בישול שאינו גמור

  • הרב אביעד ברטוב

בישול שאינו גמור

שעור הבישול המינימלי, שהמבשל דבר מוצק בשבת עד אליו מתחייב חטאת, הוא שיעור 'מאכל בן דרוסאי'. בן דרוסאי היה שודד דרכים, שהיה מחיש את בישול מאכליו מפחד פן יתפסוהו השלטונות. חז"ל למדו את שיעור הבישול המינימלי בשבת מבן דרוסאי, שהיה אוכל את תבשיליו מייד כשהיו ראויים למאכל.

מהו 'שיעור בן דרוסאי'? הרמב"ם (הל' שבת ט', ב) קובע ששיעור זה הוא מחצית הבישול, ואילו רש"י (שבת כ ע"א) סבור שזהו דווקא שליש הבישול. ה"חזון איש" (ל"ז, ו) מבאר שכדי לחשב אם המאכל הגיע לשליש או למחצית בישולו, יש לחשב את הזמן הנחוץ לבישול מלא ולחלק אותו לשניים או לשלושה. לדבריו, מאכל שיש לבשלו במשך שעה תמימה - זמן מחצית הבישול שלו הוא שלושים דקות, וזמן שליש בישולו הוא עשרים דקות.

כל האמור עד כאן אינו אמור אלא לעניין חיוב חטאת. גם אדם המבשל תבשיל לפחות מ'שיעור בן דרוסאי' עובר על איסור (למרות שאינו חייב חטאת), אם הוא מביא אותו לדרגת חום שהיד סולדת בו - כ-40 מעלות צלסיוס.

אדם המחמם תבשיל לפחות מהחום שהיד סולדת בו אינו עובר על איסור "מבשל", אולם ייתכן שהוא עובר על גזרת "הפשר". מקור גזרה זו מצוי בתלמוד הירושלמי, האוסר להניח תבשיל ליד האש במקום שהוא עלול להגיע לחום שהיד סולדת בו, פן ישכח לקחת את התבשיל בזמן והוא יתבשל. לכן, אסור להניח מרק צונן בשבת ליד הפלטה במקום שהוא יוכל להגיע לחום שהיד סולדת בו. אמנם, ה"חיי אדם" התיר לחמם תבשילים ליד האש וליטלם לפני שיגיעו לחום שהיד סולדת בו, אם הדבר נעשה במקום צורך גדול - כגון לצורך חולה.

לסיום, נדגיש שכל דברינו אמורים ביחס לחימום תבשילים נוזליים ('לחים'). ביחס לתבשילים מוצקים ('יבשים') - כלל גדול הוא ש"אין בישול אחר בישול בדבר יבש", ולכן תבשיל שהתבשל כבר - מותר מעיקר הדין לבשלו שוב בשבת.