עירובין | דף נ | בזה אחר זה
בסוגייתנו נאמר כלל בשמו של רבה:
"כל שאינו בזה אחר זה - אפילו בבת אחת אינו".
משמעות הכלל היא שלא ניתן להחיל שני דינים יחד כאשר דין אחד לא יכול לחול אחרי חברו. דוגמה לדין זה ניתן להביא מהמשנה במסכת קידושין (ב, ז). במשנה זו אנו למדים שכשם שלא ניתן לקדש שתי אחיות אחת אחרי השנייה, כך לא ניתן לקדש שתי אחיות בבת אחת.
בסוגייתנו אנו למדים שאם אדם רצה לקבוע בערב שבת שני מקומות לשביתה אין לכך חלות דינית ולכן אין לו מקום שביתה. כלומר, כשם שאדם המהלך במדבר יכול לקבוע לעצמו רק ארבע אמות כמקום שביתתו אין הוא יכול לקבוע לעצמו את מקומו תחת האילן שהוא רב יותר מארבע אמות וממילא לא קנה ארבע אמות תחת האילן כלל.
אנו מוצאים דיון דומה בליל הסדר, באכילת המצה של המוציא והמצה של לחם עוני. להלכה אנו אוכלים שני כזיתים יחד, אחד עבור המוציא והשני עבור לחם העוני. במקרה זה אין בעיה של "זה אחר זה" היות וכשאוכלים את שתי המצות יחד לא יוצרים חלות אחת שסותרת את השניה אלא מדובר באכילת כזית שיש לה שתי חלויות של דין שנעשות ביחד, כלומר אין מכשול אמיתי המונע את אכילת שני הזיתים יחד, אלא הגדרה הלכתית המחלקת בין מטרתם השונה. כאשר יש מכשול מעשי שלא מאפשר את חלות שני הדינים בזה אחר זה הכלל של רבה רלוונטי מאוד, אולם כאשר יש רק מכשול הלכתי ואין בעיה מעשית להתקיימות שני הדינים אז הם חלים.
ר"ל, אדם לא יכול מעשית לשבות בשני מקומות משום שניתן לקבוע רק מקום שביתה אחד, אולם, כאשר מדובר במכשול הלכתי אז בעצם אכילת המצה ידוע לאדם שהוא מקיים את שתי המצוות ביחד, וממילא ניתן לקיים באכילה אחת את שתי המצוות.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)