בין צדיק לרשע (תהילים א')

  • הרב עדיאל זימרן

בין צדיק לרשע - תהילים א'

בתורה ובנביאים, מקובל שהצדיקים זוכים להתגלות ישירה מה' וכל חייהם מתוארים לאור חוויה זו. כמעט שאין סיפורים בהם האדם חש מרוחק מהאלוקים, ובכל זאת מתמודד עם קשייו וממשיך בדרך הטוב. ספר תהילים הוא אחד הספרים בהם ניתן לראות התמודדות כנה של האדם המאמין לנוכח מציאות של ריחוק מה'.

 

* * *

 

מהו ההבדל בין צדיק לרשע? המזמור הראשון בתהילים מתאר הבדל זה בשונה מהמקובל, כהבדל על ציר הזמן. הרשע מתואר כמי שחי את הרגע ואינו נאחז באף יתד הנעוצה מעל ציר הזמן. כל תאוריו של הרשע בפרק הם פעלים: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב". לעומתו, הצדיק מתואר כמי שכל חייו מונהגים לאור העתיד. פעולותיו מתוארות בתיאורי זמן מתמשכים: "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה".

הצדיק מתואר כעץ, ומעשיו כפירות: "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ". תיאור זה מדגיש את העובדה שמעשי הצדיק אינם יונקים מהרגע אלא ממימד המקושר לעתיד ולנצח, כשם שגם הפרי אינו גדל בן-רגע אלא רק לאחר השקעה ועמל רב. הרשע, לעומת זאת, הוא "כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ". הרוח היא רגעית - באה וחולפת, וכך מדגיש הפרק שלרשע אין כל מימד זמן מעבר להווה.

בסיום הפרק מוזכר לפתע המשפט: "עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים". מה הקשר בין ההבדלים שתיארנו עד כה לבין משפט הצדיקים והרשעים? ייתכן שכוונת הפרק להצביע על כך שמושג המשפט והצדק שייך דווקא אצל הצדיקים. רק אדם המאמין שלמעשיו ישנה משמעות מעבר לנקודת הזמן שבה הוא פועל - רק אליו שייכת מערכת חוק ומשפט. אדם החי רק את ההווה - אינו כופף עצמו לשום דין, ועושה דין לעצמו בבחינת "אכול ושתֹה כי מחר נמות".

ייתכן שעניין זה רמוז בפסוק האחרון של הפרק. "כִּי יוֹדֵעַ ה' דֶּרֶךְ צַדִּיקִים" - ייתכן שהידיעה כאן אין משמעותה 'ידע' אלא 'האצלת חיים', מעין "והאדם ידע את חוה אשתו". הקב"ה מצוי ונוכח בדרכם של הצדיקים, ולכן דרכם היא בעלת מימד אין סופי. "וְדֶרֶךְ רְשָׁעִים תֹּאבֵד" - לא נאמר שהקב"ה יאבד את הרשעים מן הארץ, אלא שדרכם תאבד מעצמה. שהרי זהו סופה ההכרחי של דרך הרשעים, שכל מהותה אינו אלא רגע חולף.