עירובין | דף ע | ביטול רשות
הגמרא בסוגיתנו עוסקת בדינים של ביטול רשות. אם אחד מדיירי החצר לא עירב עם שאר דיירי החצר, התוצאה היא שאסור לשאר הדיירים להוציא בשבת מבתיהם לחצר או להכניס מהחצר לבתיהם; אולם, אם אותו דייר ביטל את רשותו לשאר הדיירים, כולם מותרים להוציא ולהכניס מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים. השאלה הנדונה בסוגיה היא האם במקרה שבו אדם שכח לערב עם בני החצר עליו לבטל את רשותו לכל אחד ואחד או שדי לו שיבטל בפני אחד מהם:
"בעא מיניה אביי מרבה: חמשה ששרויין בחצר אחת, ושכח אחד מהן ולא עירב, כשהוא מבטל רשותו, צריך לבטל לכל אחד ואחד או לא?"
מדברי רש"י (ד"ה אחד שלא עירב) משמע ששאלתו של אביי היא האם בני החצר שערבו יחד נחשבים למעשה איש אחד, ולכן די שהחבר ששכח לערב יבטל לאחד מהם. כך משמע גם מדבריו של רש"י לעיל (דף כו עמוד ב ד"ה ולרבנן), שדי לו שיאמר מבוטל 'לכם' ואין צורך לומר לכל אחד ואחד. כעין הסבר זה כתב רבי מנחם המאירי בחידושיו – יבטל לאחד מהם, והוא יזכה בשביל האחרים.
יחד עם זאת, רמב"ם כתב אחרת. לדבריו, על השוכח לערב, לבטל בפני כל אחד ואחד מהדיירים בנפרד (עירובין ב, ב):
"והמבטל רשותו לבני חצר צריך לבטל לכל אחד ואחד בפירוש ואומר רשותי מבוטלת לך ולך ולך".
להלכה כתב רבי יעקב בן אשר (טור סימן שפ), רבי יוסף קארו (בית יוסף שם) וראשונים נוספים כדעת רש"י - אין צריך לומר לכל אחד ואחד; על דברי הרמב"ם העיר רבי וידל די טולושא (מגיד משנה הלכות עירובין ב, ב):
"ומדברי רש"י ז"ל שבפרק פסין נראה שאם היו כולן עומדים ואמר רשותי מבוטלת לכולכם שדי בכך. ולשון רבינו בזה צריך תלמוד".
לדבריו ניתן להסביר שרש"י והרמב"ם מסכימים שצריך לבטל לכל אחד ואחד. רש"י בסך הכל מאפשר לבטל בלשון רבים ("לכם") בנוכחות כלל הדיירים, ולהלכה הרמב"ם גם יאפשר ביטול כגון זה. כעין הבנה זו כתב רבי ישראל מראדין (משנה ברורה סימן שפ):
"דמהני גם כשאמר לכולכם וכ"ז כשעומד נגד כולם ואמר להם לשון זה".
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)