ב`ב יד - משה כתב ספרו ופרשת בלעם

  • הרב ברוך וינטרוב

בבא בתרא דף יד - משה כתב ספרו ופרשת בלעם / ברוך וינטרוב

"משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב" (יד ע"ב).

המפרשים תמהו על המשפט הזה: אם ספרו של משה הוא התורה, מדוע הוצאה פרשת בלעם מכללו ונזכרה בפני עצמה?

הריטב"א מסביר: "נראין דברי האומרים שאין זו פרשת בלעם שכתובה בתורה... אלא פרשה בפני עצמה היא שכתב והאריך בה יותר והיתה מצויה להם". ושמא יש תימוכין לפירוש זה בנוסחה הגורסת "וספר בלעם" במקום "ופרשת בלעם" (ראה דקדוקי סופרים דף טו ע"א אות מ). מעניין לציין שבחפירות בעבר הירדן המזרחי, בחִרבת דיר עלא, נתגלו כתובות עתיקות המתארות חזיונות נוספים של בלעם; הארכיאולוג זאב ארליך העלה את ההשערה שכתובות אלה הן חלק מ"ספר בלעם" המתועד בסוגייתנו (ראו קישורים בויקיפדיה, ערך בלעם בן בעור).

מפירושו של רבנו גרשום מאור הגולה משתמעת תשובה אחרת: "ופרשת בלעם - אף על גב דבלעם גופיה הוה נביא", זאת אומרת: מכיוון שבלעם היה נביא, היה מקום לחשוב שהוא שכתב את פרשתו, לכן נזקקה הגמרא להשמיענו שאף אותה כתב משה.

תשובה שלישית הציע ר' צדוק הכהן מלובלין בספר פרי צדיק (פרשת בלק, אות ב). לדבריו, כל התורה כולה נתקדשה בקדושת תורה שבכתב על ידי כתיבתו של משה. לדוגמה: כאשר אמר משה לבני ישראל את דברי ה', לא הייתה בדבריו קדושת תורה שבכתב (אלא קדושת נבואה בלבד); קדושה זו חלה רק כאשר ציווהו ה' לכתבם בספר התורה. דברי בלעם, לעומת זאת, נתקדשו כתורה כבר בשעת אמירתם. לכן הפרידה הגמרא בין כתיבת כל התורה, שקידשה את הדברים, ובין כתיבת פרשת בלעם, שהייתה כתיבה של דברים שנתקדשו זה מכבר.