייחס בשלילה ליוזמתו העצמאית של אליהו, אולם מהפסוקים נראה שאין הדבר כך. התנ"ך מבקר את נסיונו של אליהו (כמו גם את זה של שמשון) לתלות את עצירת הגשמים ביכולתו שלו, ואת התעלמותו מתלותו המוחלטת בקב"ה. ביקורת זו באה לידי ביטוי בשלושת סיפורי אליהו הראשונים: כלכלתו ע"י העורבים, מילוי כד הקמח וצפחת השמן של האישה האלמנה מצרפת וסיפור מותו של בנה.    סוג השיעור ואיכותו 
452 שיעור 9  אחזיהו הרב אמנון בזק  אחזיהו, בנו של אחאב, הוא דמות פחות דומיננטית ומורכבת מאביו. אחזיהו דורש בבעל זבוב ועקב כך אליהו מנבא לו את מותו, דבר שגורם לאחזיהו לנסות ולפגוע באליהו. נבחן את תגובתו של אליהו לשליחים ששולח לו אחזיהו, ונשווה זאת לתגובת שמואל הנביא כלפי המשלחת ששולח שאול לתפוס את דוד.    סוג השיעור ואיכותו 
453 שיעור 10  עליית אליהו בסערה השמימה הרב אמנון בזק  המסלול שאותו עובר אליהו בטרם עלייתו השמימה כולל מספר אתרים בעלי משמעות סימלית, והוא אף מקביל בחלקו למסלול שעברו בני ישראל בעת הכניסה לארץ. בשיעור זה ננתח את הדרך שעובר אליהו עד עלייתו השמימה ואת הדינמיקה המתנהלת בינו ובין אלישע במאורע זה. בסוף השיעור נסכם בקצרה את שלמדנו על דמותו של אליהו, ונשווה זאת לדמותו כפי שהיא נתפסת במדרשי חז"ל ובימינו.     סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - קריאת שמע שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
454 שיעור 3  אהבת ה' - הקריאה המתמדת הרב ברוך גיגי  הפרשה הראשונה של קריאת שמע פותחת במצוות אהבת ה'. כיצד ניתן לצוות על רגש האהבה? נדמה כי התשובה לשאלה זו טמונה בקריאה המתמדת של הקב"ה כלפינו, ובאהבתו אותנו. קריאה זו גורמת לכך שמאמץ מסוים מצידנו יוביל בהכרח לאהבת ה'. לפי עיקרון זה ניתן גם להבין את שייכותה של מצוות תפילין לפרשה זו. בתפילין אנו מביעים באופן ממשי את זיקתנו לקב"ה, ובאופן מקביל, קובעת הגמרא, לובש גם הקב"ה תפילין אשר מכילים פסוקים העוסקים באהבת ה' לעם ישראל.    סוג השיעור ואיכותו 
455 שיעור 4  מצוות המזוזה ומצוות ציצית הרב ברוך גיגי  מהו תפקידה של מצוות מזוזה בפרשה הראשונה של שמע? נדמה כי המזוזה מהווה מעין הכרזה על כך שבית האדם הוא ביתו של הקב"ה. באמצעות הבנה זו ניתן להסביר את הסגוליות של שמירת המזוזה על הבית. הכרזה זו משתלבת היטב עם היסודות של פרשה ראשונה בקריאת שמע - אהבת ה' והזיקה ההדדית שבין עם ישראל לקב"ה. באופן דומה מתבארת גם מצוות ציצית ושייכותה לקריאת שמע - הציצית נמצאת תמיד על גופו של האדם כחלק מבגדיו, והיא מכריזה על זיקתו של האדם לקב"ה.    סוג השיעור ואיכותו 
456 שיעור 7  קריאת שמע מפלג המנחה הרב ברוך גיגי  רבנו תם סבור שניתן באופן עקרוני לצאת ידי חובת קריאת שמע כבר מפלג המנחה, וזאת אליבא דרבי יהודה שמגביל את זמן מנחה לפלג המנחה. כיצד ניתן להבין שיטה זו? בשיעור ננסה להוביל שתי דרכים בהבנת שיטת רבנו תם, הדרך האחת מיוסדת על כך שזמן זה הוא זמן שכיבה, וזאת לאור שיטת רבנו תם הכללית באשר לזמני היום. הדרך השנייה טוענת שהחל מפלג המנחה מדובר כבר בלילה של עולם המקדש, ולאור זאת ניתן לקרוא את שמע החל מן הזמן הזה.    סוג השיעור ואיכותו 
457 שיעור 9  זמן ערבית וקריאת שמע בארצות הצפון הרב ברוך גיגי  מנהג רווח מימות הקדמונים היה להתפלל ערבית זמן רב קודם צאת הכוכבים, ואפילו לפני פלג המנחה. תרומת הדשן טוען שעל אף שאין בסיס הלכתי למנהג זה, הרי שכיוון שרבים וטובים נהגו כך ניתן לאמץ מנהג זה. ייתכן שיש מקום ללמד זכות על מנהג זה, לאור היסוד של זמן קריאת שמע של ערבית לפי 'זמן שכיבה', וכן לפי העיקרון של 'תפילות אבות תקנום', כך שזמן תפילת ערבית אינו כפוף להקטרת אברים ופדרים במקדש, אלא לסיום יומו של האדם. ענין נוסף שנדון בשיעור הוא המנהג לקיים מניינים מאוחרים בשבתות, כך שלא ניתן לקרוא קריאת שמע בזמנה במסגרת המניין.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - תפילה שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
458 שיעור 1  תפילה דאורייתא או דרבנן - מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן הרב ברוך גיגי  הרמב"ם סבור שמצווה מן התורה להתפלל בכל יום. הרמב"ן חולק, ולדעתו מצוות התפילה אינה אלא מדרבנן. בשיעור זה ננסה לעמוד על יסודות התפילה לדעת ראשונים אלו. במסגרת שיטת הרמב"ם נראה כי יסוד התפילה הוא עצם הקשר שבין האדם לבין הקב"ה. הרמב"ן לעומת זאת ממקד את התפילה בבקשת הצרכים על ידי האדם. שתי גישות אלו באות לידי ביטוי גם בדברי תלמידי רבנו יונה בראשית מסכת ברכות באשר לחשיבות שבסמיכת גאולה לתפילה.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - הלכות מלכים שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
459 שיעור 6  פרטיותו של מלך ישראל ומטרת מצוות המלוכה הרב עזרא ביק  מלך ישראל מצווה על נשיאת ספר תורה לכל מקום. בנוסף, הרמב"ם פוסק כי אסור לו להשתכר ולהיות מצוי אצל אשתו, והוא מנמק זאת בכך שכל זמנו צריך להיות מוקדש לצרכי ישראל וללימוד תורה. קביעה זו מובילה לכך שלמלך אין כלל חיים פרטיים. בהמשך השיעור נדון האם הלכה זו נוגעת דווקא למלך המשוח או שמא לכל מנהיג בישראל. בסיום השיעור נקדיש דיון לשאלה על מה מופקדת המלוכה בישראל, ומדוע מצווים אנו להקים עלינו מלך.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - הלכה ורפואה שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
460 שיעור 3  הפלות ח"א הרב איתיאל אורון  מהו היסוד לאיסור ניוול המת מן התורה - האם הוא נגזר מאיסור הלנת המת או שמא מחובת "ואהבת לרעך כמוך"? האם ניוול אסור תמיד או שמא ישנם צרכים מסויימים בהם נגיעה בגופה אינה מוגדרת כניוול? האם איסור ניוול נדחה מפני פיקוח נפש? שאלות אלו יעמדו במרכז הדיון בבעיית ניוול המת הכרוכה בהשתלת איבר מן המת.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - מהרל שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
461 פרשת תרומה  עיונים קצרים בפרשת תרומה הרב בני להמן  מדוע דרשו חז"ל כי התרומה המוזכרת בראשית הפרשה מכוונת גם לתרומות החובה - מחצית השקל לאדנים ומחצית השקל לקרבנות? המהר"ל מבין כי מדובר בתיקון מקיף לחטאם של ישראל בעגל. רש"י מביא כי עצי השיטים למשכן ננטעו במצרים על ידי יעקב אבינו - המהר"ל מקשר זאת לעיקרון יסודי בדבר דמותו המאחדת של יעקב, הוא אשר מהווה את בסיס המשכן ואת הבריח התיכון שלו. בנוסף, דן המהר"ל בקדושת המשכן, והוא קובע כי האדם רק יוצר את המסגרת, אך הקדושה נובעת מן הקב"ה. לסיום, נדון במנורה, שם מסביר המהר"ל את היחס הנכון בין הציווי "ועשית מנורה", לבין קביעת חז"ל שהקב"ה בעצמו יצר את המנורה.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - שו''תים מן המאות ה18-19 שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
462 שיעור 1  רבי עקיבא איגר הרב בנימין תבורי  השיעור נפתח בסקירה ותיאור של תחנות חייו המרכזיות של רעק"א, זאת לצד ציון קווים בולטים באישיותו (ענווה, כבוד התורה, עיסוק בצרכי ציבור).בתשובתו הראשונה מחדש רעק"א כי אשה לא חוזרת אם שכחה יעלה ויבוא בסעודת יו"ט, מכיוון שאינה חייבת בדין עונג וכבוד יו"ט שהרי למצוות אלו דין 'מצות עשה שהזמן גרמן' שנשים פטורות מהן. אחרונים רבים חלקו עליו והוצגו בשיעור. עוד טוען רעק"א בהקשר זה - כי הנשים קיבלו על עצמן את חובת קידוש ביו"ט, ישיבה בסוכה, ונטילת לולב, יש לתהות לגבי המקור ההלכתי לחיובן של נשים במקרה של 'קיבלו עלייהו' כמו כן יש לברר את הביסוס המציאותי של השערה זו.    סוג השיעור ואיכותו 
463 שיעור 6  הנודע ביהודה (ב) הרב בנימין תבורי  הנודע ביהודה שולל אמירת 'לשם יחוד', לטענתו ישנו דין 'סתמא לשמה' במצוות. תשובה נוספת עוסקת בניתוחי מתים לצורך רפואה, לדעתו, אין להתיר אא"כ פיקוח נפש לפנינו. בתשובה באבה"ע דן בדינו של חרש שלא שומע את ברכת האירוסין, אם ברכת השבח היא או ברכת המצוות. בתשובה ביו"ד דן באשה שזינתה לצורך הצלת הרבים, האם האשה עשתה כהוגן, והאם היא מותרת לבעלה?    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - אדם וביתו שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
464 שיעור 12  שיעור 12 הרב עמיחי גורדין  השיעור עוסק בדרך להביע ביקורת. כיוון שזוגיות היא שותפות, חשוב שאדם יגיד את דעתו האמיתית, בכנות. את הדברים צריך להגיד בעדינות, ורק אחרי הדברים הטובים האמיתיים, שלא נכללים בביקורת. זאת כיוון שאנשים שומעים יותר ממה שאומרים להם, ולכן צריך לרכך את ההערות שלנו.    סוג השיעור ואיכותו 
465 שיעור 17  שיעור 17 הרב עמיחי גורדין  השיעור עוסק בחוויה מול מעשים בקיום מצוות. החשיבות של הרגש הדתי, וחשיבות מעשה המצווה, גם ללא רגש וכוונה. חשיבות המעשה גדולה מחשיבות הרגש, כיוון ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות", בעוד ההתרגשות והחוויה לא יגרמו בהכרח למעשים, ולכן במצב של בחירה בין השניים, יש עדיפות לקיום מעשי והלכתי על פני חוויות דתיות.    סוג השיעור ואיכותו 
466 שיעור 23  שיעור 23 הרב עמיחי גורדין  השיעור עוסק ביחס של היהדות ליחסי אישות. על פי היהדות הם דבר חיובי בפני עצמם ולא רק לצורך ילדים, אך יחד עם זאת כוללים אחריות על מעשיך ולא רק תאוות בשרים. זאת בניגוד לחברה המודרנית, המציגה מודל של קשר הכולל משיכה פיזית בלבד. בנוסף הוא דן על כך שלגברים קל יו    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - סיפורי רב נחמן שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
467 שיעור 5  מעשה מאבידת בת מלך - הר של זהב ומבצר של מרגליות הרב איתמר אלדר  בשיעור זה נתמקד בביאור המקום שאליו הולכת בת המלך בחלקו השני של הסיפור - הר של זהב ומבצר של מרגליות. מהו אותו המקום ומה הוא מסמל? חלק מפרשני רבי נחמן ביארו כי מדובר על מקום קדושה כמו המשכן והמקדש, אולם אנו ננסה להציב תפיסה אחרת, הטוענת כי בחלק זה של הסיפור מתמודד האדם מול העולם הגשמי על שלל פיתוייו ומניעותיו. כאן מדובר על הניסיון לדבוק בשכינה מתוך עולם החול והעשייה.    סוג השיעור ואיכותו 
468 שיעור 7  מעשה מאבידת בת מלך - סיום הרב איתמר אלדר  בשיעור זה אנו חותמים את עיונינו בסיפור מעשה מאבידת בת מלך. הסיפור מסתיים בכך שהאדם הגדול מסייע למשנה למלך בחיפושו אחר בת המלך, ובהתמודדות של המשנה למלך במקום היישוב שבו נמצא אותו הר של זהב ומבצר המרגליות. הנמשל בהקשר זה מכוון לעזרתו של הצדיק, כאשר הוא משתכנע בקיום השכינה בעולם החומר, ובדרכי ההתמודדות עם המניעות הגשמיות הקיימות בעולם. נדון גם במסר העקרוני העולה מסיפורו זה של רבי נחמן.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - מחשבת הרב קוק שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
469 שיעור 2  בין הקודש והחול הרב הלל רחמני  בשיעור זה נמשיך לעסוק בפיסקה העוסקת ביחסים שבין הקודש, הלאומיות והליברליות. ננסה לעמוד על הסכנה האורבת ללאומיות ולמוסר בניתוקם מן הקודש, ועל הרובצת לפתחו של הקודש בהצטמצמותו בחיים הדתיים בלבד. בסיום השיעור יעסוק הרב יוסף צבי רימון בדין קטן שהגדיל בימי ספירת העומר, במסגרת פינת ההלכה היומית.    סוג השיעור ואיכותו 
470 שיעור 7  רבי עקיבא - חיבור בין שמיים לארץ הרב הלל רחמני  הרב קוק מתייחס בכמה מקומות לדמותו הענקית של רבי עקיבא. הוא מצביע על כך שרבי עקיבא איחד באישיותו עולמות רבים: ההיבט הפרטי, ההיבט הלאומי וההיבט האלוקי. עניין זה בא לידי ביטוי הן באהבתו לרחל, בתמיכתו בבר כוכבא, במסירות נפשו על קידוש השם, בהיותו אבי תורה שבעל פה ובהכרזתו על כך ששיר השירים הינו קודש קודשים.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - תניא שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
471 שיעור 11  העלאת עולם החול הרב הלל רחמני  בשיעורים הקודמים ראינו כי בעל התניא דווקא מסתייג מניסיונות להעלאת עולם החול על ידי הבינוני, ומשאיר זאת לצדיק הגמור. אולם, גם בעל התניא מאפשר העלאה של עולם החול על ידי שימוש בנפש הבהמית בעת קיום מצוות ולימוד תורה. בשיעור זה ננסה להעמיק במשמעותה של העלאה כזו של הנפש הבהמית.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - הלכה יומית - פסח שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
472 שיעור 5  ורחץ הרב יוסף צבי רימון  ברוב ימות השנה נוהג העולם לזלזל בנטילת ידיים על דבר שטיבולו במשקה - מדוע דווקא בליל הסדר אנו מקפידים על כך? ייתכן שאין סיבה טובה לכך, ואכן ראוי לנהוג כך כל ימות השנה. מנגד, ייתכן שהדבר נובע מכך שליל הסדר הינו שיחזור של עשיית קרבן פסח בבית המקדש. לאור זאת ניתן להבין מדוע אנו נוטלים על אף שנוהגים לאכול כרפס פחות מכזית.    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - הלכה יומית - הכשרת כלים שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
473 שיעור 10  עקרונות הכשרת כלים הרב יוסף צבי רימון  בשיעור זה נעסוק ביסודות של הכשרת כלים. מהו ההבדל היסודי בין הגעלה לבין ליבון; האם הכשרתו של כלי נקבעת לפי רוב השימוש שבו, או שמא גם שימוש חד פעמי משפיע על צורת ההכשרה; מהי צורת ההכשרה של כלי ששימושו הוא בקר, ומהי צורת ההכשרה של כלי ששימושו הוא במים חמים או על ידי האש; כיצד מגעילים כלי באופן מעשי?    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - הלכה יומית - חנוכה שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
474 שיעור 5  מקום הדלקת הנר בקומות גבוהות הרב יוסף צבי רימון  להלכה נפסק כי נר חנוכה שהניחו למעלה מכ' אמה - פסול. לאור זאת, כיצד יש לנהוג בקומות גבוהות - האם יש להעדיף הדלקה בפתח הבית על פני הדלקה בחלון, או שמא ישנן סיבות הלכתיות להעדיף גם כאן את ההדלקה בחלון?    סוג השיעור ואיכותו 
475 שיעור 13  הדלקה של פרסומי ניסא הרב יוסף צבי רימון  האם ניתן להדליק נרות חנוכה במקומות ציבוריים, כגון במסיבות ובארועים על מנת להרבות בפרסומי ניסא? האם ניתן לדמות זאת להדלקה בבית הכנסת? מה הדין כאשר מתפללים באותו אירוע?    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - הלכה יומית - פורים שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
476 שיעור 8  קריאת המגילה בעמידה או בישיבה? הרב יוסף צבי רימון  במשנה נאמר שניתן לקרוא את המגילה בישיבה. האם ישנו עניין לעמוד בקריאת המגילה, שכן המגילה נחשבת כהלל? האם הש"ץ צריך לעמוד? האם יש לעמוד בזמן ברכות המגילה? מה טעם מנהג פריסת המגילה כאיגרת, ומתי יש לעשות זאת?    סוג השיעור ואיכותו 
477 שיעור 14  פורים במוצאי שבת הרב יוסף צבי רימון  כאשר פורים חל במוצ"ש, מה דין ברכת המזון בסעודה שלישית, האם יש לומר בה על הניסים? האם מותר להכין את קריאת המגילה בשבת, והאם מותר לטלטל את המגילה בשבת לבית הכנסת? מתי יש לעשות הבדלה, קודם קריאת המגילה או לאחר קריאתה, והאם יש מקום לחלק בין הבדלה לברכת בורא מאורי האש בהקשר זה?    סוג השיעור ואיכותו 
478 שיעור 15  פורים שחל להיות בשבת הרב יוסף צבי רימון  האם יש לומר "ויהי נועם" כאשר פורים חל במוצ"ש? מהו סדר התפילה למנהגי הספרדים והאשכנזים במקרה כזה?    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - הלכה יומית - ברכת שהחיינו שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
479 שיעור 6  ברכה על פרי מורכב הרב יוסף צבי רימון  האם ניתן לברך שהחיינו על פרי מורכב? האחרונים נחלקו בדבר, אולם נראה כי להלכה וודאי שניתן לברך, וזאת מכמה סיבות: ראשית, יש אחרונים הסבורים שניתן לברך על כל פרי מורכב; שנית, החזון איש הסתפק שמא כל פירות ההדר הינם מין אחד; ולבסוף, כל המחלוקת הינה בדור הראשון של ההרכבה, שנעשה באיסור, אולם כיום הפירות אינם הדור הראשון ועליהם וודאי יש לברך.    סוג השיעור ואיכותו 
480 שיעור 12  שהחיינו על כלים ובגדים הרב יוסף צבי רימון  בגמרא נאמר כי מי שקונה כלי חדש או בגד חדש, עליו לברך שהחיינו. האם הלכה זו אכן נוהגת למעשה? על איזה סוג בגדים חדשים יש לברך? מתי יש לברך - בזמן הקנייה או שמא רק בזמן הלבישה בפועל?    סוג השיעור ואיכותו 

קש''ת - הלכה יומית - שמיטה שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
481 שיעור 25  זריעה במכונה הרב יוסף צבי רימון  האם עוברים על איסור זריעה בשמיטה כאשר הזריעה נעשית על ידי מכונה המונהגת על ידי בן אדם? מהן הסברות לומר שאיסור זריעה אינו שייך כאן, וכיצד מתקשר הדבר ליסודות איסורי השמיטה?    סוג השיעור ואיכותו 

קש"ת - נושאים תיאלוגיים שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
482 שיעור 1  מבוא: משמעות ההוכחות לקיום אלוקים. ההוכחה הקוסמולוגית (ההוכחה מן הסיבתיות) הרב עזרא ביק  השיעור מחולק לשני חלקים: א. מבוא כללי - מדוע יש צורך בהוכחות לקיום אלוקים? מה הייתה חשיבותם בעיני חכמי ימי הביניים בכלל ובעיני הרמב"ם בפרט (משמעות הידיעה אצל הרמב"ם), חלוקת משפחות ההוכחות לשתי קבוצות: ההוכחה התכליתית - טליאולוגית וההוכחה הסיבתית - קוסמולגית (הוזכרו גם ההוכחה האונטולוגית המוראלית והרציונלית). בחציו השני, השיעור עוסק בהוכחה הקוסמולוגית, בדגש על משמעותה הדתית - הרחקת אלוקים מכל יחס אל העולם הזה. דווקא כלליותה ומופשטותה של הוכחה זו (התייחסותה לאלוקים כסיבה הראשונה למשל) מהווה גם את עוצמתה. בסיום השיעור, הוזכרו הקושיות והפירכות של הוכחה זו (תוך אזכור 'תיקונו' של ר' חסדאי קרשקש ופירכתו המדעית של קאנט).     סוג השיעור ואיכותו 
483 שיעור 3  המשמעות הדתית וההשלכות של משפחות ההוכחות לקיום אלוקים (הטליאולוגית והקוסמולוגית) הרב עזרא ביק  השיעור עוסק במשמעות הדתית של שתי משפחות ההוכחות. ההוכחה הקוסמולוגית, אשר מרחיקה את אלוקים מן העולם ועל כן כמעט ומונעת דיאלוג איתו. במקביל, יש לבחון עד כמה הלך הרמב"ם (כמיצג כמובן) עם הרחקתו את אלוקים מכל יחס ומדוע חשוב לו לעשות זאת. בנוסף, יש להבין את יתרונה של ההוכחה הטליאולוגית, אשר רואה את פלא ה' בחוכמתו בבריאה, זאת בניגוד לעבודת ה' אשר מדגישה את 'היחיד הפונה אל היחיד' ואת הנומינוזי המפחיד והאימתני מחד, ובניגוד לפניה אל 'המהות הרוחנית' העומדת בשורש הבריאה (כפי שקיים בבודהיזם וכפי שרווח בניו אייג' הרוחני בעולם כיום), מאידך. בשיעור הודגש המכנה המשותף בין התפיסה המדעית המודרנית לבין התפיסה הבודהיסטית ביחס להוכחה הטלאולוגית והפירכות שהם מציבים עליה.     סוג השיעור ואיכותו 
484 שיעור 4   פתיחה לשאלת ההשגחה: מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן על משמעות החוקיות המדעית שקיימת בעולם. הרב עזרא ביק  שיעור זה עוסק בהבדל הקיים בתפיסת חוקיות העולם בין הרמב"ם לבין הרמב"ן. הההשלכה הישירה של הבדל זה היא בנושא ההשגחה ובה נעסוק בשיעורים הבאים. חוקיות העולם על פי הרמב"ם מהווה גילוי של חוכמתו של הקב"ה. על כן מבחינת הרמב"ם הניסים,הם כעין 'באג' בתוכנה אותה תכנת הקב"ה. גילויו הגדול והחשוב של אלוקים הוא בחוק ואילו הנס הוא גילוי פחות ממנו. הרמב"ן חולק עליו מן הזווית הדתית (ולא מהבחינה מטאפיזית) - לדעת הרמב"ן התודעה הדתית העליונה היא בחווית הנוכחות של אלוקים בעולם באופן יומיומי ופרוזאי. מבחינתו, כל תופעת טבע (כהדלקת גפרור) נובעת מהתייחסות ישירה של הקב"ה לאדם הספציפי שחווה אותה. עוצמתה של החוויה מגולם בשירת דוד "אם אסק שמיים - שם אתה' אשר מדגישה את אי היכולת של האדם לברוח מן אלוקים לפינה עצמאית וחופשית (עמדה שקיימת דווקא אצל הרמב"ם).     סוג השיעור ואיכותו 
485 שיעור 6  עוצמתו המוסרית של האדם - עיון במעשה העקדה הרב עזרא ביק  בשיעור זה מודגם הטיעון מהשיעור הקודם אודות היחס בין טובו של האל לבין כוחו על ידי דיון בסיפור העקדה. אברהם אשר כל שאיפתו היא לטוב עומד אל מול הצו האלוקי שאומר לו לשחוט את בנו. בספרות הכללית דילמה זו תוארה בהרחבה על ידי קירקגור כוויתור על המוסר והפיכה לאביר האמונה, אך נראה יותר להסביר שאברהם ידע מהו מוסר (כפי שנראה בהתייחסותו לסדום) והאמין בכוחו להבין אותו, אלא שכאשר הצו האלוקי עומד כלפיו הוא מחויב לציית לו תוך אי הזדהות מוסרית. רק לאחר העקדה, אברהם שואל את הקב"ה מה ההיגיון בדבר, לפני העקידה הוא אינו רשאי לעשות זאת. על כן, כפי שמבהיר 'השפת אמת', לאחר העקידה ניתן לכנותו 'ירא אלוקים'. קודם לעקידה אברהם עשה הכל מתוך הזדהות עם הטוב שבדבר (על כן הקב"ה בחר בו, כפי שאומר המדרש), רק לאחר העקידה קיים אצלו יחס אותו אנו מכירים מכל קימה לתפילה, יחס של ציות מתוך אי הזדהות.     סוג השיעור ואיכותו 
486 שיעור 8  מהי השגחה פרטית? - הקדמה הרב עזרא ביק  מהי השגחה פרטית? נחלקו בשאלה זו הרמב"ם והרמב"ן (או האסכולה הקרובה לאריסטוטליות וזו הרחוקה ממנו). מבחינת הרמב"ם, נושא ההשגחה ירד כרוך מן השמיים עם המשפט. ההשגחה היא תגובה של אלוקים למעשיו של האדם ומכיוון שמעשיו של האדם מוקרנים מהבנתו בשכלו, 'ההשגחה תלויה בהשכלה'. (אמנם הרמב"ם השאיר במעומעם את השאלה האם לצדיקים נעשים מעשי ניסים, ברור שלרוב בני האדם אין ניסים). הקצנה של עמדה זו נמצאת בעמדתו של הרלב"ג, שההשגחה כולה מצויה רק בחוקיות הכללית ולא בפרטים. עוצמתה של התייחסות זו, כפי שאמרנו בשיעורים קודמים, הוא שהיא משאירה מקום נרחב ביותר לבחירה החופשית ולאחריותו של האדם על מעשיו. הרמב"ן, לעומת זאת, שונה מן הרמב"ם בחוויה הדתית אותה הוא מתאר - הקב"ה משגיח על כל דבר בכל רגע. ההשגחה קשורה אצל הרמב"ן קשר הדוק לאכפתיות ולא רק לידיעה.     סוג השיעור ואיכותו 
487 שיעור 9  בעיית הרע ב' - תיאור הבעיה והאופי של יישוביה הרב עזרא ביק  בשיעור זה מוצגות מספר תשובות לבעיית הרע. חשוב להדגיש שבעית הרע אינה רק נושא שיש לפותרו 'בתשובה', עצם העיסוק בו מפרה את המחשבה הדתית. בנוסף, חשוב לשים לב שהיהדות מעולם לא קיבלה את הפיתרון הבודהיסטי התופס את הרע כאשליה וטוען שאין רע, שהרי ההשלכה של טיעון זה היא שגם לא מוטלת על האדם חובה לתקנו, דבר שאינו מתקבל על הדעת היהודית. בנוסף, היהדות לא קיבלה את ההנחה עליה התבסס מיל כשקבע שאלוהים עשה את העולם רק 99% טוב, שהרי ברור שאלוקים הוא כל יכול. כל דיון בבעיית הרע מתבסס על עיון במספר הנחות יסוד: א. אלוקים הוא כל יודע. ב. אלוקים הוא כל יכול ג. אלוקים הוא טוב, והוא מתעניין ועושה טוב. בהמשך השיעור נידונו האופציות לענות על בעיית הרע על ידי 'תיקון' של ההנחות השונות - אלוקים אינו כל יודע (רלב"ג), הוא אינו כל יכול (מיל דלעיל או הרמב"ם שהגדיר שבהגדרה לא ניתן ליצור צורה קבועה בחומר, ותלה בחומר את סיבת הרע), אלוקים אינו מחויב לטוב , אך הוא ציווה אותנו להתנהג על פי הטוב (שיטת המוסלמים) ואלוקים הוא טוב לכל, אך לא תמיד הוא עושה רק טוב. עונש לרשעים מהווה צדק ובכך הוא טוב (למרות סבלם).     סוג השיעור ואיכותו 

קש"ת - מנהגי רבותינו שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
488 שיעור 1   עניינ שמונה עשרה חלק א' הרב בנימין תבורי  בתחילת השיעור, הודגשה אופייה של הסידרה - עיסוק במנהגי רבותינו (אשר ברור שיש להם שורש) ולא במנהגים שרווחו בישראל (כפי שעשה פרופסור אפשטיין), אשר אין הכרח שיש להם יסוד, עיסוק המנסה לבסס את המנהגים אך לא בהכרח להורותם למעשה. לאחר מכן תוארו מספר מנהגים הקשורים לתפילת שמונה עשרה: מנהג הגר"א להתפלל מתוך הסידור העומד בניגוד למנהגו של ר' חיים מבריסק. המנהג לומר בקול רם את 'גאל ישראל' (מנהגו של הרב הענקין 'הסבא', דיון אודותיו מצוטט בשו"ת בני בנים), מנהגו של הגרי"ד להשמיע לאוזנו (ולסמוכים לו בדרך אגב) את אשר הוא מוציא מפיו בתפילת לחש. הוזכרה גם הנהגתו של הגרי"ד להקפיד על חזרת הש"ץ כתפילת הציבור (ולעמוד ברגליים צמודות גם בתפילה זו), ואף הועלתה התלבטות בשאלה עד מתי המתפלל שמונה עשרה לאחר שהתחיל החזן את תפילתו נחשב ל'מתפלל עם הציבור'.     סוג השיעור ואיכותו 
489 שיעור 2  ענייני שמונה עשרה חלק ב הרב בנימין תבורי  שיעור זה המשיך את השיעור הקודם והתייחס למספר מנהגים הקשורים לתפילת שמונה עשרה: א. האם הפסוקים ה' שפתי תפתח ו'יהיו לרצון אמרי פי' אמורים להיאמר בקול רם על ידי החזן בתחילת חזרת הש"ץ (הגרי"ד סבר שכן ואמר אותם בקול, ויש לחשוב האם ההכרעה שהחזן אומר אותם בשקט מהווה 'פשרה' מסייעת). ב. אם לומר מוריד הגשם בקמץ (בדומה ל'סוף פסוק' בפסוקי התורה) או מוריד הגשם בסגול (דיון מקביל קיים אודות מוריד הטל בהגיה אשכנזית). ג. מהו הנוסח המדויק של ברכת ובנה ירושלים (האם יש בה אזכור של מלכות בית דוד, ומהו סדר המשפטים בברכה). ד. האם יש צורך לעמוד ברגלים מכוונות בכל חזרת הש"ץ (הסבר מנהגו של הגרי"ד על ידי האבחנה בין 'תפילה בציבור' ל'תפילת הציבור' וביסוסה על 'מעשה רב' של הגר"א). הגרי"ד נהג כך אף בימים נוראים, ובייחוד בראש השנה, שם ישנה חשיבות לתקיעות על סדר הברכות.     סוג השיעור ואיכותו 
490 שיעור 4  תחנון הרב בנימין תבורי  שיעור זה סיים את העיסוק ב'ברכת כוהנים' ועבר לעסוק בענייני תחנון - בברכת כוהנים יש לדון כיצד להתייחס אליה כדאו' על פי הרמב"ן הסבור שתפילה דרבנן. הגר"ח הסביר שברכת כוהנים היא מדין 'תפילת הציבור' (אמנם ההקבלה לעבודה בבית המקדש אינה מלאה - שהרי כוהן בעל מום נסתר יכול לברך). בעניין תחנון: הגרי"ד הבין ברמב"ם שתחנון הוא חלק משמונה עשרה, רב נטרונאי גאון, לעומת זאת, התייחס אל התחנון כאל תוספת. מחלוקת זו משליכה על השאלה באיזו קלות ניתן לוותר על אמירת התחנון, אמנם, חשוב לציין שגם אם התחנון הוא 'רשות' אין זה אומר שאיננו חשוב (על חשיבותו ניתן ללמוד מהסיפור אודות אימא שלום, ר' אליעזר הגדול ורבן גמליאל).     סוג השיעור ואיכותו 
491 שיעור 5  תפילין חלק א הרב בנימין תבורי  שיעור זה עוסק בהלכות יסודיות בענייני תפילין: א. האם ללבוש תפילין של רש"י ושל רבינו תם כאחד (תוארו מנהג הגר"א שלא ללבוש, ומנהג הרבי מלובביץ' ואף ר' משה פיינשטיין ללבוש (ר' משה לבש רק בתנאים מסוימים), תוך התייחסות לשאלת 'מחזי כיוהרה' שתוארה בפוסקים בעניין. בהמשך, ב. האם לברך ברכה אחת (כמנהג חב"ד) או שתי ברכות (כמנהג העולם), ובמידה ומברכים שתי ברכות על מנת לצאת ידי חובת שתי השיטות, כיצד עושים זאת לכתחילה? 1. יוצרים 'הפסק' מכוון. 2. נוסח הברכה או הפסוק ברוך שם, מהווה הפסק. על שיטות אלה קשה מדוע יוצרים ברכה 'לכתחילה'. 3. ערוך השולחן והגרי"ד: הברכה השנייה אינה ברכת המצוות אלא ברכת השבח (וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך), והפסוק 'ברוך שם כבוד' מהווה ביטוי לשבח ולא פסוק הבא 'לתקן' ברכה שנאמרה לבטלה.     סוג השיעור ואיכותו 
492 שיעור 8  חנוכה חלק ב הרב בנימין תבורי  בפתח השיעור, הוזכרו טענותיו של הרב סולובייצ'יק כנגד הדלקה בברכה במקומות ציבוריים (בניגוד לבית הכנסת). בהמשכו, נידונה חובת ההדלקה מן המקורות (מנהג הרמב"ם ותוס', הסבר הגרי"ז למנהג האשכנזים) עד למנהגים הרווחים בזמנינו ונימוקיהם, תוך התייחסות לשאלה האם נשים נשואות ובנות רווקות מדליקות נר חנוכה, תוך דיון נרחב בשאלה האם ראוי לומר כאן אישתו כגופו (עמדת הגרי"ד היא שאין אומרים). בסיום השיעור, הוזכרה שאלת זמן ההדלקה - גדר עד שתכלה רגל מן השוק, וחשיבות ההדלה בנר שמן אל מול ההדלקה בנר שעווה (הגרי"ד סבר בשלב מסויים שנר שבת נמשך אחר הפתילה הרבה יותר טוב, אך ישנו נימוק אחר אותו מביא ערוך השולחן - הקשר אל שמן המנורה ונימוקים מעין אלה).    סוג השיעור ואיכותו 
493 שיעור 11  ליל שבת חלק ב' - עניני קידוש הלילה והיום הרב בנימין תבורי  בפתח השיעור הוזכרו המנהגים השונים אודות הפסוקים הנאמרים בפתח הקידוש (האם מתחילים מ'ויכולו' או מ'יום השישי' ומדוע), והאם יש בחלק מהמנהגים בעיה של הזכרת חצי פסוק. כפיתרון הוצע להתחיל בראש הפסוק, הצעת הרב מרגליות שאין בעיה להתחיל באמצע פסוק, והצעת החת"ס שאין בעיה לצטט פסוק לאחר טעם מפסיק (שאלה דומה קיימת גם במקומות אחרים, כגון ב'וזאת התורה אשר שם משה'). בהמשך, נידונה שאלת חיוב שתיית היין על ידי כלל המסובים בקידוש הלילה ובקידוש היום, הוזכר הדיון בין הגרי"ז והגר"ח בשאלה האם ישנה חשיבות מרובה יותר דווקא לשתיית היין ביום (בו אין חיוב קידוש), שאלת חיוב היין בסעודה שלישית (דעת הרמב"ם בנידון), ושאלת קידוש במקום סעודה בלילה וביום (הוזכרה דעתו של הרב עובדיה להקל בקידוש היום בעקבות דעת הראב"ד על אכילה לפני קידוש)    סוג השיעור ואיכותו 
494 שיעור 13  ענייני שבת - שתיית יין הקידוש וענייני הבדלה הרב בנימין תבורי  בשיעור נידונו מספר מנהגים: א. שתיית יין לאחר ברכת המזון בסעודה שלישית בשבת ובשבע ברכות (הוזכרה הקולא שאדם שאינו רגיל בברכה על הכוס שלא ישתה, ולעומתה חובת השתייה בשבע ברכות). ב. המנהג שאישה לא תשתה מההבדלה (הצגתו וניסיון לבססו על ספק חיוב נשים בהבדלה, והשלכותיו של ביסוס זה על שתיית כלה מכוס של ברכת האירוסין). ג. שאלת ברכת בורא מאורי האש על אור חשמל - מנהגם של ר' חיים עוזר ושל הגר"ח היה לברך, ואילו הרב עובדיה פסק שלא לברך.     סוג השיעור ואיכותו 
495 שיעור 19  קריאת התורה ב' הרב בנימין תבורי  השיעור ממשיך בענייני קריאת התורה: 1. דיון בשאלה האם קריאת התורה היא דין 'בשמיעה' או דין בקריאה (חקירתו של האתוון בדין 'שומע כעונה), חילוקו של הגר"א בין קריאה רגילה לבין קריאת זכור, ופסק הגרי"ד ואביו שהחיוב הוא בשמיעה מכוח העובדה שגם קטן יכול לעלות לתורה ולקרוא מדינא דגמרא 2. מקורו של המנהג לעמוד בשעת קריאת התורה (חשש לשכחה של 'ברכו', התייחסות אל הקריאה כאל נתינת תורה - הגרי"ד), ושל המנהג לא לעמוד. 3. מנהג הגר"א לעלות דווקא שישי (ולא שלישי), כחסידים, ומסורת המובאת שהגביה את התורה לפני הקריאה, גם כן כחסידים. 4. מחלוקת אודות מנהג הגר"א בנוגע לאמירת 'זכר' ו'זיכר'.     סוג השיעור ואיכותו 
496 שיעור 19  קריאת התורה ב' הרב בנימין תבורי  השיעור ממשיך בענייני קריאת התורה: 1. דיון בשאלה האם קריאת התורה היא דין 'בשמיעה' או דין בקריאה (חקירתו של האתוון בדין 'שומע כעונה), חילוקו של הגר"א בין קריאה רגילה לבין קריאת זכור, ופסק הגרי"ד ואביו שהחיוב הוא בשמיעה מכוח העובדה שגם קטן יכול לעלות לתורה ולקרוא מדינא דגמרא 2. מקורו של המנהג לעמוד בשעת קריאת התורה (חשש לשכחה של 'ברכו', התייחסות אל הקריאה כאל נתינת תורה - הגרי"ד), ושל המנהג לא לעמוד. 3. מנהג הגר"א לעלות דווקא שישי (ולא שלישי), כחסידים, ומסורת המובאת שהגביה את התורה לפני הקריאה, גם כן כחסידים. 4. מחלוקת אודות מנהג הגר"א בנוגע לאמירת 'זכר' ו'זיכר'.     סוג השיעור ואיכותו 

קש"ת - תפילה שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
497 שיעור 3  ברכת אבות ב' הרב עזרא ביק  השיעור עוסק במספר ביטויים נוספים המוזכרים בברכה: 1. מגן אבות - נראה שמדובר במגן כשם עצם ולא כפועל. אנו מתבקשים להתפלל באותה הבחינה שאברהם, על פי המדרש, היה בה לאחר מלחמת ארבעת המלכים, 'אל תירא אברהם, אנוכי מגן לך'. אברהם, על פי פי המדרש 'התפחד' - הוא לא פחד לפני המלחמה, רק לאחריה זאת מכיוון שהוא היה חרד כתכונת אופי. חרדתו נבעה מכך שהוא היה הראשון, לא היו לו בריתות והבטחות לסמוך עליהם. כל חייו אברהם מפחד, וגם אנו, אמורים לפתוח את התפילה בבחינה זו, ולא בבחינת 'הברית הכרותה' ו'זכות אבות'. 2. הגדול הגיבור והנורא - בכל פירוש שהוא הכוונה היא ל'הכרת הנוכח'. 3. גומל חסדים טובים - בניגוד למלכיצדק שהתייחס לאל עליון בהודאה, אנו פותחים בשבח (שהרי עוד לא ביקשנו). 4. ומביא גואל לבני בניהם - כאשר מצד אחד אנו נאחזים ב'למען שמו' (למען התוכנית הגדולה של הקב"ה) ומצד שני ב'אהבה' (בדומה לשתי הסיבות להצלת נוח).     סוג השיעור ואיכותו 
498 שיעור 4  ברכת גבורות הרב עזרא ביק  מהו המיוחד בתחיית המתים, שהוקדשה ברכה שלמה להתייחסותה אליה? בפשטות, הרי תחיית המתים אינה משמעותית לחיים הדתיים היום יומיים שלנו (בניגוד לגאולה, או רפואה, למשל). נראה שתחיית המתים משקפת את הניצחון הגמור של הטוב על הרע. הבחירה החופשית יוצרת מצב בו בעיקרון אין ניצחון שלם. האמונה בתחיית המתים היא האמונה בניצחון זה. שאר חלקי הברכה - רפואה, שבי ואף גשם, מתארים מצב בו אנו כבר מתקרבים אל המוות, והקב"ה מצילנו ומוציאנו לישועה.     סוג השיעור ואיכותו 
499 שיעור 7  ברכת קדושה הרב עזרא ביק  מטבע ברכת קדושה מהווה ביטוי לדברינו עד כה אודות הקדושה - מצד אחד אלוקים הוא הקדוש, מצד שני אנו טוענים ששמו קדוש ובכך מקדישים אותו, ואף נעשים קדושים בעצמנו (וקדושים בכל יום אלו ישראל שבכל יום מתעלים ומתרוממים ונעשים יותר קדושים). המילה 'יהללוך' מתפרשת על רקע האיסור לומר הלל בכל יום באופן הבא - אותם אנשים שבכל יום מצליחים להיקרא קדושים, יכולים גם 'להלל', המלאכים לעומת זאת, בדרך כלל משבחים, לא מהללים. סיום הברכה מהווה 'מעין חתימה' ייחודי - הקריאה 'כי אל מלך גדול וקדוש אתה' מהווה פעולה אקטיבית של הקדשה ובכך היא מהווה מעין חתימה. עניין נוסף הוא הסיומת 'המלך הקדוש' - בקדושה יש מימד של רוממות, של מלכות (כפי שאנו רואים בתוספת 'המלכות' המודגשת בימים נוראים), חלק מההגדרה של הקדושה היא 'המלכות' ובכך היא מצטרפת להגדרת המלכות כמשפט (המלך המשפט).     סוג השיעור ואיכותו 
500 שיעור 7  ברכת קדושה הרב עזרא ביק   מטבע ברכת קדושה מהווה ביטוי לדברינו עד כה אודות הקדושה - מצד אחד אלוקים הוא הקדוש, מצד שני אנו טוענים ששמו קדוש ובכך מקדישים אותו, ואף נעשים קדושים בעצמנו (וקדושים בכל יום אלו ישראל שבכל יום מתעלים ומתרוממים ונעשים יותר קדושים). המילה 'יהללוך' מתפרשת על רקע האיסור לומר הלל בכל יום באופן הבא - אותם אנשים שבכל יום מצליחים להיקרא קדושים, יכולים גם 'להלל', המלאכים לעומת זאת, בדרך כלל משבחים, לא מהללים. סיום הברכה מהווה 'מעין חתימה' ייחודי - הקריאה 'כי אל מלך גדול וקדוש אתה' מהווה פעולה אקטיבית של הקדשה ובכך היא מהווה מעין חתימה. עניין נוסף הוא הסיומת 'המלך הקדוש' - בקדושה יש מימד של רוממות, של מלכות (כפי שאנו רואים בתוספת 'המלכות' המודגשת בימים נוראים), חלק מההגדרה של הקדושה היא 'המלכות' ובכך היא מצטרפת להגדרת המלכות כמשפט (המלך המשפט).     סוג השיעור ואיכותו 
501 שיעור 10  ברכת סליחה הרב עזרא ביק  ברכת סליחה פשוטה להבנה. עיקרה טמון בהבחנה בינה לבין הקודמת לה - ברכת התשובה. התשובה, כפי שראינו, עוסקת ברצון לחזור אל הקשר הישיר עם הקב"ה. הסליחה, לעומת זאת, עוסקת בבקשת מחילה אשר עיקרה הוא מילוט מעונש. הביטוי 'מרבה לסלוח' מכוון לכך שסליחתו של הקב"ה היא אינסופית, ויש בכך חידוש: שהרי לא הרי סליחה על חטא ראשון כסליחה על חטא שחוזר ונשנה פעמים רבות. הכפרה אינה מוזכרת בברכה זו, אך נראה שהיא רמוזה בברכה הבאה, ברכת הגאולה.     סוג השיעור ואיכותו 
502 שיעור 13  ברכת השנים הרב עזרא ביק  מטרת הברכה היא לקבל שפע גשמי, אך העובדה ששפע זה מסומל באמצעות השנים והגשמים אומרת דרשני. שורש לברכה ניתן למצוא בספר יואל בנבואה אודות צרות הארבה והשפע שינתן לישראל אם יחזרו בתשובה. מנבואה זו נראה בבירור שכוח הצמיחה השפע והריבוי מופיע באופן ברור ביותר דווקא בשפע החקלאי. הברכה, אם כך, אינה על השפע הכלכלי עצמו, אלא על החיבור לקב"ה, אשר מוליד, כמעט בהכרח, ברכה ריבוי ושגשוג. (על כן, יפה לגרוס 'ושבענו מטובך' ולא 'מטובה')    סוג השיעור ואיכותו 
503 שיעור 14  ברכת קיבוץ גלויות הרב עזרא ביק  ברכת קיבוץ גלויות אינה עוסקת בארץ ישראל. עיקרה הוא בקיבוץ הגלויות, אם כי ברור שלא ניתן לעשות זאת בלא ארץ ישראל (כפי שנראה מסיום הברכה). נוסח הברכה החגיגי ומלא הפאתוס מעיד על ייחודה בשני אופנים: א. זוהי דרכם של חז"ל להביע את מה שאינו ניתן להבעה - שאחדות ה' תלויה באחדות ישראל. ב. ברכה זו היא הראשונה מתוך רצף ברכות הגאולה, אשר סדרן מעיד על כרונולוגיות: קיבוץ גלויות, משפט, ירושלים, מקדש.     סוג השיעור ואיכותו 
504 שיעור 20  ברכת שמע קולנו הרב עזרא ביק  הקושיה בברכה זו היא מדוע צריך אותה - מדוע יש צורך לבקש שיקבל את בקשותינו? הרי ברור שאם אנו מבקשים אנו מעוניינים בכך. התשובה טמונה במדרש אודות שמואל הקטן, אשר לאחר שירד גשם עוד לפני שהתחילה התענית, נזף בקהילתו ואמר שהגשם ירד מתוך רצון לפטור אותנו 'מעל פניו'. אנו מבקשים שהקב"ה יתיחס אלינו כאב הרחמן. המחלוקת בנוגע לסיום הברכה (כל בשר/עמו ישראל) משקפת עמדות שונות של תפילה - תפילה ייחודית לישראל או תפילה אוניברסלית.     סוג השיעור ואיכותו 
505 שיעור 21  ברכת עבודה הרב עזרא ביק  ברכת רצה הנה הברכה הראשונה לאחר בקשת הצרכים. (נ"מ הלכתית לגבי אדם שדילג או שכח). אלא שנראה שחציה הראשון עוסק באותו הנושא של שומע תפילה - בקשה לקבלת הצרכים. מטרת הברכה אינה לדבר על הצרכים. מטרתה מבוססת על המדרש המתאר כיצד היוצא מלפני המלך צריך לבקש רשות ולהיפטר מלפניו. נוסח הברכה מביע את תקוותנו שהקב"ה גם התעניין וכביכול 'הרוויח' מבקשותינו (עיקרון דומה נמצא בהקרבת הקורבנות, וע"כ הם מוזכרים בברכה - ע"י הביטוי ואישי ישראל). ישנם שינויי נוסחים בסיום הברכה: מנהג א"י היה לומר 'שאותך לבדך ביראה נעבוד', והוא נשתמר אצל האשכנזים בעת ברכת כוהנים.    סוג השיעור ואיכותו 

קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים) שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
506 ימי עיון חנוכה תשע"ב   הנהגת הצדיק - בין שמיא לארעא הרב האדמור שרגא זלמנוב  תפקידו של הצדיק כפול - מחד הוא נברא כצינור לגילוי הקב"ה בתוך העולם, ומאידך הוא אחראי לקשר בין הרחוקים לבין אביהם שבשמיים (הקשר כולל משמעות גשמית ומשמעות רוחנית כאחת, בדומה ליוסף הצדיק אשר ברמה העמוקה הקשר שלו לאחים הוא כשמש וכוכבים, וברמה הפשוטה, הגשמית - כאלומות). החסיד, המכיר בעובדה זו, שואף להדבק בצדיק ככל יכולתו. אותם שאינם מודעים לקשר זה, מקבלים מן הצדיק חרף חוסר ידיעתם, אך אינם 'מסייעים' לו במובן הפשוט. צדיק יודע שהוא צדיק כאשר אנשים נדבקים בו, את כוחו הוא שואב גם מהציבור ולא רק מעצמו.     סוג השיעור ואיכותו 
507 קש"ת - שיחות מיוחדות (ומועדים)  יום השנה להסתלקות מו"ר הרב עמיטל לימוד משניות לזכר הרב עמיטל  הרב ירמי סטויצקי: תמורה - קרבנות היחיד וקרבנות הציבור, ההפרדה בין איש ציבור להיותו יחיד. "חביב אדם שנברא בצלם" –אהבת אדם.אורי עפרן: הדלקת המשואות להודאה על ראש חודש, וקבלת העדים – מנהיגות שמקבלת כל אחד מהעם, ומשתפת את כולם.יקותיאל פוגלמן: "המדיר את חברו שיאכל אצלו", משמעותה של דרך ארץ, הרב עמיטל כאדם חם ואוהב אדם.    סוג השיעור ואיכותו 
508 שיעורים מיוחדים   אזכרה לרב עמיטל - מחויבות או התחברות הרב הלל רחמני  הרב עמיטל הרבה לעסוק בשאלת היחס בין מחויבות להתחברות. בתחילה שלל את התופעה של ההתחברות משום שראה בי בעיה דתית עמוקה, ולבסוף קיבל אותה בהבנה יחסית משום שראה את המציאות באופן אחר (ההתחברות מבוססת על המחויבות) . יחס כפול זה הוגדר כפער בין 'אין עוד מלבדו' ל'לית מחשבא תפיסא ביה כלל' , וכן בנימוקי המצדדים במתן טעמים למצוות לאלו השוללים זאת. עוצמתו החינוכית של הרב עמיטל הייתה בחיפוש האיזון.     סוג השיעור ואיכותו 
509 שיעורים מיוחדים   "דין תורה" האמנם? האם וכיצד מיושם "חושן משפט" בבתי הדין  הרב דוד בס, הרב שלמה לוי, הרב ברוך גיגי  מקומו ומעמדו של חושן משפט בימינו, והבשורה שלו למשפט האזרחי. השינויים שעל דין התורה לעשות על מנת להתאים לימינו [דינא דמלכותא דינא, תקנות]. מקרים בהם ראוי לפנות לבית המשפט האזרחי.    סוג השיעור ואיכותו 
510 שיעורים מיוחדים   האם יש שופטים בירושלים דיון בין הרב יעקב מדן ד"ר אביעד הכהן והרב ??  הרב מדן: הבעיה המרכזית בבית המשפט העליון היא שאין בו יראת פסק. עניין זה הוא שורש הבעיה. הרב הדגים זאת דרך מספר שופטים דתיים שנהגו באופן הפוך (פיתרון שהיה מבצע: נגד המהפכה החוקתית, בית משפט לחוקה, שיטה חדשה למינוי שופטים). ד"ר אביעד הכהן: הבעיה המרכזית שלנו היא הניכור שקיים בין חלקים בציבור הדתי והחרדי לבין מערכת המשפט (הביא דוגמאות מהעיתונות החרדית) ניכור זה קשור לאי קבלת הממסד המשפטי הישראלי, זאת בלא קשר לאישיותם של השופטים הדתיים הרב אבי גיסר: הבעיה המרכזית שלנו הוא בעצם המערכת הכפולה בה יש מערכת משפט שאינה דתית במקביל לזו הדתית. עלינו לקבל את המשפטנים היהודים כחלק מסמכותה של המדינה (פיתרון שהיה מבצע: הנגשת המשפט וקיצור זמן ההכרעה, ייתכן על ידי עמותות; שימוש בדיינים כיועצי תוכן במערכת המשפט)    סוג השיעור ואיכותו 
511 שיעורים מיוחדים   שיעורים בימי העיון על דרכו ולזכרו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל - מזרחיות בסימן קריאה ד"ר ניסים ליאון  השיעור עסק בהשפעת הרב עובדיה על הזהות המזרחית מחד, ועל התגובה של הציבוריות לבניית זהות זו, מאידך. ד"ר ניסים הבהיר כי אצל הרב עובדיה לא ניתן לדבר על הפרדה בין פוליטיקה לדת, זאת בשל המסורת המזרחית בכללותה. בסיום השיעור, ד"ר ניסים הבהיר כיצד הבשילו התנאים שאפשרו לרב עובדיה ליצור 'כוח היתוך' מזרחי.     סוג השיעור ואיכותו 
512 שיעורים מיוחדים   שיעורים בימי העיון על דרכו ולזכרו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל - להחזיר עטרה ליושנה הרב בנימין לאו   בשיעור מתוארת התפתחותו של הרב עובדיה בשני צירים מקבילים: עמידתו, מילדות, כנגד מנהגי עדות המזרח במטרה לאחדם תחת מרן הבית יוסף, ועמידתו כדיין וכרב במדינת ישראל כנגד ההגמוניה ההלכתית האשכנזית מתוך תפיסה של 'איש על מחנהו ואיש על דגלו'.     סוג השיעור ואיכותו 
513 שיעורים מיוחדים   שיעורים בימי העיון על דרכו ולזכרו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל - תרומתו של הרב עובדיה לציבוריות הישראלית הרב יעקב מדן   בשיחת הפתיחה לימי עיון, הרב מדן תאר כיצד הרב עובדיה עמד אל מול ההגמוניה האשכנזית בעולם התורה על נטייתה להחמיר ולשמר קהילה סגורה של שומרי הלכה, וידע להכריע הכרעות ולהתמודד כאחד הגאונים בסוגיות המחברות בין התורה לבין המציאות המודרנית.     סוג השיעור ואיכותו 
514 שיעורים מיוחדים   גבורות לרב אהרון ליכטנשטיין - היחס בין תורה לגמילות חסד טוני מיטלמן  השיעור עסק ביחס בין תלמוד תורה לגמילות חסד: במסכת פאה מובאות דברים שאין להם שיעור, וביניהם גמילות חסד. בשיעור נידונו הנימוקים התשתיתיים היסודיים לגמילות חסדים המובאים בראשונים: הליכה בדרכי ה' (והלכת בדרכיו), אהבת הבריות (רמב"ם). בשיעור הודגש ההבדל בין הגדרת 'אין להם שיעור' כמצב בו יש הגדרת מינימום אלא שהיא ניתנת להרחבה אינסופית, לבין 'אין להם שיעור' כמתייחס לרף המקסימום.     סוג השיעור ואיכותו 

קש"ת - פרשת שבוע שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
515 פרשת בא  פרשיות קורבן פסח הרב זאב ויטמן  בדרך כלל, כאשר הקב"ה מצווה את משה, לא מוזכרים דבריו לבני ישראל. בפרשיות קורבן פסח, ישנה חזרה מפורטת. יתר על כן, עיון בפרשיות אלה מראה שישנם מספר לא מועט של שינויים, בפרשיה אחת משה מקצר ובאילו באחרת הוא מאריך ומוסיף דברים משלו. ייתכן שאריכות דבריו (מישכו וקחו לכם) נועדה לסייע לזקני ישראל להוות דוגמא אישית לעם ישראל, על מנת שלא יפחד מלקיחת הצאן. הרמב"ן מציע שתי אפשרויות: הקריאה לזקנים היא לשם איסוף העם, אמירת משה לזקנים היא על מנת שהזקנים יגידו זאת לבני ישראל. . ניתן להציע בפשוטו של מקרא - שמשה מדגיש את עשיית פסח 'דורות' (עם נתינת הדם על המשקוף), ואכן כך מעלה כה"א הא"ע. אפשרות נוספת - הפסח המתואר כאן הוא הפסח דורות שהיה אמור להיות אלמלי איסור הבמות. בנוגע לדברים החסרים - הרמב"ן מסביר שהנוסח כאן מקוצר ובאמת הדברים נאמרו כהוויתם, וניתן להציע שמשה מפרט כאן רק את הדברים הנוגעים ליציאת מצרים, ואילו את הציוויים לדורות הוא שומר לשלב מאוחר יותר (לפרשת 'קדש לי').     סוג השיעור ואיכותו 
516 פרשת בשלח  משמעות הכאת הסלע על ידי משה הרב זאב ויטמן  לאחר קריעת ים סוף, המאורע ב'מסה ומריבה' גורם למשה רבינו לרגוז על ישראל. זאת בניגוד לקב"ה, אשר לא שולל צעקות של בני ישראל על צרכים קיומיים אלא אם כן יש בהם מימד של עצלות או כפיות טובה. היו שפירשו שמאורע זה זהה להכאת הסלע בקדש. פירוש זה מעצים את חטאו של משה - שהרי כאן מודגש ביתר שאת כעסו. גם בלא השוואה זו נראה שחטא זה. מזמור תהילים 'לכו נרננה' מסייע להבין את תשתית החטא - הבקע שבין משה לבין ישראל. מלחמת עמלק, המופיעה בהמשך הפרשה מהווה אף היא 'איתות' ראשוני לבקע שבין מורא ה' על העמים לבין מלחמתם בישראל.     סוג השיעור ואיכותו 
517 פרשת כי תישא  שבירת הלוחות הרב זאב ויטמן  דיון במספר פירושים במדרש ובפשט אודות שבירת הלוחות - האם נשברו בטעות (משה לא הצליח להחזיק אותם יותר לאחר שפירחו האותיות/לאחר שתשש כוחו עקב מה שראה)? האם הקב"ה הוא שאמר למשה לשבור אותם? האם משה שברם על מנת לגרום לחטאם של ישראל להיות קל יותר (בפנויה ולא באשת איש; ואולי התפרצותו 'לוקחת' עליו את העונש), בהמשך הפרשה, משה חורג מהנהגתו והורג מבני ישראל, נראה שגם זאת על מנת לנקותם. נקודה נוספת בפרשייה: מדוע התנצלו בני ישראל את עדים? הרי הקב"ה אמר להם שהם יעלו לארץ - נראה שבלא קירבת ה', בלא המשכן ובלא לוחות, בני ישראל היו עולים, אבל בריחוק מה, ועל כך הצטערו. בקשת משה בהמשך לעליית להראות פני ה' ולהופעתו בתוך ישראל מהווה את שיאו של תהליך הכפרה, אשר בעקבותיה הקב"ה נענה ומזכיר מחדש את המצוות שהוזכרו בפרשת משפטים, תוך מתן דגש על מצוות שבין אדם למקום ולא על אלו שבין אדם לחבירו (שהרי החטא היה בתחום זה)    סוג השיעור ואיכותו 
518 פרשת ויגש   ירידת ישראל למצרים הרב זאב ויטמן  השיעור עוסק בשורשי ירידת עמ"י למצרים. מחשבותיהם של יוסף מול פרעה לגבי ירידת קבע של יעקב ובניו, מול ירידת ארעי, מתבטאת בפסוקים לפי השמות יעקב וישראל. ההסבר של שורשי ירידת הקבע למצרים, שורשים שאנו פוגשים בברית בין הבתרים, האם היא נבואת עונש או נבואת תכלית. בנוסף השיעור עוסק בנחלות המצרים וכוהניהם בהשוואה לנחלות ישראל.    סוג השיעור ואיכותו 

קש"ת - פרשת השבוע שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
519 פרשת חיי שרה   קניית מערת המכפלה הרב אמנון בזק   בפרשה מתוארת התעקשותו של אברהם לקנות את מערת המכפלה בכסף מלא. התעקשות זו, ופירוט סכומי הכסף של הקנייה אינם ייחודיים לקניית מערת המכפלה. הם מופיעים גם בקניית גורן ארוונה על ידי דוד, שכם על ידי יעקב ושומרון על ידי עמרי. העובדה שאלו ארבעת ערי הבירה אינה מפתיעה - יש צורך בתיאור הקניה המשפטית של הערים המרכזיות בארץ ישראל, על מנת לבסס את הבעלות עליהם במובנים המשפטיים ולא רק הדתיים (ספר 'בראשית').     סוג השיעור ואיכותו 

קש"ת - ניהול החיים בחברה המודרנית שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
520 שיעור 5   הקצאת משאבים לאומיים הרב ברוך גיגי  מחלוקת ראשונים בשאלה מדוע אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם מאפשרת לנו לראות כיצד מופעלים בציבור שיקולים מערכתיים יותר מאשר ביחיד (זאת למרות שלעניין הנושא עצמו, ייתכן שיש לחלק בין מדינה לבין קהילה שפודה את שבויה). הרמב"ן סבור שהחשש הוא לחטיפות, ואילו הר"ן סבור שהחשש הוא 'ההוצאה הגדולה'. במסגרת סוגיה זו דנים בשני מקרים חריגים: חובת הבעל לפדות את אשתו (מחלוקת תנאים עד איזה מחיר), פדייתו של ר' ישמעאל בן אלישע 'בכל מחיר שבעולם' (מחלוקת בין תוס' לרמב"ן מדוע - האם משום 'פיקוח נפש', משום שמדובר בתלמיד חכם או משום שמדובר באדם שפודה עצמו'. מהמגן אברהם נראה שכאשר אדם פודה עצמו הוא אינו צריך לעשות חשבונות הציבור. סוגיה נוספת ממנה עולה היחס בין היחיד לציבור היא מקרה המובא בגמרא בו רופאים נוכרים קבעו שיהודי צריך לבעול אישה על מנת להבריא, והסתייגותם הנרחבת של חכמים מהוראה זו.     סוג השיעור ואיכותו 
521 שיעור 7  ריבית ב' (היתר עיסקה) הרב ברוך גיגי  השיעור מסכם את הסוגיה שהוצגה בשיעור הקודם (מחלוקת רש"י ותוס' בנוגע לבעייתיות ב'זוזי דרב חמא'), ודן בשאלה האם השארת האחריות אצל המלווה משאירה אותו כבעלים. בהמשך השיעור מובא מקרה של תרומת הדשן על מצב בו מחד אין שום חיוב על הלווה ומאידך יצרו תנאים שמחייבים את המלווה להוכיח על מנת לגבות את התשלום. במצב זה אין ריבית אך אין לעשות כן. בסיום השיעור מובאת תשובה של הרב משה פיינשטיין בנוגע להלוואות בריבית מבנק, ומוצגת חלוקה בין הלוואה מאדם יחיד להלוואה מחברה 'בעירבון מוגבל '.     סוג השיעור ואיכותו 
522 שיעור 5   הקצאת משאבים לאומיים הרב ברוך גיגי  מחלוקת ראשונים בשאלה מדוע אין פודים את השבויים יותר מכדי דמיהם מאפשרת לנו לראות כיצד מופעלים בציבור שיקולים מערכתיים יותר מאשר ביחיד (זאת למרות שלעניין הנושא עצמו, ייתכן שיש לחלק בין מדינה לבין קהילה שפודה את שבויה). הרמב"ן סבור שהחשש הוא לחטיפות, ואילו הר"ן סבור שהחשש הוא 'ההוצאה הגדולה'. במסגרת סוגיה זו דנים בשני מקרים חריגים: חובת הבעל לפדות את אשתו (מחלוקת תנאים עד איזה מחיר), פדייתו של ר' ישמעאל בן אלישע 'בכל מחיר שבעולם' (מחלוקת בין תוס' לרמב"ן מדוע - האם משום 'פיקוח נפש', משום שמדובר בתלמיד חכם או משום שמדובר באדם שפודה עצמו'. מהמגן אברהם נראה שכאשר אדם פודה עצמו הוא אינו צריך לעשות חשבונות הציבור. סוגיה נוספת ממנה עולה היחס בין היחיד לציבור היא מקרה המובא בגמרא בו רופאים נוכרים קבעו שיהודי צריך לבעול אישה על מנת להבריא, והסתייגותם הנרחבת של חכמים מהוראה זו.     סוג השיעור ואיכותו 

קש"ת - תשובה וימים נוראים שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
523 שיעור 2   גדולה תשובה 'ב הרב עזרא ביק   השיעור עוסק במאמר "גדולה תשובה שדוחה לא תעשה שבתורה". המקור לקביעה זו הוא פסוק בירמיהו המתייחס לשוני בין יחסי הקב"ה וישראל לבין איש ואשתו. באופן עקרוני קיים איסור של מחזיר גרושתו (המכונה אף תועבה), ואיסור דומה לו מבחינה זו - אשת איש. הקב"ה וישראל לעומת זאת, יכולים לחזור ולהיקשר בעקבות התשובה. הבעיה של מחזיר גרושתו קיימת מכיוון שלא ניתן להחזיר את התום הראשוני שהיה לפני השינוי. ניתן לבנות משהו חדש, אך לא ניתן לתקן את מה שהיה. התשובה, לעומת זאת, אינה רק חרטה, היא תנועה של התעלות. על כן, אין למדוד אותה על פי 'הכמות' אלא על פי 'השינוי'.     סוג השיעור ואיכותו 

קש"ת - ירושלים בתנ"ך שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
524 שיעור 10  העקידה והמולך, הר המוריה והר סיני הרב יצחק לוי  השיעור פותח בתיאור ההבדלים בין עקידת יצחק, להקרבת ילד למולך. לאחר מכן השיעור עוסק ביחס שבין הר המוריה להר סיני. המקדש בהר המוריה הוא המשך של מתן תורה. רואים זאת ל ידי ספר התורה, מעמד הקהל, והפצת התורה בעולם. כיון שהר המוריה הוא ראשית הבריאה, וכיון שהקדושה שלו נצחית וארצית יותר, תוך שותפות עם האדם, משם תופץ התורה לכל העולם.     סוג השיעור ואיכותו 

קש"ת - הלכות צבא שיעור שמע

# כותרתמעבירתקצירתאריך השיעוראיכות
525 הלכות צבא  שיעור 8 - היערכות למניעת חילול שבת הרב אביהוד שורץ  בשיעור עסקנו בשאלה האם לאדם מותר להכניס את עצמו למצבים בהם יאלץ משום פיקוח נפש לחלל שבת. השיעור פתח בפרשנות הרי"ף הרמב"ם ובעל המאור לברייתא העוסקת באדם הנוסע בספינה, והמשיך לסקור את המחלוקת ההלכתית שנוצרה בין האחרונים על היקף ומשמעות הפסיקה העקרונית כבעל המאור, המתיר להתחיל פעולות מעין אלו בתחילת השבוע אך אוסר זאת בסופו.     סוג השיעור ואיכותו 

לחיפוש נוסף: