בין פסח לשבועות

בין פסח לשבועות / הרב מנחם ליבטאג

אם מעיינים בתורה, ניתן לראות שני הבדלים בולטים בין פסח ושבועות:

א) ראשית, ישנן מצוות רבות מאד שהן זכר ליציאת מצרים או קשורות בדרך כלשהי אל יציאת מצרים, ואין אף מצוה מעשית שהיא זכר למעמד הר סיני. אמנם יש מצוה בפרשת ואתחנן: "רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן- תשכח את-הדברים אשר-ראו עיניך ופן-יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך: יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל-לי את- העם ואשמעם את-דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל-הימים אשר הם חיים על- האדמה ואת-בניהם ילמדון" (דברים ד', ג-י), אך לא כל מוני המצוות מונים זאת כמצוה, וגם אם זו מצוה אין פעולה מעשית לזכירת מעמד הר סיני. כמו כן נראה שההקשר של מצוה זו שונה. הפסוק שם ממשיך "וידבר ה' אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול" (פסוק י"ב). הכתוב רוצה לומר שיש לזכור שבמעמד הר סיני עם ישראל לא ראה תמונה ולכן אסור לו לעבוד עבודה זרה. אין כאן דגש על זכירת המעמד עצמו.

ב) לגבי פסח נאמר בדיוק מתי יצא עם ישראל, מתי עליו לשחוט את הפסח, מתי לא לעשות מלאכה וכו', ואילו לגבי שבועות אין בתורה תאריך. הכתוב לא מציין מתי קיבל עם ישראל את התורה, וכידוע נחלקו התנאים האם זה קרה בו' סיון או ז' בסיון (שבת פו:). התורה גם לא אומרת במפורש לחגוג ביום זה. רק מי שסופר ארבעים ותשעה ימים יכול לחשב זאת.

לאומות העולם יש חג שאין לנו - יום האם. מדוע לנו אין חג כזה, וכי האמהות לא חשובות לנו? התשובה לכך היא פשוטה - לנו יש מצות כבוד אב ואם - האמהות חשובות לנו כל השנה, ולכן אין צורך להקדיש להן יום מיוחד. לגויים אין מצוה כזו ולכן הם זקוקים ליום האם. מזה שהם חוגגים כזה יום ניתן להבין לבד מה המצב אצלם בשאר ימות השנה.

בחודש השלישי לצאת בנ"י ממצרים ביום הזה באו מדבר סיני (שמות י"ט, א)

לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה? "שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום נתנם" (רש"י). התורה לא היתה צריכה לכתוב על חג השבועות כיוון שקבלת התורה צריכה להיות משהו יומיומי ולא חד פעמי. כל יום אדם צריך להרגיש כאילו קיבל את התורה, לכן גם אין מצוות מעשיות זכר לקבלת תורה.

קבלת התורה היא משהו יומיומי. לעומת זאת, פסח הוא יום ההולדת של עם ישראל- צריכים לזכור אותו אך לא צריכים לחוות אותו כל הזמן. את קבלת התורה צריך לחוות בכל יום, ולכן מבחינת התורה שבכתב לא היה א"כ צורך בחג השבועות. התורה שבעל פה ידעה שאנשים לא תמיד יחוו את קבלת התורה ולכן דאגה לכך שיהיה יום כזה של זכירת מעמד הר סיני. יש כאן איזון מסויים בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה.