ארון כפורת וכרובים | 6

להשלמת סדרת שיעורים בנושא הארון, הכפורת והכרובים, בכוונתנו בשיעור זה להתמקד בכרובים.

בשיעורינו עד כה, התייחסנו באופן כולל לכפורת בהשוואתה לארון, אך לא עסקנו באופן ישיר בכרובים, במהותם וייעודם. בהקשר לכך, יש לדון ביחס בין הכפורת לכרובים, בשאלה מדוע ישנם שני כרובים ובשאלה כיצד ייתכנו בכלל כרובים בקדש הקדשים. בנושאים אלו ובנושאים נוספים, נעסוק בעז"ה בשיעור זה.

כפורת וכרובים

אומרת התורה

"ועשית שנים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצות הכפורת. ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפורת תעשו את הכרובים על שני קצותיו. והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו אל הכפורת יהיו פני הכרובים"                                 (שמות כ"ה, יח-כ).

ישנן כמה נקודות העולות מתוך הפסוקים:

• ראשית, העובדה שהכרובים העשויים משני קצות הכפורת מסוככים על הכפורת ופניהם אל הכפורת, מלמדת כי הכתוב מעוניין להדגיש כי הכפורת הינה מקור הכרובים, והם נובעים ממנה ופונים אליה.
• בנוסף, הכתוב מתאר מצד אחד פרישת כנפים למעלה, ואילו במקביל הכרובים מסוככים על הכפורת כלפי מטה.
• פני הכרובים הם מצד אחד איש אל אחיו כלומר האחד כלפי השני, ואילו מאידך גיסא אל פני הכפורת - כלפי מטה.

בנוגע לתפקיד הכרובים, מדברי הפסוקים לעיל, עולה לכאורה כי לכאורה אין כל התייחסות לכרובים עצמם אלא רק למרחב שבין שני הכרובים - "ונועדתי לך שם ודיברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות". באותו המרחב בו הכרובים פניהם איש אל אחיו, המרחב אליו הכרובים יוצאים מקצוות הכפורת לעבר האמצע, במרחב זה הקב"ה נגלה למשה. ברור כי מעל הכפורת מבין שני הכרובים הוא המקום המקודש ביותר מפני ששם מתרחש הדיבור האלוקי.

 

תולדות הופעת הכרובים

א. הכרובים בגן העדן^[1]:

ההופעה הראשונה של הכרובים הינה בגן העדן:

"ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים"

                                                    (בראשית ג', יד).

בעקבות הגירוש, הקב"ה משכין ממזרח לגן את הכרובים שיחד עם להט החרב המתהפכת תפקידם לשמור את דרך עץ החיים. הכתוב אינו מגדיר מהם הכרובים עצמם ומהי צורתם, והוא קורא להם הכרובים, כאילו כרובים אלו ידועים ומפורסמים.

ב. הכרובים במשכן

מעבר לכרובים הנמצאים בקדש הקדשים ישנם כרובים מצויירים:

"ואת המשכן תעשה עשר יריעות שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חושב תעשה אותם"             (שמות כ"ו, א).

וכן בפרוכת:

"ועשית פרוכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חושב יעשה אותם כרובים"            (שמות כ"ו, לא).

לגבי ההבדל בין היריעות בהן כתוב "כרובים מעשה חושב תעשה אותם", לפרוכת בה נאמר "מעשה חושב יעשה אותם כרובים", מעיר הנצי"ב:

"'כרובים מעשה חושב' - ובפרוכת כתיב 'מעשה חושב יעשה אותה כרובים'. דיש הבדל באופן העשיה: דביריעות לא היה צריך לחשוב מתחילה שתהיה אותה צורה שהחל בדעתו לעשות נגמרת על זאת היריעה, שהרי יתפור אותה עם אחותה ותהי נגמרת הצורה שם. מה שאין כן בפרוכת היה ההכרח לחשוב מתחילה איך ומה יעשה בה שלא יהא כלה באמצע הציור. משום הכי ביריעות כתיב תחילה 'כרובים' ואח"כ 'מעשה חושב', ובפרוכת להיפך - תחילה 'מעשה חושב' ואח"כ 'כרובים'" (שמות כ"ו, א).

לדעת הנצי"ב מכיון שביריעות ישנן מספר יריעות המחוברות יחדיו אשה אל אחותה, אין צורך לחשוב מתחילה על צורתה המדוייקת וייתכן שהיא תיגמר ביריעה אחרת, מה שאין כן בפרוכת שהצורה צריכה להיות כולה בפרוכת עצמה. לכן ביריעות כתוב בתחילה כרובים ואח"כ מעשה חושב ואילו בפרוכת תחילה מעשה חושב ואח"כ כרובים.

לענייננו, העובדה כי ישנם כרובים גם ביריעות הפנימיות - יריעות המשכן, וגם בפרוכת המבדילה בין הקדש ובין קדש הקדשים, מלמדת שככל שמתקרבים אל המקום המקודש ביותר מופיעים כרובים.

יתרה מכך, במידה מסוימת קדש הקדשים מוקף בכרובים: מלמעלה, ביריעות הפנימיות ומארבעת הצדדים שלו. כך שמעבר לכרובים הנמצאים על הכפורת העשויים מקשה זהב, קדש הקדשים כולו מוקף כרובים ומכאן שישנה משמעות גדולה מאוד לכרובים במקום המקודש ביותר של המקדש ועניין זה מעיד על חשיבותם.

ג. הכרובים בבית ראשון

1. הכרובים שמוסיף שלמה בקדש הקדשים.

בנוסף לכרובים אשר בכפורת על ארון העדות, שלמה מוסיף כרובים גדולים עשויים עצי שמן ומצופים זהב. קומתם 10 אמות, 5 אמות כנף כל כרוב, כך שברוחב תופסים כנפי הכרובים עשרים אמה, שזהו רוחבו של קדש הקדשים. מכאן כי כנפי הכרובים נוגעים בקירות הצפוני והדרומי של המשכן.

כרובים אלו מתוארים כחלק ממבנה הבית ולא במסגרת הפרק המתאר את הכלים^[2].

תוספת כרובים אלו משמעותית ביותר והיא משנה את צביון קדש הקדשים. הכרובים במידותיהם הגדולות, התופסים את כל רוחבו של החדר, מסמלים יותר מכל את קביעותה של השראת השכינה, קביעות במבנה[3].

.בסופו של דבר, הכרובים החדשים פורשים כנפיים על מקום הארון, ומכסים על הארון ועל בדיו מלמעלה והארון מובא אל תחת כנפי הכרובים (דברי הימים ב ה', ז-י).

2. כרובים על הפרוכת, על קירות הבית, על דלתות ההיכל והדביר ועל המכונות^[4].

גם בבית ראשון, כמו במשכן, מצויים הכרובים במקומות נוספים, מעבר לכרובים של הכפורת על גבי הארון ומעבר לכרובים החדשים שמוסיף שלמה:

א. על הפרוכת: על הפרוכת ישנן תמונות כרובים:

"ויעש את הפרוכת תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ ויעל עליו כרובים"       (דברי הימים ב ג', יד).

ב. על קירות הבית: הכתוב מדגיש כי ישנו פיתוח כרובים על הקירות:

"ויחץ את הבית הקורות הספים וקירותיו ודלתותיו זהב ופתח כרובים על הקירות"          (דברי הימים ב ג', ז).

וכן במלכים א:

"ואת כל קירות הבית מסב קלע פיתוחי מקלעות כרובים ותימורות ופטורי צצים מלפנים ולחיצון"  (ו', כט).

כלומר ציפוי קירות האבן בארז ובזהב בסוף מעוטר על ידי פיתוחי מקלעות כרובים, ומבארים המפרשים מלפנים בקדש הקדשים ולחיצון הכוונה היא להיכל/ לקודש.

ג. על דלתות ההיכל והדביר: בנוסף, ישנם כרובים על דלתות ההיכל והדביר. כמו כן, אף בדלתות עצי השמן בפתח הדביר נגלפו מקלעות כרובים

"ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמורות ופטורי צצים וצפה זהב וירד על הכרובים ועל התמורות את הזהב"                                                    (מלכים א ו', לב).

אם כן, ישנן תבניות של צורות קלועות ושזורות של כרובים המגולפות הן בקירות הבית, הן בדלתות עצי השמן של קדש הקדשים וכן בפתח ההיכל כמבואר בהמשך:

"וקלע כרובים ותימורות ופטורי ציצים וציפה זהב מיושר על המחוקה"            (שם, לה).

גם כאן הזהב היה מרודד ומיושר על הצורות החקוקות בעץ הדלת, כך שהצורות נראו כאילו הן עשויות זהב בדומה לפתח הדביר כפי שהוזכר לעיל.

ד. על מכונות הנחושת

בנוסף לכרובים המצויים במבנה המשכן והמקדש, בבית ראשון היו כרובים על מכונות הנחושת. ישנן עשר מכונות נחושת (-כנים ניידים שנועדו להעמיד עליהם את הכיורות), כאשר למכונות היו מסגרות (-דפנות היורדות מן השפה העליונה וסוגרות עליה), והכתוב מציין:

"ועל המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכרובים ועל השלבים כן ממעל ומתחת לאריות ולבקר ליות מעשה מורד" (מלכים א, ז, כט).

ההנחה היא כי הדברים מתוארים מלמטה למעלה, למטה האריות מעליהם הבקר ובחלק העליון של המסגרות הכרובים. וכן בהמשך:

"ויפתח על הלוחות ידותיה ועל מסגרותיה כרובים אריות ותימורות כמער איש ולויות סביב"         (שם  לו).

ייתכן כי הלוחות זהים לידות וייתכן כי מדובר על שני דברים נפרדים, בציורים על המסגרות האריות הוקדמו לכרובים ואילו כאן הוקדמו הכרובים לאריות, במקום הבקר שם באו כאן התימורות וניתן לשער גם כאן כי במדור העליון היו הכרובים מתחתם האריות ולמטה התימורות כל אחד במדורו.

מעניין מאוד כי במסגרת תיאור המכונות מוזכרים ארבעה אופני נחושת- הם גלגלים[5], והכתוב במלכים א אומר "ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה" (ז', לג), מתרגם על אתר יהונתן "כעובד גלגלי מרכבת יקרא" מרכבת הכבוד, כדמות אופני המרכבה העליונה שחזה יחזקאל בנבואתו.

רש"י בעקבותיו קושר בין תבנית המכונות למעשה המרכבה ביחזקאל.

הרד"ק בפירושו אומר:

"מרכבת הקודש הנראית במראה הנבואה ליחזקאל... וראה שלמה בחכמתו מה שראה יחזקאל בנבואתו"

                                                                                   (שם).

בתיאור המכונות במקדש שלמה ישנם אריות בקר וכרובים ואילו ביחזקאל במרכבה יש אריה עגל ושור, נשר ואדם, כשהכרובים נזכרים בתיאור המרכבה השני ביחזקאל ח, א.

כמו כן בשניהם מוזכרים אופנים (מלכים א, ז, ל, לב, לג, וביחזקאל א, טו טז, יט –כ-כא).

השימוש הרב במספר ארבע וכל זאת מעבר לאמירה המפורשת כי מעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה.

הרלב"ג מוצא בתיאור הים של שלמה רמזים למעשה המרכבה, הוא מונח על שנים עשר בקר המחולקים לארבע קבוצות שוות לפי רוחות השמים.

מכאן כי הופעת הכרובים במכונות, ודימוי האופנים כמעשה אופן המרכבה, מגדילים באופן משמעותי את מימד השראת השכינה גם בחצר ולא רק בקדש הקדשים^[6].

כך במקדש ראשון, בנית כלי הנחושת - המכונות ועליהם הכרובים במתכונת המרכבה, שלמה מאפשר לעולי הרגלים לראות מעין גילוי של השראת שכינה גם בחצר ולא רק לכהנים בתוך קדש הקדשים.

רבקה רביב מציינת במאמרה כי יש בכך ביטוי להתפשטות הקדושה מן הבית אל החצר, דבר המופיע גם בתיאור המקדש בנבואת יחזקאל (מ-מג).

על פי הבנה זאת, ניתן בהחלט להסביר את מעשיו של המלך אחז כרצון מובהק של סילוק שכינה מן המקדש כמבואר:

"ויקצץ המלך אחז את המסגרות המכונות ויסר מעליהם את הכיור ואת הים הוריד מעל הבקר הנחושת אשר תחתיה ויתן אותו על מרצפת אבנים".

                                                                   (מלכים ב ט"ז, יז).

מכאן אנחנו רואים כי הכרובים, הן במשכן והן במקדש, עוטפים מכל צדדיו את קדש הקדשים, מלמעלה, מן הצדדים וכן בכניסה במזרח על הפרוכת. אלא שבמשכן מלמעלה ובצדדים, אלו יריעות, ואילו במקדש אלו קירות, כשבבית ראשון, מעבר לכך ישנו ציור של כרובים על הדלתות.

מכאן ניתן על פניו ללמוד כי הכרובים קשורים במהותם אל קדש הקדשים, אל השראת השכינה האלוקית במקדש, וככל שמתקרבים אליהם פנימה יותר, הופעת הכרובים גדולה יותר ולכן גם בפתח ההיכל והדביר מצוירים כרובים.

בנוסף, בבית ראשון ישנם כרובים על גבי המכונות, דבר המצביע על הזיקה בין הכנים המחזיקים את הכיורות לבין הכניסה אל הקודש, ועל גילוי השראת השכינה גם בחצר, מקום אליו כל ישראל עולים לרגל לראות וליראות את פני ה'.

ה. הכרובים במקדש יחזקאל

במקדש יחזקאל לא מוזכר לא הארון, לא הכרובים שמעליו ולא הכרובים שנוספו לבית הראשון בקדש הקדשים על ידי שלמה^[7]. בנבואה זאת, החיות נקראות כרובים^[8].

מאידך גיסא, גם כאן, בחלקים מסויימים של המבנה ישנם כרובים.

בתיאור סילוק השכינה מן הבית אומר הנביא יחזקאל:

"וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעומתם ויעמוד פתח שער בית ה' הקדמוני וכבוד אלקי ישראל עליהם מלמעלה"                                        (י', יט).

בנבואה זו קורא יחזקאל לחיות כרובים (י, כ). וכן בהמשך:

"וישאו הכרובים את כנפיהם והאופנים לעומתם וכבוד אלקי ישראל עליהם מלמעלה. ויעל כבוד ה' מעל תוך העיר ויעמוד על ההר אשר מקדם לעיר"                                        (י"א, כב-כג).

וכך בהמשך הספר:

"על מעל הפתח ועד הבית הפנימי ולחוץ ואל כל הקיר סביב סביב בפנימי ובחיצון מדות. ועשוי כרובים ותמורים ותמורה בין כרוב לכרוב ושנים פנים לכרוב ופני אדם אל התמורה מפו ופני כפיר אל התמורה מפו עשוי אל כל הבית סביב סביב מהארץ עד מעל הפתח הכרובים והתימורים עשויים וקיר ההיכל"                  (מ"א, יז-כ).

כל קירות הבית מהארץ עד מעל הפתח היו מצופים זהב, כולל קיר ההיכל. הציפוי היה עשוי כרובים ותימורים תמורה אחת הייתה בין שני הכרובים, לכל כרוב היו שתי פנים פני אדם מצד אחד ופני כפיר- אריה מצד שני בכל הבית.

בנוסף ניבא הנביא יחזקאל על מלך צור (כ"ח, יא-יט), המלך דימה עצמו שהוא בגן עדן אלוקים, ושם מופיע דימוי נוסף:

"את כרוב ממש הסוכך ונתתיך בהר קדש אלקים היית בתוך אבני אש התלהכת" שם פס' יד).

קיימת הקבלה מענינת לגן העדן ומוזכרות חופת המלך שהייתה משובצת אבנים יקרות הנזכרות ברשימת אבני החושן.

בכל מקרה, מענינת מאוד ההקבלה בין הכרובים בגן העדן ובדימויו, לבין הכרובים במשכן ובמקדש. במקומות נוספים מוזכרים הכרובים כשהכוונה לחיות או למלאכי מעלה הנושאים את המרכבה העליונה, וכך בשירת דוד"

"וירכב על כרוב ויעוף, ויירא על כנפי רוח"

                                                 (שמואל ב כ"ב, יא).

סיכום

בשיעור זה עסקנו ביחס בין הכפורת לכרובים ובתיאור תולדות הופעת הכרובים במקדשים השונים לדורותיהם.

בהתבוננות כוללת ניתן לומר כי אם במשכן, הכרובים מופיעים, בעיקר ביריעות מלמעלה וסביב קדש הקדשים כולל בפרוכת (מעבר לכרובים שעל גבי הארון והכפורת). הרי שבמקדש ראשון, מעבר לתוספת המאוד משמעותית של הכרובים הנוספים בקדש הקדשים המהווים חלק מן המבנה עצמו, ישנם כרובים בדלתות ההיכל והדביר ובפרוכת ואף במכונות הנחושת בחצר.

הופעת הכרובים במכונות הנחושת ודימוי האופנים למעשה המרכבה, הינם חידוש משמעותי ביחס למשכן וייתכן כי מגמתו להבליט את התפשטות השראת השכינה מעבר למבנה הפנימי וגילויה אל עולי הרגלים המגיעים לחצר לראות וליראות.

מגמה זאת בודאי תואמת את השקפתו של שלמה הרואה בבית ה' שהוא בונה בית המיועד לכל העולם כולו ועל כן חנוכת הבית הינה בתשרי, חודש בו שותפים אומות העולם. ובתפילתו המקדש מיועד גם אל הגויים:

"וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרועך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה"

                                                              (מלכים א ח', מא-מב).

מגמה זו מתחזקת עם תיאור בניין יחזקאל בו כל מרחב הקדושה הולך וגדל ומתפשט אף הוא לחלקים רבים שנוספו מחוצה לו, ועל כן הופעת הכרובים מסמלת באופן מובהק את גילוי והופעת השכינה לדרגותיה ולמקומותיה, בבתים השונים.

בשיעור הבא (הוא השיעור האחרון לשנה זו) בכוונתנו בעזרת ה', לעסוק בזיהויים של הכרובים.