בזכות נשים צדקניות

  • הרב יעקב מדן

בזכות נשים צדקניות / הרב יעקב מדן

לקראת פסח

א.

את חיובן של נשים בארבע כוסות בליל הפסח, מנמק ר' יהושע בן לוי בכך ש"אף הן היו באותו הנס" (פסחים קח.). רש"י והרשב"ם על אתר פירשו, שבנס פסח הנשים השתתפו בצורה פעילה ולא רק בתור 'גאולים':

"שאף הן היו באותו הנס - כדאמרינן 'בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור נגאלו''"

כפי שניתן לראות, רש"י והרשב"ם סומכים את דבריהם על הסוגיה בסוטה, המחדשת שגאולת פסח יצאה אל הפועל בזכות נשים צדקניות שהיו באותו הדור. הסוגיה בסוטה דנה מה בדיוק היה חלקן של הנשים בגאולה, ומביאה את דעת ר' עוירא:

"דרש רב עוירא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים: בשעה שהולכות לשאוב מים הקב"ה מזמן להם דגים קטנים בכדיהן, ושואבות מחצה מים ומחצה דגים, ובאות ושופתות שתי קדירות, אחת של חמין ואחת של דגים, ומוליכות אצל בעליהן לשדה ומרחיצות אותן וסכות אותן ומאכילות אותן ומשקות אותן ונזקקות להן בין שפתים... וכיון שמתעברות באות לבתיהם. וכיון שמגיע זמן מולדיהן, הולכות ויולדות בשדה תחת התפוח, שנאמר 'תחת התפוח עוררתיך' וגו'... וכיון שמכירין בהן מצרים באין להורגן, ונעשה להם נס ונבלעין בקרקע; ומביאין שוורים וחורשין על גבן, שנאמר 'על גבי חרשו חורשים' וגו', לאחר שהולכין היו מבצבצין ויוצאין כעשב השדה, שנאמר 'רבבה כצמח השדה נתתיך'. וכיון שמתגדלין באין עדרים עדרים לבתיהן, שנאמר 'ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדים' - אל תקרי בעדי עדים אלא בעדרי עדרים"

לדברי ר' עוירא, צדקתן של הנשים באה לידי ביטוי בעיקר בהשתדלותן בפריה וברבייה. נדמה, שיש מקום לעגן את דרשת ר' עוירא גם בפשט הפסוקים.

ביציאת מצרים, גאל הקב"ה את ישראל בכבודו ובעצמו ב'אתערותא דלעילא'; בבחינת 'אני ולא השליח'. אף על פי כן, אם יש בשר ודם שיש לזקוף לזכותו משהו מן הגאולה, ודאי מדובר במשה רבנו ע"ה. כידוע, משה רבנו גבר היה, זכר תמים, ואם כן - מה לאישה אצל גאולת ישראל?!

אמנם, כבר עיון ראשוני בקורותיו של משה מעלה תשובה נחרצת לשאלתנו: מי שמצפין את משה מפני גזירת המוות המצרית היא אמו ולא אביו; אחותו היא זו שבונה לו את התיבה ומשלחתו בתוכה ביאור, אף שעל פי מנהג העולם דרך האיש היא לבנות תיבה; כיוצא בזה, אחותו היא זו הניצבת בין קני הסוף על מנת להשגיח על התיבה, ובהמשך מגלה את העורמה והתושייה בקריאת המינקת 'מן העבריות' ברגע הנכון. אם כן, אין ספק שהדמויות המרכזיות השותפות בהצלת חייו של משה הן אחותו ואמו, מרים ויוכבד.

הדמות השלישית השותפה בהצלתו של משה מגזירת פרעה היא בת פרעה, המגדלת את משה בתוך ביתו של פרעה. בהמשך, בעת שמגיע משה למצרים לאחר גלותו הארוכה במדיין, ציפורה אשתו היא זו המצילה אותו מידי המלאך, בעת שהיא כורתת את עורלת בנה.

ברור אם כן, שאמנם משה גאלנו מיד מצרים, אך בלא תושייתן של נשים צדקניות - משה מניין?! כמו בסיפורי הגמרא על רבי עקיבא ורחל ועל רבי מאיר וברוריה, דווקא הנשים הביאו לידי ביטוי את רגשי התקווה והאמונה ברגעי המשבר!

ב.

וממשה האחד - לכלל ישראל.

נדמה, שהתורה מדגישה את העובדה שגם כלל ישראל לא ניצל אלאל בזכות מעשיהן של הנשים. כמובן, כוונתי היא לשתי דמויות המתבלטות מעל המון העבדים האפור המשועבד במצרים - המיילדות העבריות, שפרה ופועה.

ניתן לציין שלושה דברים מרכזיים אותם למדנו ממעשה המיילדות: ראשית, האנושיות הפשוטה והמוסר הטבעי המתבטאים בחוסר הנכונות לשתף פעולה בהמתת היילודים; שנית, ההלכה שאיסור שפיכות דמים הריהו ב'ייהרג ואל יעבור' ומחייב את המתנסה בו למות על קידוש השם, שהרי אילמלא עורמת תשובתן של המיילדות היה פרעה מוציא אותן להורג; שלישית, שפרה ופועה הקימו את המחתרת הראשונה הידועה לנו בהיסטוריה של עם עבדים היוצא נגד משעבדיו. אני ארצה להרחיב מעט בנקודה השלישית.

על פי ראב''ע, פעולותיהן של שפרה ופועה הובילו מיילדות רבות במאבקן הגאה נגד גזירת הצורר. מחתרת זו לא עסקה בריגול ולא בפיצוץ גשרים, אלא בגבורה שאין דומה לה בחילוץ לכודים תחת אש. נדמה, שכאן החלה מלחמת החירות האמיתית, גאולת הרצון של עם ישראל, והיא שהרתה וילדה את יציאת מצרים וגאולת הגוף. רק לאור החירות הפנימית אותה ביטאו המיילדות במעשיהן, יכולה הייתה לבוא לאחר מכן הגאולה הפיזית!

ג.

שתי הופעותיו הראשונות של משה בציבור מבטאות את המשך דרכו.

בראשונה, משה הרואה 'כי אין איש' מכה את הנוגש המצרי ומציל את העבד העברי מתחת ידו. בשניה, מטיף משה את עיקרי תורתו לעברי שפגש - ''למה תכה רעך''. דורות רבים יעברו עד שיקבע ממשיך הדרך הגדול של משה, הלוא הוא רבי עקיבא, את מעשיו של משה כעיקר תורתו: ''ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה''. זה האיש שבו בחר ה' לתת בידו תורה לישראל.

אולם, כפי שראינו, אין ספק שמעשיו של משה מושפעים ונובעים מאותן נשים צדקניות שהקיפו אותו מרגע הורתו ולידתו; נשים צדקניות בזכותן נגאלו ישראל!