דילוג לתוכן העיקרי

נידה | דף יב | בדיקה שלפני תשמיש

 

בסוגייתנו הגמרא עוסקת בבדיקה של אשה שאינה עוסקת בטהרות לפני תשמיש:

"בעא מיניה רבי זירא מרב יהודה: אשה מהו שתבדוק עצמה לבעלה? אמר ליה: לא תבדוק. ותבדוק, ומה בכך? אם כן - לבו נוקפו ופורש".


בגמרא נאמר שהאשה לא תבדוק את עצמה; הסיבה לכך היא שחכמים לא חייבו בבדיקה זו ואם בכל זאת תבדוק את עצמה, הבעל עשוי לחשוב שאשתו הרגישה דבר מה שגרם לה לספק אם היא נטמאה ולכן היא בדקה. שאם לא כן, היא לא הייתה בודקת. מתוך כך הבעל יפקפק בבדיקה ויפרוש מאשתו שמא היא לא בדקה טוב.

מגמרא זו ניתן להביא ראיה לדברי רבי ישראל איסרליין (תרומת הדשן רמו) שכתב שבמקרה בו אשה הרגישה שנפתח המקור שלה, אף אם היא לא מצאה דם בבדיקה, ונמצאה רק ליחה ללא אדמומיות, היא טמאה; מדברי הגמרא כאן ניתן לומר שדין זה הוא הסיבה לכך שלבו של הבעל נוקפו כאשר רואה שהאשה בודקת את עצמה.

הרמב"ן (בחידושיו על סוגייתנו) מעיר שלפי רש"י, הסובר שאין האשה בודקת את העד עד למחרת, יותר מובן שיהא לבו של הבעל נוקפו:

"ולדברי רש"י ז"ל לבו נוקפו בבדיקה שלפני תשמיש לפי שהיא בודקת ואינן יודעין מה מצאו עד למחר ונמצא בועל על הספק, ולבדוק ולראות לא עלה על דעתו שאפילו בטהרות לא אמרו כן, ושלאחר תשמיש נמי לבו נוקפו בו ופורש, ולפי דברינו אפי' בבדיקות שרואה לפני תשמיש כיון שאין אתה מחזיקה בטהורה לבו נוקפו בחששות ובחומר בדיקת חורין וסדקין ואינו סומך בבדיקת אור הנר וכל זה וכיוצא בו גורמין פרישה הן".


אולם, יתכן לומר שמה שנאמר שהאשה מניחה את העד עד למחר זה דווקא כשמדובר בבדיקה לטהרות שאז אף אם לבו של הבעל נוקפו חייבו חכמים בבדיקה זו, אבל בבדיקה של אשה לבעלה אין מחכים עד למחר בכדי לבדוק אותה אלא בודקים מיד.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)