בחירת אברהם

  • הרב ברוך גיגי
 

בחירת אברהם*

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ."
                                      
(בראשית י"ב, א)
כבר המפרשים עומדים על כך שבנוהג שבעולם הקב"ה פונה לאדם משתי סיבות: או משום ייחודו ועוצמתו של האדם, או משום שישנה משימה חשובה שהקב"ה מעוניין שתבוצע, והאדם שאליו פונה הקב"ה נבחר כדי למלא אותה.
אולם, פנייתו זו של הקב"ה לאברהם אינה נכנסת לאף אחת מההגדרות הללו. התורה אינה מספרת לנו על מעשיו של אברהם שגרמו לבחירתו, ותוכנה של הפנייה לאברהם הוא רצונו של הקב"ה לעשותו לגוי גדול. אין  מדובר במשימה דחופה שאיננה סובלת דיחוי. מדוע אם כן פונה הקב"ה דווקא לאברהם?
מהפסוקים, מחז"ל וכן מהמפרשים עולים שני כיוונים מרכזיים. הכיוון הראשון הוא שלא הייתה סיבה לבחירת אברהם. כך משתמע מנחמיה:
"אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם:  וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ."
                                                   
(נחמיה ט', ז-ח)
סדר הארועים כפי שהפסוק מציין אותם הוא כדלהלן: בחירת אברהם, הצלתו ושינוי שמו. רק לאחר כל אלו 'התגלה' שלבבו של אברהם נאמן. עובדה זו לא גרמה לבחירתו.
המהר"ל, ממשיכו של גישה זו, טוען שבכוונת מכוון בחירתו של הקב"ה באברהם אינה מנומקת. רק בחירה שאינה תלויה בדבר, יכולה להעניק מעמד נצחי לקשר בין הקב"ה לעם ישראל, ללא קשר למעשינו.
לעומת אפשרות זו, המדרש מעלה אפשרות אחרת:
"ויאמר ה' אל אברם לך לך (קהלת ז) החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר, מעשרה דורות שמנח ועד אברהם ומכולם לא דברתי עם אחד אלא עמך, ויאמר ה' אל אברם לך לך."                                 
 
(בראשית רבה ל"ט)
המדרש מקשר בין בחירת אברהם לבין החכמה. דבר זה מעיד על כך שהבחירה לא הייתה סתמית, כך גם מסביר רמב"ן על  התורה.
גישה מעניינת המדגישה את ייחודו של אברהם נמצאת בזוהר, ומובאת בשפת אמת:
"ובזוה"ק נראה כי זה עצמו השבח ששמע זה המאמר לך לך שנאמר מהשי"ת לכל האנשים תמיד ...ואאע"ה [=אברהם אבינו עליו השלום] שמע וקיבל. וממילא נקרא רק הדיבור אליו כי הלא לא נמצא מיוחד לשמוע. רק הוא אבל בודאי זה השבח בעצמו שהי' מוכן לקבל המאמר."
 
(שפת אמת בראשית פרשת לך לך)
הזוהר אומר שהקריאה: "לך לך" לא הייתה מיוחדת לאברהם, אלא נכחה בעולם. ייחודו של אברהם היה בכך שעשה אוזניו כאפרכסת ושמע קריאה זו. ייחודו של אברהם מוזכר אם כן בפסוקים, וזוהי סיבת בחירתו.
גם הרמב"ם הולך בכיוון דומה:
"כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה... ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה, וידע שיש שם אלוה אחד... וידע שכל העולם טועים."
                            
(רמב"ם הלכות ע"ז פ"א ה"ג)
אברהם הגיע לאמת מתוך שהיה קשוב לקריאתו של הקב"ה דרך המציאות. אלא שלאחר שהגיע לאמת, לא אמר לעצמו אברהם: "שכוייח!" וישב לבדו עם האמת הדתית שהגיע אליה:
"כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת ... והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד, והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה' אל עולם ...עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים."
                                                        
 (שם)
אברהם מפיץ את האמונה בקב"ה באומה, מחבר ספרים, משוחח עם אנשים, ופועל כדי להנכיח את הקב"ה בעולם ובלבותיהם של בני האדם.
אנו, בני בניו של אברהם, והולכים בדרכו; בין אם נבין שהבחירה  הייתה שרירותית, ובין אם נסבור שהייתה משום מעשיו, אנו מפיצים את אור ה', מנכיחים אותו בעולם, ומקיימים בעצמנו:
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט."                     
 
(בראשית י"ח, יט)
 
 
***************************************************************
*
* * * * * * * * * *
כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ולרב ברוך גיגי
עורכת: הודיה אורון, תש"פ
*******************************************************
 
בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון
                                                                
 
משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5
* * * * * * * * * *
*
***************************************************************
*
 
 
 
 
 
* השיחה נאמרה בערב שבת לך־לך, תשעח וסוכמה ע"י איתי וייס. סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב.