בין ארץ למדינה - מעמדו של ספר שופטים

  • הרב עדיאל זימרן

בין ארץ למדינה - מעמדו של ספר שופטים

ספר שופטים נמצא בתנ"ך לאחר ספר יהושע העוסק בירושת הארץ (ואף פרקיו הראשונים עוסקים בסוף תקופת יהושע), ולפני ספרי שמואל ומלכים העוסקים בראשית ימי הנבואה והמלוכה. באופן כללי, התמונה הכללית המצטיירת לאורך הספר היא של אנדרלמוסיה כללית - הן במשור המדיני-שלטוני והן במישור המוסרי. ניתן להביא תיאורים רבים מגופו של הספר כדי להצדיק טענה זו, אולם די אם נצטט את המשפט שחוזר מספר פעמים ואף חותם את ספר שופטים: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה".

ייתכן, שיש להבין את ספר שופטים כחוליית מעבר בין תקופת ירושת הארץ והטריטוריה לבין תקופת המלוכה והקמת ממלכה ומדינה. בספר יהושע מסתיים מסע ארוך שנים של עם ישראל לעבר הארץ המובטחת. הבטחה שהיתה במשך שנים הלב הפועם של העם - "לזרעך אתן את הארץ הזאת" - אט אט קורמת עור וגידים, והופכת למציאות ממשית קיימת. עם הבשורה והשמחה, מתעורר חשש גדול ומשמעותי שהעם יחוש שהגיע אל המנוחה והנחלה ועתה אין לו אלא לחיות איש תחת גפנו ותחת תאנתו, "איש הישר בעיניו". ספר שופטים מזהיר ומתריע מפני מציאות אפשרית זו, ומדגיש שההגעה לארץ אינה סוף התהליך. חוסר השלטון המתואר לאורך הספר, וכן גם היעדר הפן הלאומי והמצע המשותף לכל יושבי הארץ - שניהם מדגישים את הצורך בהמשך התהליך, ולמעשה קושרים את תקופת הנבואה והמלוכה לתקופת יציאת מצרים וכיבוש הארץ.

על רקע ספר שופטים, מובן מדוע יש צורך בהמשך בניית הארץ ובהפיכתה למדינת ישראל באמצעות שלטון ומלוכה שיאחדו את העם וישאו דגל אידיאולוגי לאומי. המסר הבוקע מדפי הספר הוא שכיבוש הארץ אינו תכלית הכל; הישיבה בארץ צריכה להצדיק את עצמה ולחייב את העם להמשיך להתמודד עם זהותו הלאומית.

ייתכן שזוהי הסיבה לכך שהקב"ה השאיר את עמי הארץ בראשית הספר: "גַּם אֲנִי לֹא אוֹסִיף לְהוֹרִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָזַב יְהוֹשֻׁעַ וַיָּמֹת, לְמַעַן נַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת דֶּרֶךְ ה' לָלֶכֶת בָּם כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבוֹתָם אִם לֹא". ההתמודדות הבלתי-פוסקת עם עמי הארץ אינה מאפשרת שגרת חיים שוטפת ונוחה, ומחייבת את העם לחזור ולברר את משמעות ישיבתו בארץ ישראל.