בין קנאות לחופש הפרט

  • הרב יהודה עמיטל

בין קנאות לחופש הפרט* / הרב יהודה עמיטל

לפרשת פינחס

בתחילת פרשתנו, מצטט רש"י את המדרש המספר על כך שבני השבטים הקניטו את פינחס כיוון שאבי אמו (יתרו) פיטם עגלים לעבודה זרה:

"הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט מישראל"

רש"י מסביר, שבגלל 'הקנטות' אלו מייחסת התורה את פינחס דווקא לאהרן הכהן:

"פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי" (במדבר כ"ה, י"א)

יש לנסות ולהבין, מה הרעיון העומד מאחורי דברי חז"ל אלו?

במבט ראשון, ניתן היה לחשוב כי מעשה הקנאה של פינחס נבע ממקורות חיצוניים. היה ניתן להעלות על הדעת, שמעשהו נבע מהמסורת הרצחנית המקובלת אצל עובדי האלילים. חיזוק להבנה זו היה ניתן לקבל מכך שפינחס אכן קשור למסורת אלילית זו מצד אבי אמו. דווקא מפני כך, רצו חז"ל ללמדנו שפן הקנאות באישיותו של פינחס היה לקוח מסבו אהרן - אוהב השלום ורודף השלום. פינחס גילה אכפתיות כלפי מצבם הרוחני של אנשים אחרים, והוא היה מוכן לפעול למען עניין זה אפילו במחיר פלישה לפרטיות.

כיום, גישה כזו נתפסת בעינינו כגישה מוזרה ו"אנטי-מודרנית", אולם ננסה להעמיק בה מעט דרך עיון בעבודת האלילים של בעל פעור.

רש"י מסביר, כי עבודתם של עובדי פעור הייתה מורכבת מעשיית צרכים לפני אלוהיהם. העיקרון הטמון בבסיס עבודה זו הוא שכל הטבעי - יפה הוא; העולם והאדם מושלמים. ערכים ליברליים אלו נראים פשוטים ומתקבלים על הדעת, אולם הם שמובילים בסופו של דבר למדרגת המוסריות שהפגינו בנות מואב.

במדרש תנחומא ריש פרשת תזריע מסופר:

"שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזה מעשים נאים - של הקב"ה או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם. אמר לו טורנוסרופוס הרשע: ראית השמים והארץ - יכול אדם לעשות כיוצא בהם? אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטים עליו, אלא אמור דברים שהם מצויים בבני אדם. אמר לו:למה אתם מולים? אמר לו: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכן הקדמתי ואמרתי לך שמעשה בני אדם נאים משל הקב"ה. הביא לו רבי עקיבא שיבולים וגלוסקאות. אמר לו טורנוסרופוס הרשע: אם הקב"ה רוצה במילה, למה אינו יוצא הוולד מהול ממעי אמו? אמר לו רבי עקיבא: ולמה טיבורו יוצא עמו, והוא תלוי בבטנו ואמו חותכתו"

טורנסרופוס שאל: אם הקב"ה רוצה שהאדם יהיה מהול, מדוע לא ברא אותו כך? ההנחה העומדת בבסיס השאלה היא, שכל מה שנברא בטבע הנו מושלם. רבי עקיבא השיב לו, כי הטבע רחוק מלהיות מושלם. הקב"ה מצפה מן האדם שישלים את מעשה הבריאה בכך שיוביל את הטבע לשלמות. האידיאולוגיה של רבי עקיבא הפוכה, אם כן, מהאידיאולוגיה של העובדים לבעל פעור.

חדירה לפרטיות האדם נראית מעשה לא-מוסרי, אולם מעשה הקנאה של פינחס נועד להילחם בגישה הליברלית והפלורליסטית השוררת בתרבות האלילית הסובבת, לפיה כל מה שטבעי הוא טוב. פינחס מראה כי ישנם ערכים אבסולוטיים הקודמים לפרטיות ולזכותו של כל אדם לפרטיות.

בדורנו, בו הפלורליזם והליברליזם הסוחף משוקעים כל כך עמוק בתרבות, עלינו לזכור את מעשה הקנאה של פינחס.



* השיחה נאמרה בפרשת בשלח תשנ"ו ולא עברה את ביקורת הרב.