אף הן היו באותו הנס

  • הרב שמואל שמעוני

"אף הן היו באותו הנס"

הגמרא במגילה ד ע"א מביאה: "ואמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס". יסוד זה מובא בש"ס גם כהסבר לחיובן של נשים בהדלקת נר חנוכה (שבת כג ע"א), ובשתיית ד' כוסות בליל הסדר (פסחים קח ע"ב). רש"י פירש שהכוונה היא לכך שהנס נעשה באופו מיוחד על ידי אישה, כגון תפקידה של אסתר לגבי פורים, אך התוספות חלקו עליו, ופירשו שהכוונה היא שהן היו שותפות בסכנה לא פחות מהגברים. פירוש זה הוביל אותם להקשות: מדוע לא משמש אותו יסוד לחיוב נשים במצוות נוספות, כגון סוכה, שאף הן היו באותו הנס של "כי בסוכות הושבתי"?

תוספות תירצו שדין "אף הן היו באותו הנס" יכול לחייב במצוות דרבנן, אך לא במצוות דאורייתא (פסחים קח ע"ב ד"ה שאף). בביאור הדבר, שמעתי ממורי הרב בנימין תבורי שליט"א שמצוות דאורייתא וכללי החיוב והפטור שלהן אינם יכולים להיות מושפעים מאירועים היסטוריים למיניהם. התורה קדמה לעולם, ואינה מושפעת מההיסטוריה, בניגוד למצוות דרבנן, שניתקנו על רקע היסטורי מסוים ומושפעות ממנו.

הגר"מ סולובייצ'יק הציע הסבר שונה מהתוספות. לדבריו, דין זה של רבי יהושע בן לוי אינו מחייב בכל מצווה שטעמה הוא נס מסוים שאירע לנו, אלא רק במצוות שעניינן ותוכנן הוא פרסום הנס. תוכן זה מאפיין את מצוות נר חנוכה ומקרא מגילה, והא ראיה - שמברכים עליהן ברכת "שעשה ניסים". על שתיית ד' כוסות מברכים ברכת "אשר גאלנו", המקבילה לברכת "שעשה ניסים".

ועוד שמעתי מהרב תבורי, שישנה נפקא-מינה בין הסברים אלו. רבנו תם (הובא בר"ן שבת מד ע"א באלפס ד"ה וכתב) כתב שנשים חייבות בסעודה שלישית ובלחם משנה, שאף הן היו בנס המן. כמובן, על פי דברי הגר"מ סולובייצ'יק אין מקום להלכה זו, שכן אין אלו מצוות של פרסומי ניסא.