בבא בתרא | דף סח | סנטר וסוללות חשמל
"רבן שמעון בן גמליאל אומר: המוכר את העיר מכר את הסנטר" (משנה סח ע"א).
הגמרא מביאה מחלוקת מהו "הסנטר": בבבל הסבירו שזהו עבד בעל תפקיד מסוים בעיר ("בר מחווניתא"), ואילו לדעת שמעון בן אבטולמוס (ויש גורסים: בן אבשלום) הכוונה לקרקעות הנמצאות מחוץ לעיר ("באגי"). הסוגיה מעירה כי הכללת הקרקעות בעסקה סבירה יותר מהכללת העבד בה.
כבר ביארנו בפתיחה לפרק כי ייתכנו שתי סיבות מדוע לא ייכלל דבר מה בעסקת מכר, ובענייננו - מדוע לא ייכלל הסנטר במכירת העיר: א. הסנטר אינו נחשב חלק מן העיר, אלא הוא רכוש אחר; ב. הסנטר אמנם נחשב חלק מן העיר, אך מפני חשיבותו הגדולה אין המוכר מתכוון למכרו עמה, אלא אם כן ציין זאת בפירוש.
קרקעות המצויות מחוץ לעיר אך מעובדות בידי אנשי העיר - פשוט וברור כי הן שייכות לעיר; אם אין הן נמכרות עמה, אין זה אלא מפני שיש להן חשיבות גדולה, ומן הסתם כוונת המוכר למכור אותן בעסקה נפרדת. אך אם הסנטר הוא עבד, הרי אף על פי שהוא בעל תפקיד בעיר, ותפקידו חשוב עד כדי כך שאי אפשר לעיר בלעדיו (ראה רשב"ם סח ע"א, ד"ה בר מחווניתא), מכל מקום ודאי שאין הוא חלק מן העיר.
ובכן, ייתכן שהמחלוקת בהבנת המונח "סנטר" היא מחלוקת יסודית בהבנת שיטתו של רשב"ג. הגמרא בדף עח ע"ב מביאה את קביעתו של אביי כי רשב"ג הוא מן הסוברים שכל המוכר דבר מה, מוכר אותו עם כל תשמישיו. הדעות בסוגייתנו חלוקות אם רשב"ג אוחז בעיקרון זה רק לעניין דברים שהם חלק מן הדבר הנמכר, אלא שיש להם חשיבות גדולה כשהם לעצמם, כגון באגי; או שמא אמר את שיטתו אפילו בתשמיש שהוא ללא ספק דבר מה אחר, אלא שהוא נצרך לדבר הנמכר, כגון העבד.
אילו פסקנו כרשב"ג (עיין פסקי הרא"ש על פרקנו סימן י"ב, ובש"ך חושן משפט סימן רט"ו ס"ק ד), הייתה לשאלה זו נפקא מינה למוצרים כדוגמת סוללות לכלי חשמלי: מצד אחד, ודאי שאין הם חלק מן הכלי; מצד שני, הם נצרכים לו ביותר.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)