ארבע כוסות

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

שקלים דף ח – ארבע כוסות

בסוגייתנו מובאת ברייתא בה נאמר שניתן לצאת ידי חובת ארבע כוסות ביין מזוג (יין שהוסיפו לו מים). מעניין כי בהמשך הגמרא, נשאלה השאלה האם ניתן לצאת ידי חובת ארבע כוסות ביין מזוג:

"מהו לצאת ידי חובתו ביין מזוגין?"

נראה להסביר שהשואל לא הכיר את הברייתא המובאת בגמרא ומסיבה זו שאל את השאלה. מכל מקום, שורש שאלתו הוא ביסוד הטעם של תקנת חכמים במצוות ארבע כוסות בפסח; בנושא זה ישנם טעמים רבים – הידוע שבהם הוא שארבע כוסות נתקנו כנגד ארבע לשונות של גאולה שנאמרו ביציאת מצרים, אך בתללמוד הירושלמי על מסכת פסחים (פרק י הלכה א) מובאים טעמים נוספים. אחד הטעמים הוא שתקנו את ארבע הכוסות כנגד מספר הפעמים שמופיעה המילה כוס בספר בראשית בסיפור החלום של יוסף ושר המשקים*; לפי הסבר זה, נראה לומר שהיין צריך להיות חי ולא מזוג הסיבה לכך היא פשט הפסוק (בראשית מ, יא).

וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה

מהאמור בפסוק משמע שהיין לא היה מזוג במים. אולם, לדעה אחרת המובאת בסוגיה שם, ארבעת הכוסות הן כנגד ארבעת הכוסות שעתיד הקב"ה להשקות את האומות על כך שציערו את עם ישראל, לפי הסבר זה נראה לומר שהיין צריך להיות מזוג, כפי היין שרגילים לשתות שהוא יין מזוג.

על אף האמור, הרב דוד פרנקל (קרבן העדה) כתב שהספק אינו אם צריך דווקא יין חי, לדבריו הספק הוא בנוגע לשיעור המזיגה – האם יוצא אדם ידי חובה ביין שמזגו בו יותר משלשה חלקים של מים מול חלק אחד של יין. הגמרא פושטת את הספק מדבריו של רבי חייא 'בין חיין ובין מזוגין ובלבד שיהא בהן טעם ומראה יין' – על פי דבריו ניתן להבין גם מדוע נשאלה שאלה זו לאחר שכבר נאמר לעיל שניתן לצאת ביין מזוג – משום שדבריו של רבי חייא לא נאמרו לעיל (ולא משום שהשואל לא הכיר את הברייתא).

___________

* על פי הגמרא במסכת חולין (דף צב עמוד א)חלום זה רומז לגאולתם של ישראל.

הרב ירון בן צבי