אישתבוש כהני - על הקושי בלימוד ענייני טהרות [א']

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

פסחים דף י"ז, "אישתבוש כהני" - על הקושי בלימוד ענייני טהרות [א']

אתגר גדול ניצב בפני לומדי הדף היומי בפרק הראשון בפסחים. קובץ סוגיות "רבי חנינא סגן הכהנים", העוסקות בענייני טומאה וטהרה, מזמינות את הלומד להיכנס לעולם המופלא והמורכב של הלכות טומאת אוכלין.

משימה זו אינה מן הפשוטות, ובמורכבותה נעסוק בעיון זה ובעיון הבא.

הגמרא בדף י"ז עמוד א' עוסקת בהרחבה בבחינה הלכתית שנערכה על ידי חגי הנביא (פרק ב', פסוקים י'-י"ט). בחינה זו נערכה בהוראה מפורשת מאת ה', ומטרתה הייתה לבדוק את שליטת הכוהנים בהלכות טומאה וטהרה.

רב ושמואל נחלקו בעניין תוצאות הבחינה: לדעת שמואל הכוהנים השיבו תשובה קולעת, ואילו לדעת רב "אישתבוש כהני" - הם שגו בפסיקתם.

הגמרא מסבירה, שטעות הכוהנים נבעה, לדעת רב, משליטה חלקית בענייני טומאת אוכלין (בניגוד להלכות טומאת מת, שהשליטה בהן הייתה טובה יותר), או לחילופין מחוסר ידיעה על החומרה המיוחדת שיש גם ברביעי לטומאה, כאשר מדובר על בשר קודש.

מבחן זה שנערך על ידי חגי הנביא מלמד על מורכבות הלכות טומאה וטהרה, ועל כך שאף הכוהנים שנועדו לעבוד במקדש לא היו בקיאים בהן.

הרמב"ם ערך הקדמה יסודית ומקיפה לסדר טהרות, ובסופה דרש דרישה מרחיקת לכת:

ואני רוצה להעירך כאן על מה שאפשר לשגות בו. והוא: ראוי לך - אם אתה ממי שגבר חשקו לדעת הטומאות והטהרות והבנת כל מה שנכלל בסדר זה - שתדע על פה תחלה כל ההקדמות שהקדמתי במבוא זה עם לשון הפרק הראשון הזה של כלים וגם פירושינו בו עד שתדעהו על פה היטב מאד, עד שיהא כל זה שגור בפיך בלי שתצטרך לאמץ מחשבתך כדי לזכרו.
ולא יספיק לך כלל לכך לקרא אותו ולעבור עליו, ואפילו תקראהו אלף פעמים בלי שתדעהו על פה לא יספיק לך זה, אלא יהיה שגור על לשונך כמו קרית שמע ואולי יושג לך עם זכרון טוב והבנה וכשרון הבנת מה שנכלל בסדר זה, מפני שהם דברים קשים מאד כשלעצמם רבות הספקות ועמוקי העיון.

כדי לעסוק בדיני טומאה וטהרה יש צורך לשנן את הנחות היסוד, ולדעת אותן בעל פה כדרך שקוראים קריאת שמע!

הרמב"ם מתאר תיאור היסטורי של גדולי התנאים והאמוראים שלא זכו למידה זו, ועל כן נרתעו מפסיקה הלכתית בענייני טומאה וטהרה. כדי להבהיר את רמת המורכבות שבנושא, מצטט הרמב"ם את סוגייתנו, ואת מחלוקת האמוראים אודות הבחינה שערך חגי הנביא:

"וכבר מצאנום בזמן המקדש ובמציאות הנביאים, נסתפקו עניני הטומאה והטהרה ודין השלישי והרביעי אפילו לכהנים המשמשים במקדש שהם היותר זקוקים מכל אדם לידיעת הלכות טומאה וטהרה, לפי שרוב הצורך לענינים אלה אינו אלא לענין מקדש וקדשיו, אמר כה אמר ה' צבאות שאל נא את הכהנים תורה לאמר ... ואני אבאר לשון זה הואיל והזכרתיו כאן מפני שגם הוא קשה מאד במקומו והם דברים סתומים מאד מאד".

העובדה כי חגי הרגיש צורך לבחון את הכהנים, ובמקביל העובדה שחכמי ישראל עצמם לא ידעו בדיוק האם תשובת הכוהנים נכונה, מלמדת על מורכבות הנושא ומיעוט הידיעה בו.

חוסר הבקיאות בענייני טהרות הוסיף וליווה את כנסת ישראל לדורותיה. הרמב"ם ממשיך שם ומתאר את המצב בתקופותו:

"ואתה יודע כי היום בעונותינו שרבו, אם חזרת על ראשי ישיבות ישראל, כל שכן בתי כנסיות, תמצא שיקשה עליהם בענין זה דבר שנאמרו בו מקראות רבים בתורה ובמשנה ומה שהוא יותר ברור ופשוט מזה"
.

אין מוצאים בקיאים אפילו בהלכות פשוטות המפורשות במקרא לא בין תלמידי החכמים, ועל אחת כמה וכמה לא בין בעלי בתים. הדברים לא השתנו באופן מהותי אף בימינו אנו.

הרב דני וולף, ר"מ בישיבת הר עציון ובקיא מופלג בענייני טהרות, כותב בהקדמת ספרו "מנחה טהורה":

"ההזנחה היחסית של סדר טהרות אינה חדשה ... במספר לא קטן של תשובות ומאמרים הלכתיים שהתפרסמו בשנים האחרונות ועוסקים בנושאי טהרות (בעיקר טומאת כוהנים) מצאתי טעויות גסות רבות, שהן פרי של ההזנחה היחסית של סדר טהרות בהיכלי הישיבות. הטעויות נבעו, כמעט בלי יוצא מן הכלל, מפסיקה על בסיס שו"ת ושאר ספרות ההלכה, בלי לדעת ולהבין את המשניות והסוגיות היסודיות".

ובכן, אתגר גדול ניצב בפנינו בבואנו לעסוק בסוגיות "רבי חנינא סגן הכהנים", אתגר של כניסה לתחום הלכתי בלתי מוכר. עוד על אתגר זה - בעיון הבא.

כתב: הרב אביהוד שוורץ