איסור להותיר מבשר הפסח

  • הרב עודד מיטלמן

איסור להותיר מבשר הפסח

כמצווה ח' מונה ספר החינוך את האיסור להותיר מבשר הפסח. מדיני קרבן הפסח, שאסור להותיר ממנו עד בוקר. לכן, צריך לאכול את כל חלקי הקרבן הראויים לאכילה עד הבוקר, והבשר שנותר - חייב שריפה.

ה"מנחת חינוך" פותח את דיונו בשאלה מהו שיעור ההותרה האסורה. הוא מביא את דבריו של אחד מהאחרונים, ה"מוצל מאש", הסובר שהאיסור מדאורייתא הוא להותיר כל שהוא. לדעתו, איסור זה אינו איסור אכילה, ולכן שיעור האכילה הרגיל - כזית - אינו שייך בו. ה"מנחת חינוך" חולק על שיטה זו, וסובר שכזית הוא שיעור כללי, השייך גם לאיסורים שאינם איסורי אכילה. ממילא, גם איסור ההותרה מדאורייתא הוא רק בכזית, ולא בכלשהו.

אמנם, ייתכן לקבל באופן עקרוני את דברי ה"מוצל מאש", שכזית הוא שיעור לאיסורי אכילה בלבד, ובכל זאת לסבור שאיסור נותר חל רק על כזית. בטעם האיסור, החינוך מביא שאדם המותיר מבשר הפסח למחרת מראה במעשיו שהוא אינו בטוח שיישאר לו בשר למחר. בני חורין אמיתיים אינם חוששים שלא יישאר להם אוכל, ואוכלים את כל האוכל המצוי ברשותם. לאור זאת, ייתכן ששיעורו של איסור נותר זהה לשיעורי איסורי האכילה: אמנם אין זה איסור אכילה, אך האיסור הוא להותיר 'אוכל', ושיעורו של 'אוכל' בכל התורה כולה הוא כזית.