בבא בתרא דף קמא – הולדת בנות

  • הרב אביהוד שורץ

המשנה בדף קמ ע"ב עוסקת באדם שהחליט לתת סיוע כלכלי מיוחד לאחד מילדיו. המשנה מתארת שני תרחישים: סיוע לבן וסיוע לבת. הבחנה זו מביאה את הגמרא בדף קמא לדון בשאלה מעניינת: מי עדיף – בן או בת? לפום ריהטא, אין לשאלה זו נפקא מינה, שהרי אין אדם יכול לקבוע אם יהיו לו בנים או בנות. אף על פי כן הגמרא מעלה את השאלה, ואף נוקטת עמדה ברורה: בן עדיף מבת. אמנם יהיו מצבים שאדם יסייע דווקא לבתו, מחשש פן לא יהיה לה כדי מחסורה, אך ברור ממרוצת הסוגיה שבנים עדיפים על בנות.

את העמדה הזאת ראינו כבר לעיל דף טז ע"ב, ועמדנו עליה בעיוננו שם. הפעם ברצוננו להרחיב מעט על העמדה הנגדית, המובאת גם במרכז סוגייתנו:

"אמר רב חסדא: ולדידי בנתן עדיפן לי מבני".

רב חסדא אומר שהוא מעדיף בנים על בנות. מה פשר העדפה זו? רשב"ם על אתר ניסה לבאר את הדברים, אך בסופו של דבר כתב:

"ולא נתיישב לי יפה דעתו של רב חסדא".

התוספות על אתר הציעו:

"אלא נראה לר"י דלהכי קאמר בנתן עדיפן לי מבני, לפי שהיו חתניו גדולי הדור: רבא ומר עוקבא בר חמא".

ההבנה הפשוטה בדברי התוספות היא שבנים אכן עדיפים על בנות, אלא שהבנות מזכות את אביהן ב'בנים' נוספים, דהיינו בחתנים, ואם אותם חתנים הם גדולי הדור, נמצא שבנותיו הביאו לו זכות גדולה.

לעניות דעתי, יש להוסיף ולבאר יותר. ניתן היה לקבל ניסוח שלפיו הבנות אינן אלא מכשיר או אמצעי להשגת חתנים נכבדים. אך ברור לי שרבא – ששמו נזכר בתלמוד הבבלי יותר מכל אמורא אחר – לא היה בוחר לו אישה שאינה מתאימה לדרגתו הרוחנית. רצוני לומר: לולא הייתה בתו של רב חסדא אשת מעלה, בעלת חכמה אנושית ומידות טרומיות, לא היה רבא נושא אותה.

אם כן, רב חסדא זכה לא רק לחתנים נכבדים, אלא גם לבנות צדיקות ובעלות מידות טובות. ובכן, סוגייתנו מדגישה את העדפת הבנים על הבנות, אך בד בבד היא מביאה את טענתו רב חסדא כי הולדת בת היא זכות כבירה, ואם משקיעים בחינוכה ובגידולה, אין ספק שתגדל להיות אשת מעלה, הראויה לגדולי הדור.

פרשנות מעין זו בסוגייתנו הציע הרב מנשה קליין, בעל שו"ת משנה הלכות (חלק ד סימן ר"ז). הוא מצטט סוגיה מעניינת במסכת כתובות (דף פה ע"א), שבה נאמר כי במצבים מסוימים רשאי הדיין להיעזר בדבריו של אדם שאיננו עד גמור, אם ברור לו שהלז דובר אמת (דין "קים לי בגויה"). המקור לכך הוא פסיקה של רבא על סמך עדותה של אשתו – בת רב חסדא. הגמרא מדגישה שרבא לא סמך על עדות שכזו מפי תלמידו הגדול, רב פפא, אך את דברי אשתו קיבל, ואף פסק על פיהם. וביאר הרב קליין:

"הרי דבת רב חסדא היתה צדקנית גדולה כל כך, עד שסמך עליה רבא יותר מרב פפא".

בסוף אותה תשובה הרב קליין מציע לקשור את דברי רב חסדא בסוגייתנו עם מימרה אחרת שלו, המובאת במסכת נידה (דף מה ע"ב):

"אמר רב חסדא: ...'ויבן ה' א-לקים את הצלע' (בראשית ב', כב) – מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש".

רב חסדא, שדגל בעמדה שנשים אינן נחותות מגברים, ואדרבה, הן עולות עליהם בבינה יתרה, חינך את בנותיו בדרך זו, ומאמציו נשאו פרי!