אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

נידה דף כא - אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם

במשנה (דף כא עמוד א) נחלקו תנאים בדין אישה שהפילה חתיכה: לדעת תנא קמא, הפלה זו מטמאת אם היא מלווה בראיית דם; ואילו לדעת רבי יהודה היא מטמאת בכל עניין. הגמרא הציעה פירושים שונים לדעת ר' יהודה, והפירוש שהתקבל למסקנה הוא, שלדעתו "אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם". כלומר, פליטת החתיכה מן הרחם הובילה בהכרח לפתיחתו, ופתיחה שכזו מלווה בהכרח גם בזיבת דם, אף אם איננו ניכר.

על אף שר' יהודה מתבסס על אומדנא והשערה שלפיה פתיחת הקבר גורמת לזיבת דם, הניחו הפוסקים (ראה למשל בש"ך יורה דעה סימן קצד ס"ק ט) שמדובר על דין דאורייתא גמור: אישה שרחמה נפתח, טמאה מדאורייתא.

הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה ה, יג) פסק להלכה כדעת תנא קמא, שהאישה נטמאת רק אם הפילה חתיכה שיש בה דם. הראב"ד השיג על הרמב"ם, וקבע שלהלכה קיימא לן כר' יהודה, שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם. זו גם דעת רוב הראשונים, וכך פסקו להלכה השולחן ערוך והרמ"א (יורה דעה קצד, ב).

סוגיית הגמרא עוסקת, כאמור, במצב של הפלה. לדעת ר' יהודה, התהליך הפיזיולוגי שמלווה את ההפלה בהכרח מלווה גם בזיבת דם. עם זאת, לשונו של ר' יהודה אינה מתייחסת בפירוש להפלה. ר' יהודה מתאר את "פתיחת הקבר", כלומר פתיחתו של הרחם, ואיננו מזכיר את הגורם לאותה פתיחה. פער זה שבין לשונו של ר' יהודה ובין הנושא הנידון בסוגיה, הוביל למחלוקת הלכתית נרחבת בין הפוסקים (רבים דנו בכך; ראה למשל שו"ת אבני נזר, יורה דעה רכד, המצטט את המחלוקת ודן בה).

יש הטוענים, כי פתיחת הרחם אינה גורמת בהכרח לזיבת דם, אלא שהתהליך הפיזיולוגי המוביל ליציאת החתיכה גורר גם זיבת דם. לעומתם, טוענים אחרים כי פתיחת הקבר גורמת מצד עצמה לזיבת דם, וכלל לא משנה מה גרם לפתיחה.

ההשלכה המעשית למחלוקת זו נוגעת לבדיקות רפואיות הגורמות לפתיחת הרחם (כגון צילום רחם, או החדרת התקן תוך רחמי). אם נקבע שדווקא הפלה גורמת לזיבת דם, הרי שכאשר הפתיחה יזומה ומלאכותית, אין לחשוש לזיבת דם. ברם, אם נקבע שהפתיחה מצד עצמה גורמת לזיבת דם, הרי שגם בבדיקה רפואית יש לחשוש לכך, ולטמא. היות והחשש לזיבת דם בפתיחת הקבר הוא מדאורייתא, מקובל להחמיר בעניין זה, ולטמא אישה שעברה בדיקה רפואית הכוללת חדירה אל הרחם.

מחלוקת נוספת המבוססת על אותו ספק בפירוש הסוגיה קשורה לתופעה הבאה: כתוצאה מצירים בלתי סדירים, המצויים אצל חלק מן הנשים לקראת סוף הריונן, עלולה להיווצר פתיחה קלה של הרחם שבועות אחדים לפני הלידה. פתיחה זו איננה גורמת לזיבת דם, ובדרך כלל אינה מחייבת התערבות רפואית. האם יש לחוש שפתיחה זו תטמא את האישה מדין "אי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם"? על פי פשוטם של דברים, ראוי היה לחשוש לכך שכן סוף סוף הרחם נפתח! עם זאת, פוסקים רבים מיקלים בזה (ראה למשל, בשו"ת שבט הלוי ד, קו). כך הוסברו הדברים בספר "שערי אורה" (עמוד 100, הערה 41):

"לעיתים נפתח הרחם בחודשי ההריון האחרונים עוד לפני הלידה, אך במקרה זה הפתיחה היא חלק מתהליך מתמשך, ולכן אין חשש".

כלומר, דין הגמרא נוגע למאורע חד פעמי של פתיחת הרחם: בלידה, בהפלה, ואולי גם בבדיקה רפואית. אך פתיחה איטית של הרחם, איננה יוצרת את אפקט הלידה, ועל כן גם אין לחשוש שגרמה לזיבת דם.

למדנו, אם כן, שביחס למקרה זה אין להתמקד בעצם הביטוי "פתיחת הקבר", אלא גם בגורם לפתיחה – לידה או הפלה.

הרב אביהוד שורץ