דילוג לתוכן העיקרי

אם כמלאכים אם ככוהנים

בפרק ו עובר המהר"ל לעסוק בגמרא במסכת ברכות י ע"ב המתייחסת לאופן בו יש לעמוד בעת תפילת הלחש:

אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: המתפלל צריך שיכוין את רגליו, שנאמר: ורגליהם רגל ישרה.

השוואת הרגליים זו לזו מורה בראש ובראשונה על ביטול ההליכה. האדם העומד לפני ה' בתפילה צריך לעצור מלכת הן במעשיו והן במחשבותיו. ההליכה הינה ביטוי לפעילות האדם והפגנת הכוחות הטמונים בו כלפי חוץ. הדרישה להצמיד את הרגליים זו לזו משמעותם ביטול הרצון לרצון ה'. אין אדם הולך כרצונו בכל עת אלא מכיר בכך שהיכולת לנוע ולפעול בעולם נובעת מן הכוח אותו הוא מקבל בעת שהוא עומד לפני המלך. מתוך אותו כוח בלבד הוא יכול להניע אח"כ את רגליו ושאר איבריו לעשות את רצונו ובלבד שיהיה גם רצון שמים.

אמנם אין המהר"ל מסתפק רק באמירה זאת אלא פונה למחלוקת המובאת בירושלמי פ"א ה"א ביחס לפרשנות המימרא הזאת:

זהו שעומד ומתפלל צריך להשוות את רגליו- תרין אמורין רבי לוי ורבי סימון. חד אמר כמלאכים, וחד אמר ככהנים. מאן דאמר ככהנים: 'לא תעלה במעלות על מזבחי'- שהיו מהלכים עקב בצד גודל וגודל אצל עקב, ומאן דאמר כמלאכים: 'ורגליהם רגל ישרה'.

בירושלמי מובאת מחלוקת למה להשוות את העמידה בקירוב רגליים בעת תפילת הלחש. מי שמשווה זאת למלאכים סבור כי המלאכים הינם ביטוי ליצורים בלא כוח בחירה ורצון עצמאי. אין להם אלא הרצון האלוקי שהם נשלחים בשליחותו. מעולם אינם חורגים מרצון זה ואינם יכולים להחליף את שליחותם. כוחם הינו כוח אלוקי באופן מוחלט ללא כל התערבות רצונית. בעומדנו כך בתפילה שומה עלינו במידת מה לחוש כמלאכים שכל כוחם שאוב מהקב"ה ואין להם שום יכולת לחרוג מכך. מתוך כך נבוא להכיר כי הקב"ה הוא מקור השפע והעוצמה בעולם ואין על מי להשען אלא עליו.

לעומת זאת, מי שמשווה זאת לכהנים סבור שאע"פ שהדימיון למלאכים תואם מאוד אך אין הוא מתאים ליצורי אנוש. התפילה הינה ביטוי של תלות של יצור בחירי אנושי בבורא העולם. מתוקף כך בהכרח יש לדמות את המתפלל ליצור אנושי המבטל את יישותו בפני הקב"ה. כאן נכנסים הכהנים עובדי ה' במקדש שהליכתם הינה עקב בצד גודל אך משום שאין הם רוצים לחרוג מן החסות של ה' עליהם. מי שהולך הליכה גסה חושף את ערוותו ובכך מבטא גם את יציאתו מצל השכינה אל חיי המעשה כעומדים במנותק מהא-ל. אל לנו לחשוב אף לא לרגע אחד כי שולטים אנו בעולם בכוחות עצמנו אלא כל כוחנו מן הקב"ה ולו אנו צריכים לזקוף את כל תוצאות מעשינו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)