אופייה של תפילת תשלומין - שיטת המגן-אברהם

  • הרב שמואל שמעוני

אופייה של תפילת התשלומין - שיטת המגן-אברהם

בשבוע שעבר ראינו שתי הבנות באשר לזהותה של תפילת התשלומין. לפי הבנה אחת, אדם המתפלל מנחה פעמיים כתשלום על תפילת שחרית שפספס, מוסיף למעשה תפילת שחרית שחכמים איפשרו באופן חריג להתפלל אותה לאחר זמנה (כך, למשל, מתנסח הריב"ב, ברכות יח ע"א מדפי הרי"ף, ד"ה ראשונה, שמכנה את תפילת התשלומין "תפילה שעבר זמנה"). לפי ההבנה השנייה, תפילה זו היא תפילת מנחה שנייה, הנאמרת כפיצוי על תפילת השחרית שלא נאמרה באותו יום. כיום נעמוד על דרכו של המגן-אברהם בשאלה זו.

כידוע, אסור לאכול לפני תפילת שחרית. מה דינו של אדם שצריך להשלים את תפילת הערבית של יום אמש? אחרונים שונים כתבו שאסור לו לאכול עד סוף תפילת התשלומין. מה הטעם לכך? מדברי מחצית השקל (או"ח ק"ח, ג) משמע שאיסור זה נובע מהאיסור להפסיק בין התפילה העיקרית לבין תפילת התשלומין. המגן-אברהם מציע הסבר אחר: כיוון שאסור לאכול לפני תפילת שחרית - אסור גם לאכול לפני תשלומי ערבית. מכאן, שלפי המגן-אברהם תשלומי ערבית הנאמרים בשחרית הם בעלי אופי של תפילת שחרית.

בהמשך אותו סימן (סקי"ב) מתייחס המגן-אברהם לאדם ששכח להוסיף "יעלה ויבוא" בראש חודש: אם הוא שכח "יעלה ויבוא" בערבית של ליל ראש-חודש - הוא אינו צריך לחזור על תפילתו (כיוון שאין מקדשים את החודש בלילה), אך אם הוא שכח "יעלה ויבוא" בשחרית של ראש-חודש - עליו לחזור ולהתפלל שנית. כעת, המגן-אברהם מעלה ספק מעניין: "צריך עיון: מי שלא התפלל ערבית בראש חודש, והתפלל שחרית שתיים ולא אמר 'יעלה ויבוא' בשנייה - מי נימא, כיון דלתשלומין של ערבית קאתי [כיוון שתפילה זו באה לתשלומי ערבית] - אין מחזירין, או דלמא טעמא דבערבית אין מחזירין, דאין קידוש החודש בלילה, והכא - יממא".

נראה שספק זה תלוי בשתי ההבנות שראינו. אם תשלומי ערבית הם תפילת ערבית מאוחרת - מסתבר שהזכרת "יעלה ויבוא" בתפילה זו אינה מעכבת, שכן אופייה של התפילה זהה לאופייה של תפילת ערבית. אולם תשלומי ערבית הם תפילת שחרית שנייה, כפיצוי על היעדרה של תפילת ערבית - ניתן לומר שדינה יהיה כדין תפילת שחרית של ראש-חודש, ואמירת "יעלה ויבוא" כן תעכב.

המגן-אברהם מכריע כהבנה השנייה, וטוען שאמירת "יעלה ויבוא" בתפילת תשלומין של ערבית מעכבת. בכך הוא צועד לשיטתו, שכפי שכבר ראינו, שתפילת השחרית השנייה (תשלומי ערבית) אינה שיחזור של התפילה המקורית, אלא הכפלה של התפילה החדשה כפיצוי על התפילה שפוספסה.