בבא מציעא דף פו - הכנסת אורחים וביקור חולים

  • הרב אביהוד שורץ

הגמרא בדף פו ע"ב דורשת את הפסוקים שבתחילת פרשת וירא, המתארים את הכנסת האורחים של אברהם אבינו. בין הדרשות השונות נאמר שם:

"אמר רבי חמא ברבי חנינא: אותו היום, יום שלישי של מילה של אברהם היה, ובא הקדוש ברוך הוא לשאול באברהם".

רש"י מצטט בפירושו לתורה את דברי רבי חמא, ומבאר שהקב"ה בא לקיים מצוַת ביקור חולים.

כידוע, מצוַת הכנסת אורחים ומצוַת ביקור חולים סמוכות פעמים רבות זו אצל זו, כגון במה שאנו אומרים מדי בוקר לאחר ברכות התורה: "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... והכנסת אורחים וביקור חולים".

ראש הישיבה הרב יעקב מדן שליט"א מסביר, שמלבד הפן של גמילות חסדים יש בין שתי המצוות הללו זיקה עקרונית. עיקרה של מצוַת הכנסת אורחים הוא שהמארח - בעל הבית - נוהג כבוד באורח. בכמה מקומות בתנ"ך אנו קוראים על מנהג קלוקל ומושחת של השתלטות בעל הבית על האורח, ובפרט בענייני עריות: כן מצינו באנשי סדום, במעשה פילגש בגבעה, בירידת אברהם למצרים ובביקוריהם של אברהם ושל יצחק בגרר. חידושו של אברהם אבינו היה שבעל הבית אינו שולט באורח, אדרבה, הוא משרת אותו ודואג לכל צרכיו, עד כדי "שלש לשונות בחרדל". דא עקא, שלעתים האורח נוהג שלא כראוי, מטיל על המארח את כל צרכיו והופך למעמסה; באה מצוַת ביקור חולים ומלמדת אותנו, כי פעמים שהאורח הוא זה שצריך לדאוג למארח - לסעוד אותו ולטפל בו. הצד השווה שבשתי המצוות, שבשתיהן האדם מציב במוקד את זולתו ודואג לכל צרכיו.

שתי המצוות - ביקור חולים והכנסת אורחים - הן חלק ממצוַת גמילות חסדים. הרמב"ם (הלכות אבל פי"ד ה"א) כתב שמצוות אלה הן "מצות עשה של דבריהם", דהיינו מצוות דרבנן. וביאר הגאון הרב יוסף דוב סולוביצ'יק, שגם הרמב"ם מודה כי ביסודן אלו מצוות דאורייתא של "ואהבת לרעך כמוך", ומה שעשו חז"ל היה להגדיר ולעצב את החובה הכללית הזאת של אהבת הזולת באמצעות מצוות דרבנן. ואכן, כפי שראינו, אף שביקור חולים והכנסת אורחים הן מצוות שונות, סוף סוף שתיהן מבטאות יסוד אחד: יסוד הדאגה לזולת.