מאת
בשיעור זה נעסוק בתחנון שלאחר תפילת לחש. מוקד השיעור לא יהיה הטקסט, אלא עצם נפילת האפיים ומשמעותה.

מאת
בשיעור זה נמשיך לעסוק בפירוש ה'מלאכת שלמה', ונתמקד בשני מאפיינים יחודיים של הפירוש: הערות על עריכת המשנה ולימוד על דרך הפשט.

מאת
דיון ביכולת של אפוטרופוס להפריש תרומות ומעשרות מנכסי היתומים.
מאת
דיון במעמדה של תביעת קטן לעניין דין "מודה במקצת".
מאת
נעמוד על הקשר שבין גביית משכון ובין גבייה מן הקרקעות, לאור דברי עולא כי מן התורה בעל חוב גובה מזיבורית

מאת
במשנה בפאה למדנו על מצוות שאוכלים את פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא, ושם צויין ש"תלמוד תורה כנגד כולם". בשיעור נעסוק בביטוי זה ונדון כיצד בא לידי ביטוי ה"כנגד כולן" של תלמוד תורה. בנוסף, לאור הגמרא בקידושין המציינת ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", נעמיק ביחס שבין הלימוד לבין המעשה, ובשינוי העצום שיש כאשר חי את חיי המעשה מתוך תורה.

מאת
ישנו הבדל גדול, כמותי ואיכותי, בין קבלת התורה של משה לקבלת התורה של כל עם ישראל. עם ישראל קיבל את רוב התורה ממשה רבנו, ואילו משה שמע הכול ישירות מהקב"ה. מה משמעות הבדל זה? האם התורה שייכת רק ליחידים?

מאת
בחלקו הראשון של מזמור י"א מביא המשורר בהרחבה את דברי חבריו המייעצים לו לנדוד ממקומו מפני תגרת ידם של הרשעים. בחלקו השני מתפלמס המשורר עם תפיסתם ופורש בפירוט את תפיסתו התיאולוגית המתנגדת לדבריהם.

מאת
בשיעור זה נבחן מהי מעמדה של מצוות תרומות מעשרות בעולם המסחרי בו אנו חיים. מן הכתובים מצטייר כי מצוות הפרשת תרומ"ע היא מצווה הקשור באופן הדוק למגדלים - 'עשר תעשר תבואת זרעך' (דברים יד, כב) אולם בעולם המסחרי בו אנו חיים מעטים הם המגדלים את צריכתם האישית, ורובנו ככולנו קונים אותה בשווקים ובמרכולים. תופעה זו, כפי שנראה כבר התקיימה בימי חז"ל, אשר תקנו כי פירות שגודלו לצרכים מסחריים חייבים בתרומ"ע. שלושה גדרים קבעה המשנה בריש מסכת מעשרות כדי לחייב פרי בהפרשה; אחד מן הגדרים הוא גדר 'נשמר' בשיעור זה נעסוק במהות גדר 'נשמר' – לפיו רק לפירות עם בעלים יש חיוב הפרשה, לאחר מכן נעסוק בפירות הפקר ובמהותו של פטור לקוח.

עמודים